אבולוציה וטבע

ידידים - מקור גנטי משותף לכלבים ובני אדם העושה אותם חברותיים

התגלה הבסיס הגנטי המשותף להתנהגות חברתית אצל כלבים ובני אדם

  • 3 תגובות
דיונון. צילום: Richard.

סודות הדנ"א של הדיונון

  • תגובה אחת
יקרונית התאנה, מין פולש של חיפושית ענקית (אורכה כשמונה עד עשרה סֶנטימֶטרים!) בעלת מחושים עצומים, שהִגיעה אלינו בתוך משלוחי עץ מהמזרח הרחוק ומאַפריקה עוד לפני כשבעים שנה. מקור: Jvertman / Wikimedia.

הפלישה הגדולה

  • 7 תגובות
תודרנית לבנה. עבודות חדשות הראו שכמה צמחים כמו תודרנית לבנה, קרובת משפחה של כרוב וחרדל, מייצרת חלבונים המשתתפים בהתפתחות ובתפקוד של אברונים רגישים לאור, העיניים הבסיסיות ביותר המצויות ביצורים חד־תאיים כמו אצות ירוקות. צילום: Dawid Skalec / Wikimedia.

האם צמחים רואים את העולם סביבם?

  • 5 תגובות
רובוטים זעירים בעלי יכולת הנעה עצמית הורגים חיידקים ויכולים לעזור להפוך את המים ראויים לשתייה. איור: האגודה האמריקנית לכימיה

חיידקים רובוטים שחיינים יכולים לחסל חיידקים מסוכננים אמיתיים במי השתיה

  • 6 תגובות
שיבולת של חיטת בר. קרדיט: רז אבני, אוניברסיטת תל אביב.

חוקרים הצליחו לרצף את גנום חיטת הבר

  • אין תגובות
וירוסים. איור: shutterstock

מירוץ חימוש של מיליארד שנה נגד וירוסים עיצב את האבולוציה שלנו

  • אין תגובות
עוקצן תלת־קוצי. צילום: Jack Wolf.

גם לבעלי חיים יש אישיות – הנוטה להיטשטש בקבוצה

  • אין תגובות
סופת חול בעיראק, 2005. צילום: Corporal Alicia M. Garcia, U.S. Marine Corps.

הגנטיקה של סופות האבק

  • אין תגובות
פורמיניפרים. מקור: באדיבות אוניברסיטת בן גוריון.

בעלי חיים יוצרי שלד גריני מסוגלים לגדול בטמפ' קיצוניות

  • 2 תגובות
בין אם אתם משקיעים שעות בחדר הכושר ובין אם אתם בוהים באותן שעות בטלוויזיה, צריכת הקלוריות הכוללת שלכם זהה. אילוסטרציה: pixabay.

פרדוקס הפעילות הגופנית

  • 7 תגובות
בשנתיים האחרונות הופיע בארץ מזיק חדש אשר מאיים לפגוע בעצי האקליפטוס: פשפש האקליפטוס. צילום: Yehudit Garinkol via the PikiWiki - Israel free image collection project.

העוקץ האוסטרלי

  • 3 תגובות
הדמייה של הדינוזאור המנוצה ז'ניואנלונג. איור: Emily Willoughby / Wikimedia.

כיצד דינוזאורים נעשו לציפורים

  • 28 תגובות
הדמייה של בקטריופאג'. מקור: naturalismus.

חוקרים פיתחו טכנולוגיה המאפשרת "תכנות מחדש" של חיידקים

  • אין תגובות
חוטית נודדת. מקור: דוברות הטכניון.

חצים מורעלים מתחת למים: חוקרים מפענחים את מנגנון הצריבה של המדוזה

  • אין תגובות
מין של סלמנדרות היברידיות, שכולן ממין נקבה, מצאו נוסחה גנטית להצלחה – להזדווג עם זכרים רבים ולהשתמש בחלקים שווים מהמטען הגנטי של כל בן זוג בצאצאותיה. המחקר חושף דרכים שבהם כמה מיני בעלי חיים – אוכלוסיות כלל נקביות של דגים, לטאות ואחרים, יכולים להשתמש בגנים שלהם כדי להעלות את סיכויי ההצלחה. צילום: רוברט דנטון, אוניברסיטת מדינת איווה

הסלמנדרה המופקרת: מביאה לעולם צאצאיות שנושאות גנים מזכרים רבים – ממינים אחרים

  • 9 תגובות

טכנולוגיה צפויה להגדיל משמעותית את תזונת העולם מדגים

  • 16 תגובות
נווה מדבר בלוב. מתוך ויקיפדיה

דרכים ומים כמפתח להבנת האבולוציה של האדם

  • תגובה אחת
לווייתן כחול. מתוך PIXABAY.COM

הלווייתנים התפתחו לממדי ענק רק לאחרונה

  • 8 תגובות
המעגלים בחול שיוצר הדג Torquigener. צילום: Yoji Okata, מתוך המאמר Role of Huge Geometric Circular Structures in the Reproduction of a Marine Pufferfish, 2013.

מעגלים בחול – כיצד דג קטן יוצר אומנות גדולה

  • אין תגובות
באיור: רשתות בעלות מבנה הומוגני (A) נבדלות מרשתות הטרוגניות (B) ביכולתן להסתגל לשינויים באמצעות אלתור. ברשתות מהסוג הראשון (הומוגניות), כל קודקוד משפיע על מספר מצומצם של קודקודים אחרים. כתוצאה מכך נוצרת דינמיקה כאוטית ותהליך החיפוש (אקספלורציה) אינו מתכנס למצב יציב. ברשתות ההטרוגניות, לעומת זאת, כמה מהקודקודים (מסומנים כעיגולים גדולים) משפיעים על חלקים גדולים של הרשת ויוצרים דינמיקה המובילה למצב יציב. באדיבות הטכניון.

התא המאלתר: חוקרים מציגים מודל חדש של הסתגלות ביולוגית לאתגרים בלתי צפויים

  • תגובה אחת
תמונת מיקרוסקופ : התמונה, שצולמה במיקרוסקופ פלורסנטי, מציגה כמות גדולה של וירוסים (הנקודות הקטנות) התוקפים ארכאות (הנקודות הגדולות). לצורך הצילום נלקחו מי ים, סוננו כדי להיפטר מתאים גדולים כגון אצות ומרוב התאים החיידקיים, והדנ"א נצבע בחומר פלורסנטי הנקשר אליו. מקור: באדיבות הטכניון.

בלשי האוקיינוס: חוקרים גילו וירוסים חדשים התוקפים מיקרואורגניזמים ימיים

  • אין תגובות
התעלמו מהשפם והשיניים - אלה צמחים. החולד העירום. צילום: תומאס פארק / UIC

החולד העירום מפתח תכונות השרדות של צמח בהיעדר חמצן

  • תגובה אחת
פילים מותירים בעקבותיהם בתי גידול לעשרות יצורים אחרים. צילום: Yathin S Krishnappa / Wikimedia.

עקבות פילים שוקקים חיים

  • 2 תגובות
פריחה שניתן לזהות גם מהחלל. בתצלום העליון: ריכוז הכלורופיל על פני הים כפי שצולם על ידי לוויין נאס"א באוקטובר 2007. התצלום התחתון – תקריב של האזור התחום בתצלום העליון. מקור: מגזין מכון ויצמן.

מדבר פורח בלב ים

  • 2 תגובות
צילום: Vincent van Zalinge.

איך יונקים וציפורים שומרים על טמפרטורת הגוף שלהם?

  • תגובה אחת
דג בקלה. מתקשרים באמצעות צלילים. תצלום: August Linnman.

פטפוטי דגים

  • אין תגובות
הצמח תודרנית לבנה (אראבידופסיס), לאחר הנדסה גנטית (מימין) שבמהלכה הוחדרו אליו 11 גנים המעורבים בהפקת כולסטרול, מייצר כולסטרול בכמות גדולה פי 15 מאשר תודרנית לבנה רגילה (משמאל). מקור: מגזין מכון ויצמן.

כולסטרול ירוק

  • תגובה אחת
הצמח אריסטולוכיה לביאטה. מקור: ויקיפדיה

צמח המרפא שהורג את החולים

  • 11 תגובות
חיידקי סטפילוקוק זהוב. מקור: NIAID.

החץ המורעל של החיידק הזהוב

  • 2 תגובות
דג השמש. צילום: Per-Ola Norman, Wikimedia.

לעולם בעקבות דג השמש

  • אין תגובות
מעגלי פיות בנמיביה. מקור: Thorsten Becker.

הסוד מאחורי מעגלי הפיות

  • 2 תגובות
החלק העליון מהצילום המקורי מהמחקר: בשני הצילומים נראים תאים אנימליים משתי אוכלוסיות – האחת נצבעה באדום והאחרת בירוק. הצבע הסגול צובע את ציטופלסמת התא ואילו הצבע הירוק צובע את הציטופלסמה ואת גרעין התא, הנראה כעיגול בעל צבע דחוס יותר בתאים. בצילום העליון שומר כל תא על זהותו הנפרדת. קרדיט: דוברות הטכניון.

חוקרים מפרסמים ממצאים דרמטיים הנוגעים לתהליך האיחוי הבין-תאי

  • אין תגובות
וירוס הפפילומה - HPV

יש לנו חיסון לשישה סוגי סרטן; מדוע פחות ממחצית הילדים מקבלים אותו?

  • 10 תגובות
הידרה. מקור: Frank Fox / Wikimedia.

כיצד יודעת ההידרה היכן לגדל מחדש חלקי גוף חסרים?

  • תגובה אחת
חיידקי E. coli, שאותם בחנו חוקרי האוניברסיטה העברית במחקר הראשון המתואר בכתבה. מקור: NIAID.

מלחמת החיידקים

  • אין תגובות
צרעת התכשיט היא מין מרהיב גם למראה העין, וגם מבחינה אבולוציונית. הארס הייחודי שלה מסוגל לשעבד את מוחם של חרקים אחרים. מקור: Muhammad Mahdi Karim, GNU Free Documentation License.

כיצד צרעה הופכת תיקן לזומבי הנתון לשליטתה

  • 6 תגובות
חוף התמרים, עכו. קרדיט צילום: מורן ניב, זיו נעורים.

הביקור החורפי של המדוזות: נחיל מדוזות ממין חוטית נודדת הגיע לחופי הארץ

  • אין תגובות
פרופ' פלויד רומסברג (מימין) ותלמיד המחקר יורקה ג'אנג שהובילו את המחקר החדש במכון המחקר סקריפס, יחד עם בריאן לאמב (לא בתמונה). צילום: מכון המחקר סקריפס (צילום: מדליין שמידט)

מדענים יצרו את היצור החי הסינתטי למחצה הראשון

  • 15 תגובות
יער צפוני. מתוך PIXABAY.COM

הדבק הטבעי שגורם לתאים צמחיים להיות קשיחים

  • 2 תגובות
הדמייה ממוחשבת של פאג'ים תוקפים חיידק. המחקר החדש הראה כי הם מקיימים ביניהם תקשורת – וכך מחליטים אם להתרבות או לעבור למצב רדום. מקור: Zappys Technology Solutions / Flickr.

נגיפים מקיימים ביניהם תקשורת – וכך מחליטים אם להתרבות או לעבור למצב רדום

  • תגובה אחת

הדבורים של הים

  • תגובה אחת
זרעי פול הבר בני 14,000 שנה; "האם הקדמונית" של הפול המודרני.

החיפוש אחר פוּל הבר

  • אין תגובות
איור אמן של פני השטח של פרוקסימה b, עולם דמוי כדור ארץ המקיף את הכוכב הקרוב ביותר לשמש – פרוקסימה קנטאורי. איור: ESO / M. Kornmesser

2016: שנה מדעית מרתקת

  • תגובה אחת
ענפי ופרחי העץ שממנו מפיקים את הלבונה בתימן ובסומליה. צילום: מתוך ויקיפדיה

לבונה בסכנה

  • 7 תגובות
טיונית החולות (Heterotheca subaxillaris). צילום: Janet Tarbox / flickr.

הפולש שמשתלט על רצועת החוף

  • תגובה אחת
דבורה בשליטת טפיל. תצלום מתוך: A, Runckel C, Ivers J, Quock C, Siapno T, et al. (2012). "A new threat to honey bees, the parasitic phorid fly Apocephalus borealis". PLoS ONE 7 (1).

זומבים מעופפים

  • 4 תגובות
הלבנת אלמוגים כתוצאה מעליית חומציות מי הים כתוצאה מספיגת דו תחמוצת הפחמן בידי האוקיאנוסים. המינים הטרופיים כדוגמת האלמוגים יהיו הראשונים להגיע עד כדי הכחדה, אם לא נפסיק את הפליטות. צפויים גם שינויים חברתיים לפי מאמר שפורסם בנייצ'ר ב-10 בספטמבר 2013. Camilo Mora and colleagues. צילום: יוקו סטדנר, אחד מחברי צוות המחקר

השפעת ההתחממות על החיים בים

  • 2 תגובות
שני סוסוני ים קטנים מחופי איטליה. צילום:Stefano Carocci Ph/Shutterstock

זנב או חצי זנב?

  • 3 תגובות
עגבנייה. מקור: ויקימדיה / Manjithkaini.

למה לא לקלף עגבנייה

  • 2 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש