סיקור מקיף

“מנוע הצמיחה של כלכלת ישראל בסכנה”

“במדינות רבות בעולם המתפתח, ובמיוחד במדינות כמו סין והודו, הממשלות עושות רבות לעידוד תעשיות עתירות הידע, כי הן מבינות שאלו מנועי הצמיחה המרכזיים שלהן. אומר שלמה גרדמן, יו”ר כנס רעננה העומד להתקיים בשבוע הבא

שלמה גרדמן, יו
שלמה גרדמן, יו

“מנוע הצמיחה של כלכלת ישראל בסכנה, לא רק משקיעי הון הסיכון משנים טעמיהם. במדינות רבות בעולם המתפתח, ובמיוחד במדינות כמו סין והודו, הממשלות עושות רבות לעידוד תעשיות עתירות הידע, כי הן מבינות שאלו מנועי הצמיחה המרכזיים שלהן. אין סיבה שגם בישראל לא ננקוט באסטרטגיה דומה במטרה להבטיח את עתידנו”, אמר שלמה גרדמן, יו”ר כנס רעננה,לאור פרסומים, כי השקעות הון הסיכון בסין עברו לראשונה את השקעות הון הסיכון בישראל. “עלינו להקדים ולבצע תכנית רב שנתית, אשר תעסוק בנושאים המהותיים לתעשיות עתירות הידע בישראל, במטרה לתכנן את העתיד ולהקדים תרופה למכה”, אמר גרדמן.

מבדיקה של אנשי כנס רעננה למדיניות ההיי-טק הלאומית שיתקיים ב-24 ביוני, עולה כי השקעות הון הסיכון בסין עברו את כמות ההשקעות בישראל כבר ב-2005, ואילו ב-2007 עמדו השקעות הון הסיכון בסין על 3.3 מיליארד דולרים – פי שניים מהשקעות הון הסיכון בישראל, ו-50% יותר מההשקעות בסין ב-2006. בישראל לעומת זאת, הגידול בין 2006 ל-2007 היה מינורי, ועמד על 8% בלבד.

נתונים אלו מצביעים על שינוי מגמה, לפיו משקיעי הון הסיכונוהרים לסין ולמדינות אחרות במזרח, המייצגות עבורם פוטנציאל עסקי. ב-2002 עמדו השקעות ההון סיכון בסין על 500 מיליון דולרים בלבד לעומת מיליארד דולרים בישראל, ותוך חמש שנים גדלו ההשקעות בסין פי 650% והגיעו לפי שניים מאשר ההשקעות בישראל.

בסין והודו לבדן מתווספים מדי שנה כ-800 אלף מהנדסים, לעומת ישראל בה מוכשרים בשנה 8,000 מהנדסים בלבד. בניגוד לישראל, הממשלות משקיעות ממון רב גם בפיתוח התעשיות המתקדמות שלהן, בניית תשתיות תקשורת, תחבורה, מבנים ועוד.

גרדמן ציין, כי “התפתחויות גלובליות מציבות אתגרים ומעמידות בסכנה את הצלחתה ושגשוגה של תעשיית ההיי-טק הישראלית, המהווה 50% מסך היצוא הישראלי, כמקור המרכזי להמשך צמיחתה. כיום, מצבה של ישראל הולך ומדרדר לעומת מדינות רבות במזרח אירופה ובאסיה, אשר דואגות להשקיע משאבים רבים לעידוד תעשיות ההיי-טק שלהן ולבניית כח אדם משכיל ומיומן”.

“אני חושש מאד כי אם לא נפעל היום, התעשייה תיפגע בתוך מספר שנים, ואז כבר יהיה מאוחר לתקן את הנזק. ללא תכנון לטווח ארוך – זו יכולה להיות בכייה לדורות. כדי לשנות את המצב, אנו קוראים לגיבוש תכנית לאומית, אשר תגובש במשותף על ידי נציגי התעשייה והממשלה, ואשר תבטיח כי תעשיות ההיי-טק בישראל ימשיכו לפרוח גם בעוד חמש ו-10 שנים”, אמר גרדמן.

במסגרת כנס רעננה יתקיימו דיונים בנושאים המעצבים את תעשיית ההיי-טק הישראלית, כולל טכנולוגיות, חינוך, מקורות מימון ובריחת מוחות. בין המשתתפים בכנם יהיו שי אגסי, מנכ”ל Better Place; רות אלון, מנהלת שותפה קרן פיטנגו; אהרון בית הלחמי, מנהל קרן יורופאנד; ד”ר שוקי גלייטמן, מנהל קרן פלטיניום; שלמה גרדמן, מנכ”ל איי.אס.ג'י; יו”ר כנס רעננה, דן וילנסקי – יו”ר אפלייד מאטיראלס ולשעבר מנכ”ל קרן BIRD; יהודה זיספאל, נשיא רד בינת ויו”ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה; ד”ר גיורא ירון, יו”ר אקסנט; יוסי סלע, מנהל שותף קרן ג'מיני; מקסין פסברג, מנכ”ל אינטל ישראל; ד”ר מיקי רודה, סגן נשיא לפרויקטי צמיחה
ביבמ; ואחרים.

4 תגובות

  1. שגיא:
    העניין הוא שהובלה טכנולוגית היא עניין אבסולוטי ולא יחסי.
    אם ההודים יעברו אותנו נוכל, אמנם, לומר שזו לא חכמה כי הם רבים יותר ויש להם יותר משאבים אבל זה לא ישנה את העובדה שאבדנו את הבכורה.
    אם נשקיע פחות מאשר הודו משקיעה נאבד את הבכורה. זה עד כדי כך פשוט.
    מכיוון שכלכלה הגלובלית כל בר דעת קונה רק את המוצרים המשובחים ביותר מבין אלה שמוצעים על ידי כל מדינות העולם, לא יקנה איש את תוצרתנו.

  2. נראה לי שאני לא מבין משהו,
    בסין והודו יש יותר עובדים בהיי טק מאשר אזרחים במדינת ישראל ולמרות זאת משקיעים שם רק פי שתיים יותר כסף… וזה דבר רע?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.