אבולוציה וטבע

פרופ’ אהוד ריבלין מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון. צילום באדיבותו

גילויים חדשים על “מערכת ההפעלה” של עיני הזיקית

  • 2 תגובות
לטאת טקסס. צילום: Seth LaGrange/Shutterstock

תעלות מועילות

  • אין תגובות
יודים עגבניות בפסטיבל טומטינה. צילום: Iakov Filimonov / Shutterstock.com

לרגל פסטיבל טומטינה: מדענים פיתחו שיטה פשוטה לשמירת טעם העגבניות

  • אין תגובות
פרופ' סידני אלטמן מאוניברסיטת ייל. חתן פרס נובל לכימיה בשנת 1989 יחד עם תומאס צ'ק בעד חקר התכונות הקטליטיות של ה-RNA" RNA הקטליטי". צילום מסך מתוך הוידאו של כנס WSCI 2015 שהתקיים בירושלים, באוגוסט 2015

חתן פרס נובל סידני אלטמן: "אפשר לחסל את עמידותם של חיידקים רבים לאנטיביוטיקה, חברות התרופות לא כל כך משתפות פעולה"

  • 9 תגובות
שני סוסוני ים קטנים מחופי איטליה. צילום:Stefano Carocci Ph/Shutterstock

למה זנב סוסון הים מרובע?

  • תגובה אחת
חיידקי מעיים. אילוסטרציה Mjak/Shutterstock

עוזרי החיסון האישיים שלנו / קתרין הרמון קוראג'

  • אין תגובות
תמנון בעל כתמי הטעיה בצורת עיניים (Octopus bimaculoides) מאופיין בשני זוגות כתמים דמויי עיניים כחולות בכל צד של ראשו. הוא חי באוקיאנוס השקט לחופי קליפורניה והוא גם משמש חיית נוי לאקווריום. צילום Roy Caldwell/UC Berkeley

פוענח גנום מין נפוץ של תמנונים, המאפשר להם לקיים שלושה לבבות ומוחות עצמאיים כמעט לחלוטין בכל זרוע

  • תגובה אחת
Ivanov Gleb/Shutterstock

להציל את הפיל

  • 5 תגובות
"פירמידת המזון" לפי תורת "הדיאטה הפלאוליתית". איור: Maria Ticce/Shutterstock

קולו של הספקן – דיאטה פליאוליתית, מזון מהונדס גנטית ואיסורי מזון / מייקל שרמר

  • 6 תגובות
חלום שהפך למציאות תוך פחות משנה. צילומים: Google Earth, www.suezcanal.gov

תעלת סואץ 2.0

  • 4 תגובות
צפרדע ארסית מהזן Aparasphenodon brunoi והסבר על פעולת הרעל. צילם: Carlos Jared/Butantan Institute

התגלו שני מינים של צפרדעים רעילות המשתמשות בקוצים כדי להעביר את הרעל לבעל החיים המאיים עליהן

נמלים: צילום: shutterstock

נמלים שרכשו יֶדע באופן אקראי "נוטלות פיקוד" זמני, וחברותיהן מקבלות את מנהיגותן כמעין "צו שעה"

  • אין תגובות
סיכן משויש. תצלום: רננאל פיקהולץ

מחסלי האצות מהים האדום

  • 2 תגובות
פופקורן. צילום: shutterstock

קורס מבוא לפיזיקה של הפופקורן / רייצ'ל נאוֶור

  • 3 תגובות
גוזלים זועקים למזון בקן. צילום: shutterstock

החיות יוצאות לעצמאות

מבנה קל נמלים. איור: shutterstock

שירותים זערוריים / ג'ייסון ג' גולדמן

  • אין תגובות
שקיפות ארגונית. איור: shutterstock

העתיד השקוף שלנו / דניאל ק' דֶנֶט ודֶבּ רוי

  • אין תגובות
פרופ' ניצן זוהר. צילום: הטכניון

חוקרים בטכניון הציעו מודל לאיתור ירחים חדשים לפלוטו, ממתינים לצילומים של ניו הוריזונס

  • תגובה אחת
פתיחת תעלת סואץ, 17 בנובמבר 1869. איור: shutterstock

נקודת מבט של מהגר

  • 2 תגובות
נגיף האבולה תוקף את מערכת החיסון. איור: shutterstock

המלחמה באבולה / הלן ברנסוול

  • 3 תגובות
תנשמת בתעופה שקטה לעבר הטרף. צילום: shutterstock

סיבוב שקט

  • 2 תגובות
דלק ביולוגי. איור: shutterstock

שיטה משופרת לייצור ביו-דלקים

  • תגובה אחת
חרדון מזוקן אוסטרלי. צילום מתוך ויקיפדיה

לראשונה התגלה היפוך זוויג בזוחלים בטבע

  • 6 תגובות
קופת קפוצ'ון מחדירה מקל לאפה. צילום מסך מתוך סרטון יוטיוב של אתר סיינס

לחטט באף בשם המדע

  • 2 תגובות

איך מבחינים החיידקים 'בין אויב לאוהב'?

  • תגובה אחת
מדוזה מסוג Cnidaria Hydrozoa הנפוצה בים יפן ואשר הגיעה לים התיכון במי נטל של אוניות. צילום: אוניברסיטת חיפה

מדוזה פולשת הגיעה מיפן ומאיימת על חופי ישראל

  • תגובה אחת
קשקשי דגים, בצילום תקריב. צילום: shutterstock

קשקשים: לא בעיה אלא פתרון

  • 3 תגובות
נמלה כסופה צדה חיפושית. מתוך ויקיפדיה

יש לנו מה ללמוד מהנמלים הכסופות בימי הקיץ הקרובים

  • 5 תגובות
תקריב של תאי דם אדומים פוטנציאליים בתוך מאובן שנפרס באמצעות קרן יונים ממוקדת. צילום: אימפריאל קולג'

חוקרים בבריטניה: גילינו מאובני רקמות רכות של דינוזאורים

  • תגובה אחת
אילנד מצוי. צילום: hutterstock

האנטילופה במשקל טון המתחבאת מפני האדם

  • 4 תגובות
ממצאי שיניים בנות 400 אלף שנה של אדם ממערת קסם - קרדיט פרופ' ישראל הרשקוביץ

עוד הוכחה לשימוש מוקדם באש: שרידי פחם ומזון צמחי באבנית השיניים של בני אדם מלפני 400 אלף שנה

  • 4 תגובות
להקת שימפנזים בקונגו. צילום: shutterstock

שימפנזים למדו לבשל

  • 5 תגובות
תרבית חיידקי סלמונלה על מצע חומרים אורגניים. אילוסטרציה: shutterstock

מחקר פורץ דרך בהבנה איך אנחנו נראים לחיידקים

  • 3 תגובות
חבילות זעירות של מלאנין הכרוכות בין קראטין הנמצאות בנוצות של זרזיר אפריקאי זה מגיבות עם האור לקבלת הצבעים הססגוניים בגבו. [באדיבות Liliana D'Alba]

ננו-חומרים צבעוניים בהשראת נוצות הציפורים

  • תגובה אחת
בדיקת דם. איור: shutterstock

בדיקת דם עשויה לזהות את הנגיפים שבהם נתקלתם בימי חייכם

  • 2 תגובות
דג מסור. צילום: מועצת שימור הטבע של פלורידה

התגלה לראשונה חוליתן המתרבה בטבע ברביית בתולין

  • 2 תגובות
רצף גנום מ-225 אתיופים ומצרים הוביל לכך שהיציאה מאפריקה נעשתה דרך מצרים ומשם התפשטו בני האדם לכל איראסיה. איור: לוקה פגאני.

גנום של אתיופים ומצרים מסייע למפות את נתיבי ההגירה של האנושות מחוץ לאפריקה

  • 8 תגובות
אוקטופוד, זרוע רובוטית עדינה בהשראת התמנון, צילום: Scuola Superiore Sant’anna Biorobotics Institute

רובוט מנתח בהשראת זרוע התמנון

  • אין תגובות
בקטריופאז' מתחת למיקרוסקופ. צילום: shutterstock

לעקור את העמידות

  • 7 תגובות
חומקים בעזרת מנגנון גנטי מורכב. טפילי מלאריה בכדוריות דם אדומות. צילום באדיבות פרופ' רון דזיקובסקי.

בתחבולות תעשה לך מלחמה – במלאריה

  • 3 תגובות
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל דני דנון בטקס כניסתו למשרד, 175/15 משמאל - מנכ"ל המשרד עידו שריר. צילום: אבי בליזובסקי

אדוני השר, אני רק שאלה!

  • 2 תגובות
צופית מוצצת צוף מפרח. צילום: shutterstock

האם הצופית עפה כציפור או כחרק?

  • 5 תגובות
עטלף במעופו. צילום: JENS RYDELL

עטלפים ממקדים קרניים אולטרה-סוניות באמצעות רוחב מפתח הפה שלהם

  • תגובה אחת
מתקן לחיטוי בתי-חולים בעזרת קרינה על-סגולה באמצעות השמדת חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. באדיבות Texas A&M Health Science Center

רובוט למיגור חיידקי-על בבתי-חולים

  • 3 תגובות
קורי עכביש. מתוך ויקיפדיה

ציפורים מחשבות מסלול מחדש לפני רמזור סגול

  • 3 תגובות
קרדיט: ויקיפדיה, מעובד מאיור של המכון הלאומי האמריקני לחקר אלרגיות ומחלות מדבקות.

הרהורים – מדענים ומחקר במבחן / ברכה רגר

  • 2 תגובות

לשפוך את הקרביים – ולבנות אותם מחדש

  • 2 תגובות
בתמונה דולפינים מודרניים ואיכטיוזאורוס, זוחל ימי שנכחד. כל אחד הגיע מקבוצה יבשתית אחרת, אך באופן עצמאי הם התאימו את עצמם לחיים בים. image courtesy of Lindgren et. al, Nature Publishing Group

האבולוציה החוזרת ונשנית של יצורי יבשה שעוברים לים תלויה בשינויים בסביבה הימית

  • 13 תגובות
ההתקן של חוקרי MIT, המבוסס על ננו-שפופרות פחמן שעברו שינוי כימי, מסוגל לאתר אמינים הנפלטים מבשר מקולקל. [באדיבות Sophie Liu]

חיישן חדש לאיתור בשר מקולקל

  • 7 תגובות
האוריינטציה של גוף התמנון וכיוון התנועה מבוקרים באופן נפרד והזחילה נעדרת כל סממן של תבניות בתאום בין הזרועות. Credit: Levy et al./Current Biology 2015

כיצד מצליחים התמנונים להניע במתואם את זרועותיהם כדי לנוע לכיוון הרצוי?

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש