סיקור מקיף

שיר השרירים פרק ראשון – חוקרים את הנושא

בסדרה זו נביא פרקים בתולדות הפעילות הגופנית בקרב עם ישראל לדורותיו * תולדות הספורט, בחינת מחקר וזירת עיון מדעי וביקורתי, הינו, עד כמה שהדבר מתמיה ומפליא, צעיר לימים

הכח וינה, מחזור 1925. מתוך ויקיפדיה
הכח וינה, מחזור 1925. מתוך ויקיפדיה

קוראים נכבדים, פותח אני ברשותכם סדרה חדשה, שונה באופיה ובתכניה מזו הקודמת (הכהונה כפי שלא הכרתם) והדנה בנושא “ביזארי” משהו – פרקים בתולדות הפעילות הגופנית בקרב עם ישראל לדורותיו, וראשית לכל – פתח דבר כולל.

תולדות הספורט, בחינת מחקר וזירת עיון מדעי וביקורתי, הינו, עד כמה שהדבר מתמיה ומפליא, צעיר לימים. עם זאת אינו אלא בבואה למתרחש בשדה המחקר ההיסטורי כדלקמן: עד לשלהי המאה ה-19 לא היתה ההיסטוריה קיימת כדיסציפלינה מדעית עצמאית, ברשות עצמה, אלא התמקדה במספר תחומי פעילות בולטים כגון מלחמות, נדידות עמים, מאבקים שונים בין מדינות, פוליטיקה גבוהה וכיו”ב. ועד למידה כזו שניתן לקרוא איצטבאות שלמות של ספרים על תולדותיה של אנגליה מבלי להיתקל ולו במילה אחת על כדורגל. מאז ואילך עלתה ופרחה ההיסטוריה החברתית בתחום ההיסטוריוסופיה וההיסטוריוגרפיה, היינו זו החובקת בתוכה קבוצות חברתיות שונות והבוחנת את דרכי התנהגותן על יסד מקום הווייתן וזמנן.

זאת ועוד, צללים רבים הוסרו מפינות ההיסטוריה בשעה שמדעים שונים הכנוסים תחת מטריית מדעי החברה כגון סוציולוגיה, מדעי המדינה, אנתרופולוגיה ועוד נרתמו לטובת מחקרה והעיון בה בתקופה הנידונה ואפשרו לבחון, בזוויות ראיה שונות ומגוונות, את אופן התנהגותהשל החברה והאדם שעמד במרכזה.

תמורות אלה פתחו אשנב חדש לבחינת מיגוון המקורות העומדים לרשות המחקר ההסטורי, ומתוך כך אותם מקורות שנידחו עד אז בשל “חוסר חשיבותם”, גויסו עתה לטובתה ותועלתה של ההיסטוריוסופיה על מנת להאיר פינות אפלות בעולם החברה האנושית.

התמורות הנ”ל גוללו יריעה היסטוריוסופית רחבה שבין קפליה נולדו והתפתחו מחקרים רובדיים, בחתכי אורך ורוחב, שייחדו ויעדו את תחום עיסוקם בתתי-נושאים חברתיים-תרבותיים כחקר תולדות האמנות, המוסיקה, הדרמה, הקולינריות … ואף התרבות הגופנית והספורט.

חקר תולדות התרבות הגופנית והספורט הפך אם כן לחלק אינטגרלי מחקר ההיסטוריה, הכפוף לכלליה, ומשום כך יש להתייחס אליו כאל כל נושא היסטורי אחר ויש לנתחו על פי אותם איזמלים בהם משתמשים לצורך ניתוחים היסטוריים.

כהרי ההיסטוריה מבקש חקר תולדות התרבות הגופנית לבחון ולבדוק את החברה האנושית על פעילותה ותכניה. כהרי ההיסטוריה מבקש העיון בנושא הנידון לסדר את מיגוון העובדות תוך בחינה סלקטיבית זהירה מתוך מגמה להענק להן קווי מסגרת בעלת היגיון מסויים. כהרי ההיסטוריה מבקש העיון בנושא הנידון להעמיד במרכזו שאלות של “איך” ו”מדוע” תחת “מי”, “מה” ו”מתי”. כלומר לנסות לתהות אחר שורשן של תופעות ולמצוא להן הסבר הגיוני. וכהרי ההיסטוריה אמור כל מחקר כזה להתאפיין בסינדרום הספקנות המטיל קו עבה של דגשיות בתחום הסקפטיציזם האינטרפרטטיבי, היינו – האם המסקנה העולה מעניין מסויים מבוססת ומאוששת דיה על מיגוון של עובדות בלתי תלויות זו בזו.

אז מה נותר לנו איפוא? לבחון את הנושא הנידון בקרב עם ישראל בעידן הקדום בכמה וכמה פרקים שיפורסמו בהמשך.

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.