סיקור מקיף

הבהרה

ב-5 ביוני פורסם באתר הידען מאמר שכותרתו – “מדינה רדופת שדים כ’ז – נכנס בהם השד.
המאמר הפנה את הקורא למקור הידיעה באתר “חדרי חרדים” שם דווח על כלבה שנסקלה
באבנים בהוראת הדיינים של ביה”ד לענייני ממונות בירושלים.
עוד דווח שם על הגשת תלונה למשטרה על התעללות בבע”ח. כלי תקשורת רבים, גם בחו”ל
ציטטו את מקור הידיעה.
עקב היות המאמר, מאמר דעה, לא צורפה אליו תגובתו של בית הדין.
אנחנו מצטערים אם נגרמה עגמת נפש לדייני בית הדין.

להלן תגובת הרב לוין כפי שהופיעה באתר כיכר השבת.

וכך כותב הרב לוין בתגובתו: “זה הומור מר של מי שהמציא את הסיפור הזה. בדיחה טפילה וחסרת טעם שאפילו לא מצחיקה. גם הוא שהמציא את זה, אולי בגלל שרצה לבלבל את מי ששמע אותו או להביך אותו בבורות, ללא ספק לא חשב שדבריו יתקבלו ברצינות”.
“אין שום בסיס לדבר שכזה, לא בהלכה ולא בהיגיון. לא קיימת ולא הייתה קיימת סקילה לכלבים או לכל בעל-חי בדת היהודית מעולם, לא בזמן בית המקדש ולא בזמן אברהם אבינו, לא מופיע רעיון שכזה לא בתורה, לא בנביאים ולא בכתובים”, תגובת הרב לוין…
לדברי הרב לוין, “הפעולה היחידה שננקטה לאחר שהכלבה נכנסה וישבה בניחוחות וברוגע בצד – לחייג 106 למוקד של עיריית ירושלים, ניתן לבדוק זאת במוקד, אינני יודע אם פקחי העירייה באו והוציאו את הכלבה או שיצאה בעצמה מפני שאישית לא הייתי באותו יום כלל במקום, ולאחר ששמעתי על הכלבה שנכנסה ביררתי בטלפון שכבר הזמינו את העירייה”.
“כל תוספת לסיפור הפשוט הזה אינו כי אם דמיון והומור מריר של מי שהמציא אותו (כלומר, לא דובר על גלגול נשמה, לא הוזכר עורך דין מלפני או אחרי 20 שנה, לא עשו תיקון לא רמזו על עונש ולא סקילה או אבנים), המצאות שכאלה בהחלט שייכות לסוג עלילות הדם, ואני מתפלא למה הממציא עצר בהומור שלו בשלב זה ולא תיאר שגם שחטנו את הכלבה ואגרנו את דמה בצנצנת לשנה הבאה כדי להשתמש בו ללישת המצות”, עד כאן תגובתו של הרב לוין, שלא קיבלה ביטוי באתר הידען ובכלי התקשורת הרבים אשר כיסו את הסיפור.

48 תגובות

  1. מעבר לתשובותיו הפנטסטיות של מ.רוטשילד-לכשעצמו אביר של כבוד במסדר הנאורות- אוכל רק להוסיף נקודה אחת: העובדה שהידיעה שהתפרסמה והחלה מתגלגלת באתר חרדי ונכתבה ע”י חרדים בני חרדים (ומן הסתם חרדיות ולדניות) התקבלה בטבעיות כזו ונתפסה כהגיונית על רקע עולם הדת החשוך והנבער רק מראה כי גם אם מקור הידיעה שקרי (שקר של חרדים, כן ????) הרי שתוכנה נתפס כאפשרי בעולם שבו יש כפרות של תרנגולות, מאמינים בגלגולי נשמות ודוחפים אמונה זו בהרצאות, כנסים וקטעי וידאו, קיימים פסקי הלכה שניתן להגדירם כמוזרים עד הזויים רק היום (ב- YNET) פורסמה שאלה לרב-רצינית לגמרי: מה דין כלי פלסטיק שנרחץ בסקוטש בשרי…..מי שרוצה בידור יחפש גם את התשובה…..

    זו בתמצית הנקודה: גם אם מדובר בידיעה שקרית היא הגיונית בעולם הדת. לגמרי הגיונית.

    ולכל אלו ה”ממליצים” לאתר שלא לפרסם את סדרת הכתבות: “עולם רדוף שדים”. אתם טועים לחלוטין. אם ההתנגדות ממניעים אמוניים-דתיים היא ברורה לגמרי כי ממילא מה יש לצפות וזו תגובה די רפלקסיבית. הבעיה עם אחרים שרואים עצמם נאורים אבל בתמימות אין קץ טועים קשות.
    כדאי שנבין – הכתבות מתפרסמות בחלק שנקרא חברה והיסטוריה וככל שמדובר בענפים אקדמיים יש להם מקום באתר זה ובמסגרת זו יש גם מקום לסוג כתבות אלה. יתרה מכך ישנה חובה (“קדושה” הייתי אומר לו הייתי מנפגעי האמונה והדת…..) לאתר לפרסם זאת. בדיוק מאותה סיבה שר. דוקינס אחד מ-4 פרשי האפוקליפסה של האתיאיזם הלוחם מתעסק בכך.
    ובבניין ציון ננוחם.

  2. גלי:
    בואי נתחיל מן העובדות:
    1. אני מכיר את אתר “בחדרי חרדים” היטב. על סמך מה את אומרת שלא? על סמך כלום!
    2. לא אני כתבתי את הכתבה ואם את רוצה לדעת את העובדות לאשורן אז דעי לך שאבי הראה לי אותה לפני הפרסום והצעתי לו למתן את הדברים. לצערי (ולצערו) הוא מיתן פחות משהצעתי לו.
    3. זה שהצעתי לו למתן את הדברים זה בדיוק מפני שאני מכיר את הסחורה הסחטנית שעליה דיבר. למעשה מדובר היה בחשש שלי ולא בתחושת הצדק שלי. בעיתונות מקובל לצטט אחרים ובמקרה שאתר חרדי מדבר סרה בחרדים זה מאד מוסיף לאמינות.
    4. אחת מהצעותיי שאבי קיבל הייתה להצביע על המקור (שמצאתי עבורו) באתר “בחדרי חרדים” (פשוט ניצלתי את חוסר ההיכרות שלי עם האתר כדי למצוא את הכתבה המקורית שם). אני מניח שאבי מברך על כך שקיבל את עצתי זו. זה הרבה יותר קרוב למקור מן הדיווחים באתרים אחרים ויותר קרוב מזה כבר קשה להגיע.
    5. עד לרגע זה אינני יודע אם הסיפור נכון. אני בטוח שגם את לא. אני רק יודע שאתר חרדי פרסם אותו וחרדים סחטו באיומים את הורדתו.
    6. לו היה הדבר תלוי בי – הרי שלמרות שהמאמר הועלה באופן שלא תאם את הדרך (המתונה יותר) בה הצעתי להעלות אותו – לא הייתי מוריד אותו בעקבות האיום (אבל קל לי לדבר כי איימו על אבי ולא עלי).

    איך אמרת? לפני שכותבים צריך לברר את העובדות? עצה מצוינת! כדאי שתפנימי אותה!

  3. מיכאל,
    גם אם הידיעה הופיעה באתר חרדי (שאתה בטח לא מכיר אותו וגם לא יודע מה הוא) אז כותבים משהו כמו, “קשה לדעת האם הסיפור אמיתי או לא, לפי הכתוב יתכן שהוא כן אמיתי ואולי הוא מאבק כוח בעולם החרדי”… ואז אתה מביע את דעתך האישית בנושא. וככה אתה לא נכנס לאפשרות של הוצאת דיבה ולשון הרע כי הבעת ספק ולא כתבת שבצורה החלטית הסיפור קרה.
    כל עוד אין בידך עובדות והוכחות עליך להשתמש בשפה של ספק ורק אחר כך אתה יכול להביע את דעתך האישית ולכתוב מה שאתה רוצה. וזה נכון לכל מקרה ולאו דווקא לענין של הדתיים והחילונים.
    זה אלף בית במחקר היסטורי ואקדמי בכלל. במידה שהמקור מפוקפק ולא בטוחים מה הוא אז כותבים למשל, “לא ברור האם הסיפור אמיתי או לא, אבל הוא נשמע הגיוני לאור מקורות אחרים”. או שכותבים: “לא ברור האם הסיפור אמיתי, אבל הוא נשמע מוכר לאור סיפורים אחרים”. וככה אתה לא חורץ גורל בלי שיש לך הוכחות.

  4. לאבי בליזובסקי
    רציתי לחזור אל הכתבה ב”ידען” מתאריך ה-5 ביוני אך נוכחתי כי הכתבה
    נמחקה. ככל הזכור לי היו ביין המגיבים לכתבה כאלה שאכן הטילו ספק
    באמינות הסיפור ורציתי להזכיר זאת.

    וישנה לדעתי גם מסקנה חשובה מאוד !!!! והיא :
    אתר הידען צריך לעסוק רק בידיעות מדעיות-טכנולוגיות ורעיוניות אבל….
    אין טעם ואין צורך להיכנס להתנצחות ולווכחנות מול בעלי אמונות דתיות,
    וזאת משתי סיבות עיקריות :
    האחת- בוויכוח בין אמונות אין סיכוי לשכנע.
    השנייה- בלהט הוויכוח אתה יכול להיכשל בלשונך ולהיחשף לתביעה משפטית.

  5. דודי:
    מדובר בציטוטים מספרי הקודש ובתיאור מעשים שקרו בארצנו הקדושה.
    אלה לא מושגים שלי אלא מושגים של הדת.
    העובדה שאינך מבחין בכך נובעת מכך שאתה יושב בחושך ולא מצליח לראות מה כתוב.

  6. אם המושגים שלך על דת והלכה מגיעים מהקישור הזה אז שיהיה לך יום טוב חשבתי שאני מתווכח עם מישהו משכיל ולא חשוך

  7. אברהם:
    אתה לגמרי צודק ויש דוגמאות נוספות בקישור שהבאתי (בין השאר) בתגובה 39

  8. דודי:
    כמובן שגם טענתך שהחשוכים לא קוראים באתר הידען היא שגויה ויעידו על כך כל אלה שתוקפים את האבולוציה בכורח רפלקס מותנה.
    בכלל – הרבה מן המגיבים כאן מוכיחים את ההפך ואני מקבל את הרושם שאתה עצמך מהווה דוגמה לכך.

  9. דודי:
    פלסטינים ואירנים זה מוצא – לא אידיאולוגיה.
    להיות חרדים זו אידיאולוגיה.
    מי שמאמין בצורך לכפות כאן מדינת הלכה הוא חשוך.
    מי שחושב שהחוקים האלה מוסריים הוא חשוך.
    אם תראה לי חרדי שאינו עונה לאף אחד משני הקריטריונים הללו – גם אני אומר שאיננו חשוך.
    יש כאלה, אבל לצערי הם אינם רבים.
    אבל מה שאפשר להבין מכך שיש כאלה הוא שמה ש”אתה מבין” אינו נכון.

  10. אני מבין שמבחינתך החרדים כולם חשוכים. אבל בינינו, האלה מבין החרדים שהדת סימאה אותם כ”כ ,לא התייחסו לכתבה בכלל וכנראה שהם לא גלשו ברשת בחיים ובטח שלא באתר הידען

  11. דודי:
    גם האיראנים החשוכים וגם הפלסטינים החשוכים יכולים לארגן התקפת סייבר.

    שיהיה ברור – אינני טוען שכל האיראנים או כל הפלסטינים הם חשוכים (למרות שאני מניח אבל אינני יודע שדודי כן חושב שהם חשוכים). אני מדבר רק על אלה מביניהם שהדת סימאה עד כדי כך שהם חושבים שכדאי להם לתקוף את ישראל.

  12. נקודה:
    אתה באמת לא יודע?
    אתה חושב שהתגובות האוטומטיות שאנחנו רואים כאן בכל פעם שיש כתבה על אבולוציה או על דבר אחר שאינו מתיישב עם איזה ספר עתיק הן מוארות?
    אתה חושב שמערכת חוקים המבוססת על המוסר הזה היא נאורה?
    ומה עם המוסר הזה?
    ומה עם המוסר הזה?

    כל אלה דברים שאנשים שאינם חרדים אינם לוקים בהם.
    יכולים להיות לאנשים אלה פגמים אחרים – זה נכון – אבל לא מדובר בפגמים שאין באנשים חרדים.

  13. תגובתו של הרב לוין מלאה בשקרים שקשה להאמין שבטעות יסודם.
    האם הרב המכובד לא יודע מה דינו של שור שנגח והרג?
    מתוך פרשת משפטים: ״השור יסקל וגם בעלי יומת״!
    הנה קיימת תופעה כזאת, והמקרה הספציפי לא משנה. הענין כאן היא הברבריות.

  14. שבי:
    אתה מתבלבל לאורך כל הדרך.
    לא שילמנו מחיר והידיעה מוכרת כבר לכולם.
    כאמור – הביא ניסיון הסחטנות גם לחשיפה נוספת של דמותם של הסחטנים.
    לא מדובר בכתבת דעה אלא בידיעה – ידיעה שצוטטה, כאמור, מאתר חרדי.
    אני מקווה שהאתר יפעל גם להבא באופן דומה.

  15. זה אתר מדע
    שילמתם מחיר על גחמותיכם הבלתי נשלטות.

    להבא תגבילו את עצמכם לפרסום על נושאים כגון החלפת הניאגרה במעבורת החלל

    ותשאירו את “כתבות הדיעה” לעתון מפלגת אור ו800 מצביעיו

  16. אתר הידען לא הורד על ברכיו.
    כולם מכירים את הסיפור ועכשיו גם יודעים על מעשי הסחיטה.
    חוץ מזה, בעזרתך, זכו הקוראים להכיר גם את דמותם של האנשים התומכים בסחטנים.

  17. קמילה:
    כמה תשובות לשאלות שהעלית:
    1. הוא באמת כסיל כי כל בר דעת יכול היה לראות כמה טיעוניו מופרכים ושום בר דעת לא היה מתעקש כל כך להתבזות.
    2. אין לו שום ביטחון בכך שלא הייתה התקפת האקרים אבל הוא שקרן ושקרנים לא זקוקים לביטחון בנכונות דבריהם – הם הרי יטענו את טענותיהם גם במצבים בהם הם יודעים שמדובר בטענות שקר.

  18. אגב – בעניין התקפת הסייבר – הוגשה בזמנו תלונה במשטרה (על ידי אתר הידען) ואתה מוזמן לבדוק אתם.
    בנוסף לכך, האיומים החרדיים בתביעה הופנו גם נגד “תנו לחיות לחיות” בעקבות התלונה שהגישו במשטרה.

  19. שבי (20)
    האם אתה מעמיד פני כסיל או שבאמת אינך מבין? כיצד הגעת לזהות השגוייה שאיומים בתביעה משמעם שתביעה משפטית מהווה איום? אם ילד לבנבן נמוך קומה ורפה גוף יאיים עליך שאם לא תביא לו את הכדור הוא יפוצץ אותך במכות האם תרגיש מאויים? האם העובדה שלא תרגיש מאויים במצב כזה ואפילו אם יהיה ברור שאותו ילד לא יכול באמת לממש את איומיו משנה במשהו מכוונתו או מהמשמעות של דבריו, דהיינו נסיון סחיטה באיומים?

    האם אתה יכול להסביר מניין הבטחון המוחלט שלך שלא הייתה התקפת האקרים? ועל סמך מה אתה מאשים את מ.ר (19) באמירת שקרים?

  20. שבי:
    אני לא משקר.
    הייתה התקפת סייבר והאשמתך אותי בשקר חצופה וילדותית.
    גם אבי דווח על זה בעבר.
    גם תביעת סרק קנטרנית, חסרת בסיס וחצופה דורשת העסקת עורך דין והיא דורשת זמן וכסף

  21. אל תשקר לי

    לא היתה שום התקפת האקרים – פשוט כואב לאתר הידען להודות שהוא קיבל בראש מהחרדים.

    אם אתה כל כך מאמין בצידקתך מדוע תביעה משפטית היא איום ?

  22. שבי:
    גם התקפת סייבר היא סחטנות.
    חוץ מזה, אחרי ההתקפה, הגיעו גם איומים בתביעה.

  23. על איזו סחטנות מדובר?

    בכתבה כאן באתר היה כתוב שעקב התקפת סייבר אי אפשר להכנס אליה אלא עם סיסמה בלבד.

    אז מה האמת ?

  24. ‎כדאי להזכר בדברים שנאמרו זה מכבר:
    “תחילתה של החוכמה היא
    ‎בלקרוא לדברים בשמם”.
    “שרש הרע הוא האמונה באמת אחת ויחידה
    המעשים היותר רעים ומרושעים
    נעשים מתוך שכנוע דתי” .
    Yeah, though I walk through the valley of death”
    I will fear no evil, for I am the meanest
    “son of a bitch in the valley.

  25. למעשה, לדעתי, יש מקום להתנצל על כניעה לסחטנות, אבל זה כבר עניין שונה לחלוטין.

  26. עדי:
    המילה התנצלות לא הוחלפה במילה הבהרה.
    כאן לא נעשתה טעות (מלבד זו שלך) ולכן אין על מה להתנצל

  27. מעניין מתי בדיוק המלה “התנצלות” הוחלפה בתקשורת במלה “הבהרה”. יותר לא מתנצלים על טעויות, אלא מבהירים.

  28. גלי:
    וביחס לתכנים המתאימים לאתר:
    האתר נועד לקידום המדע.
    אחד האמצעים שיש לנקוט בו לקידום המדע הוא גם חשיפת הטיפשות שבהתנגדות למדע.
    אם תקראי את התגובות כאן תראי שהרוב המכריע של ההתנגדות למדע מגיע מן הדת וזו סיבה מספיק טובה לעסוק בדת ובנזקיה.

    עמי:
    וכשאבי מדווח על ניסוי מדעי שבוצע הוא בטח גם צריך, לדעתך, לבצע את הניסוי בעצמו – גם אם מדובר בניסוי שהקיף אלפי אנשים ועשרות שנים. נכון? או שמא כאן מותר לו לצטט ורק כאשר במדובר בדת אסור לו!

  29. לעמי, אבי התנצל על אי בקשת התגובה, למרות שבמאמר דעה הדבר לא הכרחי. הוא לא יכול להתנצל על דעה רק בגלל שהיא נוגדת את דעתך, אם תקרא (גם גלי אם תקראי) את הסדרה תבינו שהיא מגיבה לאירועים, במקרים בהם נראה שחוסר הרציונליות מרימה ראש.

    אי רציונליות בקנה מידה כזה מאיימת על המדע ועל החברה כולה משום שההחזרה בתשובה לדת (כל דת), האמונה באסטרולוגיה ושאר שטויות והנהיה אחרי תרופות אליל פסוודו מדעיות מסיטים אנשים טובים שיכלו לתרום והופכים אותם לזומבים של גורו כזה או אחר.
    לא כל ביקורת על שטות שאנשים דתיים במקרה מאמינים בה היא אנטישמיות כפי שנרמז בתגובה לגבי יוצרי הידיעה המקוריים.

  30. כפי שציינתי כבר בגוף המאמר הקודם:
    היה על אבי לברר העובדות לאשורן קודם לפרסום המאמר. אתר מדעי מן הראוי כי ידבק באמת , לא בשמועות ולא ברכילות.
    אם אינו מסוגל לברר העובדות לאשורן, היה עליו לקבל לכל הפחות את התגובות של כל המעורבים בדבר, קודם לכל פרסום, וולפרסם גם התגובות במלואם.

    על אבי בליזבסקי להתנצל , הן על הפרסום, הן על הדעה שהובעה, והן על חוסר הבאת התגובות.

  31. לדעתי האישית אתר הידען צריך להתמקד בכתבות מדעיות ולא במלחמה בחרדים, כי זהו אתר מדעי-טכנולוגי ולא אתר פוליטי. ברגע שהאתר מתמקד במלחמה בחרדים הוא מסתבך.
    אתה לא סטיבן הוקינג או גלילאו או אלברט אינשטיין, שאתה יכול לדבר כמוהם בצורה שהם דברו על הדת.
    ולכן כאשר מתפרסמים כאן מאמרים על מדינה רדופת שדים זו התוצאה.

  32. גלי:
    הסברתי היטב מהי לדעתי הסיבה להורדת המאמר בכל האתרים.
    זו אכן אותה סיבה בכולם: הפחדות ואיומים ולא בדיקת אמיתות.
    במקרה של אתר הידען, לפחות, אני מכיר את הסיפור ממקור ראשון.
    חיפשנו (ואנחנו עדיין מחפשים) דרך לבדוק את הנושא – זה ממש לא פשוט כי בדוסנילנד מסתירים את מקורות הסיפור ובדיקה אמיתית כלל אינה אפשרית.
    הכתבה ירדה, כאמור, בגלל הפחדות ואיומים.
    הכתבה התפרסמה, כפי שהבהרתי, בחדרי חרדים ומעריב רק ציטט אותה.
    באתר של ריצ’ארד דוקינס לא קוראים את “בחדרי חרדים” ולכן ציטטו את מעריב.
    זו גם הסיבה לכך שלא ידעו לכתוב להגנתם את העובדה שהמקור הוא “בחדרי חרדים” (וברור שזו הגנה מצויינת!). זה מוכיח בפני עצמו שהם לא בדקו את העובדות לפני שהורידו את הידיעה כי אילו בדקו וגילו שהמקור באתר “בחדרי חרדים” בטוח שהיו מנצלים עובדה זו במסגרת ה”הבהרה” (שכאמור – אינה מבהירה דבר אלא זורה חול בעיניים כדי להסתיר את העובדה שנסחטו).

    אמונותיהם של אנשים הן אכן עניינם הפרטי – אבל רק עד גבול מסוים.
    אם הם מאמינים בכך שמותר להם להתערב בחיי זה כבר הופך להיות ענייני.
    למרבה הצער – זה המצב עם היהדות בארץ.
    דת היא – כידוע – חוק – ובעיני הדתיים (כולם למעט הרפורמים) – חוקי הדת הם אלה שצריכים לשרור במדינה – חוקי הדת כפי שנכתבו בידי חברה פרימיטיבית לפני אלפי שנים ולא חוקי המדינה הנקבעים באופן דמוקרטי.
    הדרך היחידה לשמור על הדמוקרטיה במדינה מחייבת הפרדת דת ומדינה.
    למעשה – דמוקרטיה מתגוננת צריכה להוציא אל מחוץ לחוק מפלגות אנטי דמוקרטיות וכל מפלגה הדוגלת במדינת הלכה היא אנטי דמוקרטית.

    המרחק בין חילוניות לדתיות הוא כמרחק בין מזרח למערב. אין גבול דק מאד או דק בכלל אלא הפרדה בסדר גודל אינסופי.
    נכון שיש אנשים על כל הספקטרום בין דתיות לבין חילוניות אבל זה לא שייך למשמעות המושג דתיות או למשמעות המושג חילוניות.

    העניין הוא שהדת קובעת את כל אורחות חייו של הדתי בשעה שהחילוניות אינה קובעת לחילוני דבר ולכן יש כל מיני סוגים של חילוניים שגם המרחקים ביניהם עצומים.

    אבל כל זה לא שייך כמובן לכתבה על הכלב ולסחיטת הורדתה.

    עניין האנטישמיות הוא כמובן עניין רציני ואני נלחם רבות גם בחזית הזאת אבל יש דברים שאי אפשר לעשות.
    תפקיד העיתונות הוא דיווח אמת ולא טיוח.

    אני מפנה אותך בעניין זה למה שעניתי לאדון העצוב מאד.

    מעריב אינו אנטישמי, אתר הידען אינו אנטישמי, ידיעות אחרונות אינו אנטישמי וגם דוקינס אינו אנטישמי.
    כולם – במידה זו או אחרת – מבינים את הסכנות הטמונות בדת ומה לעשות? הידיעה באתר “בחדרי חרדים” כמו גם סחיטת ביטולה – ממחישות נושא זה היטב.

  33. עצוב מאד:
    לא התבלבלת?!
    את הידיעה הפיץ האתר החרדי “בחדרי חרדים”.
    הידען – כמו אחרים – ציטט אותה.
    כלומר: יש ויש כאן משהו שמסריח אצל החרדים – או שהסיפור נכון – או שהתככים שם כה גדולים שאתר חרדי מרשה לעצמו לפברק כזה סיפור.
    כל העיתונים האחרים סיפרו אמת: הם סיפרו שאתר חרדי/ישראלי פרסם את הידיעה.
    כל אחד נתן לה את הפרשנות שנראתה לו הסבירה ביותר אבל שום דבר לא היה משנה את העובדה שכל הפרשנויות האפשריות מסריחות מכיוון דוסנילנד.
    מי שמשרת את האנטישמיות הוא מי שעושה מעשים שמצדיקים את האנטישמיות ולא מי שמדווח אמת.

  34. מיכאל
    אחרי שריצרד דוקינס פרסם את הסיפור, תחשוב למה הוא פתאום פרסם את ההבהרה It appears that this entire story is a lie, from start to finish?
    בקישור להבהרה שלו הוא הביא את ההבהרה שאותה מעריב פרסם: בערך הנוסח שאבי פרסם כאן למעלה, דברי הרב ותרגום שלהם לאנגלית בגוגל.
    למה הארץ פרסם את המאמר הנדון?
    כנראה שיש סיבה משותפת להכל (מעריב, דוקינס, הארץ וכולי)…
    באמת יש אנטישמיות בעולם. נו אז כאשר יש כמה רבנים שעומדים על המשמר זה טוב.
    יש גבול מאוד דק בין החילוניות לדתיות. זה מכעיס שמרבית בחורי הישיבה לא משרתים בצה”ל והם מקבלים הטבות שונות וכולי. ונכון הם מאמינים בבורא מואנש שמעניש והוא בדמות אב וחילוניים רבים מאמינים ביצירה ספונטאנית, בריאה ספונטאנית וכולי. ואז כאשר הכעס כלפי החרדים גובר, לרגע עוברים את הגבול הזה ולזה מחכים העיתונאים בחו”ל. ויש הרבה מהם שהם מאוד אנטישמיים ויש להם בראש את דמות היהודי. הם לא כל כך מבחינים בינך לבין היהודי הדתי. בשבילם כולנו יהודים ומקפחי פלשתינים. ולא חסר כאלה עיתונאים בחו”ל. ואז מישהו מאיתנו עושה טעות ובמקרה מוצא סיפור שמראה שהחרדים מאמינים באמונות שהן נוגדות את המדע. והעיתונאים בחו”ל הופכים את זה לסיפור היהודי הקלאסי.
    ולכן לדעתי צריך להתמקד במאמבק לשיוויון בין החילוניים לדתיים בנוגע לשירות בצה”ל ולכך שהם לא יקבלו הטבות מהממשלה יותר מאשר משפחות נזקקות למשל ויותר מאיתנו. לגבי האמונות שלהם… בעיה שלהם. איש איש באמונתו יחיה (זהו פתגם חילוני דרך אגב – שיבוש של פתגם מהתנ”ך).

  35. אני לא מכיר את הסיפור הזה. אך לפי מה שהבנתי הסיפור הזה מוכיח עד כמה הציבור מטומטם

  36. אדיוט אחד זורק אבן לבור – עשרה חכמים לא יצליחו לחלצה !
    הידען בתמימותו בשירות האנטישמיות הגואה בעולם ?!?!
    ההתנצלות הזאת לא מספיקה.
    לפעמים נראה לי שהמיסטיקה והדעות הקדומות (בניגוד למדע!) הם המנחים את הכותבים באתר זה.

  37. גלי:
    כפי שצוין בכתבה באתר הידען – הדברים לא התחילו מידיעה במעריב אלא בידיעה בלא אחר מאשר האתר “בחדרי חרדים”!
    הסיפור נשמע הזוי אבל האתר שפרסם את הידיעה במקור הוא אתר שלא ממהר להכפיש חרדים וההכחשות של הסיפור נשמעות הזויות עוד יותר מן הסיפור עצמו.
    ברור שנסיגת העיתונים מן הדיווח היא כולה תוצאה של לחץ ואיומים ולא של בירור העובדות.

  38. הכל התחיל מידיעה במעריב. ואז החלה חגיגה בחו”ל.
    ריצ’רד דוקינס בבריטניה הגיב לסיפור ונתן קישור לידיעה במעריב ולעוד ידיעה:

    http://richarddawkins.net/articles/640111-update-false-story-jerusalem-rabbis-condemn-dog-to-death-by-stoning

    סוכנות הידיעות AFP דווחה על הידיעה תחת הכותרת: “Jewish court sentences dog to death by stoning”

    http://www.google.com/hostednews/afp/article/ALeqM5gpVCUh9KzOc5uEutaeYfOTL_m2dw?docId=CNG.7cb7d99990eea60a7a2805cbbc294dbf.631

    וזו כבר ידיעה מארה”ב:

    http://newsfeed.time.com/2011/06/18/shocking-sentence-jewish-court-condemns-dog-to-death-by-stoning/

    ואז הארץ עשו כתבה: מדוע כל אתרי החדשות בעולם כל כך מהרו לדווח על פרשת הכלב ובית הדין שדן אותו למוות? הנה הכתבה של הארץ:
    http://www.haaretz.com/jewish-world/jewish-dog-wags-international-media-s-tail-1.369056

    הבעייתיות עם הסיפור היא שמעריב הודיע אחר כך שהסיפור שגוי ובכל זאת אתרי חדשות ועיתונאים מהעולם המשיכו לדווח עליו ולא הלכו לברר אצל המקור האם הסיפור אמיתי. כי הם גם לא כל כך רצו לברר האם הסיפור אמיתי.
    כאשר עיתונאים זרים עטים על סיפור כזה ומפיצים אותו בחו”ל – ראה הדוגמאות למעלה, ה-BBC חגג, והטיים והעיתונות הזרה גם כן – יש להם אינטרס להציג את ישראל כמן משהו דמוני. ואז ככה הם גם מסקרים את הסכסוך הישראלי פלשתיני. הם לא מקבלים ידיעות ממקור ראשון, אלא הם מתייחסים לשמועות.
    וריצרד דוקינס כתב הבהרה באתר שלו אחרי שהוא פרסם את הסיפור הזה על הכלב ובית הדין הרבני בעקבות הידיעות בבריטניה:
    It appears that this entire story is a lie, from start to finish.
    רא הקישור שהבאתי למעלה לאתר של דוקינס.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.