סיגל השואלת "איפה יש יותר סיכוי בבורסה או בלוטו. ואם יש יותר סיכוי בבורסה: למה משחקים בלוטו?” התשובה חד משמעית – בבורסה. ולמה רק אנשים כמו שלדון אדלסון יכולים להרוויח בקזינו
אפרת שואלת: כיצד ייתכן שבאופן תיאורטי יש סיכוי שווה לכל אחד מהמספרים המוגרלים בלוטו להבחר, בעוד שבמציאות זה לא נראה כך?
![הכנה ואומדן של תכונות פיזיקו-כימיות של הידרוגלים אלגנטיים בסיסים חדשניים עם מים מוגזים [באדיבות אוניברסיטת טוקיו, יפן]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2020/09/20200826_0087_01-240x135.jpg)
במסגרת מחקר פורץ דרך, מדענים הצליחו לפתח שיטה חדשה שאינה דורשת ציוד מיוחד וניתנת לביצוע בטמפרטורת החדר על מנת לייצר הידרוג'ל בסיסי תוך חמש דקות, חומר היכול לשמש בכל הליך רפואי שנועד לקדם החלמת פצעים
בשנים האחרונות החלו לצוץ אלטרנטיבות לעדשות הזכוכית, שיש להן פוטנציאל ממשי להגיע לציבור הרחב. האלטרנטיבות האלו מכונות מטא-עדשות (metalenses), והן עוד ישנו את העולם
במעבדות לפיסיקה של מערכות מורכבות ופיסיקה של חומר מעובה במכון ויצמן התגלתה תופעה יוצאת דופן שלדברי החוקרים עשויה בעתיד להביא לפיתוח מערכות אלקטרוניות מהירות בהרבה
יותר ממאתיים שנים אחרי גילוי אפקט קואנדה: חוקרים בטכניון מציגים תצפית ניסויית ראשונה בסופות טורנדו זעירות בזרם אוויר. לתגלית יישומים משמעותיים במכונות הנשמה, בהתקני מיקרו-זרימה ובכלי טיס זעירים
הבעיה באיתור התפרקות זו היא כי זוגות מיואונים נוצרים גם בדרכים אחרות וקשה להפריד את הרעש מהאות, מסביר פרופ' אליעזר רבינוביץ ממכון רקח לפיסיקה באוניברסיטה
שימוש בזרם של מים מקוטבים פותח אפשרויות חדשות לחקר מולקולות ביולוגיות באמצעות תהודה מגנטית גרעינית
השאלה נשלחה בעקבות הטור על השיטה העשרונית ובו סיפורם של תרבויות חסרות בסיס ספירה. "האם יש אנשים שחיים בלי מספרים בכלל?"
שותפות LHCb ב- CERN הודיעה על גילוי של חלקיק אקזוטי חדש מסוג טטרה-קווארק (tetraquark). הממצא מסמן פריצת דרך משמעותית בחיפוש של כמעט 20 שנה, שבוצע
כפי שראינו במאמר הקודם השבוע הוא אוניברסלי אבל לאורך ההסטוריה היו נסיונות לשנות את מבנה לוח השנה שלא צלחו. במאמר זה נסביר מדוע
התגלית המדעית פורצת הדרך, שהושגה באמצעות הקרנת אלומת לייזר על קרום בועת סבון, פותחת תחום חדש בתוך האופטיקה – זרימה מסועפת של האור (Branched Flow
יוני תוהה על השיטה העשרונית: "האם טבעו של האדם להיות לספור במחזורים של 10?"
ניסוי קסנון 1 טון נועד לגלות את החומר האפל, שמדענים סבורים שהוא מהווה 85% מכלל החומר ביקום, והוא אסף נתונים משנת 2016 עד 2018. ההשערה
חוקרים מהטכניון פיתחו שיטה מיקרוסקופית ליצירת תמונות דינמיות בתלת-ממד, המתבססת על למידה עמוקה ומתכננת בעצמה את המערכת האופטית
מחקר מעודכן מראה כי ניתן להשתמש בנגיפים בתור פיגומים מבניים לקיבוע מולקולות פוטו-פעילות המיועדות לחמצון מזהמים אורגניים הנמצאים במי פסולת לאחר חשיפתם לאור נראה
הישג מדעי דרמטי שהתפרסם בכתב העת Nature: חוקרים בטכניון הרכיבו מיקרוסקופ קוונטי שמצלם את זרימת האור לראשונה בעולם, וביצעו באמצעותו תצפית ניסויית ישירה באור הנלכד
ההבדל בין חומר לאור נראה אולי פשוט וברור, אבל במצבים מסוימים, הקשר בין השניים ויחסי הגומלין ביניהם עשויים לטשטש אותו במידה רבה. מצבים כאלה עשויים
קבוצת המחקר של ד"ר יואב שכטמן מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית פירקה מכשיר דימות קיים בשווי מאות אלפי דולרים והרכיבה אותו מחדש. התוצאה: מכשיר המבצע דימות תלת-ממדי
קבוצת המחקר של פרופ' ארז חסמן מהטכניון בוחנת האם אפשר למדוד בעזרת אופטיקה אי-אחידות של מבנים בסקאלה ננומטרית?
פרופ' פורסטנברג חולק את הפרס עם פרפו' גרגורי מרגוליס מאוניברסיטת ייל. זאת הפעם הראשונה שהפרס מוענק לחוקר ישראלי מאז הכרזתו בשנת 2003. הפרס על סך
פרופ' איליה אברבוך, פרופ' יחיעם פריאור ותלמיד המחקר איליה טוטוניקוב מהמחלקה לפיסיקה כימית וביולוגית במכון ויצמן למדע, יחד עם שותפיהם מקבוצתו של פרופ' גְּ'ייֵן ווּ
מדעני מכון ויצמן למדע הצליחו ליצור ולמדוד במדויק מעין "מונופול מגנטי" (מגנט חד-קוטבי). הממצאים שהתפרסמו באחרונה בכתב-העת המדעי Nature Physics, מגלים פרטים חדשים ומפתיעים על היווצרות זרמים חשמליים
מודל תלת-מימדי ממוחשב של הקולטן האחראי על חישת הטעם המתוק בלשון נבנה במעבדתה של פרופ' מאשה ניב מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, והתגלה שהוא מאפשר לסרוק
צוות כימאים מצא שיטה חדשנית לפרק ולהמיס את הגומי שמקורו בצמיגי רכבים משומשים, שיטה חדשה ויעילה למחזור גומי לעומת שיטות קיימות שעד כה היו יקרות,
