סוגיות סביבתיות

תבונה מלאכותית. איור: shutterstock

בינה סביבתית – איך אפשר לנצל את טכנולוגיית הבינה המלאכותית כדי לשמור על הטבע?

היכולת לחוש את הסביבה, ללמוד משתנים סביבתיים ודפוסיהם, ולעבד מידע היסטורי ועכשווי הופכת את הבינה המלאכותית ל"משנה-משחק" גם בתחום הקיימות והשמירה על הסביבה. במאי 2019

החיישן לזיהוי ריכוזי חנקה באדמה. צילום: אוניברסיטת בן-גוריון

חיישן למדידה בזמן אמת של רמות הניטראט (חנקה) בקרקע למניעת זיהום מאגרי מים ולשיפור תנובה חקלאית

רמה גבוהה של ניטראט במים בשל שימוש עודף בחומרי דישון, היא אחת הסיבות המרכזיות לזיהום מי שתייה ומהווה בעיה אקולוגית ברחבי העולם BGN Technologies, חברת

כריתת יערות, אחת הסיבות לשחיקת קרקעות. צילום: shutterstock

חקלאות למיתון ההתחממות

החקלאות התעשייתית הצליחה לייצר כמויות גדולות של מזון לשוק העולמי זאת בד-בבד עם פגיעה משמעותית בקרקע: בליה וסחיפה של קרקעות ; פגיעה במגוון הביולוגי שכוללת

מצעד האקלים מול שגרירות ארה"ב בת"א, 2017. צילום shutterstock

משבר האקלים לא כאן

דעה: האדישות של הציבור הישראלי לנוכח משבר האקלים העולמי מובילה בהכרח גם לאדישות של מקבלי ההחלטות בנושא

משפחת אריות מפוחלצים במוזיאון הטבע של ז'נבה, שווייץ. צילום: shutterstock

צייד פרסים לא עוזר למנוע הכחדת האריות

אקולוגים רבים טוענים כי לציד ״ספורטיבי״ אין ערך לשמירת הטבע, לדבריהם הספורט מהווה גורם שמזיק ופוגע ביכולת הקיום של אוכלוסיות יונקים בטבע. למרות טענות הפוכות

משבר האקלים. התחממות כדור הארץ תהיה גבוהה מהחזוי. איור: shutterstock

התחזית: טעות חמה לרעתנו

השבוע מתכנסת במדריד ועידת האקלים השנתית ונראה כי אפילו התחזית הפסימית של הסכם פריז נמוכה בהרבה מהצפוי במציאות. על פי שני מודלים חדשים של חוקרי

חיידקים המקבעים דו תחמוצת הפחמן מהאוויר. איור: פרופ' רון מילוא, מכון ויצמן

חיידקים שניזונים מפחמן דו-חמצני בלבד ובונים את כל הביומסה של גופם מפחמן שמקורו באוויר

החוקרים ממכון ויצמן צופים כי חיידקים אלה עשויים לסייע בעתיד בהפחתת הצטברות גזי החממה באטמוספירה ובמאבק בהתחממות הגלובלית החיידקים במעבדתו של פרופ' רון מילוא במכון

יערות מנגרובים. אמצעי למניעת הצפת מי הים. צילום: shutterstock

טבע נגד אסונות אקלימיים

כיצד ניתן להעזר בטבע כדי למתן את השפעת משבר האקלים והפגעים שנובעים משינויי האקלים?

פתרונות למשבר האקלים. איור: shutterstock

משבר האקלים: ביל גייטס ממליץ להסתגל

מסמך חדש של מובילי דעה עולמיים מצביע על הערך הכלכלי והסביבתי של השקעה במיזמים שמקדמים הסתגלות למשבר האקלים

חווה לגידול אריות לציד בדרום אפריקה. צילום: shutterstock

חיות בר או חיות משק מסוג חדש?

האם שינוי הסיווג וגידול בעלי חיים בסכנת הכחדה בחוות כדי לצוד אותם אחר כך יעזור לשימור חיות הבר? 

לווייתן גדול סנפיר. צילום: shutterstock

לווייתנים – פתרון טבעי למיתון משבר האקלים

לווייתנים צוברים פחמן בגופם לאורך חייהם וכשהם מתים הם שוקעים לקרקעית האוקינוסים, כל לוויתן (גדול) צובר בחייו כ-33 טון דת"פ לעומת עץ שסופג כ-25 ק"ג

הזמן אוזל - גם צמחים נכחדים. איור: shutterstock

הכחדת הצמחים הגדולה

בעלי חיים זוכים לתשומת לב רבה בשמירת טבע, אבל מיני צמחים רבים יותר נמצאים בסכנה לא פחותה שהשלכותיה אולי חמורות בהרבה

כלומר, כ-2.5 מיליון טונות של מזון בעלות של כ-18 מיליארד שקל הולך לאיבוד מדי שנה. תצלום: TAZ.

אקלים – חקלאות – מזון

בימים אלה, כשתנועת המונים קוראת למנהיגים לפעול לעצירת ההתחממות העולמית ולפגיעה בסביבה הטבעית, ראוי להציג שוב ושוב את נזקי ההתחממות כאשר רוב הר"מ מבוסס על

פסולת פלסטיק על החוף. צילום: מתוך PIXABAY.COM

שותים פלסטיק

חוקרים בדקו כמה חלקיקי מיקרופלסטיק אנחנו צורכים דרך שתיית מים מינרליים מבקבוקים חד-פעמיים וחזרו עם ממצאים מדאיגים

מיצג הממחיש את הסכנה לבעלי החיים בים כתוצאה מפסולת הפלסטיק הממלאת את הים, במוזיאון הטבע של ברלין. צילום: אבי בליזובסקי

אפשר גם בלי חד פעמי

דעה: היוזמה החדשה להטיל מס על כלי פלסטיק חד-פעמיים היא צעד ראשון בכיוון הנכון, אבל יש הרבה שאנחנו יכולים לעשות בנושא החשוב הזה גם בלי

דילוג לתוכן