מדינה רדופת שדים חלק א' – שופרות בתל השומר וגירוש שדים במשרד רוה”מ

גירוש שדים במשרד ראש הממשלה, ו-200 שופרות למלחמה בעין הרע בבסיס צה”ל בתל השומר מעידים על כך שגם אם ש”ס כבר לא בממשלה, הנזק שהיא גרמה ב-20 השנים האחרונות עדיין נשאר

לפני כעשר שנים כמעט כתב פרופ' קארל סייגן המנוח את הספר “עולם רדוף שדים – המדע כנר בעלטה”, ובו הוא קובל על ההתדרדרות לעבר אמונות תפלות המלווה בשנאה למדע ולקדמה. הוא מביע חשש שהתהליך עלול להביא להתדרדרות של הכלכלה האמריקנית וכל זאת כחלק מהשינוי לרעה שעבר על מערכת החינוך האמריקנית. כבר היום אנחנו רואים הוכחה לצדקת תחזיתו של סייגן בדמות הפאניקה האוחזת בארה”ב כאשר משרות היי-טק עוברות להודו ולמדינות נוספות המשקיעות בחינוך טכנולוגי, בעוד ילידי ארה”ב התרחקו במשך שנים מחינוך למדעים, והאוניברסיטאות המעולות שלהם מאוישות בידי זרים. יתכן שנושא זה יכריע את הבחירות לנשיאות, ולא השקיעה בבוץ העירקי.
לפני כחצי שנה, באוקטובר 2003, חתמו ראש הממשלה אריאל שרון, ושרת החינוך לימור לבנת, על כתב המינוי לוועדה בראשותו של שלמה דוברת. המניע העיקרי להקמת הוועדה היה הפער בין התוצאות הנמוכות, שהושגו במבחני המתמטיקה, המדעים והבנת הנקרא, לבין ההשקעה הגבוהה יחסית בחינוך בארץ. ועדת דוברת מונתה כ”כוח משימה לאומי לקידום החינוך”. תפקיד הוועדה יהיה לערוך בדיקה מקיפה וכוללת של מערכת החינוך, להמליץ על תוכנית כוללת מבנית, ארגונית ופדגוגית למערכת ולהתוות דרך ליישומה. תאריך היעד להגשת המלצות הוועדה הוא חצי שנה מיום תחילת עבודתה (כלומר בימים אלה). התאריך ליישום המלצותיה הוא עד חצי שנה לאחר הגשת ההמלצות.
לאחרונה ביצעה לשכת מארגני תיירות נכנסת חישוב כלכלי, שהעריך את אבדן ההכנסות מתיירות בלבד כתוצאה מהאינתיפאדה בסכום עתק של כ-10 מיליארד דולר. משה נגבי מציין בספרו האחרון כי אנחנו בדרך להפוך למדינת עולם שלישי נוסח דרום אמריקה (בהקשר של השחיתויות). אבל אף אחד משום מה לא טרח לערוך את החשבון הכלכלי כמה עולה לנו הבורות, כמה נזק נגרם לנו כתוצאה מפרימיטיביות המסיטה כוח אדם טוב מהמשרות היצרניות, לעבר קצבאות אבטחת הכנסה. אולי וועדת דוברת תיתן תשובה לשאלה הזו. במילים אחרות, מישהו צריך לעשות את חשבון אובדן התוצר שנגרם בשל פעילותה של ש”ס. אני בטוח שזה יסתכם בעשרות מיליארדים לפחות.

אז כנראה שמשקיעים בחינוך אבל בכיוון הלא נכון. שתי ידיעות מהזמן האחרון ממחישות מה קורה לבוגרי מערכת החינוך כשהם מגיעים לעבוד במשרד ראש הממשלה או לשרת כקצין בצה”ל. “עובדי משרד ראש הממשלה, שהתלוננו באחרונה על שיעור גבוה של חולים במחלת הסרטן ועל ריבוי אסונות במשפחה, החליטו לטפל במצב בעזרת תפילה שתסיר את ''הקללה'' מהבניין. הרב דוד לאו ניהל את הטקס. ” כך מוסר “מעריב” ב-24 במרץ.
ח''כ חמי דורון (שינוי) הגיש שאילתא בנושא, בנימוק שמדובר בטקס לגירוש שדים. ''זה המשרד הממשלתי החשוב ביותר, ולדעתי מדובר כאן בחציית גבול'', אמר דורון. הוא ביקש לדעת אם ראש הממשלה, אריאל שרון, היה מודע לקיום הטקס, מה הייתה עלותו, ואם כעת ניתן להכריז שהקללה מעל המשרד הוסרה. על פי החוק, ראש הממשלה מחוייב לענות לשאילתא בתוך 21 יום.
ולאחר שחשבנו שזה היה קוריוז חד פעמי, אזי רק שבוע מאוחר יותר, ב-31 במרץ, חושף YNET כי הרב בצרי, הנחשב לגדול המקובלים, ומקובל נוסף הגיעו לבסיס תל השומר של צה”ל כדי לבצע טקס “תיקון”. העובדים במקום טענו כי על מפעל שבו מיוצרים טנקים רובצת קללה, לאחר ש-4 מעובדיו נהרגו בתוך כחצי שנה בשורה של אסונות. ואכן, העובדים פנו למפקד הבסיס, שהסכים להזמין את שני הרבנים למחנה. עוזריהם של הרבנים נדהמו – “זו הפעם הראשונה שזה קורה לנו”, סיפרו עוזריו של הרב סלומון – אולם הם הסכימו להגיע כדי לבצע את הטקס. הרבנים הגיעו והביאו עמם כ-100 שופרות, לצורך הטקס, שבו השתתפו כ-200 חיילים ומפקדים. כל הקבוצה הגדולה הזו השתתפו בתיקון מיוחד, שנועד “להבריח את השדים”, אם היו כאלה שרבצו על המפעל. יו”ר ועדת החינוך של הכנסת, ח”כ אילן שלגי (שינוי), הציע בתגובה למנות מכשף ראשי לצה”ל.
במאמר שכתב פרופ' אליה ליבוביץ בעקבות קריאת ספרו של סייגן, עולם רדוף שדים (ואשר פורסם בעיתון הארץ, 14.10.1997), הוא מציין כי לדעתו של סייגן הביטוי העליון לתכונה הייחודית-אנושית הזאת, של כושר חשיבה ושיקול דעת רציונליים, הוא במערכת הקרויה מדע. סייגן מתאר ומסביר את הנקודה הזאת בעיקר על ידי ריבוי של דוגמאות היסטוריות ומודרניות לפריחה ולשליטה של גישות ותפיסות אנטי מדעיות ואנטי רציונליות במקומות שונים בעולם ובדורות שונים, ולנזק ולסבל העצומים שהן הביאו בכנפיהן להמוני בני אדם. הניזוקים, דרך אגב, היו בכל מקום בני השכבות החלשות.
“סייגן איננו אומר זאת, אך למקרא הספר והתיאורים ההיסטוריים שבו אינך יכול להשתחרר מן המחשבה שעידוד אמונות טפלות והזיות, והשלטת אמונה עיוורת באמירות וטענות שונות, תוך כדי דיכוי ביקורת התבונה, שימשו מאז ומעולם אמצעי בדוק לשליטה של מעטים בעלי עוצמה וכוח על רבים.” כותב ליבוביץ.

אני מסכים במאה אחוז עם ניתוחו זה של ליבוביץ, ובוודאי מהשלכתו (במקום אחר במאמר) על החברה הישראלית, החווה את אותן מגמות שליליות. השאלה היא מה עושים, אין לנו עורף גדול מדי, וכדי לחזור לשיעורי הצמיחה של שנות התשעים אסור לנו לאבד אף אחד שיוכל למצוא עבודה בהייטק.
ומפחיד יותר, הדוגמאות הללו ממחישות כי גם הסייפא של ציטוטו של ליבוביץ מתקיים – נראה מהם כי המדינה עצמה מבקשת לשדר שפרימיטביות זה דבר טוב, כי בליבם פנימה של קובעי המדיניות הם מעדיפים לשלוט על בורים. הלגיטימציה שמקבלות אמונות טפלות כאלו מצד גופים רציניים כמו משרד ראש הממשלה וצה”ל צריכה להוות תמרור אזהרה חמור באשר לדרכה של החברה הישראלית. אחרת, מי ערב לנו למשל שמקבלי ההחלטות ממירים את ההתייעצות עם אמ”ן והמוסד ובמקום זאת מתייעצים בקוראים בקפה או באסטרולוגים? ומלבד זאת, אם הפרימיטיביות מגיעה ללב המערכת, במה נהיה שונים משכנינו? איך אמרו גששינו ישראלסקי פרימיטיבסקי, ברברסקי…. (במערכון על העולה המיליון מרוסיה בפיו של פולי שאותו נפגוש שוב בהמשך הסדרה – באוגוסט 2007).