חוקרים בחנו את החוויה התיירותית בירושלים וגילו מהם הרגעים שבהם העוררות הרגשית של המבקרים גוברת – לטוב ולרע
חוקרים בחנו את החוויה התיירותית בירושלים וגילו מהם הרגעים שבהם העוררות הרגשית של המבקרים גוברת – לטוב ולרע.
כיצד תיירים מרגישים בביקורם באתרים שונים? מה תורם להתרגשותם ומה מפריע להם? תיירות היא ענף כלכלי-חברתי שמיוחס לטיול, נסיעה, שהייה וביקור של אנשים מחוץ לסביבתם הרגילה לזמן קצר, לרוב עד שנה, למטרות כגון חופשה, נופש, עסקים, ריפוי ועלייה לרגל (צליינות). היא מספקת מקורות תעסוקה, כגון מלונות, מסעדות ומקומות בילוי, והכנסותיה, בעיקר מאירוח ותחבורה, מועילות ביותר לשגשוג הכלכלי והחברתי של ערים ומדינות.
מה השאלה? מה תיירים חשים באתרים כגון שוק מחנה יהודה והכותל המערבי ?
פרופ’ נעם שובל מהמחלקה לגיאוגרפיה ומהמכון ללימודים עירוניים ואזוריים באוניברסיטה העברית הוא גיאוגרף עירוני שעוסק גם בתיירות. מחקריו מתמקדים בהתנהגות ובתחושות של תיירים בזמן ובמרחב ועד כה נעשו במדינות כגון ישראל, דנמרק, ספרד, סין, גרמניה ואיטליה. לדבריו, “כיום, בשל הגלובליזציה והעלייה ברמת החיים, עוד ועוד אנשים יכולים להרשות לעצמם לטוס לחו”ל, ולכן התיירות הפכה לתעשייה עצומה, בעלת משמעות כלכלית, חברתית, תרבותית ואקולוגית (בין היתר, היא תורמת לזיהום הסביבה בשל ריבוי טיסות ונסיעות). עם זאת, עדיין חסר מידע על חוויית התייר ותחושותיו. במחקרינו אנו משתמשים בכלים דיגיטליים מתקדמים (כגון מכשיר GPS וחיישנים שמוצמדים לגוף), בנוסף לשאלונים, כדי להבין היכן התיירים מבקרים ומה הם חשים ומרגישים בכל רגע נתון. כך אנחנו יכולים לתרום לשיפור החוויה שלהם באתרים השונים ולתיירות בכללה. עד כה רוב המחקרים בתחום התבססו על שאלונים בלבד, אך כעת אנו מבינים שלא תמיד קיים מתאם בין התחושה המדווחת בשאלון לבין תגובות פיזיולוגיות שמעידות על עוררות רגשית”.
במחקרם הנוכחי, שעדיין נמשך, ואשר זכה במענק מהקרן הלאומית למדע, בוחנים פרופ’ שובל וצוותו את החוויה התיירותית באתרים בירושלים כגון שוק מחנה יהודה והכותל המערבי. עד כה ערכו כמה ניסויים שבכל אחד מהם השתתפו כ-25 נבדקים – לרוב סטודנטים מישראל ומחו”ל – מה שתרם לייצוג של דתות ותרבויות שונות במחקר. “ניסינו ללמוד על החוויה של הנבדקים באתרים הללו ואם וכיצד העומס בהם משפיע עליהם”, מסביר פרופ’ שובל.
לשם כך ציידו החוקרים את הנבדקים במכשיר GPS קטן והצמידו לגופם חיישן פיזיולוגי זעיר שמודד את המוליכות החשמלית של העור. אלו שידרו למעבדה נתונים על מיקומם של הנבדקים ועל רמת העוררות הרגשית שלהם. בנוסף מילאו הנבדקים שאלונים על תחושותיהם באתר (שכללו שאלות כגון “איך הרגשת” ו”האם התרגשת ומדוע”).
כך נמצא בין השאר כי נבדקים דיווחו בשאלונים כי התרגשו מאוד בשהות בכותל, אך החיישן העיד כי רמת העוררות הרגשית שלהם עלתה דווקא לפני ההגעה אליו, כאשר הביטו עליו מרחוק. בנוסף גילו כי ככל שהעומס בשוק מחנה יהודה גבר (הגיע למאות אנשים) – כך עלתה רמת העוררות הרגשית. אם כי בשאלונים נמצא כי עוררות זו אינה חיובית דווקא וקשורה יותר למתח נפשי ולחץ. כלומר, התגלה כי עומס היתר בשוק פוגע בחוויית הביקור בו.
אנחנו רוצים להבין מה בסופו של דבר מרגש אנשים בחוויה. האם ייתכן שזו הציפייה ולא השהות עצמה? אנחנו עדיין לא יודעים ומתכוונים לבדוק זאת מדעית.
בהמשך לכך החוקרים מתכוונים לחקור את הקשר בין מקום, מבט מרחוק, ורגש – ולנסות לגבש המלצות על מספר המבקרים שיכולים להיכנס לאתרים שונים. “אנחנו רוצים להבין מה בסופו של דבר מרגש אנשים בחוויה. האם ייתכן שזו הציפייה ולא השהות עצמה? אנחנו עדיין לא יודעים ומתכוונים לבדוק זאת מדעית. בנוסף, נוכל לעדכן מנהלי אתרים ומתכננים עירוניים על האופן שבו תיירות היתר משפיעה על המבקרים באתרים שונים ובמידת הצורך, להמליץ על הפחתת מספרם. אי פיזור התיירים בזמן ובמרחב יכול לגרום להם להימנע מביקורים ולפגוע בתיירות. מדברים על זה בקביעות, אך עד כה זה לא כומת ונמדד”, מסכם פרופ’ שובל.
החיים עצמם:
נעם שובל. צילום: ברונו שרביט
פרופ’ נעם שובל, 54, נשוי + שלושה ילדים, מתגורר באזור ירושלים. עשה דוקטורט באוניברסיטה העברית בהנחיית פרופ’ אריה שחר ז”ל (חתן פרס ישראל לשנת 1999 בגיאוגרפיה) ופוסט-דוקטורט במחלקה לגיאוגרפיה בקינגס קולג’ לונדון. חבר באקדמיה הבין-לאומית לחקר התיירות ובעברו נשיא האגודה הגיאוגרפית הישראלית. בזמנו הפנוי אוהב לקרוא ספרי היסטוריה (“תחום שמשתלב טוב עם גיאוגרפיה”) ולטייל בארץ ובחו”ל. מדי שנה מוציא סיורי סטודנטים לברצלונה או ברלין (“ערים מעניינות ומתאימות להבנת גיאוגרפיה עירונית”).
