הצעת OMB מעניקה לממונים פוליטיים כוח רב יותר בהחלטות מימון, מגבילה שיתופי פעולה עם מדינות המוגדרות יריבות ומכבידה על פרסום מאמרים והשתתפות בכנסים. ארגוני מחקר באירופה חוששים מפגיעה ממושכת בשיתוף הפעולה המדעי הבינלאומי
ארגוני מחקר ואוניברסיטאות באירופה מזהירים כי שינוי מקיף שמציע ממשל טראמפ בכללי המענקים הפדרליים עלול להחליש את קשריה המדעיים של ארצות הברית עם שאר העולם. החשש אינו נוגע רק לקיצוץ כזה או אחר, אלא לשינוי עמוק יותר באופן שבו ייבחרו מחקרים למימון, יאושרו שותפויות בינלאומיות וייקבע מה מותר לחוקרים לעשות בכספי המענק.
התקנות עדיין אינן סופיות. הן פורסמו ב־29 במאי 2026 כהצעת חוק רגולטורית של משרד הניהול והתקציב האמריקני – OMB. אם יאושרו בנוסחן הנוכחי, הן יחולו על מגוון רחב של מענקים פדרליים, ובהם כספים המועברים לאוניברסיטאות, למכוני מחקר ולגופים ללא כוונת רווח.
לא רק איכות מדעית
אחד השינויים המרכזיים בהצעה הוא הרחבת סמכותם של ממונים פוליטיים בהחלטות הנוגעות למענקים. ביקורת עמיתים והערכת האיכות המדעית יוכלו להמשיך להיות חלק מהתהליך, אך לא בהכרח יהיו הגורם המכריע.
המהלך ממשיך צו נשיאותי שפרסם הבית הלבן באוגוסט 2025, שבו נקבע כי מענקים הנתונים לשיקול דעת הממשלה צריכים לקדם את סדרי העדיפויות של הנשיא. לפי הצו, פקידים בכירים וממונים פוליטיים אינם אמורים להסתמך רק על המלצותיהם של מומחים מקצועיים, אלא להפעיל שיקול דעת עצמאי.
מבחינת הממשל, מדובר בהגברת האחריותיות ובהבטחה שכספי ציבור משרתים את האינטרס הלאומי. המתנגדים טוענים כי הקריטריונים רחבים ועמומים במידה שתאפשר להעדיף או לפסול מחקר לפי התאמתו למדיניות הממשל, ולא לפי חשיבותו המדעית.
ההצעה גם עשויה להקל על ביטולם של מענקים שכבר אושרו, אם הממשל יקבע כי הם אינם משרתים עוד את סדרי העדיפויות שלו. מצב כזה עלול להקשות על תכנון מחקרים הנמשכים שנים ודורשים יציבות תקציבית.
מכשולים חדשים בפני שותפויות בינלאומיות
חלק נוסף של ההצעה עוסק בשיתופי פעולה עם מדינות וגופים המוגדרים כגורמי סיכון או כישויות זרות מכוסות. ההגדרות כוללות בין השאר גופים הקשורים למדינות יריבות, למדינות שהוגדרו מדינות מעוררות דאגה או לגופים הכפופים לסנקציות.
הגבלות ביטחוניות על קשרים מדעיים אינן תופעה חדשה, במיוחד בתחומים רגישים כמו בינה מלאכותית, מחשוב מתקדם, חלל ואנרגיה. ואולם, ארגוני המחקר באירופה חוששים שהנוסח המוצע רחב מכדי להבחין בין סיכון ביטחוני ממשי לבין שיתוף פעולה אקדמי רגיל.
הבעיה מורכבת במיוחד במחקרים רב־לאומיים. גם אם מוסד אירופי אינו נמצא במדינה מוגבלת, ייתכן שהוא שותף בקונסורציום שבו משתתף מוסד ממדינה אחרת שעליה חלות ההגבלות. במצב כזה מוסדות אמריקניים עלולים להימנע מהשתתפות במיזם כולו.
החשש נוגע גם למתקני מחקר בינלאומיים גדולים. פרויקטים דוגמת כור ההיתוך הניסויי ITER מבוססים על שיתוף פעולה בין ארצות הברית, האיחוד האירופי, סין, רוסיה, יפן, הודו וקוריאה הדרומית. מומחים מזהירים כי כללים גורפים עלולים לסבך את השתתפותה של ארצות הברית במיזמים מסוג זה, גם כאשר הם פועלים במסגרת הסכמים בין־ממשלתיים ותחת מנגנוני פיקוח.
גם פרסום מאמרים וכנסים על הכוונת
הצעת OMB עשויה לשנות גם את השימוש השוטף בכספי המחקר. עלויות פרסום מאמרים מדעיים לא יוכרו תמיד באופן אוטומטי כהוצאה מותרת, ובמקרים מסוימים יידרשו אישור מוקדם או הסמכה מפורשת. גם השתתפות בכנסים והוצאות הקשורות לארגונם עשויות לדרוש אישור מפורש מהגוף המממן.
בעידן שבו כתבי עת רבים גובים אלפי דולרים תמורת פרסום בגישה פתוחה, שינוי כזה עלול להכביד במיוחד על חוקרים צעירים ועל קבוצות מחקר קטנות. כנסים הם גם מקום מרכזי להצגת תוצאות, להחלפת מידע וליצירת שותפויות חדשות. הדרישה לקבל אישורים פרטניים עלולה ליצור עיכובים ולהרתיע חוקרים מפעילות בינלאומית.
מבחינת חוקרים מחוץ לארצות הברית, המשמעות האפשרית היא ששותף אמריקני יתקשה להתחייב מראש לפרסום משותף, לנסיעה לכנס או להעברת תקציב לשותפים בקונסורציום.
התנגדות מצד אוניברסיטאות ואקדמיות באירופה
הליגה האירופית של אוניברסיטאות מחקר – LERU, המייצגת אוניברסיטאות מחקר מובילות באירופה, הזהירה כי שיתוף פעולה בינלאומי הוא מרכיב בסיסי בקידום הידע. לדבריה, הגבלות הנובעות משיקולי ביטחון צריכות להיות ממוקדות, מידתיות ומבוססות על הערכת סיכונים ברורה.
גם הפדרציה האירופית של האקדמיות למדעים ולמדעי הרוח, ALLEA, הביעה חשש מפני הרחבת השליטה הפוליטית במענקים. לטענתה, החלפת שיקול הדעת המדעי בקריטריונים פוליטיים מעורפלים עלולה לפגוע בביקורת העמיתים, בעצמאות המחקר וביכולתם של מדענים לבחור שאלות מחקר חשובות אך שנויות במחלוקת.
החששות אינם מגיעים רק מאירופה. סנאטורים דמוקרטים בארצות הברית טענו כי OMB חורג מסמכותו וכי חלק מהשינויים המוצעים עלולים לעמוד בסתירה לחוקים שקבע הקונגרס. מחלוקות אלו צפויות להימשך גם אם התקנות יאושרו, ועשויות להגיע לבתי המשפט.
מדוע השינוי צריך לעניין גם חוקרים בישראל?
ישראל אינה מוגדרת בהצעה כמדינת יריב. עם זאת, מוסדות ישראליים משתתפים במיזמים בינלאומיים רבים שבהם שותפות גם אוניברסיטאות אמריקניות ומוסדות ממדינות נוספות. לפיכך, כללים המגבילים את המבנה של קונסורציונים, את העברת התקציבים או את פעילותם הבינלאומית של חוקרים אמריקנים עלולים להשפיע בעקיפין גם על שותפים בישראל.
ייתכן שההשפעה המיידית תהיה בירוקרטית: יותר בדיקות, יותר אישורים וסעיפים מגבילים יותר בהסכמי מחקר. בטווח הארוך החשש הוא שאוניברסיטאות אמריקניות יעדיפו שותפויות פשוטות ומקומיות, ויימנעו ממיזמים רב־לאומיים מורכבים גם כאשר ערכם המדעי גבוה.
הצעה שעדיין עשויה להשתנות
נכון ליולי 2026, מדובר בהצעה ולא בתקנה סופית. OMB רשאי לשנות סעיפים בעקבות ההערות שהוגשו, לדחות את תחולת הכללים או לפרסם נוסח מתוקן. גם הקונגרס ובתי המשפט עשויים להשפיע על היישום.
אולם עצם אי־הוודאות כבר מורגשת. שיתוף פעולה מדעי דורש תכנון לטווח ארוך, והאפשרות שכללי המימון, הפרסום והשותפות ישתנו בתוך זמן קצר עלולה לגרום למוסדות באירופה ובמדינות נוספות לחפש שותפים יציבים יותר.
האם ביקורת העמיתים תבוטל?
לא. ההצעה אינה מבטלת את ביקורת העמיתים, אך היא עשויה לצמצם את מעמדה כגורם המכריע. ממונים פוליטיים יוכלו לתת משקל רב יותר לסדרי העדיפויות של הממשל ולאינטרס הלאומי כפי שהוא מוגדר על ידיו.
האם כל שיתוף פעולה של חוקרים אמריקנים עם מוסדות זרים ייאסר?
לא. ההגבלות מתמקדות בשיתופי פעולה עם מדינות וגופים מסוימים. עם זאת, ההגדרות הרחבות עלולות להשפיע גם על קונסורציונים רב־לאומיים שבהם משתתף מוסד ממדינה מוגבלת.
האם התקנות כבר נכנסו לתוקף?
לא. הן פורסמו כהצעה ועשויות לעבור שינויים לפני שייקבע נוסח סופי. גם לאחר אישורן ייתכנו עתירות משפטיות ומחלוקות על סמכות OMB ליישם חלק מהסעיפים.
כיצד עשויים הכללים להשפיע על פרסום מדעי?
חוקרים עלולים להזדקק לאישור מוקדם למימון הוצאות פרסום ולהשתתפות בכנסים. הדרישה עשויה לעכב פרסומים, להכביד על חוקרים צעירים ולצמצם מפגשים מדעיים בינלאומיים.
עוד בנושא באתר הידען
- 250 שנה לארצות הברית: כך נבנתה מעצמת המדע הגדולה בעולם
- הטלטלה במדע האמריקני: מה יישאר ממדיניות טראמפ ואיך אי־הוודאות פוגעת בדור הבא של החוקרים
- חוקרים תחת איום: קיצוצי תקציבי NIH על ידי ממשל טראמפ משבשים מחקרים קריטיים בכל העולם
- המלחמה שבנתה את מערכת מימון המדע האמריקנית
- טראמפ הדיח את חברי המועצה המפקחת על ה־NSF רגע לפני שעמדו להתריע על אבדן הבכורה המדעית לסין
לפרסום המקורי: פתיחת הפרסום המקורי
