מדינה רדופת שדים יב’ – שורפים את המועדון

שריפת המעדניה בנתניה לפני כמה שבועות ושריפת מתקן חברת עלי שלכת היום חייבים להיות מחוץ לקונצנזוס

הבהרה כתבה זו הינה בגדר בלוג אישי על נושא אקטואלי, ואינה ידיעה בנושא מדעי כלשהו. לא התכוונתי להפוך את הבלוג מדינה רדופת שדים, שרץ כשלוש שנים על מי מנוחות במסגרת האתר, לבלוג יומי. רק אתמול דנתי בפרק ה-12 על המיסטיקה בטלוויזיה, והנה יש עוד עניינים בוערים.

אנשים המכנים את עצם חרדים אינם מסוגלים לסבול עצם קיומם של “מקדשים” חילוניים – מקומות שאליהם חילוניים יכולים להכנס כדי לקיים את מצוותיהם – או ליתר דיוק, כדי להתאוורר מהמחנק שכופים עליהם הרואים עצמם נציגים של יישות עליונה – למשל מעדניות שמוכרות מוצרים לאו דווקא כשרים – מה הפריע להם שלתושבי נתניה או בית שמש תהיה בחירה ברכישת סל המזון? לא רוצים ? אל תיכנסו ואל תקנו אבל לשרוף? זה מראה על פחד – שאולי אתם טועים.

השיא הגיע לאחר שבשעה זו, קרוב לחצות ניתן לקרוא בכל אתרי החדשות את הידיעות הראשונות על המבנה השרוף של המתקן לשריפת גופות שהקימה חברת עלי שלכת עבור אלו שאינם מעוניינים בטקס דתי ורוצים לתרום במותם להקטנת הצפיפות בבתי העלמין שעוד מעט כבר יתפסו ביחד שטח של עיר גדולה. המתקן במושב חיבת ציון שבשרון נשרף לחלוטין. בנענע נכתב כי המשטרה חוקרת חשד כי חרדים הציתו את המקום. וחות הכיבוי הוזעקו למקום על ידי תושבים שהבחינו באש בקצה היישוב. כשהגיעו הכבאים למקום, גילו כי מדובר במבנה המשמש לשריפת גופות. המבנה ניזוק באופן קשה וכך גם גנרטור גדול שהיה בסמוך אליו. על פי הדיווחים באתר “הארץ”, התגלו במקום סימני פריצה, המעלים את החשד כי מדובר בהצתה מכוונת. המשטרה פתחה בחקירה ושוטרי מג”ב החלו בביצוע סריקות באזור.

מהציטוטים ב-YNET ובנענע מפיו של מנכ”ל זק”א (הקמב”ץ של העדה החרדית) יהודה משי-זהב, עולה כי הוא תומך במבצעים. ככל הנראה הוא זה שחשף את מיקום המתקן שנשמר בסוד בדיוק מחשש להתנכלויות מעין אלה, בעיתון מקומי חרדי בבני ברק.
נוצר מצב אבסורדי, שמצד אחד החרדים מבקשים להתבדל מהחילוניים ודורשים מהמדינה לפטור אותם מכל מיני חוקים – משירות בצה”ל, מהצורך לחנך את בניהם למקצועות שיפרנסו אותם בכבוד, אפילו מתשלום פקדון על בקבוקים (לא תהיתם למה על בקבוקים של ליטר וחצי ומעלה אין פקדון?) – שלושה פטורים שגם לו לא היו קיימים לא היו נוגדים את אמונתם, שכן ניתן להאמין בקיומו של כוח עליון ולכתוב תוכנה למחשבים, אבל הרצון הוא לשלוט באנשיהם. מהשריפות האחרונות עולה הרושם שמה שהם לא מצליחים לקחת באמצעות הכוח הפוליטי שלהם הם לוקחים בכוח הגפרור.
הם יודעים שאף אחד לא יעשה כלום לשורפים ובוודאי לשולחיהם. הם רואים את מה שקורה סביבם ויודעים שהמשטרה רופסת, ואינה מסוגלת להגן על רוכשי דירות מפני בריחת העוקצים שלהם לחו”ל ועל נשים קשישות המתגוררות בגפן ומותקפות על ידי שודדים, לכן ברור להם שבמקרה של אנשים בעלי הגנה פבלובית של פוליקאים מושחתים שחושבים שהם קונים בכך את הקולות לבחירות הבאות, אף אחד לא יעשה להם דבר, ורק חברת הביטוח של עלי שלכת, אם בכלל מצאו חברה כזו שתהיה מוכנה לבטח מתקן כזה, תישא בנזק. ומי הבא בתור להשרף?

ואם חשבתם שיהיה איזשהו קונצנזוס נגד פעולה ברברית זו, טעיתם, מבט מהיר בטוקבקים ב-YNET מגלה כי רבים מאוד התומכים בצעד, גם אם הם בעצמם לא היו מסוגלים לבצעו. דבר זה צריך להדליק נורה אדומה. כולנו יודעים איך עלו משטרים שנענו לרצון העם במקרים דומים לאורך ההסטוריה. החמור הוא שהם השוו את פעולת המשרפה למשרפות הנאצים במחנות ההשמדה. לא כל כך ברורה ההשוואה – הנאצים הכניסו לשם אנשים חיים בניגוד לרצונם ואילו למשרפה מובאים אנשים שביקשו במיוחד, שילמו על כך, וכמובן לאחר מותם הטבעי. אבל מה לעשות, במדינה הנגועה בהכחשת שואה ביחס שהיא מגלה לניצולים שבנו אותה, כנראה הכל מותר.

היועץ המשפטי לממשלה התיר השירות

באתר עלי שלכת נמסר כי בדצמבר 2006 דחה בית המשפט המחוזי בירושלים בקשה למתן צו מניעה כנגד שריפת גופתו של אדם שהלך לעולמו. ראשיתה של הפרשה ימים אחדים קודם לכן, אז הלך לעולמו יהודי תושב ירושלים, שחפץ כי לאחר מותו גופתו תישרף. אלמנתו וילדיו של הנפטר ביקשו למלא אחר משאלתו, אולם אז פנתה קרובת משפחה דתיה לבית משפט השלום בירושלים וביקשה כי ימנע את שריפת הגופה. הבקשה למתן צו מניעה הוגשה כנגד אלמנתו של הנפטר וכנגד בית ההלוויות עלי שלכת, שאמור היה לבצע את השריפה.

בבית משפט השלום טענה חברת עלי שלכת , באמצעות עו”ד איציק פינק, כי בית המשפט חסר סמכות לדון בתביעה. בית המשפט קיבל את עמדת עלי שלכת והתביעה הועברה לבית המשפט המחוזי. בין לבין, הגיש היועץ המשפטי לממשלה את עמדתו בענין, לפי בקשת בית המשפט.

לאחר שהתקיים דיון בפניו, החליט גם בית המשפט המחוזי לדחות על הסף את הבקשה וסלל את הדרך לביצוע השריפה. בית המשפט קיבל את עמדת עלי שלכת , לפיה הודעת היועץ המשפטי לממשלה אינה מעלה כי קיימת בעיניו מניעה חוקית לשריפת גופות. כמו כן קיבל בית המשפט את עמדת עלי שלכת כי חובה לתחום את היקף בני המשפחה הרשאים להתערב ברצונו של הנפטר וברצונה של המשפחה הקרובה.

באתר החברה גם מובאות הפרכות לשתי טענות נפוצות:

* האם שריפת גופות מותרת בישראל? – “חוות הדעת המשפטיות אותן קיבלנו קובעות באופן חד משמעי שאין כל איסור לשריפה, אלא בדיוק להיפך – ישנם מספר רב של חוקים התומכים ברעיון הלכה למעשה, כגון חוק חופש העיסוק, חוק הקבורה האלטרנטיבי, כבוד האדם וחירותו, חוקי איכות הסביבה ועוד.”

* האם שריפת גופות אסורה לפי היהדות? – “לא נכון. בפניה בנושא לאחד הרבנים קיבלנו תשובה חד משמעית שלא זו בלבד שהדבר אינו נוגד את היהדות, אלא שאף היה זה הנוהג בתקופת המלכים. בתנ”ך ניתן למצוא מספר ציטוטים לכך. מהציטוטים מסתבר ששאול המלך היה אחד הבולטים שגופתו נשרפה.”

לאחר השריפה מציעה החברה ארבע אפשרויות בסיסיות להמשך תהליך הפרידה:

• פיזור האפר בטבע או במקום הקרוב לליבו של המנוח/ה.
• שמירת כד האפר בבית המשפחה.
• אחסון כד האפר בקולומבריום, בו קיים בד”כ גם אולם לניהול טקסי זיכרון.
• הטמנת כד האפר, בד”כ באופן של קבורה בבית עלמין כולל קביעת מצבה.

האתר גם מספק נתונים בנוגע לשיעורי השימוש בשריפה בעולם:

• ארה”ב26%
• קנדה45%
• הולנד68%
• בריטניה70%
• יפן קרוב ל-100%