אבולוציה וטבע

מימין: פרופ' אד באייר, יונית בן דוד, ד"ר שרה מוראיס, ד"ר ברקת דסה ומלינה שמשום מימין: פרופ' אד באייר, יונית בן דוד, ד"ר שרה מוראיס, ד"ר ברקת דסה ומלינה שמשום. צילום: דוברות מכון ויצמן

אני והצלולוזום שלי

דג טרוטה. צילום: waldemarpaet, cc 4.0

דגי טרוטה ומערכות טיפול מים

סיבים. תמונה מאת Rob Hille, cc 3.0

לחשוב כמו פטרייה

ההלבנה נמשכת עד שהאלמוג משתחרר מהעקה והאצה חוזרת, אלא אם עובר זמן רב מדי ואז הוא מת. צילום: Coral CoE

שונית המחסום הלבנה

סריקה במיקרוגרף אלקטרון של ננו לבנים של החומר nacre Credit: F. Heinemann; Wikimedia Creative Commons License.

יצירת נקודות חולשה לחיזוק חומרים

שדה חיטה לאחר בצורת בישראל. צילום: shutterstock

התגובה של הצמחים להתחממות – רעלנים

מעל ערך צפיפות חלקיקים מסוים (ריכוז תת-היחידות) התנועה הסיבובית וההתנגשויות בין הפולימרים המפותלים מובילים ליצירה של מבני צברים דמויי-טבעת. [מקור: C. Hohmann (Nanosystems Initiative Munich)]

ביופיזיקה של חלוקת תא חיידקי

דע את עצמך

דייג - אוהב דגים? מתוך ויקימדיה קומונמס

מאגר הדגים הביומימטי

להקהות את שיני הנחש

ברחבי האי קאואיי מתרוצצות תרנגולות פרא, שמקורן בתרנגולות מבויתות שהתרבו עם תרנגולות מזן ותיק יותר. צילום: PROBethany Weeks, Flickr

מה קדם למה?

תהליך הפוטוסיתנזה. איור: shutterstock

כיבוי אורות

מכרסם נכחד Sayimis negevensis שהיה המבשר הרחוק של הגונדיים (הנקראים גם חולדות המסרק) שקיימים היום בצפון ומזרח אפריקה. צילום: האוניברסיטה העברית

מאובני מין של מכרסם שנכחד לפני 18 מיליון שנה נמצאו בישראל

שושנת הים נמטוסטלה. צילום: האוניברסיטה העברית

מֵאֶרֶס שושנת הים לטיפול במחלות אוטואימוניות

חיידקים מסוכנים. איור: shutterstock

מתג הכיבוי של יצורים מהונדסים גנטית

בז קסטרל מצוי. מתוך ויקימדיה

שילוח בהשראת הבז

דבורה בתצלום מקרוב. מתוך ויקיפדיה

על דבורים, רשתות חשמל, ויעילות אנרגטית

מאובן חי בחזית האבולוציה

דבורי דבש מאזנות את התזונה שלהן. צילום: האוניברסיטה העברית

סודות הדיאטה של דבורת הדבש

השוואה בין אדם מודרני להומו ארקטוס. איור: shutterstock

המין הפולשני ביותר

פרופ' נבו במשרדו. מאחוריו משקיף על המתרחש דיוקן של צ'רלס דרווין.

מגן הירק לחקר האבולוציה

DNA מינימאלי. אילוסטרציה: shutterstock

גנים שאי אפשר בלעדיהם

ציאנובקטריה החיים בים או במים מתוקים מגינים על עצמם מקרינת אור עודפת ע"י הפעלת חלבון הקרוטן הכתום (orange carotenoid protein – OCP). ה-OCP מופעל ע"י אור חזק ומשנה את צבעו מכתום לאדום. התמונה מציגה שלושה תאים, האחד באור מלא (למעלה, צבע אדמדם), אחד בצל (למטה, צבע כתמתם) ואחד באמצע. במאמר הוצע מנגנון הפעולה של ה-OCP: אחרי הפעלה הקצה האמיני של החלבון "חופר" לתוך קומפלקס האנטנה שנקרא הפיקוביליזום (Phycobilisome), וע"י כך מונע זרימת האנרגיה אל מרכזי הראקציה. איור: איתי גולדשמיד

הסכך האוטומטי של הציאנובקטריה

בריכת גידול סרטנים. צילום: shutterstock

בבאר שבע מפתחים טכנולוגיות לשיפור חקלאות המים של סרטנים

זאב בגן חיות. צילום: shutterstock

מזאב לכלב

מרוות החפים פורחת בגבעת רם. צילום: מעיין שירי

'מרוות החפים' חזרה לפרוח בירושלים לאחר 22 שנה

תזונה פליאוליתית. המחשה: shutterstock

פני האדם אוכל הבשר

תנשמת נושאת את טרפה. צילום: shutterstock

מה עושות התנשמות בלילות? הרבה יותר ממה שחשבנו…

אנטיביוטיקה בהשראת מנגנוני ההגנה של החרקים

חרקים הם מאביקים יעילים פחות מדבורים, אבל הם מפצים על החיסרון הזה באמצעות ביקורים תכופים יותר בכל פרח. צילום: shutterstock

לא על הדבורה לבדה

מפעל טיהור שפכים בסין. צילום: shutterstock

נלחמים בחיידקים העמידים

בקטריופאג'ים תוקפים חיידקים. איור: shutterstock

נגיפים בשירות הרפואה העתידית

תמונת לוויין מ-3 בפברואר 2016 שמראה את הפיזור הנרחב של פריחת הכחוליות בכנרת. צילום: ד"ר גדעון טיבור, חיא"ל

פריחה, ולא מהסוג הטוב

פרדוקס התרנגולת והביצה. צילום: shutterstock

זהו סוף פרדוקס התרנגולת והביצה

דיונון שצולם בלילה מתחת לפני המים. צילום: shutterstock

אומן התחפושות בשירות המדע

שלד של תרנגולת. צילום: shutterstock

בעצם – זה קל!

איור: החיידק הטורף (בצהוב) Bdellovibrio bacteriovorus חודר לטרפו (בכחול) האי-קולי (קרדיט: פליקס הול)

מחבואים במעיים: כיצד חיידק האי-קולי שורד מול חיידקים טורפים