דו״ח משרד החדשנות חושף פערים משמעותיים בסביבת העבודה, בזמינות הנתונים ובמדיניות, לצד פוטנציאל מחקרי וכלכלי
בראש ובראשונה מתמודד המגזר המקומי עם מספר מגמות מדאיגות: ירידה של כ‑28% במספר הפרסומים המדעיים בבינה מלאכותית בישראל בשנים האחרונות, לעומת ירידה ממוצעת של כ‑7% במדינות ה‑OECD. במקביל, קצב צמיחת ההון האנושי המיומן – הנדרש כדי לפתח ולהטמיע טכנולוגיות AI חדישות – מדורג תשיעי בעולם, אולם מגמת ההתדרדרות האיטית בו עלולה לפגוע ביכולת לשמר את היתרון התחרותי.
סביבת הפעילות המקומית מצביעה אף היא על חולשה: ישראל מדורגת רק במקום ה‑65 מתוך 83 מדינות במדד Tortoise Global AI Index לסביבה רגולטורית, בחקיקה ובדעת קהל. מצב זה עלול ליצור אי-ודאות עבור יזמים ומשקיעים, ולהאט כניסת חברות וטכנולוגיות מתקדמות. בנוסף, תשתיות המחשוב והתקשורת אינן עומדות ברמה הנדרשת לפיתוח מחקרי ותעשייתי מתקדם: דירוג המקום ה‑26 מתוך 83 משקף פערים בחשמל, בקיבולת רשת האינטרנט ובזמינות מחשוב ענן ברמה ארצית.
היעדר אסטרטגיה ממשלתית מקיפה בא לידי ביטוי בדירוג המקום ה‑62 של ישראל במדד המדיניות הלאומית לבינה מלאכותית – מצב המחייב קביעת חזון טכנולוגי ארוך טווח, הקצאת תקציבים קבועה ושילוב גופי ממשל ואקדמיה בביצוע ופיקוח. לצד זאת, זמינות הנתונים למחקר ולפיתוח מוגבלת מאד: ישראל מדורגת רק במקום ה‑25 מתוך 188 מדינות במונחי זמין ונגישות של מאגרי מידע פתוחים, מה שמגביל חדשנות המבוססת בינה על מאגרי ידע גדולים.
פערים אלה מגדירים מטרות לפעולה:
- חיזוק המחקר האקדמי – עידוד פרסומים בכתבי עת מובילים ושיתופי פעולה בינלאומיים, לצד מענקים מיוחדים לחוקרים המפתחים יישומים חדשניים בבינה מלאכותית בתחומי רפואה, אנרגיה ותשתיות.
- שדרוג התשתיות – השקעה בקיבולת חשמלית, ברוחבי פס תקשורת ובמרכזי מחשוב על (HPC), כדי לאפשר ניסויים ותהליכי אימון של מודלים מתקדמים.
- אסטרטגיה ממשלתית אחודה – הקמת גוף רגולטורי-ייעוצי המאגד את משרד המדע, משרד האוצר והרשות להגנת הפרטיות, שיפיק תוכנית לאומית עדכנית עם לוחות זמנים ומדדי ביצוע (KPIs).
- מסגרות רגולציה ואתיקה – חקיקה שתתייחס לשימוש ב‑AI בתחומים רגישים (בריאות, משפטים וביטחון), תסדיר אחריות אלגוריתמית ותייבא סטנדרטים בינלאומיים לאבטחת סייבר.
- פתיחת מאגרי מידע – ייסוד פורטל ממשלתי המאגד מידע ממשלתי, אקדמי ותעשייתי תחת רישיון פתוח (Open Data), לצד פיתוח כלים לשיתוף וניתוח נתונים.
לצד האתגרים המכריעים הללו, קיימים גם יתרונות חשובים שיש לבנות עליהם. בישראל מתפתחת מערכת אקוסיסטמית תוססת: מעל 2,100 סטרטאפים בתחום הבינה המלאכותית גייסו עד כה כ‑78 מיליארד דולר, יחס המציב את ישראל במקום הראשון בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה. בנוסף, שיעור העובדים המדווחים על כישורי AI בפרופיל LinkedIn עומד על 1.13% מכלל העובדים – השיעור הגבוה בעולם – ועמיד ביחס למדינות מובילות כמו ארה״ב וסין.
גם בתחום האקדמי רואים ניצנים של חוזק: חוקרים ישראלים היו מעורבים בפיתוח כ‑4% מהמערכות המרכזיות ללמידת מכונה בשנת 2023, פי 30 משיעורנו באוכלוסיית העולם, ופרסומים ישראליים בתחום צברו בממוצע למעלה מ‑40 ציטוטים לכל מאמר – למעלה משישה פעמים מהממוצע העולמי. מדדים אלה מעידים על עומק ואיכות המחקר, ולהם חשיבות רבה בהטמעת פתרונות AI בתחומים כמו רפואה מדויקת, חקלאות חכמה ותחבורה אוטונומית.
דגשים ליישום:
- שיתוף פעולה בין-מגזרי: שוות משקל בין תעשייה, אקדמיה וממשל, במסגרת פורומים בין־משרדיים ובתמיכה של משרד האוצר.
- הכשרת כוח האדם: הקמת מסלולי הכשרה קצרים וסבסוד השתלמויות מקצועיות, בדגש על מיעוטים ונשים, כדי להגדיל את המגוון ולהרחיב את מאגר המומחים.
- חדשנות אחראית: פיתוח הנחיות אתיות לשימוש ב‑AI בתחומים עם השפעה חברתית וכלכלית רבה, כגון מערכות שיפוט אוטומטיות, מערכות פרסונליזציה ברשתות חברתיות ומערכות מוכוונות אבטחה.
- תשתיות ענן מייעלות: יצירת מודל מנוי ממשלתי לרכישת שירותי ענן, שיקטין עלויות לגופים ציבוריים ויאפשר להם להטמיע מודלים מתקדמים ללא השקעות הון ראשוניות כבדות.
ישראל ניצבת היום בפני צומת דרכים: אם לא תטפח באופן מיידי את ההון האנושי, תעדכן את תשתיות התקשורת ותגבש מסגרת מדינית-רגולטורית ברורה, תפחת יכולתה להתמודד עם אתגרי העתיד ולהטמיע טכנולוגיות AI בהיקף המאפשר שמירת יתרונה התחרותי. לצד זאת, יש להמשיך לטפח את המערכת החדשנית של סטארטאפים ולנצל את היתרונות המחקריים והכלכליים שצמאי להעצמה. רק כך תוכל ישראל להמשיך ולהיות במעמד מוביל בזירה הבינלאומית של בינה מלאכותית.
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל: "המשרד ימשיך להוביל מהלכים שיבטיחו את עתידה של ישראל כמעצמת חדשנות, תוך צמצום פערים והנגשת הזדמנויות לכלל האוכלוסיות במדינה".
