גם לבעלי חיים יש אישיות – הנוטה להיטשטש בקבוצה

בעלי חיים יכולים להתאים את אישיותם לדינמיקה השוררת בקבוצה, אבל בסופו של דבר היא נשארת יציבה

עוקצן תלת־קוצי. בשנים האחרונות מצאו מדענים שלבעלי חיים ממינים רבים יש נטיות פרטיות ייחודיות המתבטאות בהבדלים התנהגותיים צילום: Jack Wolf.
עוקצן תלת־קוצי. בשנים האחרונות מצאו מדענים שלבעלי חיים ממינים רבים יש נטיות פרטיות ייחודיות המתבטאות בהבדלים התנהגותיים צילום: Jack Wolf.

מאת ג'ייסון ג' גולדמן, הכתבה מתפרסמת באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל ורשת אורט ישראל 26.02.2017

כל מי שמחזיק חיות מחמד יאמר לכם שלא רק לבני אדם יש אישיות. וכלבים וחתולים אינם בעלי החיים היחידים עם אישיות משלהם. בשנים האחרונות מצאו מדענים שלבעלי חיים ממינים רבים, מסרטנים נזירים ועד חולדות ודגים, יש נטיות פרטיות ייחודיות המתבטאות בהבדלים התנהגותיים הנשמרים בעקביות לאורך זמן ובמצבים שונים.

אבל כיצד מצבים חברתיים משפיעים על אישיותו של כל בעל חיים? כריסטוס ס' יואנו ושותפיו ניסו לברר זאת בעזרת דג קטן, עוקצן תלת־קוצי שמו, החי במי חופים מלוחים במחצית הצפונית של כדור הארץ. "אפשר למצוא אותם בטבע הן כיחידים והן בקבוצות חברתיות," ולכן הם מתאימים ביותר להערכות אישיות במצבים שונים, אומר יואנו.

החוקרים לקחו 80 דגים ושמו אותם מתחת לכיסוי מגונן בקצה אחד של מכל מים. בקצה האחר היה מזון. בשביל הדגים האלה, חציית המכל כדי להגיע למזון נראית מסוכנת מפני שבדרך כלל בטבע, טורפים מסכנים אותם במים פתוחים.

התנהגותו של כל דג נשארה עקבית במהלך כמה ימים. הדגים הנועזים יותר מיהרו לצאת מן המקלט הבטוח ושחו לעבר המזון. החששנים התעכבו ביציאה מן הסביבה הבטוחה והם חצו את המכל בזהירות רבה יותר. אבל כשהחוקרים שמו 10 דגים יחד תחת אותו כיסוי, היטשטשה התנהגותו האישית של כל אחד מן הדגים. כמו בבני אדם, הנועזים יותר שימשו כמנהיגי הקבוצה, אבל כמנהיגים הם נקטו יותר זהירות. "הדגים הראשונים יצאו מן הסביבה הבטוחה מהר באופן יחסי, אבל נראה כמעט כאילו הם מבינים שהדגים האחרים אינם שוחים בעקבותיהם, ושהם מחכים שהאחרים יצטרפו," אומר יואנו. כשמאוחר יותר פירקו החוקרים את הקבוצה, חזר כל אחד מן הדגים להתנהגותו האישית המקורית. התוצאות פורסמו בספטמבר 2016 בכתב העת Science Advancess.

מן הממצאים החדשים עולה שהדינמיקה הקבוצתית מטשטשת את האישיות של היחיד, והחוקרים אומרים שזו הפעם הראשונה שבה נקשר בבירור דיכוי כזה לסיבה המסבירה אותה: הצורך ליישר קו עם הקבוצה כשצריך לקבל החלטות מסוכנות.

מייק ובסטר, חוקר התנהגות בעלי חיים באוניברסיטת סנט אנדרוז, שלא השתתף במחקר, מסביר שחוקרים שעוסקים באופי האישי של בעלי חיים התמקדו בעבר ביחידים והתעלמו מהתנהגותם בקבוצות, ואילו חוקרי התנהגות קבוצתית התמקדו בקבוצות והמעיטו בחשיבותם של ההבדלים בין הפרטים. לדבריו, "המחקר הזה בעצם משלב את שתי גישות המחקר האלה," ומראה שבאישיותם של בעלי חיים יש גמישות, אבל גם עקביות.

על הכותב

ג'ייסון ג' גולדמן – כתב מדעי מלוס אנג'לס. הוא כותב על התנהגות האדם ובעלי חיים, ביולוגיה של חיי הבר, אקולוגיה ושימור הסביבה בסיינטיפיק אמריקן, ב-BBC ובמגזינים אחרים. הוא השלים את הדוקטורט שלו בחקר הקוגניציה של עופות באוניברסיטת דרום קליפורניה. נמנה עם עורכי הספר בלוגים מדעיים: מדריך יסודי (הוצאת אוניברסיטת ייל, 2016). הוא נהנה לשתף אחרים בידע שלו על אודות חיי הבר בטלוויזיה וברדיו ומרצה לקהל הרחב על חיי הבר ועל תקשורת המדע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.