רובוטים ובינה מלאכותית יחליפו את רוב בעלי המקצוע בקרוב

זו היתה המסקנה של פאנל שנערך במסגרת מפגש הסיליקון קלאב. עם זאת, המשתתפים הסבירו כי המעבר לטכנולוגיה חכמה הוא תהליך הדרגתי, תלוי בהיערכות אסטרטגית ובמדיניות שתכוון את האימוץ הטכנולוגי בצורה שתבטיח את המשכיות הפעילות האנושית

במפגש פורום הסיליקון קלאב שהתקיים ב-1 באפריל במוזיאון אנו באוניברסיטת תל אביב תקיים פאנל בנושא "כמה זמן נותר לכם עד שבוט יחליף אתכם?

בפאנל זה נדונו שאלות מהותיות על עתיד העבודה בעידן הבינה המלאכותית, והאם ובאיזה מידה מערכות חכמות יוכלו להחליף את העובד האנושי. המשתתפים בפאנל כללו את פרופ' גיל אפשטיין, לשעבר דיקן מדעי החברה באוניברסיטת בר אילן וכיון מרצה וחוקר בכיר במרכז טאוב; את ענבל נצר לנציאנו, יועצת ניהול ומנהיגות; את דניאל שרייבר, מנכ"ל חברת למונייד ומייסד מכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית; ואת פרופ' ענת לכנר, פרופסורית למנהל עסקים ב-Stern School of Business של NYU, המתמחה בהטמעת שינוי בארגונים. את הפאנל הנחה שלמה גרדמן מנכ"ל ASG .

"כמה זמן נותר לכם עד שבוט יחליף אתכם?"

לשאלת שלמה גרדמן "כמה זמן נותר לכם עד שבוט יחליף אתכם?" הגיבו משתתפי הפנל כדלהלן. שרייבר הסביר כי התהליך אינו מתרחש בין לילה, אלא הוא מתפתח בהדרגה. הוא התייחס למחקרים ולנתונים שנאספו, בהם נמצא כי בתוך שנה אחת נראה עליה בכ-12% עד 17% בחשיפה לטכנולוגיות בינה מלאכותית, אך כמובן שההערכה תלויה בגורמים רבים – כמו מידת האימוץ בשוק, ההשקעה בהכשרת עובדים והתאמת המדיניות הציבורית. הוא הדגיש כי הטמעת המערכת לא נועדה להחליף את העובד האנושי באופן מוחלט, אלא להעצים ולייעל את תהליכי העבודה בשילוב טכנולוגי.

פרופסור אפשטיין הרחיב והסביר שהנתונים והתחזיות בנושא משתנים ממחקר למחקר, כאשר יש המצביעים על כך שייתכן עד 30% מהעובדים יושפעו מהתקדמות טכנולוגית זו. עם זאת, הוא הדגיש כי מדובר בתהליך תלוי הגורמים הקשורים להסתגלות הממשל והארגונים לשינויים הטכנולוגיים. לפי דבריו, לא מדובר בהחלפה מוחלטת ביום אחד, אלא בשינוי מתמיד שדורש גם התייחסות לחוסן החברתי והכלכלי של העובדים, ולמציאת פתרונות שיבטיחו מעבר חלק לעידן שבו הטכנולוגיה ממלאת תפקיד מרכזי בתהליכי העבודה.

נצר-לנציאנו הביאה נקודת מבט ניהולית רחבה והסבירה כי מעבר לספור העובדים שעלולים להימחלף, יש להתמקד בשאלה מהי המשמעות של שילוב טכנולוגיות חכמות בתוך מערכת העבודה. לפי דבריה, לא מדובר רק בהחלפת כוח אדם בטכנולוגיה, אלא בשינוי מהותי באופן שבו אנו חושבים, לומדים ומתפתחים כעובדים וכחברה. היא הדגישה את הצורך בבניית מערכות הכשרה מחודשות, שמטרתן להכשיר את העובדים לשימוש מושכל בטכנולוגיה, ובכך לאפשר להם לא רק להתאים את עצמם למציאות המשתנה, אלא גם להתפתח ולהעצים את יכולותיהם האישיות והמקצועיות.

פרופ' לכנר, שהתמקדה בהיבטים הארגוניים והחינוכיים, ציינה כי מעבר להחלפה הטכנית, אנחנו עדים לשינוי באופן שבו נבנה המשמעות של עבודה בחברה. היא הסבירה שהשאלה "כמה זמן נותר לכם עד שבוט יחליף אתכם?" אינה מתייחסת רק להיבט הכלכלי או הטכנולוגי, אלא גם לשינוי בתפקידים ובמיומנויות הנדרשות מהעובד. על פי דבריה, עלינו להשקיע במערכת חינוכית המקדמת חשיבה ביקורתית, יצירתיות והתמודדות עם הטכנולוגיה, כדי לאפשר לעובדים להשתלב באופן חיובי ומקצועי בעידן החדש.

ההיערכות לעידן הבינה המלאכותית

מעבר לשאלה המרכזית, הדגישו המשתתפים כי ההתמודדות עם הבינה המלאכותית אינה רק סוגיה טכנולוגית, אלא נוגעת בכל הרבדים של החברה – הכלכלה, החינוך, התרבות והמדיניות הציבורית. שרייבר סבר שיש לאמץ את הבינה המלאכותית בצורה ביקורתית ואחראית, תוך שילובה עם אמצעים נוספים כמו חיפוש מידע מתקדם וניהול תהליכים. לדבריו, זהו כלי שיכול להעצים את היעילות וליצור הזדמנויות חדשות אם רק נשתמש בו בצורה מושכלת.

נצר-לנציאנו הדגישה את חשיבות גיבוש מדיניות לאומית שתכוון את האימוץ הטכנולוגי. היא הסבירה שמדיניות כזו תצטרך לכלול צעדים שיבטיחו כי למרות שהטכנולוגיה עשויה להחליף חלק מהתפקידים, היא תאפשר גם יצירת תפקידים חדשים ותתרום לאיכות חיים גבוהה יותר. בנוסף, היא ציינה את האתגר של שמירה על ערכי החברה והמשכיות תרבותית, כאשר ההתקדמות הטכנולוגית לא תעלה על חשיבות ההיבט האנושי והערכי.

פרופ' לכנר חיזקה את דברי עמיתיה והוסיפה שההיערכות לשינויים דורשת שינוי יסודי גם במבנה הארגוני ובאופן בו אנו מגדירים את התפקידים בתוך המוסדות. על פי דבריה, יש לבנות מחדש את המערכת הארגונית כך שתאפשר אינטגרציה חלקה של טכנולוגיות חכמות, תוך שמירה על המעבר הדרגתי שיבטיח את המשכיות הפעילות העסקית והחברתית. היא הדגישה את הצורך בהכשרת עובדים מחדש ובפיתוח מיומנויות חדשות שיאפשרו לעובדים לתפקד בסביבה המשתנה במהירות.

השלכות פילוסופיות

במהלך הדיון ניכרה חשיבה מעמיקה על המשמעויות של המעבר לעידן הבינה המלאכותית, כאשר כל אחד מהמשתתפים הביא את זווית הראייה הייחודית שלו והביע את מחשבותיו בצורה מפורטת. שרייבר הסביר: "המעבר לבינה מלאכותית קורה במהירות, אך ההטמעה תלויה בגורמים רבים כמו האימוץ בשוק וההשקעה בהכשרת העובדים." ציטוט זה מעיד על ההבנה שהשינוי אינו קורה בבת אחת, אלא הוא תהליך הדרגתי המצריך השקעה ושינוי מערכתית בכל הרבדים – מהתשתיות הטכנולוגיות ועד להון האנושי.

פרופסור אפשטיין התייחס באופן מעמיק לנתונים ולתחזיות בתחום, ואמר: "יש הטוענים שאולי 30% מהעובדים יושפעו מהשינויים, אך מדובר בתהליך מתמשך ומורכב שמשתנה בהתאם להקשר החברתי והמדיני." דבריו מדגישים את הצורך להסתכל מעבר למספרים ולראות את ההשפעה ההולכת וגדלה של הטכנולוגיה על שוק העבודה, כאשר ההסתגלות תלויה גם בגורמים חברתיים ומדיניים, שאינם ניתנים לחיזוי מדויק מראש.

נצר-לנציאנו הרחיבה על ההיבט הניהולי והחברתי של השינוי והסבירה: "השאלה איננה רק כמה זמן יקח עד שבוט יחליף את העובד, אלא כיצד נשתמש בטכנולוגיה כדי לשפר את יכולותינו האישיות והמקצועיות." היא הדגישה את הצורך להתמקד ביצירת ערך מוסף, בכך שנעבור מהתמקדות בהחלפה טכנית בלבד לשילוב של יכולות אנושיות עם הטכנולוגיה, מה שיאפשר לעובדים להתפתח ולתרום בצורה משמעותית יותר במסגרת הארגונית והחברתית.

פרופ' לכנר סיכמה את האתגרים וההזדמנויות בעידן הבינה המלאכותית וניסחה זאת כך: "עלינו להשקיע בחינוך ובהכשרת עובדים כדי להבטיח התמודדות חיובית עם השינויים הטכנולוגיים ולהפיק מהם סינרגיה אמיתית עם המערכות החדשות." הצהרה זו מצביעה על החשיבות של בניית מערכת חינוכית ומקצועית המתאימה לעידן החדש, שבה העובד לא רק מקבל כלים טכנולוגיים אלא גם מפתח חשיבה ביקורתית, יצירתיות ויכולת הסתגלות המתאימה לשינויים המהירים בשוק העבודה.

נדרשת אסטרטגיה לאומית לבינה מלאכותית

"הממשלה צריכה לגבש אסטרטגיה לאומית בתחום הבינה המלאכותית". כך אמר דניאל שרייבר, מנכ"ל חברת למונייד ומייסד מכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית. שרייבר הדגיש את החשיבות הקריטית של פעולה ממשלתית מושכלת, על מנת להבטיח שהמדינה תמקסם את הפוטנציאל הטמון בבינה מלאכותית, תוך צמצום הסיכונים הכרוכים בה. שרייבר אמר את הדברים הללו במסגרת מפגש פורום הסיליקון קלאב שהתקיים בתחילת אפריל בארגון חברת ASG, ואשר עסק בהשפעת הבינה המלאכותית על המקצועות.

"הממשלה חייבת לפתח תוכנית אסטרטגית רב-שנתית, שתכלול יעדים ברורים, מדדים מדידים וחלוקת אחריות בין הגופים השונים", אמר שרייבר. "התוכנית צריכה להתמקד במגוון רחב של תחומים, ביניהם: השקעה במחקר ופיתוח, קידום שיתופי פעולה בין המגזר הציבורי, המגזר הפרטי והאקדמיה, וגיבוש תוכניות חינוך והכשרה מותאמות".

תוכנית הסבה לעובדים

שרייבר, המופיע בפני וועדות כנסת וממשלה רבות, התייחס בהרחבה להשפעתה של הבינה המלאכותית על שוק העבודה, והדגיש את הצורך בהיערכות מוקדמת לשינויים הצפויים. "הממשלה חייבת לפתח תוכניות הסבה מקצועית לעובדים שייפגעו מהאוטומציה הגוברת, ולהשקיע בחינוך טכנולוגי מתקדם, על מנת להבטיח שהדור הבא יהיה מוכן לאתגרי שוק העבודה העתידי", אמר שרייבר. הוא הדגיש את הצורך בראייה ארוכת טווח, תוך התחשבות בהשפעות הצפויות של הבינה המלאכותית על מקצועות שונים, וקרא לממשלה לפעול לגיבוש תוכניות הכשרה מותאמות, שיאפשרו לעובדים לרכוש מיומנויות חדשות ולהשתלב בשוק העבודה המשתנה.

בנוסף, שרייבר התייחס להיבטים האתיים והחברתיים של הבינה המלאכותית, תוך הדגשת הצורך בגיבוש מסגרת רגולטורית שתבטיח את הגנת זכויות האדם, ותמנע שימוש לרעה בטכנולוגיה. "הממשלה חייבת לקדם שקיפות ואחריות בפיתוח ויישום של מערכות בינה מלאכותית, ולהבטיח שהטכנולוגיה תשרת את האינטרס הציבורי", אמר שרייבר. הוא קרא לממשלה לפעול לגיבוש כללים ברורים בנוגע לשימוש בנתונים אישיים, למניעת אפליה ולקידום שוויון הזדמנויות.

גוף לאומי מתכלל

שרייבר קרא לממשלה להקים גוף לאומי שירכז את הפעילות בתחום הבינה המלאכותית, וישמש כגורם מתאם בין הגופים השונים. "גוף זה צריך להיות בעל סמכויות נרחבות, ויכולת להוביל את יישומה של התוכנית האסטרטגית", אמר שרייבר. הוא הדגיש את הצורך בשיתוף פעולה בין משרדי ממשלה שונים, וקרא לגיבוש תוכנית פעולה משותפת, שתאפשר למדינה לפעול בצורה יעילה ומתואמת.

"השקעה בבינה מלאכותית היא השקעה בעתידה של המדינה", אמר שרייבר. הוא קרא לממשלה לפעול לגיבוש תוכנית אסטרטגית מקיפה, שתבטיח את שגשוגה של המדינה בעידן הבינה המלאכותית.

עוד בנושא באתר הידען:

• בינה מלאכותית: מדיניות ממשלתית בישראל ובמערב
• לראשונה בישראל: הטמעת בינה מלאכותית במשרדי ממשלה
• השירותים האנושיים מתמוטטים: האם הבינה המלאכותית יכולה להיות חבל ההצלה?
• האיחוד האירופי אישר טיוטת חוק להסדרת הבינה המלאכותית – כך זה יעבוד