המעיינות היוו תחנות שירות שאיפשרו להומנידים קדומים לשרוד כשנדדו בשטחי אפריקה. תחנות שירות אלה היוו גם נקודות מפגש בין אוכלוסיות שונות, ואפילו איפשרו ערוב גנטי שתוצאתו התפתחות האוכלוסייה האנושית
בהדרכות בטיולים אני נוהג להדגיש כי נקודות מים במדבר הכתיבו את מיקומן של דרכים וכתוצאה מכך הפכו המים לצמתים חשובים וגם לישובים פורחים. עכשיו מתפרסם בכתב העת “נייצ’ר” מחקר שמראה את חשיבותם של מעיינות קבועים להתפתחות ולאבולוציה של מיני האדם.
צוות חוקרים בין-לאומי שהובל על-ידי ד”ר מרק קוטברט מאוניברסיטת קרדיף, מאמין כי תנועת אבותינו במזרח אפריקה הוכתבה על-ידי מיקומם של מעיינות מים.
לטענת החוקרים המעיינות היוו תחנות שירות שאיפשרו להומנידים קדומים לשרוד כשנדדו בשטחי אפריקה. תחנות שירות אלה היוו גם נקודות מפגש בין אוכלוסיות שונות, ואפילו איפשרו ערוב גנטי שתוצאתו התפתחות האוכלוסייה האנושית.
בהנחה שהמינים האנושיים התפתחו תחילה באפריקה, מצביעות העדויות כי הומנידים ראשונים נדדו מאפריקה לפני כשני מיליון שנים. בו בזמן הושפעו הגשמים מהמונסונים האפריקאים שהתחזקו או נחלשו במחזוריות של 23,000 שנים. בתקופות של יובש קיצוני היו גשמי המונסון קלים ומי שתיה היו נדירים. על-ידי מיפוי של מעיינות-תמיד (מעיינות שאינם תלויים בגשמים עונתיים) בנו החוקרים מפה של נדידת אנשים בין מקורות מים בזמנים שונים ודגמו איך הימצאות המים איפשרה חציית שטחים כאשר האקלים השתנה.
ד”ר קוטברט אומר: “מצאנו כי גיאולוגיה מהווה גורם חשוב לאחסון מים בקרקע בעונות גשומות, דיגום מעיינות מראה כי רבים מהם זורמים גם בתקופות יובש”. כך ניתן להבין איך הגאולוגיה, ולא רק האקלים, מאפשרת זמינות מים שמהווה זרז לשינויים באפריקה״.
שותף למחקר אומר כי: ״רואים תנועת אנשים במרחבים וניתן להשוות את המעיינות לתחנות-שרות ולתחנות-מנוחה בהן השיגו אנשים את הנוזל החיוני. במיפוי המעיינות הקבועים בשטח נמצאו דרכים עתיקות בהן נדדו אבותינו, שהובילו ממקור מים אחד למעיין הבא. זו הוכחה חשובה להבנה איך אנשים נדדו ברחבי אפריקה”.
מי-תהום מספקים כיום כשליש מצריכת מי-השתייה לאוכלוסייה העולמית, כמו גם משמשים לייצור חלק נכבד מהמזון. מים מהווים מרכיב חיוני מההון הטבעי ומחקר זה מראה כי יתכן שמים היוו גורם בהיסטורית ההתפתחות האנושית.
רוב האוכלוסיות האנושיות נמצאות בסביבת מקורות מים ובכל זאת עד היום לא התברר לחלוטין תפקיד המים באבולוציה האנושית. החוקרים הראו איך מאות מעיינות ברחבי מזרח אפריקה היוו ״מקלט-מים״ (hydro-refugia) בתקופות יובש, מי תהום גישרו בין תקופות יובש ושינויים אקלימיים.
לדברי החוקרים: ״תוצאת מחקרנו מספקת מסגרת סביבתית חדשה בה ניתן להבין כיצד התפתח דגם המיון של מגוון ההומנידים.”
תגובה אחת
גם בארץ – היו אגמים באזור הנגב ובראשם אגם ציחור שלחופיו הקדומים התגלו כלי אבן מהתרבות האשלית.
כדאי לחפש ולקרוא – מעניין מאוד