אַלְגֹּם

 העץ Santalum album, המוכר יותר בכינויו העממי כ עץ-הסנדל היה (והווה) אחד המקורות החשובים להפקה וייצור של בשמים, תמרוקים ותרופות

אלגום

לא רבים מזכירים את ה אלגום כאשר מתייחסים ל "דרך הבשמים" שחוצה את הנגב ממזרח למערב, אולי בגלל שגם היום אינו מוכר במחוזותינו. העץ Santalum album, המוכר יותר בכינויו העממי כ עץ-הסנדל היה (והווה) אחד המקורות החשובים להפקה וייצור של בשמים, תמרוקים ותרופות.

כל חלקי העץ ניתנים לניצול ובכל איזור בו הוא גדל מיחסים לו תכונות רפואיות, בשמים ותמרוקים מיוצרים מהעלים, מהפרחים, מהפירות, משרף העץ, מקליפת הגזע ומהשורשים, תיבות לתכשיטים ולבשמים מהעץ נחשבות ליוקרתיות ומיוחדות, השימוש בענפי העץ ובשורשיו פוגע בעץ ולעיתים גורם להשמדתו.
כדי לקבל תמציות טובות רצוי שהעץ יהיה בן שלושים שנים ויותר, ככל שהעץ בוגר יותר כן התמציות המופקות טובות יותר, האלגום עמיד ליובש ומתחדש אחרי שריפה מה שמאפשר קיומם של עצים מרובי שנים.

מקורו של העץ כנראה בהודו, אבל כבר לפני מאות שנים היה מצוי בכל מקום בו היו תנאי גידול מתאימים מהאוקיאנוס השקט ועד ל אפריקה, דרום-אמריקה ואוסטרליה, זאת בגלל החשיבות הרבה שמיחסים לו בכל מקום בו למדו להכירו.

בעבר שמשו תמציות העץ בהליך החניטה, (לספיגת ריחות) בדתות שונות נחשב ריח האלגום כ "מקרב את המאמין לאלוהיו", בהודו, הריח עוזר להתרכז ב מדיטציה, כמו כן נפוץ השימוש בתמציות ע"י רופאים מסורתיים לטיפול במצבי לחץ, באזורים רבים מקלפים את הגזע ואת הקליפה מבשלים לייצור משקה (רפואי ?) בתחילת המאה העשרים הרבו להשתמש בתמציות האלגום לטיפול בהפרעות עיכול, לחיטוי פצעים וטיפול בכיבים. בתעשייה החדשה משתמשים בתמציות להוספת טעמים למזון מוכן.

בשנים אחרונות "גילו" תעשיות הקוסמטיקה המודרניות את האפשרויות שהעץ מציע, כאשר השימוש בו הוא בעיקר כמיצב לבשמים אחרים וכבסיס לתמרוקים, "גילוי " שהקפיץ את מחירי התמציות השומניות המופקות מהעץ ל 1000$ – 1500 $ לק"ג. כתוצאה מכך מושמדים אלפי עצים כל שנה, השמד שהביא את העץ לסף כליה.

ניתן לנצל את העץ באופן בר-קיימא ע"י קטיף מבוקר של עלים, פרחים, פירות וע"י קילוף עדין של קליפת הגזע, כך אכן מנצלים את העץ בהודו שכן כל העצים בהודו נחשבים לרכוש הממשל. לאחרונה ניטעים מטעי אלגום ב טמילננדו, המטעים משויכים לתושבים ומהווים עבורם "ביטוח כלכלי".

אלא שבגלל הביקוש הגובר והמחירים המאמירים כדאי ל "עבריני אלגום" להסתכן ולעקור עצים על שורשיהם, (לשחוט את התרנגולת שמטילה ביצי זהב) !

במזרח אפריקה הוקם "כוח משימה" שמטרתו למנוע ניצול פראי של העץ. פקחי הכוח אמורים למנוע עקירת העצים והשמדתם ע"י חובבי בצע, אלא שהפיקוח אינו קל שכן כדי למנוע את המסחר הפראי שגורם להשמדת העצים חייב העץ להיות בעל "מעמד הגנתי חוקי" מעמד שעדיין לא קיים.
בקניה ניתן לעץ מעמד המאפשר איסור כריתתו, אלא שאחרי הכריתה, כאשר העץ יצא מגבולות המדינה אין אפשרות למנוע את המשך המסחר, כדי לתקן את המצב פנו שלטונות השימור של קניה ל CITES (אמנה הבינ'ל למסחר בצמחים וחיות בר) בבקשה לתת לעץ האלגום מעמד שיאפשר למנוע השמדתו. מעמד מתאים יאפשר הגנה על העץ בכל מקום בו הוא צומח, הגנה שתמנע היעלמותו של צמח חשוב ומעניין.

חידה (והצעה לפתרונה?):  אחד הצמחים היותר מפורסמים בהיסטוריה (המקומית), הוא ה אפרסמון שגודל בעין-גדי וממנו הפיקו בשמים ותמרוקים. אין זהוי בוטני של האפרסמון ואיננו יודעים מה היה, ב"ארמון המערבי" במצדה יש פסיפס בו מצוירים ענפי דקל, אשכולות ענבים ועלים שאינם מזוהים… העלים דומים בצורתם לעלי האלגום… אז אולי חקלאי עין-גדי העתיקה גידלו אלגום… וקראו לו אפרסמון ?

דר' אסף רוזנטל,
מדריך/מוביל טיולים באפריקה ובדרום אמריקה.
לפרטים: טל' 0505640309 / 077-6172298,
דוא'ל: [email protected]

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. "בהפרעות איכול"…. בבקשה לתקן – אני מניח שהכוונה להפרעות עיכול

  2. מה פתאום,את האפרסמון כבר חשף חוקר(לא זוכר את שמו)מבר אילן.זהו עץ(או שיח)שנמצא בגנים שסביב הכעבה(האבן השחורה)בסעודיה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן