ההסטוריה של עם ישראל

הגפן הינה אחת משבעת המינים ומצוות שתיית היין היא חלק נפרד מטקסים שונים ביהדות. אילוסטרציה: pixabay.

"הבו לנו יין ותירוש"

פרק שמיני בסדרה על המצב הכלכלי בארץ ישראל הקדומה. הפעם – על הפקת היין ביהודה ובגליל בתקופה של שלהי הבית השני ואילך. היין מילא תפקיד

שחזור של בית בד. מקור: Chai, Wikimedia Commons.

טוב שמן טוב עם שם טוב

פרק שביעי בסדרה על המצב הכלכלי בארץ ישראל מהמאה השנייה לספירה ואילך. הפעם – על תעשיית השמן

חפירת קשת וילסון – מבט כללי. בחפירה נחשפו 8 נדבכים מאבני הכותל. צילום: יניב ברמן, באדיבות רשות העתיקות.

במנהרות הכותל נחשפים נדבכים חדשים לעומקו של הכותל המערבי וכן תיאטרון רומי עתיק

בחפירות רשות העתיקות בהשתתפות מתנדבים נחשפים חלקים גדולים מנדבכי הכותל המערבי שלא היו גלויים לעין מזה 1700 שנה * לראשונה נחשף מבנה תיאטרון רומי עתיק בירושלים

פרחי עץ האלגום (Santalum album). צילום: J.M.Garg, Wikimedia.

אפרסמון? האמנם?

מאמר תגובה לכתבה "תעלומת הבושם הסודי", עם הצעה אלטרנטיבית לזיהוי האפרסמון מהמקורות

שחזור של בושם האפרסמון המקראי, מתוך התערוכה "Jerusalem: A Medical Diagnosis Exhibition", 2014. צילום: Deror avi / Wikimedia.

תעלומת הבושם הסודי

לפני כאלפיים שנה שגשגה בעין גדי תעשיית בושם שרק אנשי המקום ידעו את סודהּ. הבושם הופק מעץ שגדל בתנאי האזור הייחודיים, הוא היה מבוקש בכל

מאגר המים – מבט מבפנים. צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות.

מפעל מים מרשים בן 2700 שנה נחשף בראש העין

בחפירות לקחו חלק תלמידי המגמה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה; מנהל החפירה: "נראה שמדובר באתר מנהלי, שנבנה בימי האשורים ושלט על בתי החווה שסביבו". רשות העתיקות, בשיתוף עם משרד

הכתובת החדשה מתל ערד שנתגלתה על ידי החוקרים מאוניברסיטת תל אביב. קרדיט צילום: מיכאל קורדונסקי, אוניברסיטת תל אביב.

טכנולוגיית צילום חדשה חשפה כתובת עברית מימי בית ראשון – על גבי חרס שנחשב עד היום לנקי מכתב

שבר החרס, שנחפר כבר בשנות ה-60 ומוצג כיום במוזיאון ישראל, נחשב במשך עשרות שנים לנקי מכתב בצדו האחד. הכתובת שהתגלתה עוסקת במשלוח אספקה של יין ומזון ליחידה

חפירה ארכיאולוגית בתוך שכבות האשפה מהתקופה הרומית הקדומה. צילום: אסף פרץ.

מחקר: ממה ניזונו הירושלמים במאה ה-1 לספירה

ארכיאולוגים מאוניברסיטת תל אביב חשפו את הרגלי התזונה של תושבי ירושלים במאה ה-1 לספירה: הרבה כבשים ועיזים, מעט פרות ותרנגולות, אפס יונים וחזירים. למעלה מ-5,000 עצמות בעלי חיים

מדורת ל"ג בעומר, 2015. מקור: Yahel7777.

ל"ג בעומר: בני עקיבא, מאין?

תנועת בני עקיבא נוסדה בל"ג בעומר 1929, כתנועת נוער דתית-לאומית, ציונית מן הסתם, כשהיא חורתת על דגלה את המלים תורה ועבודה, כמשולבות אמיצות זו בזו.

מזוזה בארצות הברית. ממתי חלה חובת קביעת המזוזה בבתי ישראל בעידן הקדום, שהרי הארכיאולוגיה כלל אינה תומכת בכך. אולי התשובה לכך תימצא בעידן מאוחר, רק מן המאה השמינית לספ' בתקופת הגאונות, שאו-אז נמצאו עדויות על כתיבת קלפי מזוזה. הדעת נותנת כי העניין התעורר אי-שם לאחר חורבן הבית השני, כאשר חפשו המנהיגים מימי רבן יוחנן בן זכאי ואילך מקדמים שונים לתחושת הביטחון של הציבור ביהודה, ואולי-אולי בקשו להרגיל את הציבור היהודי למצב של העדר מקדש. צילום: retardstrength.net / Wikimedia.

מי הזיז את המזוזה ומתי הפכה לקדושה?

 רשימה זו באה להציג הנחה, אולי חדשנית משהו, בעניין המזוזות שעל דלתות ישראל. הכל החל בסימן דם הקרבן ערב יציאת מצרים (על פי המקורות), עבר

צילום פוטוכרום של דייגים בכינרת בין 1890 ל-1905. מקור: ספריית הקונגרס.

יהודי אוהב דגים?

חלק ראשון במיני-סדרה על אודות הדיג בעם ישראל הקדום

דילוג לתוכן