אבולוציה וטבע

השכבה הכחולה-אפורה (משמאל) מעניקה לחיטה עמידות לפתוגנים. כאשר השתיקו המדענים את הגנים האחראיים לייצור שכבה זו, גדלה החיטה בצבע ירוק מבריק (מימין)

המדען בשדה החיטה

היתוש נושא נגיף הזיקה. צילום מתוך ויקיפדיה

יבמ תורמת עוצמת מיחשוב למאבק בנגיף הזיקה

URSs, כאמור, מעכבים תרגום חלבונים ועלולים להיות קטלניים לתא ולאורגניזם כולו. חלקו הימני של התרשים מציג את "מנגנון הנזק" שלהם, וחלקו השמאלי של התרשים מציג תהליך נורמלי ותקין בהעדרם של URSs.למעלה: המידע הגנטי, המקודד את רצף חומצות האמינו, מגיע לריבוזום בעזרת מולקולה הקרויה mRNA. חומצות אמינו (עיגולים צבעוניים) מצטרפות לכדי רצף והחלבון החדש נדחף החוצה מתעלת היציאה של הריבוזום. בצד שמאל נראה רצף רגיל היוצר חלבונים נורמליים ואילו בצד ימין מכילה שורת חומצות האמינו את ה-URS החזק CMYW (בחיידקי E. coli), הבולם את החלבון בדרכו החוצה וכך מונע תרגום של חלבונים נוספים. באמצע: בצד שמאל מתארגנים החלבונים בצברים נורמליים, ואילו בצד ימין – בהשפעת ה-URS - מתורגמים פחות חלבונים תקינים ונוצרים חלבונים פגומים שלא תורגמו עד הסוף. למטה: תאים של החיידק E. coli גדלים על צלחות בנוכחותו (+) או בהעדרו (-) של IPTG - חומר הגורם לתרגום חלבונים. משמאל, כלומר בצד התקין שבו החלבון המתורגם (+) אינו מכיל URS, מספר מושבות החיידקים זהה למספר מושבות החיידקים שגדלו ללא פקודת תרגום (-). מימין, בצד המשובש שבו החלבון המתורגם מכיל URS (+), מספר המושבות קטן בהרבה ממספר המושבות שגדלו ללא פקודת התרגום (-).

אבולוציה מולקולרית מעלימה רצפים קטלניים

תמונה של האלמוג פוסיליפורה. הצבע האדום מגיע מהאצות השיתופיות שחיות עם האלמוג. צילום: Scripps Institution of Oceanography

אוקיינוס מתחת למיקרוסקופ

מימין לשמאל: פרופ' ציון פחימה, המכון לאבולוציה, אוניברסיטת חיפה מיכל דוד, המחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר אילן פרופ' אברהם קורול, המכון לאבולוציה, אוניברסיטת חיפה פרופ' אהוד ויס, המחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר אילן ד"ר שריאל הובנר, מיג"ל, המכללה האקדמית תל-חי ד"ר אורי דוידוביץ, המכון לארכיאולוגיה, האוניברסיטה העברית. צילום: יוני רייף, דוברות אוניברסיטת בר-אילן

ביות השעורה החל בישראל באיזור הגליל

האבולוציה האנושית, על פי תהום. איור: shutterstock

האם האבולוציה האנושית נמשכת?

סוסי פרא רועים ברמת הגולן

תצפיות בסוסי פרא: הסוסות קובעות לא פעם את התנהגות החבורה

תצפיות ממושכות בסוסי פרא מגלות שלל התנהגויות בלתי צפויות
Yutyrannus huali - דינוזאור בעל נוצות שהתגלה בסין בשנת 2012 ושני פרטים של דינוזאורים מנוצים קטנים יותר Beipiaosaurus. איור: ד"ר בראין צ'ו

הפרכת שישה מיתוסים אודות הדינוזאורים

מבנה תלת-ממדי של האנזים צלולאז, אנזים נפוץ באבקות כביסה

אבקות כביסה למים קרים בהשראת אנזימים של דגי הקוטב

חברת Procter & Gamble (P&G) פיתחה דטרגנטים שהמרכיב הפעיל שלהם מאפשר גם ניקוי יעיל במים קרים, בהשראת דגי הקוטב
"מערכות השורשים הסבוכות של עצים קרובים יוצרות רשת שדרכה יכולים לעבור חומרים". צילום: Matthew Britton, Flickr

הרשת הסודית של העצים

חיידקים שאוכלים אוויר ומייצרים דלק. איור: פרופ' רון מילוא, מכון ויצמן

חיידקים שאוכלים אוויר ומייצרים דלק

הדליפה במפרץ מקסיקו הותירה אחריה הרס עצום ונזקים שחלקם בלתי הפיכים. צילום: Green Fire Productions, Flickr

חיידקים מפרקי נפט

ד"ר ניק לונגריץ' ממרכז מילנר לחקר האבולוציה. צילום: אנתוני פרותרו, מאוניברסיטת באת '

היונקים כמעט נכחדו עם הדינוזאורים

הגוף השמימי שחיסל את הדינוזאורים. איור: shutterstock

מה הרג את הדינוזאורים?

מימין: פרופ' אד באייר, יונית בן דוד, ד"ר שרה מוראיס, ד"ר ברקת דסה ומלינה שמשום מימין: פרופ' אד באייר, יונית בן דוד, ד"ר שרה מוראיס, ד"ר ברקת דסה ומלינה שמשום. צילום: דוברות מכון ויצמן

אני והצלולוזום שלי

דג טרוטה. צילום: waldemarpaet, cc 4.0

דגי טרוטה ומערכות טיפול מים

סיבים. תמונה מאת Rob Hille, cc 3.0

לחשוב כמו פטרייה

ההלבנה נמשכת עד שהאלמוג משתחרר מהעקה והאצה חוזרת, אלא אם עובר זמן רב מדי ואז הוא מת. צילום: Coral CoE

שונית המחסום הלבנה

סריקה במיקרוגרף אלקטרון של ננו לבנים של החומר nacre Credit: F. Heinemann; Wikimedia Creative Commons License.

יצירת נקודות חולשה לחיזוק חומרים

שדה חיטה לאחר בצורת בישראל. צילום: shutterstock

התגובה של הצמחים להתחממות – רעלנים

מעל ערך צפיפות חלקיקים מסוים (ריכוז תת-היחידות) התנועה הסיבובית וההתנגשויות בין הפולימרים המפותלים מובילים ליצירה של מבני צברים דמויי-טבעת. [מקור: C. Hohmann (Nanosystems Initiative Munich)]

ביופיזיקה של חלוקת תא חיידקי

דע את עצמך

דייג - אוהב דגים? מתוך ויקימדיה קומונמס

מאגר הדגים הביומימטי

להקהות את שיני הנחש

ברחבי האי קאואיי מתרוצצות תרנגולות פרא, שמקורן בתרנגולות מבויתות שהתרבו עם תרנגולות מזן ותיק יותר. צילום: PROBethany Weeks, Flickr

מה קדם למה?

תהליך הפוטוסיתנזה. איור: shutterstock

כיבוי אורות

מכרסם נכחד Sayimis negevensis שהיה המבשר הרחוק של הגונדיים (הנקראים גם חולדות המסרק) שקיימים היום בצפון ומזרח אפריקה. צילום: האוניברסיטה העברית

מאובני מין של מכרסם שנכחד לפני 18 מיליון שנה נמצאו בישראל

שושנת הים נמטוסטלה. צילום: האוניברסיטה העברית

מֵאֶרֶס שושנת הים לטיפול במחלות אוטואימוניות

חיידקים מסוכנים. איור: shutterstock

מתג הכיבוי של יצורים מהונדסים גנטית

בז קסטרל מצוי. מתוך ויקימדיה

שילוח בהשראת הבז

דבורה בתצלום מקרוב. מתוך ויקיפדיה

על דבורים, רשתות חשמל, ויעילות אנרגטית

מאובן חי בחזית האבולוציה

דבורי דבש ניזונות מתחליף אבקה בצלחת במהלך ניסוי

דבורי דבש בוחרות אבקה שמשלימה את החוסרים התזונתיים של המושבה

חוקרים מהאוניברסיטה העברית גילו כיצד מעדיפה דבורת הדבש תזונה מאוזנת ומשלימה חוסרים תזונתיים המאיימים על קיומה
איור של אדם ניאנדרטלי

האדם המודרני איבד גנים שהיו בכרומוזום Y של הניאנדרטלים

גנים מכרומוזום Y של הניאנדרטלים לא נמצאו באף גבר מודרני שנבדק, בניגוד לגנים מכרומוזומים אחרים ולגנים מיטוכונדריאליים. השערה: נשות ההומו סאפיינס הפילו עוברים בעלי מאפיינים ניאנדרטליים, אולי בשל תפקיד הגנים
השוואה בין אדם מודרני להומו ארקטוס. איור: shutterstock

המין הפולשני ביותר

פרופ' נבו במשרדו. מאחוריו משקיף על המתרחש דיוקן של צ'רלס דרווין.

מגן הירק לחקר האבולוציה

DNA מינימאלי. אילוסטרציה: shutterstock

גנים שאי אפשר בלעדיהם

ציאנובקטריה החיים בים או במים מתוקים מגינים על עצמם מקרינת אור עודפת ע"י הפעלת חלבון הקרוטן הכתום (orange carotenoid protein – OCP). ה-OCP מופעל ע"י אור חזק ומשנה את צבעו מכתום לאדום. התמונה מציגה שלושה תאים, האחד באור מלא (למעלה, צבע אדמדם), אחד בצל (למטה, צבע כתמתם) ואחד באמצע. במאמר הוצע מנגנון הפעולה של ה-OCP: אחרי הפעלה הקצה האמיני של החלבון "חופר" לתוך קומפלקס האנטנה שנקרא הפיקוביליזום (Phycobilisome), וע"י כך מונע זרימת האנרגיה אל מרכזי הראקציה. איור: איתי גולדשמיד

הסכך האוטומטי של הציאנובקטריה

בריכת גידול סרטנים. צילום: shutterstock

בבאר שבע מפתחים טכנולוגיות לשיפור חקלאות המים של סרטנים

המחשה של אדם מודרני לצד אדם ניאנדרטלי

מדוע היה בית החזה של האדם הניאנדרטלי שונה במבנהו מהאדם המודרני?

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מציעים הסבר לאנטומיה הייחודית של האדם הניאנדרטלי. המחקר התפרסם ב-2016 בכתב העת American Journal of Physical Anthropology