מימון מחקר

אירופה מזהירה: כללי המענקים של טראמפ עלולים לבודד את המדע האמריקני

אירופה מזהירה: כללי המענקים של טראמפ עלולים לבודד את המדע האמריקני

הצעת OMB מעניקה לממונים פוליטיים כוח רב יותר בהחלטות מימון, מגבילה שיתופי פעולה עם מדינות המוגדרות יריבות ומכבידה על פרסום מאמרים והשתתפות בכנסים. ארגוני מחקר באירופה חוששים מפגיעה ממושכת בשיתוף
המדע הישראלי נשען על החיבור בין אוניברסיטאות, מימון ציבורי, ביטחון, תעשייה ויזמות. הניסיון האמריקני מלמד כי החיבור הזה זקוק לחופש מחקר, יציבות והשקעה ארוכת טווח. איור: אתר הידען באמצעות בינה מלאכותית.

אמריקה במבחנה 8: מה ישראל יכולה ללמוד מ־250 שנות המדע האמריקני?

ישראל מחזיקה באוניברסיטאות מצטיינות, היי־טק מתקדם והוצאה גבוהה על מו״פ, אך הניסיון האמריקני מלמד שהצלחה מדעית דורשת יותר מיזמות: מחקר בסיסי, מימון ציבורי יציב, חופש אקדמי, קליטת חוקרים וגשרים בין
חוקר בודק בקבוקי תרבית במסגרת המחקר והייצור של פניצילין במלחמת העולם השנייה

אמריקה במבחנה – פרק שלישי המלחמה שבנתה את מערכת מימון המדע האמריקנית

עד מלחמת העולם השנייה השקיעה ממשלת ארצות הברית מעט יחסית במחקר שנעשה באוניברסיטאות ובחברות. מצב החירום הוליד חוזי מחקר, הערכת מומחים, מימון תקורה וכללים לחלוקת זכויות בפטנטים – מנגנונים שממשיכים
סטודנטים במעבדה לביולוגיה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, 1920. מתוך אתר האוניברסיטה https://hub.jhu.edu/2026/07/02/science-commentary-ron-daniels-innovation-research-funding/

אמריקה במבחנה 2: המודל הגרמני שהוליד את אוניברסיטת המחקר האמריקנית

כאשר אוניברסיטת ג'ונס הופקינס נפתחה ב־1876, רוב המוסדות להשכלה גבוהה בארצות הברית עדיין התמקדו בהוראה ובהכשרת בני האליטה. השילוב החדש בין מחקר מקורי, לימודי דוקטורט והוראה יצר מוסד מסוג אחר
איור המתאר את מעבר מרכז המדע מאירופה לארצות הברית ואת התחרות המדעית החדשה מול סין והאיחוד האירופי

250 שנה לארצות הברית: כך נבנתה מעצמת המדע הגדולה בעולם — וכך היא מסכנת את עתידה

גרמניה, בריטניה וצרפת שלטו במדע בראשית המאה העשרים, אך ארצות הברית עקפה אותן באמצעות קליטת חוקרים, השקעה ציבורית ארוכת טווח, אוניברסיטאות חזקות וחופש מדעי. במלאת 250 שנה להכרזת העצמאות, קיצוץ
בינה מלאכותית מסייעת למחקר המדעי, אבל זה עלול להפוך את המדע לחד גוני. אילוסטרציה: depositphotos.com

יותר מאמרים, פחות רעיונות? הסכנה שבשימוש בבינה מלאכותית במדע

כלי בינה מלאכותית מגדילים מאוד את תפוקת החוקרים ואת מספר הציטוטים שלהם, אך עשויים לצמצם את מגוון השאלות שהמדע חוקר. מאמר דעה ב־Nature מזהיר מפני יצירת מונוקולטורה מדעית.
לוגו ה-NSF - הקרן הלאומית למדע של ארה"ב. המחשה: depositphotos.com

טראמפ הדיח את כל חברי המועצה המפקחת על ה-NSF רגע לפני שעמדו להתריע על אבדן הבכורה המדעית לסין

כל 22 החברים המכהנים במועצה הלאומית למדע הודחו ללא נימוק פומבי, במהלך שמעורר חשש לפגיעה בעצמאות המדע האמריקני והעולמי.
מצב המדע הישראלי לשנת 2025 איור: אבי בליזובסקי באמצעות DALEE

דוח מצב המדע בישראל 2025: מצוינות בינ"ל לצד שחיקה בהשקעה, פגיעה בבינאום והשפעות ההפיכה המשטרית

הדוח התלת־שנתי של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מתאר מצוינות מחקרית לצד ירידה בהשקעה במחקר בסיסי, פגיעה בקשרים בין־לאומיים והשלכות המלחמה והרפורמה המשפטית על סגל צעיר, שיתופי פעולה ותפוקת מחקר
סיגנה ראצו, סגנית המנהלת הכללית של דירקטורט המחקר והחדשנות בנציבות האירופית. קרדיט: European Research & Innovation Days / Flickr

דיפלומטית המדע הבכירה של האיחוד האירופי: ארה״ב “ממוטטת את ההובלה המדעית שלה עם כדור הריסה”

סיגנה ראצו, האחראית על הרחבת הגישה לתכנית Horizon Europe בהיקף 93.5 מיליארד אירו, קוראת לאירופה לחזק קשרים עם מדינות “בעלות תפיסת עולם דומה” ולהגן על חופש המחקר מול שחיקה במעמד
על טראמפ, מדע והכחשת שינוי אקלים. התמונה הוכנה באמצעות ideogram.ai

התקפות ממשל טראמפ על מדעני אקלים (2025)

קיצוץ תקציבי, צנזורה ופיטורים – צעדי ממשל טראמפ נגד מחקר האקלים, תחקיר.
אחד משערי אוניברסיטת פקין בביג'ינג. המחשה: depositphotos.com

סין מגבירה את הפיקוח על האתיקה במדע ושמה דגש על חדשנות ואיכות על פני כמות

תחת השיטה החדשה, חוקרים סינים יוערכו על סמך האיכות וההשפעה של עבודתם ולא על סמך מספר הפרסומים שהם מייצרים. חוקרים שיימצא כי היו מעורבים בהתנהגות בלתי הולמת במחקר יעמדו בפני