פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית של פרופ' פייגנבאום מאוניברסיטת פנסילבניה מצליבה אלפי תרופות קיימות עם אלפי מחלות, ומאפשרת למצוא טיפולים פורצי דרך למחלות נדירות וחסרות מענה
ג'וזף קואטס, בן 38, בילה חלק גדול מהשנה האחרונה כשהוא מרחף בין חיים ומוות. הוא נאבק במחלה נדירה בשם סינדרום POEMS, שפגעה אנושות בכליותיו. הוא העביר את רוב הזמן במיטתו בבית-החולים, מחוסר הכרה, וכשרופאיו מנקזים ליטרים של דם מבטנו מדי שבוע. מצבו היה ירוד כל-כך, שהוא לא היה יכול לשרוד את אחד הטיפולים המקובלים במחלה: השתלת תאי גזע. הרופאים כבר היו מוכנים להתייאש.
ואז הגיעה הישועה, מכיוון לא-צפוי. מישהי נחלצה לעזרה. מישהי חכמה ויוצאת-דופן באמת ובתמים: חברתו של קואטס.
אה, ציפיתם לבינה מלאכותית? חכו עוד רגע.
טארה תאובאלד, זוגתו של קואטס, לא הסכימה לוותר. היא נזכרה ברופא שפגשה שנה לפני כן, שפיתח פלטפורמה יוצאת-דופן: בינה מלאכותית שהוגה רעיונות לטיפולים חדשניים למחלות קיימות. היא פנתה לאותו רופא – ד"ר פייגנבאום – באימייל והתחננה לעזרה.
בבוקר הבא, ד"ר פייגנבאום כבר שלח לה מענה, והמליץ לה על טיפול מוזר במיוחד: שילוב של כימותראפיה, אימונותראפיה וסטרואידים. אותו שילוב לא נבחן או אושר מעולם כדרך טיפול במחלתו של קואטס.
"[שילוב התרופות] נראה קצת מטורף." הודה הרופא המטפל של קואטס. למעשה, הוא היה מודאג שהשילוב עלול להרוג את קואטס מהר יותר. אבל לא היו אלטרנטיבות, וכפי שאמר הרופא בריאיון לניו יורק טיימס, "מישהו חייב להיות הראשון לנסות."
וכך, הם ניסו. גופו של קואטס הגיב במהירות לטיפול, ומצבו התייצב תוך שבוע. מקץ מספר חודשים, הוא כבר היה מסוגל להתמודד גם עם הטיפול הרגיל יותר של השתלת תאי גזע. כיום, שנה לאחר מכן, הוא כבר בבריאות טובה.
והכל בזכות חברתו של קואטס, וקצת בינה מלאכותית.
הבינה המלאכותית של ד"ר דייויד פייגנבאום
כשד"ר פייגנבאום היה בן 25, הוא לקה במחלה נדירה בשם מחלת קסטלמן. הטיפולים הקונבנציונליים לא עזרו לו. פייגנבאום עבר סבבים של אשפוזים במיון, והבין שהוא צריך לעזור לעצמו. למזלו, הוא למד רפואה באותו הזמן. הוא שקד על הספרות הרפואית בניסיון למצוא טיפולים שונים למחלתו. בסופו של דבר, הוא מצא תרופה שנראתה לחלוטין לא-קשורה: מהסוג שניתן למושתלי-כליה, ואמור למנוע דחייה של האיבר החדש.
וראה זה פלא – התרופה הצליחה לעצור את מחלתו של פייגנבאום במשך יותר מעשור.
פייגנבאום הבין שהעולם מלא בתרופות שכבר הומצאו ואושרו על-ידי הרשויות, ויכולות לשמש ליותר ממטרה אחת. רופאים דיווחו על טיפולים באותן תרופות באחד ממיליוני המאמרים שהתפרסמו בספרות המדעית, אך אותם מאמרים נוטים לשקוע ולהיעלם בנבכי האינטרנט במהירות רבה. במקרים רבים הם נראים כמו רשימת מכולת: הרופא מתאר שטיפל במחלה מסוימת במספר ניסיונות עם תרופות שונות, וכיצד החומרים השונים השפיעו על גופו של החולה. הוא מתרכז בסופו של דבר דווקא בתרופה שעבדה. מי בכלל ישים לב לכך שאחד החומרים שכלל באותו ניסוי, פעל בצורה שיכולה לעזור גם למחלה שונה לגמרי?
כדרכם של הפוקימונים הטובים ביותר, ד"ר פייגנבאום עבר אבולוציה והפך לפרופסור פייגנבאום באוניברסיטת פנסילבניה. במעבדתו, הוא התמקד במציאת שימושים חדשים לתרופות קיימות. הוא זיהה מספר טיפולים מוצלחים, אבל כל מחקר שכזה דרש מצוותו להתרכז במחלה אחת ובתרופה אפשרית אחת בכל פעם. הוא הבין שהוא צריך לזרז את התהליך, והקים עמותה בשם "כל תרופה" (Every Cure) שממוקדת בשימוש בבינה מלאכותית.
עכשיו, במקום להתמקד בתרופה אחת ובמחלה אחת, המעבדה של פייגנבאום מצליבה אלפי תרופות ואלפי מחלות במקביל. זו אינה הגזמה. המכונות שמפעיל פייגנבאום בוחנות בערך 4,000 תרופות קיימות כנגד 18,500 מחלות המוכרות מהספרות הרפואית. כאשר הבינה המלאכותית מזהה סיכוי גבוה לכך שתרופה מסוימת יכולה להתמודד עם מחלה, החוקרים בודקים בזהירות את ההיגיון שמאחורי ההמלצות. אם הם משתכנעים, הם יוצרים קשר עם רופאים שמוכנים לנסות את התרופה.
ולפעמים – כמו במקרה של קואטס – זה עובד.
לפני יותר מעשור, פייגנבאום מצא בעצמו טיפול למחלה הנדירה ממנה סבל. עכשיו, הוא עוזר לאחרים למצוא טיפולים לאותה מחלה, ועוד רבות אחרות. אחד הטיפולים האחרונים עליהם המליצה הבינה המלאכותית היה עבור חולה אנוש, שכבר נכנס להוספיס באותו שלב. הרופא של אותו מטופל הופתע לשמוע על הטיפול המומלץ: אדלימומאב – חומר שמשמש בעיקר לטיפול בדלקת פרקים.
"לא חשבתי שזה יעבוד, כי זה סוג של תרופה די חלשלושה," אמר הרופא בריאיון לניו-יורק טיימס. אבל הוא והחולה לא חשבו שיש להם מה להפסיד. הם ניסו את התרופה. תוך שבועות, החולה הבריא.
פייגנבאום מבין שהבינה המלאכותית שברשותו אינה קוסמת או מחוללת ניסים. הוא יודע היטב שהיא יכולה גם לטעות – ולכן חשוב שהחוקרים האנושיים יעברו על רעיונותיה וינטרו אותם בקפידה. גם לרופאים האנושיים יש חלק קריטי בתהליך, מכיוון שהם אלו שיכולים לשפוט האם החולה בכלל מסוגל להתמודד עם חלק מהטיפולים שהבינה המלאכותית מציעה להם. ועדיין, למכונה של פייגנבאום יש פוטנציאל להפיק "יש מאין": לקחת את כל הניסויים הרפואיים שנערכו במאה השנים האחרונות, בעלויות של טריליוני דולרים, ולהפיק מהם תובנות חדשות. תובנות שיכולות להציל את חייהם של רבים.
בראי הפוטנציאל הזה, אין פלא שהעמותה של פייגנבאום – "כל תרופה" – זכתה לאחרונה במימון של יותר ממאה מיליון דולרים מממשלת ארצות הברית ומעמותת "הפרויקט השאפתני" של TED. הם הבינו מה אפשר להשיג באמצעות הבינה המלאכותית: להפיק ידע ברמה שמתחרה בזו האנושית, על מנת להציל חיים.
הפוטנציאל לעתיד
ההגדרה של "מחלה נדירה" היא כזו שמשפיעה על פחות ממאתיים-אלף בני-אדם בארצות הברית. מספר החולים הקטן מרתיע את רוב חברות התרופות מלנסות למצוא תרופות לאותן מחלות. אחרי הכל, למה להשקיע מיליארדי דולרים בפיתוח תרופה חדשה, אם היא תימכר רק לכמה אלפי אנשים במקרה הטוב? כתוצאה מכך, רק ל- 500 מתוך 7,000 המחלות הנדירות כיום, יש טיפולים מוכרים ומאושרים.
הבינה המלאכותית יכולה לעזור למצוא טיפולים למחלות הנדירות הללו. לא רק זאת, אלא שהיא יכולה למצוא טיפולים בתרופות שכבר עברו את תהליכי האישור הארוכים, המייגעים והיקרים של הרשויות באמריקה. והיא יכולה לעשות זאת בעלות אפסית בהשוואה לחברות התרופות, שצריכות להשקיע כאמור מיליוני ומיליארדי דולרים במציאת כל תרופה חדשה.
נמשיך לעקוב, לפיכך, אחר המעבדה של פרופ' פייגנבאום ושל אחרים המקדמים את התחום. ואם אתם חולים בעצמכם במחלה נדירה ונטולת-מענה, אולי גם אתם יכולים לשלוח לפייגנבאום אימייל, ולקבל בבוקר הבא הצעה לטיפול חדשני.
רק אל תשכחו להתייעץ עם הרופא שלכם לפני שאתם מנסים אותו.
עוד בנושא באתר הידען:
