האם העשירים מאושרים?

רוני מירושלים מאתגר את מדורנו בשאלה קיומית "האם עשירים מאושרים יותר?" (מתוך הסדרה "דברים שיורמים יודעים")

"לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו, אפילו כותנתו האחרונה, ובלבד שיהיה עשיר", קובע פתגם יידיש ישן, ואכן התשובה פשוטה: כדאי להיות עשיר. כשבודקים את מידת שביעות רצונם של אנשים מחייהם מתברר, למרבה חוסר ההפתעה, שבכל מקום ובכל זמן עשירים מאושרים יותר מעניים. אבל כשמנסים לשאול מה משמח את העשירים התשובה מסתבכת.

כסף הוא אמצעי לרכוש בו מוצרים ושירותים, ולכאורה העשירים שמחים יותר כי הם יכולים לקנות יותר דברים, ואילו יכולנו גם אנחנו לקנות רמת חיים גבוהה כשלהם היינו מאושרים כמוהם. אך לא כך הדבר. מחקרים המודדים את מידת שביעות הרצון של בני אדם בארצות המפותחות מראים כי מידת האושר הממוצעת שעליה מדווחים הנשאלים נשמרת קבועה לאורך עשורים רבים, שבהם עלה התוצר הלאומי לנפש ואיתו כוח הקנייה של השכר החציוני פי כמה.

כשמתבקש האמריקני הממוצע לדרג על סקלה מספרית את התשובה לשאלה "בסך הכל, מה המצב בימים אלו? האם אתה מרוצה מאוד (3), די מרוצה (2) או כלל לא מרוצה (1)" מתברר כי "מדד האושר" הזה עמד על 2.4 ב-1945, ו-5 עשורים אחר כך, כשכוח הקנייה בידי האזרח עלה פי 4, היה הציון 2.2 בלבד. כשמשווים את רמת האושר בין ארצות שונות מתברר כי אין כל שיפור ברמת האושר הכללית עם עלייה בהכנסה לנפש כל עוד היא עומדת מעל 15,000 דולרים לשנה.

הפרדוקס של חוסר הקשר בין אושר ליכולת הקנייה

הסתירה בין הקשר ההדוק שבין עושר לאושר בכל אוכלוסייה ובכל זמן מצד אחד, לבין חוסר הקשר בין אושר ליכולת הקנייה הממשית מצד שני, נקראת פרדוקס אסתרלין (Easterlin paradox) על שמו של הכלכלן ריצ'רד אסתרלין (Richard Easterlin), שהציג לראשונה את הבעיה. שפע הסברים הוצעו לפתרון הפרדוקס, והם קשורים לאופן שבו אנו מפרשים את מצבנו, כלומר למנגנון הנפשי ההופך שפע חומרי לאושר.

כולנו רוצים להיות עשירים, אלא שמשעה שיש ביכולתנו לספק את צרכי הקיום הבסיסיים אין לנו דרך למדוד עושר אלא בהשוואה לאחרים. אנשים רוצים להרוויח יותר, או לפחות להשתוות בהכנסתם לשכניהם ולעמיתיהם לעבודה. עלייה כללית ברמת החיים משאירה אותנו באותו מקום יחסי. מידת האושר עולה ככל שאדם מתקדם בדירוג השכר ביחס לעובדים אחרים באותו ארגון, כלומר עדיפה משכורת בינונית בארגון המשלם משכורות נמוכות על משכורת גבוהה במקום עבודה שבו שאר העובדים יקבלו תגמול נדיב עוד יותר. הבעיה קשה עוד יותר משום שכאשר אנו ממקמים עצמנו ביחס לאחרים הנטייה הטבעית היא להסתכל למעלה, כלומר לתת משקל יתר למי שמקדימים אותנו במרוץ.

תוספת האושר מכך שמישהו מרוויח פחות ממני קטנה מהפסד האושר הנגרם מהצלחתו של מישהו להרוויח יותר. כסף הוא אמצעי לדרג את הסטטוס של עצמנו ושל מכרינו, ולכן גם השפע הכללי אינו מפצה על תחושת ה"הפסד" של מי שמרוויח פחות. לכן נשמח יותר בעלייה קטנה במשכורת בשל קידום בעבודה מאשר בעלייה גבוהה יותר עקב הורדת שיעור מס ההכנסה.

הכלכלנית שרה סלוניק (Sara J. Solnick) ערכה מחקר שבו נתבקשו נשאלים לבחור בין מצב טוב אך נחות ביחס לסביבה למצב טוב פחות אך גבוה באופן יחסי. כך למשל הוצגה שאלה "האם תעדיף בית של 7 חדרים ושכנים עם 10 חדרים, או 5 חדרים בשכונה של דירות 3 חדרים". כאשר נגעו השאלות להכנסה, העדיפו רוב הנשאלים משכורת גבוהה יותר כאשר הסכומים היו קטנים: שני שלישים העדיפו 100,000 דולר בשנה על 50,000 דולר, גם אם הבחירה הפכה אותם ל"עניים יחסית". כשעלו המשכורות המדומיינות התחזק הרצון בסטטוס: מחצית מהנשאלים העדיפו משכורת של 200,000 דולר על 400,000 דולר, אם זו תהפוך אותם לטייקונים של השכונה.

קל ללגלג על מי שמעדיף להיות "ראש לשועלים", אבל מתברר שהפרשי הכנסה מהשכנים אכן גורמים לירידה באיכות החיים. להיות "עני יחסי" בסביבה עשירה פירושו סטטוס נמוך, פחות קשרים חברתיים ויכולת פחותה להשפיע על הסביבה. בשכונות שבהן קיים אי שוויון ניכר בהכנסות התושבים, הם נוטים לתת פחות אמון בשכניהם, והזרות הזו משפיעה אף היא על איכות החיים.

איך תרגיש אם כולם חוץ ממך יזכו לפתע בלוטו? את התשובה לכך מגלים אנשים ששכונתם עוברת תהליך של ג'נטריפיקציה (gentrification), כלומר כניסת שכנים מבוססים כלכלית מבחוץ. מחקרים מראים כי במקום לחוות שיפור כללי ברמת החיים בעקבות הכניסה של "אוכלוסייה איכותית", תושבים ותיקים חווים זרות ואובדן של תמיכה קהילתית.

ההרגל: מדוע העלייה בהכנסה נשחקת

בעיה שנייה שמפריעה לנו ליהנות היא ההרגל (hedonic adaptation): מתברר כי שביעות רצון עקב עלייה בהכנסה נשחקת במהירות, ותוך כשנה רמת החיים החדשה אינה נראית עוד כמקור לשמחה. דוגמה קיצונית להשפעת ההרגל היא במחקר על זוכי פרסים גדולים בלוטו: מתברר כי הזוכים אינם שבעי רצון בחייהם יותר משהיו לפני הזכייה, וגם לא מאושרים יותר משכניהם שלא זכו. משהתרגל העשיר הטרי לחיי מותרות, פוחתת השמחה מהם, ובמקביל יורדת השפעתם החיובית של "סתם" אירועים משמחים, שמחווירים לעומת הזכייה הגדולה.

סקר רחב על שביעות הרצון מהשכר שנערך באנגליה העלה כי הסיפוק קשור לא בשכר הנטו אלא רק לשינוי שלו בשנה הקודמת. היה גם מי שהפך את הממצאים הללו לנוסחאות וקבע ששני שלישים משביעות הרצון הכלכלית קשורים ליחס בין הכנסת העובד לזו של עמיתיו, והשליש הנותר נשחק בשיעור של 60% תוך שנה עד שנתיים עקב השפעת ההרגל. לכן מכל שקל של תוספת שכר כוללת לכל המועסקים (כזו שמשאירה כל אחד במקומו היחסי בסולם) ישארו 13 אגורות בלבד בעלות משמעות לאושרו של העובד.

מסתבר שכאשר מתייחסים לאושר, ולא למדדים כמו הכנסה או צריכה, כתכליתה של הפעילות הכלכלית, מתערערות כמה מוסכמות יסודיות בתחום. מושגים כמו אושר או סיפוק כמעט שלא הוזכרו בשיח הכלכלי עד לעשורים האחרונים (נכון ל-2021), ופריצתם לתודעת הכלכלנים מערערת בין השאר על מעמדה של הוד מעלתה "הצמיחה". כשמביאים בחשבון את המידה הזניחה שבה עלייה כוללת בהכנסה לנפש משפרת את שביעות הרצון, ואת ההשפעה השלילית של צמיחה מרחיבת פערים על האושר והסיפוק, הופכת ההזהרה המסורתית מכך שמיסוי גבוה "מדכא צמיחה" למפחידה הרבה פחות.

מחקר מ-2023 של מת'יו קילינגסוורת' (Matthew Killingsworth), דניאל כהנמן (Daniel Kahneman) וברברה מלרס (Barbara Mellers), שפורסם בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences, בחן מחדש את הקשר בין הכנסה לאושר, לאחר שמחקרים קודמים של שניים מהם הגיעו לתוצאות סותרות. החוקרים מצאו כי האושר עולה עם ההכנסה, אך אצל כחמישית מהאנשים, האומללים ביותר, העלייה נעצרת מנקודה מסוימת (למאמר המדעי).

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? שלחו ל [email protected]

הכתבה עודכנה בנובמבר 2026 כדי לשקף מחקר מ-2023 שבחן מחדש את הקשר בין הכנסה לאושר.

שאלות ותשובות

האם אנשים עשירים מאושרים יותר מאנשים עניים?

כן. בכל מקום ובכל זמן שנבדקו, עשירים דיווחו על שביעות רצון גבוהה יותר מחייהם מאשר עניים.

מהו פרדוקס אסתרלין?

זו הסתירה בין הקשר ההדוק שבין עושר לאושר בתוך כל אוכלוסייה, לבין היעדר שיפור באושר הכללי כשההכנסה לנפש בארץ עולה. הפרדוקס נקרא על שם הכלכלן ריצ'רד אסתרלין.

מדוע עלייה כללית ברמת החיים אינה מגדילה את האושר?

משעה שהצרכים הבסיסיים מסופקים, אנשים מודדים את עושרם בהשוואה לאחרים. כשכולם משתפרים, המקום היחסי של כל אדם אינו משתנה, ולכן גם האושר אינו עולה.

כיצד ההרגל משפיע על האושר מהכנסה גבוהה?

שביעות הרצון מהעלייה בהכנסה נשחקת במהירות, ותוך כשנה רמת החיים החדשה אינה נתפסת עוד כמקור לשמחה. גם זוכי לוטו גדול אינם מאושרים יותר משכניהם שלא זכו.

מה מצא מחקר מ-2023 על הכנסה ואושר?

החוקרים מצאו כי האושר עולה עם ההכנסה, אך אצל כחמישית מהאנשים, האומללים ביותר, העלייה נעצרת מנקודה מסוימת.

עוד בנושא באתר הידען

• התגלתה הנוסחה המדעית של האושר! והופרכה
• המשוואה שחוזה את האושר
• למה אנחנו שמחים לאיד?
• שמחה, עצב ומה שביניהם