אבולוציה וטבע

המועצה להסדרת מחקרים: מתכננים לאסור ניסויים בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה

  • אין תגובות
איור של יומק מסדרת האאוטריקונודונטים, שנכחדה לפני כ-70 מיליון שנה. מקור: Oscar Sanisidro, Wikimedia.

מחקר: יונקים עברו לפעילות בשעות היום מיד עם היכחדות הדינוזאורים

  • 2 תגובות
המבנים המסועפים של מחט הזכוכית של ספוג הים. באדיבות דוברות הטכניון.

אומן הזכוכית

  • תגובה אחת
האדם הניאנדרטלי - מתוך ויקיפדיה, איור מהמאה ה-19תמונה בנחלת הכלל

מה גרם להכחדת הניאנדרטלים?

  • 23 תגובות
דגי ברקודה. תצלום: Alexander Vasenin, Wikimedia.

האם הדגים מתכווצים?

  • תגובה אחת
מושבת עטלפים אוניברסיטת תל אביב. קרדיט: מיכל סמוני.

גם עטלפים לומדים 'לדבר'

  • אין תגובות
בריכת לידה: החיים בכדור הארץ נוצרו אולי במקומות דומים למעיין הפריזמה הגדול בפארק ילוסטון בארה"ב. צילום: Jim Peaco, National Park Service.

החיים על פני כדור הארץ נוצרו במעיינות חמים געשיים, לא בים, כך מרמזות הוכחות חדשות

  • תגובה אחת
עדר גנו. את המודל ניתן להחיל על תחומים רבים – מעדרים ולהקות דגים ועד עמידות לאנטיביוטיקה, אשר גדלה ככל שמיגוון החיידקים גדול יותר. צילום: adam brin.

לך בדרכך-שלך: הצלחת הקבוצה תלויה בכך

  • תגובה אחת
"כיצד קרה שהצמחים בעלי הפרחים, שהתפתחו המאוחר ביותר מבחינה אבולוציונית מהווים 90% מכלל מיני הצמחים היבשתיים שאנו מכירים היום?" צילום: Bernard DUPONT.

מדוע הצמחים בעלי הפרחים השתלטו לפתע על כדור הארץ לפני זמן גיאולוגי קצר?

  • אין תגובות
חקלאי. חיייבים לגוון את מקורות הגידולים החקלאיים שלנו. תצלום: Nicolas Barbier Garreau on Unsplash.

בנק הזרעים הבינלאומי הראשון

  • 3 תגובות
חרדונים. אילוסטרציה: pixabay.

זוחלים לעתיד טוב יותר

  • 2 תגובות
מעגל פיות בנמיביה, 2000. מקור: Thorsten Becker, Wikimedia.

עוד על "מעגלי פיות"

  • 9 תגובות
חיידקי Neisseria gonorrhoeae האחראחים למחלת הזיבה. מקור: NIAID.

לקבל תוצאות של בדיקות לגילוי מחלות מין בתוך שעות אחדות

  • אין תגובות
ההכרזה על זוכי פרס נובל לרפואה לשנת 2017, מגלי המנגנון המולקולארי שמאחורי השעון הביולוגי. איור: ועדת פרס נובל

פרס נובל לרפואה למגלי המנגנונים המולקולאריים שבבסיס השעון הביולוגי

  • 4 תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

האם חיידקים יכולים לעזור לנו לשפר יבולים?

  • אין תגובות
בני-אדם חולקים עם דגים כ-70% מהגנים המקודדים חלבונים, אך רק 0.5% מהגנים השייכים לקבוצת הבקרה המייצרת lncRNA. תמונה: pixabay.

מיחזור גנטי: תפקידים חדשים לגנים קדומים

  • אין תגובות
פטריות שורש חומות (Gloeophyllum sepiarium) [באדיבות: Karel Tejkal]

פטריות המסוגלות לפרק עץ

  • תגובה אחת
גנטיקה של אוכלוסיות. איור: המכונים האמריקנים לבריאות NIH

האבולוציה לא נעצרה – בני אדם עדיין מתפתחים

  • 10 תגובות
צפרדע העצים המנוקדת הדרום-אמריקאית ברגע של זוהר. מקור: Carlos Taboada et al.

צפרדע זרחנית

  • אין תגובות

יש חיים בבולענים

  • 2 תגובות
תמונת אילוסטרציה של ביו-מגוב (משמאל) המלא בחיידקים המעוטרים בננו-גבישים קולטי אור העשויים מקדמיום סולפיד (במרכז) שמטרתם להמיר אור, מים ופחמן דו-חמצני לכימיקלים שימושיים (מימין) [באדיבות: Kelsey K. Sakimoto]

חיידק המצמיח על עצמו לוחות סולאריים

  • 4 תגובות
במחקר התגלו גני ספוגים מגוונים ועשירים באופן יוצא דופן לחוף הישראלי. צילום: חלק ממחקר במעבדתו של פרופ' מיכה אילן באוניברסיטת תל אביב.

סוד גני הספוגים

  • תגובה אחת
2. מושבת סלפות בתנועה לילית. הצילום באדיבות : פרופ'-משנה קלי סאתרלנד, אוניברסיטת אורגון.

ההיגיון האבולוציוני מאחורי תנועת מושבות של היצור הימי סלפה

  • 3 תגובות
פרה. מערכות מהגל השלישי יכולות להסביר שיש סבירות גבוהה שמדובר בפרה מכיוון שיש לה ארבע רגליים, שטח פנים לבן עם כתמים שחורים, עטינים וקרניים. מקור: Keith Weller/USDA.

מיקרו-אורגניזמים במערכת העיכול של מעלי גרה משנים את תפקודה בייצור מתאן כתלות בגיל החיה

  • 3 תגובות
הזרוע הרובוטית של הרכב התת-ימי שולה את הצדפות מקרקעית הים. צילום: MARUM – Center for Marine Environmental Sciences, University of Bremen.

הכירו את הצדפות שיסייעו בניקוי דליפות נפט

  • 3 תגובות
עיבוד של פרופ' בז'ה לתמונת הווירוס במיקרוסקופ אלקטרונים. צילום: דוברות הטכניון.

פוטוסינתזה מידבקת

  • 7 תגובות
תצלום מוגדל של ויברוס כולרה. פוגע באלפי אנשים בתימן בימים אלה. מקור: CDC/Dr. Edwin P. Ewing, Jr / Wikimedia.

החיידק הטורף שנהנה מהחום

  • תגובה אחת
ידידים - מקור גנטי משותף לכלבים ובני אדם העושה אותם חברותיים

התגלה הבסיס הגנטי המשותף להתנהגות חברתית אצל כלבים ובני אדם

  • 3 תגובות
דיונון. צילום: Richard.

סודות הדנ"א של הדיונון

  • תגובה אחת
יקרונית התאנה, מין פולש של חיפושית ענקית (אורכה כשמונה עד עשרה סֶנטימֶטרים!) בעלת מחושים עצומים, שהִגיעה אלינו בתוך משלוחי עץ מהמזרח הרחוק ומאַפריקה עוד לפני כשבעים שנה. מקור: Jvertman / Wikimedia.

הפלישה הגדולה

  • 7 תגובות
תודרנית לבנה. עבודות חדשות הראו שכמה צמחים כמו תודרנית לבנה, קרובת משפחה של כרוב וחרדל, מייצרת חלבונים המשתתפים בהתפתחות ובתפקוד של אברונים רגישים לאור, העיניים הבסיסיות ביותר המצויות ביצורים חד־תאיים כמו אצות ירוקות. צילום: Dawid Skalec / Wikimedia.

האם צמחים רואים את העולם סביבם?

  • 5 תגובות
רובוטים זעירים בעלי יכולת הנעה עצמית הורגים חיידקים ויכולים לעזור להפוך את המים ראויים לשתייה. איור: האגודה האמריקנית לכימיה

חיידקים רובוטים שחיינים יכולים לחסל חיידקים מסוכננים אמיתיים במי השתיה

  • 6 תגובות
שיבולת של חיטת בר. קרדיט: רז אבני, אוניברסיטת תל אביב.

חוקרים הצליחו לרצף את גנום חיטת הבר

  • אין תגובות
וירוסים. איור: shutterstock

מירוץ חימוש של מיליארד שנה נגד וירוסים עיצב את האבולוציה שלנו

  • אין תגובות
עוקצן תלת־קוצי. צילום: Jack Wolf.

גם לבעלי חיים יש אישיות – הנוטה להיטשטש בקבוצה

  • אין תגובות
סופת חול בעיראק, 2005. צילום: Corporal Alicia M. Garcia, U.S. Marine Corps.

הגנטיקה של סופות האבק

  • אין תגובות
פורמיניפרים. מקור: באדיבות אוניברסיטת בן גוריון.

בעלי חיים יוצרי שלד גריני מסוגלים לגדול בטמפ' קיצוניות

  • 2 תגובות
בין אם אתם משקיעים שעות בחדר הכושר ובין אם אתם בוהים באותן שעות בטלוויזיה, צריכת הקלוריות הכוללת שלכם זהה. אילוסטרציה: pixabay.

פרדוקס הפעילות הגופנית

  • 7 תגובות
בשנתיים האחרונות הופיע בארץ מזיק חדש אשר מאיים לפגוע בעצי האקליפטוס: פשפש האקליפטוס. צילום: Yehudit Garinkol via the PikiWiki - Israel free image collection project.

העוקץ האוסטרלי

  • 3 תגובות
הדמייה של הדינוזאור המנוצה ז'ניואנלונג. איור: Emily Willoughby / Wikimedia.

כיצד דינוזאורים נעשו לציפורים

  • 28 תגובות
הדמייה של בקטריופאג'. מקור: naturalismus.

חוקרים פיתחו טכנולוגיה המאפשרת "תכנות מחדש" של חיידקים

  • אין תגובות
חוטית נודדת. מקור: דוברות הטכניון.

חצים מורעלים מתחת למים: חוקרים מפענחים את מנגנון הצריבה של המדוזה

  • אין תגובות
מין של סלמנדרות היברידיות, שכולן ממין נקבה, מצאו נוסחה גנטית להצלחה – להזדווג עם זכרים רבים ולהשתמש בחלקים שווים מהמטען הגנטי של כל בן זוג בצאצאותיה. המחקר חושף דרכים שבהם כמה מיני בעלי חיים – אוכלוסיות כלל נקביות של דגים, לטאות ואחרים, יכולים להשתמש בגנים שלהם כדי להעלות את סיכויי ההצלחה. צילום: רוברט דנטון, אוניברסיטת מדינת איווה

הסלמנדרה המופקרת: מביאה לעולם צאצאיות שנושאות גנים מזכרים רבים – ממינים אחרים

  • 9 תגובות

טכנולוגיה צפויה להגדיל משמעותית את תזונת העולם מדגים

  • 16 תגובות
נווה מדבר בלוב. מתוך ויקיפדיה

דרכים ומים כמפתח להבנת האבולוציה של האדם

  • תגובה אחת
לווייתן כחול. מתוך PIXABAY.COM

הלווייתנים התפתחו לממדי ענק רק לאחרונה

  • 8 תגובות
המעגלים בחול שיוצר הדג Torquigener. צילום: Yoji Okata, מתוך המאמר Role of Huge Geometric Circular Structures in the Reproduction of a Marine Pufferfish, 2013.

מעגלים בחול – כיצד דג קטן יוצר אומנות גדולה

  • אין תגובות
באיור: רשתות בעלות מבנה הומוגני (A) נבדלות מרשתות הטרוגניות (B) ביכולתן להסתגל לשינויים באמצעות אלתור. ברשתות מהסוג הראשון (הומוגניות), כל קודקוד משפיע על מספר מצומצם של קודקודים אחרים. כתוצאה מכך נוצרת דינמיקה כאוטית ותהליך החיפוש (אקספלורציה) אינו מתכנס למצב יציב. ברשתות ההטרוגניות, לעומת זאת, כמה מהקודקודים (מסומנים כעיגולים גדולים) משפיעים על חלקים גדולים של הרשת ויוצרים דינמיקה המובילה למצב יציב. באדיבות הטכניון.

התא המאלתר: חוקרים מציגים מודל חדש של הסתגלות ביולוגית לאתגרים בלתי צפויים

  • תגובה אחת
תמונת מיקרוסקופ : התמונה, שצולמה במיקרוסקופ פלורסנטי, מציגה כמות גדולה של וירוסים (הנקודות הקטנות) התוקפים ארכאות (הנקודות הגדולות). לצורך הצילום נלקחו מי ים, סוננו כדי להיפטר מתאים גדולים כגון אצות ומרוב התאים החיידקיים, והדנ"א נצבע בחומר פלורסנטי הנקשר אליו. מקור: באדיבות הטכניון.

בלשי האוקיינוס: חוקרים גילו וירוסים חדשים התוקפים מיקרואורגניזמים ימיים

  • אין תגובות
התעלמו מהשפם והשיניים - אלה צמחים. החולד העירום. צילום: תומאס פארק / UIC

החולד העירום מפתח תכונות השרדות של צמח בהיעדר חמצן

  • תגובה אחת
לוגו אתר הידען
חיפוש