ארכיאולוגים מאוניברסיטת תל אביב חשפו את הרגלי התזונה של תושבי ירושלים במאה ה-1 לספירה: הרבה כבשים ועיזים, מעט פרות ותרנגולות, אפס יונים וחזירים. למעלה מ-5,000 עצמות בעלי חיים שנחפרו בשטח הגן הלאומי עיר דוד חושפות צוהר לחיי היומיום של תושבי ירושלים בימי בית שני.
המדע שופך אור על עברה של ירושלים: חפירות במטמנת האשפה העתיקה של ירושלים חושפות את מנהגי התזונה של הירושלמים תחת שלטון רומא – רגע לפני חורבן העיר. ארכיאולוגים באוניברסיטת תל אביב ניתחו למעלה מ-5,000 עצמות בעלי חיים שנחפרו במטמנה הקדומה, שהיום נמצאת בשטח הגן הלאומי עיר דוד, ומציגים לראשונה את הרגלי התזונה של תושבי העיר בימי בית שני.
את המחקר ערכה המאסטרנטית אברה ספסיאריץ, בהנחייתם של ד”ר יובל גדות וד”ר לידר ספיר-חן מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב. החפירה בגן הלאומי עיר דוד נוהלה על ידי המכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב, בשיתוף רשות העתיקות. תוצאות המחקר התפרסמו בשבוע שעבר בכתב העת של המכון לארכיאולוגיה, Tel Aviv.
“במשך שלוש שנים חפרנו במטמנת האשפה של ירושלים מימי הבית השני שרידי עצמות של בעלי חיים שהושלכו”, מסבירה ד”ר ספיר-חן. “עצמות בעלי החיים הם שאריות המזון של הירושלמים הקדומים, והן מאפשרות לנו ללמוד על אורחות החיים שלהם. כך למדנו שמי שזרק את האשפה במטמנה הזאת היו התושבים הפשוטים, לא האליטה של העיר. מטבעם של שרידים ארכיאולוגיים כמו מטבעות וארכיטקטורה, אנחנו בדרך כלל יודעים מעט מאוד על חיי היומיום של רוב האנשים שחיו בעבר. במובן הזה, עצמות בעלי חיים מהוות צוהר חברתי ותרבותי נדיר”.
מניתוח מדוקדק של העצמות עולה שתושבי ירושלים במאה ה-1 לספירה ניזונו בעיקר מצאן – כלומר כבשים ועיזים – מעט מאוד מפרות ותרנגולות, ושמרו על כשרות בהימנעות מבשר חזיר. החוקרים אף ניתחו הגיל בו בעלי החיים נצרכו כמזון.
“הראנו שתושבי ירושלים שלא נמנו עם אליטות העיר אכלו בעלי חיים מבוגרים יותר”, אומרת ד”ר ספיר-חן. “זה לא הבשר הרך והאיכותי, וגם לא הנתחים האיכותיים של הבשר, שאנחנו מוצאים במטמנות אחרות מאותה תקופה, אלו שנמצאות קרוב יותר לבית המקדש. בנוסף, גילינו שגידול יונים ואכילתן נעשה רק בהקשר פולחני, כמו במטמנה הקרובה להר הבית. באשפה העירונית, שנאספה ממשקי בית רגילים, אין בכלל עצמות יונים – וגם לא עצמות חזירים”.
לדברי ד”ר יובל גדות, גם האשפה שלנו אומרת עלינו הרבה. “גם אם היינו מחטטים באופן מקצועי באשפה שאנו מייצרים היום, היינו יכולים ללמוד המון על מידת הפתיחות התרבותית וקשרי המסחר (ייבוא מול ייצור עצמי), על הדרך בה תפיסות עולם מעצבות את המזון שלנו (כשר/לא כשר, צמחונות, טבעונות) ואפילו על ההבדל בין חברה בזבזנית לחברה ממחזרת”.
2 תגובות
ממחקר זה נובע כאילו הירושלמים אכלו רק בשר, ולא כך הדבר. אף אחד לא יכול למצוא במטמנת אשפה שרידים של גבינות, או של לחם וגם לא של פירות ועוד.
די סביר להניח שהעניים אכלו בשר של בעלי חיים מבוגרים כי קודם לכן הם השתמשו בתוצרת שלהם לאכילה ולביגוד.
ובקיצור, מחקר על פרטים בודדים זה בסדר, אבל צריך לרשום את המסקנה באופן שונה.