הידען > ההסטוריה של עם ישראל

ההסטוריה של עם ישראל

הגפן הינה אחת משבעת המינים ומצוות שתיית היין היא חלק נפרד מטקסים שונים ביהדות. אילוסטרציה: pixabay.

"הבו לנו יין ותירוש"

דר. יחיעם שורק 16 בפברואר 2018 תגובה אחת

פרק שמיני בסדרה על המצב הכלכלי בארץ ישראל הקדומה. הפעם – על הפקת היין ביהודה ובגליל בתקופה של שלהי הבית השני ואילך. היין מילא תפקיד

אחד המקטעים ששוחזרו. קרדיט: רשות העתיקות, הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש ליאון לוי.

שוחזרה אחת משתי מגילות קומראן האחרונות שעדיין לא פוענחו

אוניברסיטת חיפה 24 בינואר 2018 אין תגובות

לאחר עבודת הרכבה מאומצת של יותר מ-60 קטעים זעירים, הכתובים בכתב סתרים, שארכה למעלה משנה, הצליחו ד"ר אשבל רצון ופרופ' יונתן בן דב מהחוג למקרא

שחזור של בית בד. מקור: Chai, Wikimedia Commons.

טוב שמן טוב עם שם טוב

דר. יחיעם שורק 15 בינואר 2018 תגובה אחת

פרק שביעי בסדרה על המצב הכלכלי בארץ ישראל מהמאה השנייה לספירה ואילך. הפעם – על תעשיית השמן

כלי זכוכית רומי עתיק, צילום: Carole Raddato.

המצב הכלכלי בארץ ישראל מהמאה ה-2 ואילך – הזכוכית ובית הנשיאות

דר. יחיעם שורק 17 בדצמבר 2017 3 תגובות

פרק שישי בסדרה: הזכוכית נחשבה למצרך נדיר ויקר מאוד, ומטעמים ושיקולים כלכליים ברורים ראתה הקיסרות הרומית כחובה לעצמה לעודד את הפקתה באזורי חוף, כמו צור-צידון

המצב הכלכלי בארץ ישראל מהמאה השנייה לספירה ואילך – פרק חמישי – קראמיקה בסימן של הון ושלטון

דר. יחיעם שורק 9 בנובמבר 2017 תגובה אחת

גורמים מגוונים ונקודות רבות חברו יחד בתקופה שלאחר חורבן הבית השני כדי להעניק לנו תמונה רחבה, מקיפה ומעניינת בכל הנוגע לתעשיית הקראמיקה

שחזור של בושם האפרסמון המקראי, מתוך התערוכה "Jerusalem: A Medical Diagnosis Exhibition", 2014. צילום: Deror avi / Wikimedia.

המצב הכלכלי בארץ ישראל מהמאה השנייה לספירה ואילך – פרק רביעי – אריסות מלכותית תרתי משמע

דר. יחיעם שורק 23 באוקטובר 2017 אין תגובות

גם הפרק הזה כקודמו מהווה לא רק המשך הגיוני לקודמיו, אלא מאגד בתוכו את הקשר בין האינטנסיביות הקרקעית לבין הון ושלטון.

חפירת קשת וילסון – מבט כללי. בחפירה נחשפו 8 נדבכים מאבני הכותל. צילום: יניב ברמן, באדיבות רשות העתיקות.

במנהרות הכותל נחשפים נדבכים חדשים לעומקו של הכותל המערבי וכן תיאטרון רומי עתיק

שירות הידען 18 באוקטובר 2017 תגובה אחת

בחפירות רשות העתיקות בהשתתפות מתנדבים נחשפים חלקים גדולים מנדבכי הכותל המערבי שלא היו גלויים לעין מזה 1700 שנה * לראשונה נחשף מבנה תיאטרון רומי עתיק בירושלים

שריד היישוב העתיק ציפורי. התנאים התשתיתיים של הגליל קדמו יותר צמיחת משקים אינטנסיביים ובכללם ה"עיר", הלוא היא הווילה רוסטיקה בסגנון הרומי. צילום: Liorca, Wikimedia.

המצב הכלכלי בארץ ישראל מהמאה השנייה לספירה ואילך – פרק שלישי – משק אינטנסיבי: מהפך חקלאי אמיתי

דר. יחיעם שורק 1 באוקטובר 2017 תגובה אחת

סדרה בנושא הכלכלה בארץ ישראל מן המאה השנייה לספ' ואילך. פרק זה כורך בתוכו את תמצית שני הפרקים הקודמים, קרי וילות כפריות והון ושלטון ונכרך בהם.

גת, מוצג במוזיאון ימי התנ"ך, עין כרם. צילום: י.ש., ויקיפדיה.

המצב הכלכלי בארץ ישראל מהמאה השנייה לספירה ואילך – פרק שני – חקלאות: הון ושלטון

דר. יחיעם שורק 11 בספטמבר 2017 3 תגובות

סדרה בנושא הכלכלה בארץ ישראל מן המאה השנייה לספ' ואילך. הפרק הנוכחי דן בנושא החקלאות והיבטיה השונים בתקופה.

פרחי עץ האלגום (Santalum album). צילום: J.M.Garg, Wikimedia.

אפרסמון? האמנם?

דר. אסף רוזנטל 26 באוגוסט 2017 2 תגובות

מאמר תגובה לכתבה "תעלומת הבושם הסודי", עם הצעה אלטרנטיבית לזיהוי האפרסמון מהמקורות

שרידי וילה רומית באפולוניה. צילום: Gilgamesh / Wikimedia.

המצב הכלכלי בארץ ישראל מהמאה השנייה לספירה ואילך – פרק ראשון – וילות בספרות חז"ל

דר. יחיעם שורק 24 באוגוסט 2017 8 תגובות

סדרה חדשה בנושא הכלכלה בארץ ישראל מן המאה השנייה לספ' ואילך. הפרק הפותח ידון בנושא מעניין – הווילות בארץ ישראל בספרות חז"ל

תעלומת הבושם הסודי

גליליאו צעיר 18 באוגוסט 2017 3 תגובות

לפני כאלפיים שנה שגשגה בעין גדי תעשיית בושם שרק אנשי המקום ידעו את סודהּ. הבושם הופק מעץ שגדל בתנאי האזור הייחודיים, הוא היה מבוקש בכל

כלי האבן שנחשפו בבית היוצר. צילום: שמואל מגל, באדיבות רשות העתיקות.

מחצבה לייצור כלי אבן ששימשו יהודים בתקופת בית שני נחשפה בכפר ריינה בגליל

שירות הידען 14 באוגוסט 2017 2 תגובות

התגלית מהווה עדות מרתקת לחשיבות שייחסו יהודי הגליל לשמירת הלכות הטומאה והטהרה לפני 2000 שנה. בארץ ידועים רק ארבעה בתי יוצר כאלה, שניים בגליל ושניים

עדויות לחורבן ירושלים בידי הבבלים נחשפו בעיר דוד

שירות הידען 27 ביולי 2017 19 תגובות

הממצאים נחשפו של בחפירות רשות העתיקות בגן לאומי סובב חומות ירושלים

מאגר המים – מבט מבפנים. צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות.

מפעל מים מרשים בן 2700 שנה נחשף בראש העין

שירות הידען 21 ביולי 2017 תגובה אחת

בחפירות לקחו חלק תלמידי המגמה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה; מנהל החפירה: "נראה שמדובר באתר מנהלי, שנבנה בימי האשורים ושלט על בתי החווה שסביבו". רשות העתיקות, בשיתוף עם משרד

אריגים מתמנע, עשויים צמר ומעוטרים בפסי אדום וכחול. צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות.

עדות לשימוש בצמחי צביעה באריגים מימי המלכים דוד ושלמה

שירות הידען 30 ביוני 2017 אין תגובות

במחקר משותף לרשות העתיקות, אונ' תל אביב ואונ' בר אילן, נתגלו חומרי הצבע בהם השתמשו לצביעת אריגי תמנע מתקופת המלכים דוד ושלמה. זהו הממצא הקדום

לצד התבססות ענף הדיג התפתחה בישראל הקדומה מלאכת/תעשיית שימורי דגים. איור: Lea von Littrow, c. 1914.

יהודי אוהב דגים? – פרק רביעי – שימורי דגים

דר. יחיעם שורק 24 ביוני 2017 תגובה אחת

על תעשיית שימורי הדגים בישראל הקדומה – פרק רביעי ואחרון בסדרה

הכתובת החדשה מתל ערד שנתגלתה על ידי החוקרים מאוניברסיטת תל אביב. קרדיט צילום: מיכאל קורדונסקי, אוניברסיטת תל אביב.

טכנולוגיית צילום חדשה חשפה כתובת עברית מימי בית ראשון – על גבי חרס שנחשב עד היום לנקי מכתב

אוניברסיטת תל אביב 16 ביוני 2017 3 תגובות

שבר החרס, שנחפר כבר בשנות ה-60 ומוצג כיום במוזיאון ישראל, נחשב במשך עשרות שנים לנקי מכתב בצדו האחד. הכתובת שהתגלתה עוסקת במשלוח אספקה של יין ומזון ליחידה

חפירה ארכיאולוגית בתוך שכבות האשפה מהתקופה הרומית הקדומה. צילום: אסף פרץ.

מחקר: ממה ניזונו הירושלמים במאה ה-1 לספירה

אוניברסיטת תל אביב 29 במאי 2017 2 תגובות

ארכיאולוגים מאוניברסיטת תל אביב חשפו את הרגלי התזונה של תושבי ירושלים במאה ה-1 לספירה: הרבה כבשים ועיזים, מעט פרות ותרנגולות, אפס יונים וחזירים. למעלה מ-5,000 עצמות בעלי חיים