אפרסמון? האמנם?

מאמר תגובה לכתבה "תעלומת הבושם הסודי", עם הצעה אלטרנטיבית לזיהוי האפרסמון מהמקורות

פרחי עץ האלגום (Santalum album). האלגום דורש תנאי אקלים יחודיים לעין-גדי וידע שנשמר בסודיות. קטונתי מלסתור דעת בוטנאים מומחים ובכל זאת, יורשה לי להציע את האלגום כמועמד ראוי להיות אפרסמון. צילום: J.M.Garg, Wikimedia.
פרחי עץ האלגום (Santalum album). האלגום דורש תנאי אקלים יחודיים לעין-גדי וידע שנשמר בסודיות. קטונתי מלסתור דעת בוטנאים מומחים ובכל זאת, יורשה לי להציע את האלגום כמועמד ראוי להיות אפרסמון. צילום: J.M.Garg, Wikimedia.

לפני זמן מה הוזמנתי לבקר בחווה לגידול ״אפרסמון״ בצפון ים-המלח. הסתבר לי שגם בעין-גדי יש יזמה לנטוע מטע ״אפרסמון״. מאחר ולמיטב ידיעתי אין זיהוי בוטני לאפרסמון במקורות שאלתי ובדקתי והסתבר לי כי בשני המקרים מדובר במור (Commiphora Myrrha).

במקורות יש איזכורים למור, ללבונה ולבשמים. עץ המור נפוץ באזורים יובשניים במזרח אפריקה, בדרום חצי האי ערב ועוד. השרף שנאסף ממנו משמש גם היום כבסיס לייצור תמרוקים, לאותם שימושים משמש גם הלבונה (Boswellia) שגדל באותם אזורים גאוגרפיים אבל גבוה יותר ונפוץ פחות.

שני העצים מוזכרים ביחד עם – בשמים. האפרסמון מוזכר מאוחר יותר ובנפרד, האם נכון לזהותו עם המור? או אולי מאחר וגידול האפרסמון ועיבוד המוצרים ממנו נחשבו לסוד ניתן לו שם כללי – בשמים?

שחזור של בושם האפרסמון המקראי, מתוך התערוכה "Jerusalem: A Medical Diagnosis Exhibition", 2014. צילום: Deror avi / Wikimedia.
שחזור של בושם האפרסמון המקראי, מתוך התערוכה Jerusalem: A Medical Diagnosis Exhibition, 2014. צילום: Deror avi / Wikimedia.

חשיבות שמירת סוד האפרסמון מתבטאת בכתובת בבית הכנסת בעין-גדי בה מקולל מי שיגלה את הסוד. הספק גובר כאשר יודעים כי המור והלבונה היו ידועים וגדלו לא רחוק. נוסף לכך אצל המור והלבונה מנוצל השרף, ואילו מסתבר כי בצמח האפרסמון נוצלו כמעט כל חלקיו. לכן, למרות שאינני בוטנאי מומחה יורשה לי להציע מועמד שלדעתי מתאים ונכון יותר.

בארמון המערבי במצדה יש פסיפס בו נראים עלים גדולים וסביבם  שריגי גפן וענפי דקל. למיטב ידיעתי אין זיהוי בוטני של העלים הגדולים, ומסתבר כי הם דומים מאוד לעלים של אלגום (Santalum album). ראו ידיעה מורחבת על העץ.

כתובת הפסיפס בבית הכנסת העתיק בעין גדי. צילום: shlomi kakon, PikiWiki.
כתובת הפסיפס בבית הכנסת העתיק בעין גדי. צילום: Shlomi Kakon, PikiWiki.

שלא כמו המור או הלבונה הקרובים גאוגרפית, האלגום רחוק ומקורו בהודו. שלא כמו המור כל חלקיו של האלגום מנוצלים לייצור בשמים ותמרוקים. האלגום דורש תנאי אקלים יחודיים לעין-גדי וידע שנשמר בסודיות.

קטונתי מלסתור דעת בוטנאים מומחים ובכל זאת, יורשה לי להציע את האלגום כמועמד ראוי להיות אפרסמון…

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. נקודה ששווה לבדוק בקשר לבשמים שהועלו כאפשרות זה רמת הדליקות שלהם.
    האפרסמון היה ידוע בין היתר ברמת התלקחות גבוהה.
    מסופר אפילו על חותנת שהתנקשה באשתו של בנה על ידי זה שהביא לה שמן אפרסמון במתנה וביקשה ממנה להשתמש בו. לאחר מכן בקשה ממנה להדליק אש בתנור. והנערה הצעירה עלתה באש.
    אפשר אולי לטעון להגזמה בסיפור אבל עדיין הבושם היה צריך להיות דליק מאוד

  2. – הרשימה מפורסמת (לבקשתי) כתגובה ל:
    https://www.hayadan.org.il/the-mystery-of-the-secret-perfume-1808172
    – התמונה שמתחתה כתוב :….״שחזור של בושם האפרסמון המקראי…..״
    נלקחה ע׳י העורך מאותה רשימה
    https://www.hayadan.org.il/the-mystery-of-the-secret-perfume-1808172
    ומציגה ענפים ועלים של עץ המור – Commiphora Myrrha ,
    לכן לעניות דעתי גורמת בילבול שכן אינה של אפרסמון !

    נלקחה (ע׳י העורך) מאותה רשימה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן