סיקור מקיף

סוגיות סביבתיות

אחת ממערכות איסוף מי הגשמים שבנה הצוות באפריל 2022. צילום: צוות מהנדסים ללא גבולות - ישראל ת"א

מים וחינוך בטנזניה על רקע אחת הבצורות הקשות שידעה המדינה

פרויקט שנבצעים אנשי צוות אפריקה של מהנדסים ללא גבולות ישראל – ת"א תורם לאספקת מי שתייה נקיים לאזורים כפריים באפריקה, ופועל באופן רציף משנת 2013 במחוז Babati שבצפון טנזניה. הפרויקט מספק מים לכ5,000 ילדים

תאי זרע במרוץ להפריית הביצית ברחם. אילוסטרציה: depositphotos.com

מחקר חדש: ירידה של 50% בספירת הזרע של גברים ב-50 השנים האחרונות בכל העולם

במחקר המקיף ביותר שנעשה בנושא, נמצא כי איכות הזרע מתדרדרת עם השנים אצל גברים בכל העולם, כולל באפריקה, אמריקה הלטינית ואסיה, וכי קצב הירידה אף מתגבר במאה ה-21 * "מחקר זה מהווה קריאת השכמה לחוקרים, לקובעי מדיניות, לרשויות הבריאות ולציבור ברחבי העולם ובישראל, שמחייבת התייחסות ונקיטת פעולות לתיקון המצב הקיים"

במחקר התגלה שהחלבון שמרכיב את השוטון הוא לא בעל צורה אחת קבועה, אלא יכול להתקיים ב-11 מצבים לפחות. Photo by CDC on Unsplash

ואף על פי כן, החיידק נוע ינוע

במשך שנים רבות, חוקרים מכל העולם התלבטו בשאלה: איך חיידקים זזים? מחקר בינלאומי חדש שופך אור על מנגנון התנועה של אותם יצורים מיקרוסקופיים, דרך בחינה מחודשת של החלבונים שמרכיבים אותם

Northabout בחוג הארקטי. צילום: Thomas Bour

חשיפה לצפון

טוביאס קרטר, בריטי שגדל בצרפת, טייל לאורכו ולרוחבו של העולם במשך שנים – ואז החליט לקנות ספינה, לשוט אל אזור הקוטב הצפוני, ולאסוף ממקומיים וממדענים

האיום המשמעותי ביותר על שונית המחסום הגדולה הוא התחממות מי האוקיינוס, שיוצרת הלבנת אלמוגים. Photo by QUI NGUYEN on Unsplash

השונית מתאוששת?

חדשות טובות משונית האלמוגים המפורסמת ביותר בעולם: דו"ח אוסטרלי מעיד שחלקים נרחבים משונית המחסום הגדולה נמצאים בהתאוששות משמעותית. אבל לצד ההצלחה, העדויות מצביעות גם על כמה ממצאים מדאיגים שכדאי לצלול אליהם

אסלה. אילוסטרציה: depositphotos.com

השתן שלכם שווה יותר

פיתוח שוודי חדש הופך שתן לדשן, ועשוי למנוע בזבוז של המשאב היקר (כן, פיפי הוא חשוב), וגם להפחית את הזיהום שיוצרים השפכים האנושיים. האם אנחנו עומדים בפני מהפכה בתחומי האסלה?

דוגמה למפות סיכוני אקלים של המשרד להגנת הסביבה

המשרד לה"ס מפתח כלי מפות לסיכונים של ישראל להיערכות למשבר האקלים * ישראל מצטרפת לתוכנית ממשל מאופס

עם השלמת הפיתוח הטכנולוגי של היכן בכל מקום בישראל יש סכנה להצפות, ואילו אזורים סובלים מפגיעות גבוהה לאיי חום עירוניים ומחשיפה לסיכוני אקלים; המשרד חשף לראשונה בוועידת האקלים בשארם א-שייח' כיצד ייראו התוצאות במספר מקומות בישראל

ד"ר אור שפיגל וד"ר נילי אנגליסטר בזמן שחרור נשרים בכרמל. במסגרת הניטור נלקחות דגימות דם ומטושים למעקב אחרי מחלות באוכלוסיה. צילום: טובל'ה סולומון

יש נשר בשמיים?

החוקרים שמנסים להציל את הנשר המקראי מהכחדה בישראל

המזרח התיכון. איור: depositphotos.com

ועידת שארם: שיתוף פעולה אקדמי בין אוניברסיטת חיפה, איחוד האמירויות וגרמניה בנושא שינויי אקלים

השותפות המשולשת תשלב ידע, מומחיות ותשתית של כלל השותפים, על מנת ללמוד את  ההשלכות של השפעות אלו ולפעול להפחתת נזקים והתאמה בתחומים שונים בים התיכון ובמפרץ

"כשקוראים את התכנים ואת לוחות הזמנים מבינים שיש פה תוכנית רצינית". צילום: Tokyo Metropolitan Government

העיר הירוקה – הגרסה היפנית

בטוקיו מתכננים עיר עתידנית, שהיא בת-קיימא לחלוטין וגם כדאית כלכלית. אוטופיה ירוקה או פנטזיה אקולוגית?

לוגו ועידת האקלים בשארם א שייח.

מגלזגו לשארם: ועידת האקלים נפתחת היום בעולם מסוכסך

שנה לאחר הוועידה בגלזגו, שבמסגרתה מדינות כמו ארה"ב, סין, רוסיה, מדינות האיחוד האירופי וישראל, התחייבו על יעדים של נטו-אפס פליטות גזי חממה עד 2050 ו-2060 – נשאלת השאלה: האם המדינות השונות פעלו כדי לעמוד בהתחייבויותיהן מהוועידה הקודמת?

מזהמים עמידים נמצאים בכל מקום. איור: depositphotos.com

גשם של מזהמים

מחקר שוודי חדש חושף שריכוז התרכובות הכימיקליות המזיקות מסוג PFAS בגשמים – עבר את נקודת האל-חזור. כנראה שנצטרך לעבוד קשה כדי שהמושג "גשמי ברכה" לא יהפוך לפרק כואב בשיעורי ההיסטוריה

התיירקקות (גרין ווש). איור: depositphotos.com

האם תקנות חדשות יוכלו לסייע לנו לדעת אם מפעל הוא ירוק או מתיירקק? (מסמך)

המשרד להגנת הסביבה מפרסם להערות הציבור את טיוטת הטקסונומיה הישראלית הירוקה, לסיווג פעילויות כלכליות לפי השפעתן על מטרות סביבתיות; הטקסונומיה הישראלית תאפשר להגדיר השפעות סביבתיות ואקלימיות של פעילויות כלכליות, תאפשר השקעות חיוביות לסביבה ולאקלים ותמנע התיירקקות

ג'ייסון היקל סובר שדווקא המודל הכלכלי השולט בעולם כיום, הקפיטליזם, הוא זה שהביא אותנו לעברי פי פחת

מהו הפתרון למשבר האקלים?

שלושה ספרים מהשנה האחרונה מציעים לנו שלוש דרכים שונות להיאבק במשבר האקלים. אז מהי הדרך הנכונה?

סכנת ההכחדה עלולה להיות ממשית עבור הלטאות, וזאת בשל משבר האקלים שגורם לקיצור תוחלת חייהן. צילום: Ocrdu, CC BY-SA 4.0

הלטאות שנולדות זקנות

מחקר צרפתי חדש מצא שלטאות שחיות בצרפת נולדו "זקנות" יותר. לא מדובר על סרט המשך ל"הסיפור המופלא של בנג'מין באטן", אלא על עוד סעיף ברשימת נזקי משבר האקלים

קווי החוף, מול עין גדי. תצלומי רחפן: לירן בן משה, המכון הגיאולוגי

מפלס ים המלח חושף תעלומות

ירידת המפלס מאפשרת לחוקרים לבודד, לתעד, ללמוד ולמדל את ההשלכות של פגיעת הגלים והסופות בחוף ויצירת קווי חוף ומצוקי חוף

אחת הדרכים העיקריות לעזור בהגנה על השמורה היא הימנעות מוחלטת משימוש בכלי פלסטיק חד-פעמיים באזורים אלה. צילום: שחר חייקין

יש דגים בשוליים?

מחקר ישראלי חדש בדק מה שלום הדגים שבשמורה הימית בראש הנקרה. צלילה לעומק הנושא הראתה שההגנה על הדגים הולכת ופוחתת ככל שהם מתרחקים ממרכזה. אז איך נגן על הלוקוסים שירדו לשוליים? נשמור על השמורות הימיות

שריפות ביער הגשם באמזונס. איור: depositphotos.com

נקודות מפנה אקלימיות עלולות להביא שינויים בלתי ניתנים לעצירה לכדור הארץ. עד כמה אנו קרובים?

קריסת יערות האמזונס, המסת הקרחונים ואדמות קפאון העד, מות שוניות האלמוגים – אלו חלק מהגורמים שעלולים להביא לשינויים בלתי הפיכים * חלקם מתרחשים בקצב מדאיג

הכינוס השנה נערך על רקע עלייה תלולה במספרם וחומרתם של אירועי מזג אוויר קיצוניים בעולם – תופעה שנגרמת כתוצאה ממשבר האקלים. קרדיט: Raafat, CC BY-SA 4.0

בדרך לשארם

בעוד כחודש תיפתח בשארם א-שייח' ועידת האקלים הבינלאומית של האו"ם, שבה יתכנסו מנהיגי העולם כדי לנסות ולהיאבק במשבר האקלים. מה צפוי להיות בה? אילו הזדמנויות היא טומנת בחובה? ומה ישראל תביא אליה?

משבר האקלים: אם כולנו אשמים – אז אף אחד מאיתנו לא אשם. איור: depositphotos.com

חשבון הנפש האמיתי שדרוש לנו

דעה: יום הכיפורים הוא הזדמנות לערוך חשבון נפש בנוגע לפגיעתנו בסביבה. עלינו להעדיף את רווחתנו על פני עוד ועוד רווחים, ולהתחיל את השינוי החברתי שיוביל אותנו מתרבות של "השתמש וזרוק" למציאות מקיימת של שפע אמיתי

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן