המדענים בדקו במחקר התנגשויות אשר מתרחשות בין המולקולות. התנגשויות של אטומים נחקרו בעבר, אך אטומים – לפי הפיסיקה הקלאסית - הם כדוריים, בעוד מולקולות הן בעלות מבנה מוארך. מבנהו של גוף מתנגש משפיע על הדרך שבה הוא ינוע לאחר ההתנגשות. האם מולקולות מוארכות יתנהגו באופן שונה מאטומים כדוריים? והאם ידיעת הצורה שלהן מספיקה כדי לחזות את תוצאת ההתנגשות? אילוסטרציה: pixabay.com.

קר, מתקרר

מאת 20 בספטמבר 2017 אין תגובות

מדענים ממכון ויצמן פיתחו באחרונה דרך חדשה ומקורית לקירור יונים ולהאטת תנועתם היחסית
אילוסטרציה: pixabay.

רגע השבירה

מאת 13 בספטמבר 2017 אין תגובות

תיאוריה חדשה שבאמצעותה אפשר להבין, לחשב ולחזות התפתחות של סדקים בתנאים פיסיקליים שונים
רפליקה של הקילוגרם הבין־לאומי התקני. מקור: National Institute of Standards and Technology.

כמה שוקל הקילוגרם?

מאת 9 בספטמבר 2017 211 תגובות

המאמץ להיפטר מגליל המתכת מן המאה ה-19 שעדיין מגדיר מהו קילוגרם מתוכנן להסתיים ב-2018
הדמייה של חור שחור. שזירה קוונטית וחורים שחורים, שתי תופעות בלתי קשורות לכאורה, עשויות להוליך את הפיזיקאים לאיחוד שזמן כה רב מצפים לו: איחוד תורת היחסות הכללית ומכניקת הקוונטים. הדמייה: Ute Kraus / Wikimedia.

קרוב יותר לסודות היקום

מאת 8 בספטמבר 2017 אין תגובות

במחקר של ד"ר בינגהיי יאן, חומרים חדשים סוללים את הדרך לתגליות חדשות בפיסיקה
המדענים בדקו במחקר התנגשויות אשר מתרחשות בין המולקולות. התנגשויות של אטומים נחקרו בעבר, אך אטומים – לפי הפיסיקה הקלאסית - הם כדוריים, בעוד מולקולות הן בעלות מבנה מוארך. מבנהו של גוף מתנגש משפיע על הדרך שבה הוא ינוע לאחר ההתנגשות. האם מולקולות מוארכות יתנהגו באופן שונה מאטומים כדוריים? והאם ידיעת הצורה שלהן מספיקה כדי לחזות את תוצאת ההתנגשות? אילוסטרציה: pixabay.com.

אז מה עושים כשנפגשים?

מאת 28 ביולי 2017 אין תגובות

חוקרים בטכניון פיתחו יחד עם תיאורטיקנים מקנדה ומהולנד שיטה חדשנית לניבוי התנהגות של מולקולה הפוגעת במשטח....

גלֵי מיקרוֹ הם גלים אֵלֶקטרוֹמַגנֵטיים המשמשים לתקשורת, לאיתור עצמים כגון מְטוסים, למחקר באַסטרוֹנומיה ובפיזיקה, וכמובן לחימום מהיר של מזון. צילום: alexunderwood910.

הגל של המיקרו

מאת 2 תגובות

מכשיר המיקרוגל הביתי המוּכּר לנו הומצא במקרה, בזכות שוקולד שהתחמם בכיסוֹ של מהנדס אמריקני שעבד על...

ניסויים באלומות קרות. גלי ההלם חוסמים את זרימת החלקיקים באלומה. מקור: מגזין מכון ויצמן.

קר, קפוא, מתחמם: כיצד להפחית גלי הלם בניסויים עם אלומות חלקיקים

מאת 11 ביוני 2017 אין תגובות

מדעני מכון ויצמן מצאו את התשובה לשאלה במקום מפתיע: הנדסת חלל
אילוסטרציה: numb3r.

זמן אפס

מאת 20 במאי 2017 35 תגובות

מה משמעותו של הזמן בתורת הקוונטים? לפי חישוב של פרופ' אלי פולק ממכון ויצמן למדע, משך הזמן שלוקח...

המדענים בדקו במחקר התנגשויות אשר מתרחשות בין המולקולות. התנגשויות של אטומים נחקרו בעבר, אך אטומים – לפי הפיסיקה הקלאסית - הם כדוריים, בעוד מולקולות הן בעלות מבנה מוארך. מבנהו של גוף מתנגש משפיע על הדרך שבה הוא ינוע לאחר ההתנגשות. האם מולקולות מוארכות יתנהגו באופן שונה מאטומים כדוריים? והאם ידיעת הצורה שלהן מספיקה כדי לחזות את תוצאת ההתנגשות? אילוסטרציה: pixabay.com.

רעיונות שישנו את העולם: מולקולות־על המורכבות מאטומים שאינם מצויים בטבלה המחזורית

מאת תגובה אחת

דרך לבנות מולקולות וחומרים חדשים שהטבלה המחזורית אינה מאפשרת את קיומם
הדמייה של חור שחור. שזירה קוונטית וחורים שחורים, שתי תופעות בלתי קשורות לכאורה, עשויות להוליך את הפיזיקאים לאיחוד שזמן כה רב מצפים לו: איחוד תורת היחסות הכללית ומכניקת הקוונטים. הדמייה: Ute Kraus / Wikimedia.

חורים שחורים, חורי תולעת וסודות המרחב־זמן הקוונטי

מאת 4 תגובות

התופעה הקוונטית המוזרה המכונה "שזירה" עשויה לייצר קיצורי דרך בין חורים שחורים מרוחקים
מימין לשמאל: אמיר רוזנבלט, ד"ר מיטלי בנרג'י, ד"ר דיאנה מהלו, פרופ' עדי שטרן, ד"ר ולדימיר אומנסקי, פרופ' יובל אורג ופרופ' מוטי הייבלום. מקור: מגזין מכון ויצמן.

מנות קצובות של חום

מאת 9 במאי 2017 8 תגובות

האם חלקיקים מדומים מסיעים אנרגיה ב"מנות" קבועות, כפי שעושים זאת חלקיקים חופשיים אמיתיים דוגמת האלקטרון?
פרופ’ אילן מרק. מקור: הטכניון.

חוקרים מהטכניון הצליחו ליצור “אתרי ריאקציה” חדשים במולקולות אורגניות

מאת 31 במרץ 2017 אין תגובות

כתב העת Nature Communications מדווח על הצלחתם של חוקרי הטכניון ביצירת “אתרי ריאקציה” חדשים במולקולות אורגניות

חוקרים הוכיחו השערה ותיקה בגיאומטריה קומבינטורית

מאת 27 בפברואר 2017 2 תגובות

חוקרים ישראלים ואירופאים הצליחו להוכיח השערה ותיקה בגיאומטריה קומבינטורית