צפרדע זרחנית

חוקרים גילו לראשונה צפרדע שמאירה בצבעים פלואורסנטיים

צפרדע העצים המנוקדת הדרום-אמריקאית ברגע של זוהר. מקור: Carlos Taboada et al.
צפרדע העצים המנוקדת הדרום-אמריקאית ברגע של זוהר. מקור: Carlos Taboada et al.

מאת ד"ר דניאל מדר, זווית, סוכנות ידיעות למדע וסביבה

זוכרים את שנות השבעים העליזות? אורות דיסקו מהבהבים, מוזיקה מקפיצה, בגדים שרבים מאתנו אולי היו רוצים לשכוח ושגורמים לנו לזעזוע קל כשאנחנו מביטים בתמונות המשפחתיות. מה שבטוח, אלה היו ימים צבעוניים. חיה אחת, כנראה, מתגעגעת אליהן כל כך, עד שהחליטה לעשות הומאז׳ לאורות הדיסקו הזוהרים: חוקרים מארגנטינה ומברזיל גילו מין של צפרדע שזוהרת באור אולטרה-סגול.

במבט ראשון, צפרדע העצים המנוקדת הדרום-אמריקאית (Hypsiboas punctatus), אינה מרשימה במיוחד. גופה מכוסה בצבעים עמומים של ירוק, צהוב ואדום, אבל אם רק נכבה את האור ונדליק מנורה אולטרה-סגולה, נראה איך הצפרדע הביישנית הופכת למלכת נשף הדיסקו ומאירה את החדר באורות פלואורוסנטיים זוהרים בכחול ובירוק.

זוהרים בים וביבשה

פלואורסנציה היא תופעה שבה אור באורך גל קצר ועם אנרגיה גבוהה נבלע במולקולות מסוימות, ששמשחררות בתגובה אור באורך גל ארוך יותר ועם אנרגיה נמוכה. למשל, אור אולטרה-סגול גורם לפליטת אור כחול או ירוק, או אור כחול שגורם לפליטת אור אדום. פלואורסנציה נפוצה ביצורים שחיים בים – כמו פלנקטון, אלמוגים, מדוזות, צבי ים ודגים – אך היא נדירה על פני היבשה. עד כה, פלואורסנציה היתה ידועה רק במינים מסוימים של עקרבים ותוכים. יש הסברים שונים לסיבות שבגללן פיתחו בעלי החיים הפלואורסנטים את יכולותיהם: הגנה מפני אור שמש חזק, תקשורת בין פרטים, ושימוש של מינים מסוימים במולקולות פלואורסנטיות כמונעי חימצון (אנטי-אוקסידנטיים).

כיום ידועים סוגים שונים של מולקולת פלואורסנטיות מהטבע, ונעשה בהן שימוש במחקרים ביולוגיים, ברפואה, ועוד. הפלואורסנציה בצפרדעים מקורה בסוג חדש של מולקולות שאינן דומות לסוגים הידועים עד כה. מולקולות אלו, כך מתברר מהמחקר, נמצאות אצל הצפרדעים בבלוטות הלימפה, בעור ובהפרשות מבלוטות בעור.

המחקר הנוכחי מראה כי בתנאי אור חלש, הפלואורסנציה בצפרדעים אלו מהווה חלק ניכר מהאור הנפלט מהן (הכולל גם אור מוחזר שמקורו לא פלואורסנטי). לכן, משערים החוקרים כי הפלואורסנציה בצפרדעים אלו משמשת לתקשורת ויכולה לסייע להן לאתר זו את זו. אין הרבה הבדלים בין דפוסי הפלואורסנציה בין זכרים ונקבות – לכן מניחים החוקרים שלא מדובר בהרגלי חיזור. יחד עם זאת, עדיין לא יודעים הרבה על מערכת הראיה של צפרדעים אלו על מנת להסיק מסקנות חותכות יותר. בכל מקרה, לפחות צפרדע העצים מצאה דרך להיראות טוב במסיבת רטרו.

למאמר המקורי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.