סיקור מקיף

מפעל מים מרשים בן 2700 שנה נחשף בראש העין

בחפירות לקחו חלק תלמידי המגמה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה; מנהל החפירה: "נראה שמדובר באתר מנהלי, שנבנה בימי האשורים ושלט על בתי החווה שסביבו". רשות העתיקות, בשיתוף עם משרד הבינוי והשיכון ועיריית ראש העין, מיעדים את האתר לשמש כשטח ציבורי פתוח לרווחת הציבור, בסמוך לשכונת המגורים שתבנה במקום

מאגר המים – מבט מבפנים. צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות.
מאגר המים – מבט מבפנים. צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות.

מפעל מים מרשים בגודלו בן כ-2700 שנה נחשף לאחרונה בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות ליד ראש העין, בהשתתפות תלמידי מגמת ארץ ישראל וארכיאולוגיה של משרד החינוך. החפירה נערכת לפני הקמת שכונת מגורים ביוזמת משרד הבינוי והשיכון.

לדברי גלעד יטאח, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "קשה שלא להתרשם ממראו של החלל התת קרקעי הגדול, שנחצב לפני שנים כה רבות. בעת העתיקה, אגירת מי גשמים היתה צורך בסיסי ביותר. באזור יורדים כ-500 מילימטר גשם, ונראה כי גשמי החורף מילאו את המאגר בנקל. על דפנות המאגר, בסמוך לכניסה, זיהינו חרוטות של דמויות אדם, צלבים ועיטור צמחי אשר ככל הנראה נחרטו בתקופה מאוחרת יותר בידי עוברי אורח. בסך הכל זיהינו שבע דמויות, אשר גודלן 15 – 30 ס"מ. לרוב ידיהן מונפות באויר, ונראה שחלקן מחזיקות חפץ כלשהו".

אורכו של מפעל המים שנחשף כמעט 20 מ', והוא מתנשא לגובה של יותר מ-4 מ'. מהחפירות עולה, כי המאגר נבנה בתחומו של מבנה גדול, שאורך כל אחד מקירותיו היה כמעט 50 מ'. על רצפות החדרים נמצאו שברי כלי חרס אשר חלקם ודאי שימשו להוצאת מים מהמאגר. נראה שהמבנה ומאגר המים נוסדו בשלהי תקופת הברזל (סוף המאה ה-8 או ראשית המאה ה-7 לפנה"ס), אך בעוד שהמבנה ניטש במהלך התקופה הפרסית, מאגר המים היה פעיל עד ימינו.

צילום אווירי של שטח החפירה. ברקע: ראש העין. יצחק מרמלשטיין.
צילום אווירי של שטח החפירה. ברקע: ראש העין. יצחק מרמלשטיין.

בשנים האחרונות נחשפו בחפירות באזור ראש העין מספר בתי חווה שנבנו אף הם בסוף תקופת בית ראשון. נראה שמבנים אלה הוקמו לאחר חורבן ממלכת ישראל בשנת 720 לפנה"ס, אז השתלטה האימפריה האשורית על האזור. הקמתם של בתי החווה באזור זה מעניינת, לאור העובדה ששטחים רבים בתחומי ממלכת ישראל החרבה נותרו שוממים. יש חוקרים הסוברים, שהקמת החוות ענתה על האינטרס האימפריאלי ליישב את האזור, שהיה סמוך לדרך הבין לאומית ובסמוך לגבולה המערבי של  האימפריה האשורית. לדברי יטאח, "המבנה שנחשף בחפירה כעת, שונה ממרבית בתי החווה שנחשפו בעבר. לפי תכניתו הסדורה, שטחו רחב הידיים, קירותיו האיתנים ומאגר המים המרשים שנחצב בו, יתכן שמדובר באתר בעל אופי מנהלי, אולי כזה ששלט על בתי החווה שסביבו".

תלמידי המגמה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה השתתפו בחפירות הארכיאולוגיות בראש העין במסגרת מסלול ההכשרה החדש של רשות העתיקות ומשרד החינוך, המבקש לקשר בין העבר ולהכשיר את הארכיאולוגים של המחר. תלמידים הבוחרים במסלול זה במסגרת חלק מההערכה החלופית לבגרות, משתלבים בשבוע חפירה. הם מתנסים במגוון התפקידים הכרוכים בחפירה, דנים בשאלות המחקר ובשיקולים הארכיאולוגים, ומתעדים את החפירות ב'יומן חפירה' כחלק מעבודת החקר.

רשות העתיקות, בשיתוף עם משרד הבינוי והשיכון ועיריית ראש העין, מתכוונות להפוך את האתר לשטח ציבורי פתוח לרווחת הציבור, בסמוך לשכונת המגורים שתבנה במקום.

חרוטות על הקירות: דמות אנושית. צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות.
חרוטות על הקירות: דמות אנושית. צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות.
שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

  1. השאלה שתמיד נשאלת היא
    האם יש ממצא כל שהוא שמעיד על עם יהודי או ישראלי שחי כאן לפני תקופת דוד המלך.
    או שכל הסיפור של יציאת מצריים וכיבוש הארץ ע"י יהושוע, הומצא בתקופת דוד המלך כפי שנטען ע"י ארכיאולוגים מסוימים .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן