המיקרוסקופ האוטונומי
הטכניון
17 ביוני 2020
תגובה אחת
חוקרים מהטכניון פיתחו שיטה מיקרוסקופית ליצירת תמונות דינמיות בתלת-ממד, המתבססת על למידה עמוקה ומתכננת בעצמה את המערכת האופטית
מדעים מדויקים
חומרי צבע ונגיפים יוצרים יחדיו חומר חדשני
דר. משה נחמני
10 ביוני 2020
אין תגובות
מחקר מעודכן מראה כי ניתן להשתמש בנגיפים בתור פיגומים מבניים לקיבוע מולקולות פוטו-פעילות המיועדות לחמצון מזהמים אורגניים הנמצאים במי פסולת לאחר חשיפתם לאור נראה
פוטון ואלקטרון נפגשים בתוך גביש פוטוני
הטכניון
6 ביוני 2020
7 תגובות
הישג מדעי דרמטי שהתפרסם בכתב העת Nature: חוקרים בטכניון הרכיבו מיקרוסקופ קוונטי שמצלם את זרימת האור לראשונה בעולם, וביצעו באמצעותו תצפית ניסויית ישירה באור הנלכד
מהם יחסי הגומלין בין אור לחומר באנטנה ננומטרית המכוונת לקליטת אור נראה?
מכון ויצמן
19 במאי 2020
אין תגובות
ההבדל בין חומר לאור נראה אולי פשוט וברור, אבל במצבים מסוימים, הקשר בין השניים ויחסי הגומלין ביניהם עשויים לטשטש אותו במידה רבה. מצבים כאלה עשויים
חוקרי הטכניון פיתחו שיטה לדימות תלת-ממדי של תהליכים ננומטריים בתאים חיים הנמצאים בתנועה
הטכניון
14 במאי 2020
תגובה אחת
קבוצת המחקר של ד"ר יואב שכטמן מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית פירקה מכשיר דימות קיים בשווי מאות אלפי דולרים והרכיבה אותו מחדש. התוצאה: מכשיר המבצע דימות תלת-ממדי
חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה המשלבת ננואופטיקה ומגנטיות לאבחון אי-אחידות ננומטרית בשבבים אלקטרוניים ובפוטונים
אבי בליזובסקי
6 במאי 2020
אין תגובות
קבוצת המחקר של פרופ' ארז חסמן מהטכניון בוחנת האם אפשר למדוד בעזרת אופטיקה אי-אחידות של מבנים בסקאלה ננומטרית?
פרופ' הלל פורסטנברג מהאוניברסיטה העברית זכה בפרס אבל (ABEL) הפרס החשוב במתמטיקה
אבי בליזובסקי
19 במרץ 2020
11 תגובות
פרופ' פורסטנברג חולק את הפרס עם פרפו' גרגורי מרגוליס מאוניברסיטת ייל. זאת הפעם הראשונה שהפרס מוענק לחוקר ישראלי מאז הכרזתו בשנת 2003. הפרס על סך
האם אפשר ליצור תופעה של הד קוונטי בתוך מולקולה אחת יחידה?
מכון ויצמן
11 במרץ 2020
אין תגובות
פרופ' איליה אברבוך, פרופ' יחיעם פריאור ותלמיד המחקר איליה טוטוניקוב מהמחלקה לפיסיקה כימית וביולוגית במכון ויצמן למדע, יחד עם שותפיהם מקבוצתו של פרופ' גְּ'ייֵן ווּ
המסע אל הקוטב
מכון ויצמן
5 במרץ 2020
אין תגובות
מדעני מכון ויצמן למדע הצליחו ליצור ולמדוד במדויק מעין "מונופול מגנטי" (מגנט חד-קוטבי). הממצאים שהתפרסמו באחרונה בכתב-העת המדעי Nature Physics, מגלים פרטים חדשים ומפתיעים על היווצרות זרמים חשמליים
חוקרים מהאוני' העברית פיתחו אלגוריתם המקצר חיפוש ממתיקים בריאים
האוניברסיטה העברית
4 במרץ 2020
אין תגובות
מודל תלת-מימדי ממוחשב של הקולטן האחראי על חישת הטעם המתוק בלשון נבנה במעבדתה של פרופ' מאשה ניב מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, והתגלה שהוא מאפשר לסרוק
כימאים מצאו שיטה למיחזור צמיגים משומשים
דר. משה נחמני
1 במרץ 2020
4 תגובות
צוות כימאים מצא שיטה חדשנית לפרק ולהמיס את הגומי שמקורו בצמיגי רכבים משומשים, שיטה חדשה ויעילה למחזור גומי לעומת שיטות קיימות שעד כה היו יקרות,
האם כבידה פותרת את בעיית המדידה?
נועם חי
16 בפברואר 2020
10 תגובות
חוקר מצרפת פיתח מודל מתמטי המאלץ את פונקציית הגל לקרוס בעקבות אינטרקציה כבידתית. המודל מבוסס על הצעתו של הפיזיקאי פנרוז שטען שפונקציית הגל קורסת כאשר
ייצור אמוניה מהחנקן שבאטמוספירה נעשה פשוט יותר בזכות זרז חדשני
דר. משה נחמני
17 בינואר 2020
3 תגובות
חוקרים ניצלו את הידע שלהם בנוגע לננו-חומרים דו-ממדיים והצליחו לפתח שיטה 'ירוקה לסינתזה של אמוניה בקנה מידה קטן
אור הולך ושב
מכון ויצמן
10 בינואר 2020
2 תגובות
האם אפשר לפענח מבנה של עצם באמצעות "חישוב לאחור" של נתוני הקרינה המתפזרת לאחר שפגעה בו?
מה היו המבנה והדינמיקה של החומרים הראשונים ביקום?
מכון ויצמן
8 בינואר 2020
5 תגובות
מדענים שמבקשים לחקור את ראשית היקום, את התהליכים שבהם נוצרו והתפתחו החומרים הראשונים, מיד לאחר "המפץ הגדול", אינם יכולים (למרבה הצער) להשתמש במכונות זמן שיסיעו
גבולות הגזרה: עד כמה עמוק טבועה תופעת הכיראליות במולקולות?
מכון ויצמן
6 בינואר 2020
תגובה אחת
כמה סיבובים של אור הלייזר המקוטב נדרשים כדי לאבחן מולקולה כבעלת מבנה שמאלי, או ימני? או, איזה חלק של סיבוב אחד (גזרה)? חצי סיבוב? רבע?
חוקרים מישראל ומצ'ילה פתרו את חידת שלושת הגופים של ניוטון מלפני 330 השנים
האוניברסיטה העברית
23 בדצמבר 2019
17 תגובות
בעיה זו הוצגה לראשונה על ידי ניוטון במאמרו "פרינקיפיה" בה הוא תיאר את חוקי הכבידה ותנועת כוכבי הלכת. הפתרון הסטטיסטי התגלה על ידי ד"ר ניקולס
אמצעי חדש למדידת התנגשויות קרות
נועם חי
7 בדצמבר 2019
תגובה אחת
חוקרים מהמכון לכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים, וממכון ויצמן למדע, פיתחו אמצעי חדש שיאפשר לחוקרים לבחון מקרוב את הפיזיקה והכימיה של התנגשויות קרות בין יונים מולקולריים
שיטה נקייה ונוחה לחמצון של משטחי פלסטיק
דר. משה נחמני
26 בנובמבר 2019
אין תגובות
צוות מחקר עשה שימוש בדו-תחמוצת הכלור על מנת לחמצן בהצלחה פלסטיק מסוג פוליפרופילן
כמו אלקטרון על תיל
מכון ויצמן
24 בנובמבר 2019
6 תגובות
מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו מערכת ניסוי ומדידה חדשנית שאִפשרה להם, לראשונה, למדוד ולהראות את קיומו של "מוצק קוונטי": מבנה מאורגן ומסודר של אלקטרונים, המסתתר
המלכודת
מכון ויצמן
19 בנובמבר 2019
9 תגובות
מדעני מכון ויצמן קיררו מולקולות לשבריר מעלה מעל לאפס המוחלט באמצעות לכידתן במלכודות מגנטיות העשויות חוטים של מוליכי-על ואידוי המולקולות החמות מתוך המלכודת
ספינטרוניקה מולקולרית – טכנולוגיה חדשה למחשוב קוונטי
נועם חי
28 באוקטובר 2019
2 תגובות
מולקולות אורגניות פתחו אפשרות חדשה ומעניינת לפיתוח מחשב קוונטי יעיל ויציב. מצד אחד מולקולות פחמן יציבות יותר ומאפשרות חישוב בכמות גדולה יותר של קיוביטים, מצד
נפתרה תעלומה פיזיקלית בת 140 שנה: אפקט הול אור באמצעות נושא
שירות הידען
23 באוקטובר 2019
6 תגובות
מחקר חדש שהתפרסם במגזין Nature, פרי שיתוף פעולה מחקרי בהובלת IBM, מתאר פריצת דרך. הפתרון מאפשר לסייע לפיתוחם של חומרים מוליכים למחצה חדשים ומשופרים
פרס נובל בכימיה לשנת 2019 למפתחי סוללות ליתיום-יון
דר. משה נחמני
9 באוקטובר 2019
אין תגובות
האקדמיה השבדית למדעים העניקה היום את פרס הנובל בכימיה לשנת 2019 לשלושה חוקרים על תרומתם בפיתוח של סוללת יון-ליתיום: באניסטר גודאינף, מנלי סטנלי וויטנגהם ואקירה
ריצוף אמיתי עם משולשים בעלי דמיון עצמי
מכון ויצמן
24 בספטמבר 2019
3 תגובות
פרופ' אנתוני ג'וזף מהמחלקה למתמטיקה במכון ויצמן למדע משוחח עם ד"ר יוסי אלרן ממכון דוידסון לחינוך מדעי על סוג חדש של ריצופים – מורכבים ומפליאים