אבולוציה וטבע

קטלנים. צילום: מתוך ויקיפדיה

זיהום PCB מאיים לחסל את הלווייתנים הקטלנים

  • אין תגובות
נמלת הגנב, CC 4.0

פיתוח אנטיביוטיקה בהשראת הנמלים

  • תגובה אחת
מתוך: "החיים מתחילים כאן". איור: כריסטינה סומרר

האושר לחיות, מתוך המבוא לספר החיים מתחילים כאן – החיפוש שאינו נגמר אחר האב הקדמון המשותף האחרון

  • אין תגובות
תן בעמק בית שאן, נובמבר 2017, עם חשד לכלבת. היה אפטי לגמרי והתקדם לעבר הרכב של הצלם ללא חשש. צילום: אביחי רן

כלבת – בבעלי חיים ובבני אדם – התפרצות בצפון ישראל

  • 2 תגובות
עש הירח המדגסקרי בוקע מהגולם. צילום: מתוך ויקיפדיה

'מיזוג לביש'

  • אין תגובות
קלייר מקפאדן, חוקרת במחלקה למדעי החברה עובדת במעבדה עם גולגלות בנות 4,000 שנה. צילום: האוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה ANU

המהפכה החקלאית גרמה להתפוצצות אוכלוסין בדרום מזרח אסיה לפני 4,000 שנה

  • אין תגובות
בקר עצבי זעיר שפותח על ידי חוקרים מאוניברסיטת קונטיקט יכול לספק ניתוח מדויק יותר של מיקרו רובוטים ביולוגיים, למשל שימוש בתיקנים במשימות חיפוש והצלה בבניינים שהתמוטטו. איור: אוניברסיטת קונטיקט

תיקן סייבורגי יוכל יום אחד להציל את חייכם

  • תגובה אחת
צברי נגיפים. איור: NIH Medical Arts

צברים רב-נגיפיים, ולא רק נגיפים בודדים, הם יחידות הדבקה יעילות של מחלות מדבקות

  • אין תגובות
מאובן של דיקינסוניה. צילום: האוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה (ANU)

שומן שגילו 558 מיליון שנה חשף את בעל החיים המוקדם ביותר בכדור הארץ

  • 2 תגובות
מולקולה. איור: shutterstock

מדענים זיהו חלבון שעשוי היה להתקיים בתחילת החיים

  • 9 תגובות
חיידקי מעיים. המחשה: shutterstock

השפעת תכשירים פרוביוטיים משתנה מאדם לאדם, ואף עלולה להיות לא רצויה

  • 8 תגובות
"איים ירוקים" בסוואנה. צילום: פרופ' רות שחק-גרוס, מהחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה

גללים בני 3000 שנה מגלים: כיצד שינה האדם לטובה את הסוואנה

  • אין תגובות

בדיקות DNA איפשרו לגלות בת תערובת של ניאנדרטלים ודניסובים

  • תגובה אחת
המין Candida albicans בהגדלה של פי 200. מתוך ויקיפדיה

חוקרים בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון ריפאו זיהומים פטרייתיים בעור באמצעות "מפעל חיידקים" זעיר

  • אין תגובות
חיידק הסטרפטוקוקס תוקף את רקמת הגרון. צילום: Shutterstock

שיפור היעילות של תרופות אנטיביוטיות, יאפשר להם להתמודד טוב יותר עם חיידקים

  • אין תגובות
תמונה של המזיק Fall ArmyWorm כפי שהתקבלה מחקלאי באיזור הנגוע בהודו באמצעות האפליקציה של חברת סאיילוג הישראלית. צילום באדיבות חברת סאילוג

ההזנק הישראלי ומלחמתו במזיקים בחקלאות באמצעות תבונה מלאכותית

  • 4 תגובות
חיטה. מתוך ויקיפדיה

פוענח ורוצף גנום החיטה

  • 3 תגובות
כשנמלה ניגשת לפריט מזון, היא מרגישה את הכוחות שמפעילות הנמלים האחרות שסוחבות אותו, ובהתאם מחליטה אם עליה למשוך את הפריט או להרימו

מחשבות מסלול מחדש

  • 9 תגובות
נביעות חמות בתוך האוקיאנוס, בסביבות אלה התגלו חיידקים בני 4.2 מיליארד שנה. מתוך ויקיפדיה

המודל ההיסטורי הראשון להיווצרות החיים קיבל חיזוק משמעותי

  • 3 תגובות
השוואה בין אדם מודרני להומו ארקטוס. איור: shutterstock

בני האדם לא התפתחו ממקור אחד, אלא שרדו ממגוון אוכלוסיות שהתערבבו ביניהן

  • 7 תגובות
סומית איילון. צילום: ד"ר דוד דרום.

מחקר חדש מצא קירבה בין סרטני מערות נדירים בישראל ובאיטליה

  • אין תגובות
ממשק אדם מכונה. איור: shutterstock

השלב הבא באבולוציה האנושית – חלק ב' ממשק אדם מכונה

  • תגובה אחת
העצמה אנושית. איור: shutterstock

השלב הבא באבולוציה האנושית – חלק א': היכן נמצאת הטכנולוגיה?

  • תגובה אחת
גנים קופצים. המחשה: shutterstock

העברת גנים בין מינים נפוצה הרבה יותר משחשבנו והאיצה את האבולוציה

  • 7 תגובות

עם הפנים לים

  • תגובה אחת
חקלאי מעבד אדמה באמצעות טרקטור. איור: מתוך pixabay.com

הגברת ייצור היבולים בעזרת האצת התהליך של נשימת אור

  • אין תגובות
אלינה פושקרב. צילום: מקס אפרטין

משפחה חדשה של חלבוני חישת אור התגלתה במי הכנרת

  • תגובה אחת
מכונית מונעת במימן של BMW. צילום מתוך ויקימדיה קומונס

חוקרים משלוש פקולטות בטכניון פיתחו טכנולוגיה לייצור חשמל ומימן מחיידקים חיים

  • 2 תגובות
פול התמנון. מתוך ויקיפדיה

האם תמנונים חולמים על כרישים חשמליים?

  • אין תגובות
תאי המעי של העכבר מוצגים בכחול וחיידקי המעי מסומנים בצבעים שונים כדי ללמוד על מיקומם במעי ועל קשרי הגומלין ביניהם. באדיבות הטכניון.

החוקרת שבודקת את השפעת אוכלוסיית החיידקים שבמעיים על גופנו

חלבונים המעורבים בתפקוד של מחסום המעי (החלבון E-cadherein מסומן בירוק)

הקשר בין זיהומים להשמנה

  • אין תגובות
זוכה פרס וולף לחקלאות, פרופ' ג'ין רובינסון, דקות אחדות לאחר הזכיה במרפסת משכן הכנסת. צילום: אבי בליזובסקי

"בעזרת התובנה שקיבלנו מפענוח הגנום של הדבורים נצליח להילחם בקריסת הכוורות"

  • אין תגובות
רובוט דג. צילום: Robert Katzschmann et al. (Photo: Joseph DelPreto), MIT CSAIL

דג חוקר דג

  • תגובה אחת
חומות סידן פחמתי המגינות על מושבת חיידקים. איור: מכון ויצמן

לשבור קירות – ולהחלים

  • אין תגובות
הביומסה בעולם: למי יש יותר? אינפוגרפיקה: יעל שינקר, מגזין מכון ויצמן

מיפקד האוכלוסין של החיים בכדור הארץ: העצים עדיין שולטים

  • 3 תגובות
דינוזאורים מעופפים. איור: shutterstock

האסטרואיד מחה כמעט את כל העופות יחד עם הדינוזאורים

  • תגובה אחת
מאובני רקמות רכות של טורף מעידן הקמבריון, השייך למשפחת פרוקי הרגליים. משמאל למעלה: בליטה בחלקו הקדמי של היצור המאופן מראה דמיון לפרוקי הרגליים המודרניים. בפינה הימנית התחתונה: דגימה של גוף מלא של היצור המאובן מראה זוג אחד של גפיים קדמיות (המסומנות בחיצים לבנים) ופה המכיל שיניים (המסומן בחץ שחור) על הראש. צילום: א. דיילי, אוניברסיטת אוקספורד

מחקר חדש של מאובנים איפשר לדייק יותר במועד הופעת בעלי החיים הראשונים לפני 540 מ' ש'

  • אין תגובות
כל ליפוזום (בועה בצבע תכלת) הוטען בחלקיקים של ברזל ומגנזיום. הליפוזומים שרוססו על העלים חדרו לתוכם, התפזרו בכל חלקי הצמח ופרקו את המטען בתוך התאים.

הננוטכנולוגיה לשירות שיפור משמעותי ביבול הגידולים החקלאיים

  • אין תגובות
נפילת האסטרואיד והכחדת הדינוזאורים. איור: shutterstock

מדוע נכחדו הדינוזאורים?

  • 7 תגובות
זכר האלמנה החומה בעת הזדווגות עם נקבה שעומדת לאכול אותו | צילום: שבי וואנר

זכרי האלמנה החומה מעדיפים נקבות מבוגרות על אף שסיכוייהם לשרוד את ההזדווגות נמוכים יותר

  • 2 תגובות
חיידק הסטרפטוקוקס תוקף את רקמת הגרון. צילום: Shutterstock

חלבון הדבקה המופק מתוך חיידק מזיק

  • אין תגובות
תמונות עצמות צבי חרוצות מתרבות שהתקיימה באיזור לזמן קצר לפני 35 אלף שנה. צילום: האוניברסיטה העברית

מחקר ארכיאולוגי חדש מגלה סממן של תרבות ייחודית מלפני כ-34,000 שנה

  • 4 תגובות
איך אנחנו באמת יודעים שלא היו תרבויות תעשייתיות קודמות על כדור הארץ שעלו ונפלו הרבה לפני שבני האדם הופיעו? זו השאלה שהוצגה בניסוי חשיבה מדעית על ידי האסטרופיזיקאי אדם פרנק מאוניברסיטת רוצ'סטר. איור: אוניברסיטת רוצ'סטר / Michael Osadciw

איך אנו יודעים שהאנושות הקימה את התרבות התבונית הראשונה על כדור הארץ?

  • 7 תגובות
מיצג הממחיש את הסכנה לבעלי החיים בים כתוצאה מפסולת הפלסטיק הממלאת את הים, במוזיאון הטבע של ברלין. צילום: אבי בליזובסקי

כיצד פועלים החיידקים האוכלים פלסטיק? כימאית מסבירה

  • 3 תגובות
האכלה מפה לפה: הדמיה פלואורסצנטית של מעבר מזון מנמלה מלקטת לחברתהּ לקן (ראו סרטון 1). מקור: מגזין מכון ויצמן.

תחושת הבטן של הנמלה

  • אין תגובות
חיידקים ידידותיים: חיידקים כגון לקטובצילים האלה, שמקובל להוסיף אותם ליוגורט ולתוספי מזון פרוביוטיים, מסייעים לקיום סביבה בריאה במעיים. מקור: NIH.

האם מוצרים פרוביוטיים באמת יעילים?

  • 3 תגובות

תנאים של חיבה

  • 3 תגובות
הלסת של מיסליה. באדיבות אוניברסיטת תל אביב.

המאובן האנושי העתיק ביותר מחוץ לאפריקה נמצא בישראל

  • 3 תגובות
מיינה מצויה בפארק הלאומי אשקלון. צילום: מינוזיג, Wikimedia Commons.

בעיה של יחסי ציפור

  • 11 תגובות
שועל מבוית. צילום: Kayfedewa / Wikimedia.

איך להפוך שועלים לחיות מחמד

  • 19 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש