פרק 48
שיר השרירים פרק מ"ט – סיום הסדרה
בסדרה זו הוכחתי נדבך אחר נדבך, סעיף אחר סעיף בקשתי להוכיח כי יהודי ימי-הביניים והרנסאנס, לא זו בלבד שלא היו רחוקים כלל-ועיקר מתחום הספורט, אלא היו מצויים בו ועוסקים בו באופן יחסי מה שלא היה…
כל הסדרות · סדרה מיוחדת באתר הידען
ד"ר יחיעם שורק על הספורט והפעילות הגופנית בתולדות עם ישראל: מהמקרא, דרך הגימנסיון ההלניסטי ועד ימי הביניים והרנסאנס.
פרק 48
בסדרה זו הוכחתי נדבך אחר נדבך, סעיף אחר סעיף בקשתי להוכיח כי יהודי ימי-הביניים והרנסאנס, לא זו בלבד שלא היו רחוקים כלל-ועיקר מתחום הספורט, אלא היו מצויים בו ועוסקים בו באופן יחסי מה שלא היה…
פרק 47
בתקופת הרנסאנס, בצפון איטליה ובמקומות אחרים, פילס לעצמו הריקוד נתיב מחוץ לתחומים המסורתיים של הדת, המשפחה, טקסי האירוסין והנישואין וכמובן מחוץ לחגים ובקהילה בכלל, והתמקם במישור החילוני, לבש צורה מאורגנת ויסודית-מקצועית, עד כדי הפיכתו למקצוע…
פרק 46
הכנסייה לא אהבה שמאמיניה ירקדו ואולם גם הנצרות וגם היהדות לא הצליחו למגר את התופעה ובחלק מהתקופות אף עודדו אותה
פרק 45
אצל יהודי ימי-הביניים לא התקבלה השחיה כענף ספורטיבי כמו משחקי הכדור או הסיוף, עם זאת בשל החרדה ההיגיינית שהטרידה לא אחת את הציבור היהודי, נקשרה השחיה עם הרחצה באופן די טבעי.
פרק 44
יהודים בצפון איטליה ששיחקו טניס, מוזכרים בספר משנת 1560
פרק 43
משנודעה השפעה בלתי מבוטלת של העולם היווני והרומי על זה היהודי, פעלה זו בתחומים רבים, ובכללם בזה הספורטיבי-שעשועי. מנהיגי הדור ראו זאת די בחומרה אלא שידם היתה קצרה מ"להושיע"
פרק 42
כבר בימי הביניים התלבטו גדולי הדת, האם מותר לשחק במשחקי כדור (במקרה זה כדור גומות) בשבת
פרק 41
בימי הביניים חזרו תושבי אירופה לשחק במשחקי כדור, לאחר שקודם לכן אסרה על כך הכנסיה, ביהדות היחס היה שונה והספורט היה לגיטימי
פרק 40
בראשית ימי-הביניים מופיעה במקורות תמונה מעניינת ביחס לנושא בזו הלשון: "מנהג בבבל ובעילם. הבחורים עושים צורה בדמות המן ותולין אותה על גגותיהם ארבעה וחמישה ימים, וביום הפורים עושין מדורה גדולה ומשליכין אותה הצורה באש ומשליכין…
פרק 39
הרבה לפני שאול לדני המיתולוגי הלכו יהודים בהליכה ספורטיבית
פרק 38
ביהדות מופיע שמואל הנגיד, מפקד צבא המוסלמים (1065-1038), שהבין ללא-ספק את חשיבות הריצה כחלק מאימוני הלוחם, אשר ייאלץ להפגינה בשעת הקרב.
פרק 37
בתקופות חוסר היציבות בימי הביניים נאלצו היהודים להגן על עצמם, ואחת הדרכים היתה לעסוק בספורט הייוני-רומי העתיק בעידוד מנהיגי הדת
פרק 35
כאשר כבשו המוסלמים, בתחילת המאה השמינית את ספרד שימשו היהודים בבחינת יסוד לא מבוטל בצבאם. בזמן כיבוש גרנדה, ולאחר שנלכדה העיר הפקידו המוסלמים את שמירתה בידי חיל-מצב שהורכב מיהודים ומערבים. תמונה זו חזרה על עצמה…
פרק 34
בפרק זה נתוודע למספר ענפים שהיו קשורים בצורה זו או אחרת עם עולם האבירות בימי-הביניים. היהודים מצאו עצמם נחשפו לאירועים ולחוויות חברתיות בעיקר במרכזי הערים בימי הביניים.
פרק 33
עמנואל הרומי, איש המליצה היהודי המפורסם (1336-1261) שיקע באחת ממחברותיו (חיבוריו) את המסר הבא: "מה דרך העצל? כעבד ישאף לצל / ואשר על גופו יחמול, יתרון לו שיעמול"
פרק 32
בתקופת ימי-הביניים פעלו באירופה רופאים יהודים בעלי שם אשר הטביעו את חותמם אף על הסביבה המוסלמית ובעיקר הנוצרית.
פרק 31
כמה גורמים חברו יחד והביאו לתנופה כלשהי בשדה התרבות הגופנית בקרב יהודי ימי-הביניים והרנסאנס
פרק 30
השיבה לתקופת הזוהר גרמה גם להחיית הספורט ותרבות הגוף באירופה
פרק 29
על התפתחות מוסד האבירות ויחסי הגומלין בין הכנסיה והמלוכה
פרק 28
בתקופה הרומית התברג ענף ההיאבקות במקום משודרג, אולי בשל האופי החספוסי והקישח של החברה הרומית הקדומה, ובכל מקרה מצא את עצמו בכלל הענפים הנזכרים בספרות חז"ל.
פרק 27
בתקופה זו הפך החינוך הגימנסיוני לאבן-בוחן דומיננטית ולתנאי מקדים הכרחי לריבוד האזרחי. רק לבוגרי הגימנסיון, קרי "האלאנאס" ולהם בלבד ( הותר ליטול חלק באיוש משרות אדמיניסטרטיביות וכלכליות בעיר הפוליס
פרק 26
רשימה זו, על שני חלקיה, מבקשת לבחון את הממדים השונים ששוקעו בסוגיית החינוך הגימנסיוני בקרב תפוצות ישראל בתקופה ההלניסטית והרומית, כתופעה מיוחדת במינה ומאלפת
פרק 25
במקרה אחד מעיד הנשיא רבן שמעון בן גמליאל כדלקמן: "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב … ובנות ירושלים יוצאות וחולות (רוקדות), ומה היו אומרות? (בבחינת אומר ושיר) בחור, שא נא עיניך וראה מה…
פרק 24
רבן גמליאל התיר ליהודים בתקופתו לרחוץ בבית המרחץ הרומי בעכו שהוקדש לאלה אפרודיטי, ואפילו בשבת
פרק 23
ברשימה זו אתייחס בקצרה לנושא זירת הגלדיאטורים בזיקה לספרות חז"ל. ענף זה, ההתמודדות בין לוחמי זירה בינם לבין עצמם, בינם לבין חיות טרף ובין חיות הטרף עצמן, תפס מקום דומיננטי בספורט הרומי, מה שנחשב בזוי…
פרק 22
הריצה תפסה מקום מכובד בתרבות הגופנית הקלאסית, יוונית והלניסטית, ולא נתפלא איפוא שזו מצאה מקומה בעדויות חז"ל המשקפות מציאות יהודאית מסויימת כבר הזכרנו באחד הפרקים הנוגעים לתקופה ההירודיאנית את הריצה הכל-כך מוזרה על פניה, הכרוכה…
פרק 21
בפרק הנוכחי, כמו גם בפרקים הבאים בסדרה, נאיר כמה נקודות חשובות בנושא הפעילות הגופנית בקרב יהודי יהודה בתקופה שמלאחר חורבן הבית השני (73-70 לספ') ועד העידן הפוסט-תנאי, התלמודי
פרק 20
הפרסים באולימפיאדה בחסות מלך יהודה. על תרומתו של הורדוס להמשך קיום המשחקים האולימפי ביוון
פרק 19
גולת הכותרת של פעילותו הספורטיבית של הורדוס היו משחקי קיסריה שנחוגו לרגל חנוכת העיר בשנת 12 או 10 לפני הספירה
פרק 18
אצל בני ישראל היה שימושה של הקשת במלחמות מוגבל בתחילה. וכך מופיע למשל נשקו של יהונתן בן שאול
פרק 17
הספרות המקבית בכללותה (מקבים א' עד מקבים ד') מסתייגת, אם בהתנסחות מתונה אם בחריפה ממהלכו של יסון בירושלים, מה שמעיד, אגב, בבחינת אין עשן בלי אש, כי אכן הגימנסיון הוקם בירושלים והיה פעיל תקופה ממושכת
פרק 16
תרומתו האדירה וחסרת התקדים של הורדוס במישור הספורטיבי באה לידי ביטוי באופנים רבים
פרק 15
אחת השאלות המרכזיות והנוקבות המטרידות את אלה המתעניינים בתרבות הגוף בקרב יהודי העולם הקדום מקופלת במשפט הבא: מה היתה גישת היהדות כלפי תרבות זו, מיתקניה והנוטלים בה חלק. בפרק זה נעסוק בתקופה ההלניסטית
פרק 14
קיימת תיאוריה הגורסת, כי המישחקים האולימפיים הובאו ליוון מפויניקיה, כאשר כבר במאה ה-15 לפנה"ס נערכו מישחקים מעין-אולימפיים בצפונה של האחרונה.
פרק 13
הכוהנים ביקשו להשתתף באימוני הגוף ותרגיליו, ולא לשמש בחזקת צופים בלבד
פרק 12
בפרק הנוכחי נעסוק בפישוט הסגיר של בקשת יאסון מן המלך הסלאוקי – " … ולרשום את אנשי ירושלים לאנשי אנטיוכיה".
פרק 11
בפרק הקודם נידונה פרשת הגימנסיון הירושלמי מנקודת המוצא של מקימו וזמנו, ובפרק הנידון נשלים את התמונה בהקשר למיקומו ול"מחירו" – הון ושלטון גם בימי בית המקדש
פרק 10
בפרק זה, כמו גם בפרקים הקרובים, נדון בפרשיה מאלפת ומעניינת, חסרת תקדים בתולדות העם היהודי, קרי בהקמת מבני ספורט בירושלים.
פרק 9
נושא ההיאבקות, כצפוי, תפס מקום מרכזי, באופן יחסי כמובן, בספרות היהודית הרלוונטית, קרי בספרות החיצונית, שחלק ממנה נכתב ונערך בתקופה ההלניסטית, היינו בין המאות הרביעית והראשונה לפנה"ס
פרק 8
הפרק האחרון חתם את תקופת המקרא, עידן שבו החלה הפעילות הגופנית הספורטיבית אט-אט להשתחרר מכבל הטבור הפיזי, הגס, הצבאי, וכמו הישירה מבט לעבר תקופה חדשה – לימי הבית השני, שבהם תיחשף לפעילות גופנית מאוד מיוחדת,…
פרק 7
בפרק הנידון נעסוק בנושא הריקוד, המחול המקראי, שתפס מקום חשוב ביותר, כבשאר התרבויות הקדומות, בתחומי חברה שונים
פרק 6
גילויי הספורט וביטוייו בתקופת המקרא בממלכות הפרת והחידקל, כבתרבות המצריתהפרעונית, היו מכונסים על-פי-רוב תחת קורת-גג עללית אחת, והיא שניתן לכנותה בשם ספורט קרבי או ספורט צבאי
פרק 5
הריצה היתה ענף מובנה וברור באימוניו של הלוחם הקדמון, כאשר נדרשה ממנו יכולת הסתערות אל עבר האויב, זינוב אחר הנמלטים, או נסיגה מבוהלת משדה הקרב. נודעו מספר בחורים שהצטיינו ביכולת הריצה שלהם
פרק 4
איני יכול לערוב לכך כי אכן פעלה אישיות בשם יעקב, וכאלה וכאלה היו מעשיה. מאידך אוכל להצביע, בהסתייגות כלשהי, על תופעה מסויימת המשוקעת במקרא כמבטאת רעיון היסטורי כזה או אחר
פרק 3
על הדמיון בין סיפור דוד וגולית וסיפור מלחמת דוד בשאול לבין סיפוריו של הומרוס וכתבים עתיקים נוספים
פרק 2
עם ישראל היה נטוע היטב ברקמות החיים וההווייה של התרבויות והציביליזציות בתוכן חי ופעל, ובנושאים ובתחומים רבים, ולענייננו בסדרה הנוכחית – בפעילות הגופנית
פרק 1
בסדרה זו נביא פרקים בתולדות הפעילות הגופנית בקרב עם ישראל לדורותיו * תולדות הספורט, בחינת מחקר וזירת עיון מדעי וביקורתי, הינו, עד כמה שהדבר מתמיה ומפליא, צעיר לימים