במחקר, שפורסם בכתב העת המדעי PLoS One, תיארו החוקרים מכרסם נכחד Sayimis negevensis שהיה המבשר הרחוק של הגונדיים (הנקראים גם חולדות המסרק) שקיימים היום בצפון ומזרח אפריקה. הוא אחד המינים הבודדים שנתגלו בישראל ממקור אסייאתי.
קומץ שיניים זעירות שנמצאו בנגב, קרוב לעיר דימונה, הוביל צוות בינלאומי של חוקרים להגדיר מין חדש של מכרסם מלפני כ-18 מיליון שנים.
מאפייניו הייחודיים מצביעים על דפוסי הנדידה של בעלי החיים בין אירואסיה לאפריקה במיוקן הקדום (לפני 23 מיליון–16 מיליון שנה) ושופכים אור על מרכזיותה של ישראל במסדרון הלבנטיני המחבר בין שלוש היבשות.
במחקר, שפורסם בכתב העת המדעי PLoS One, תיארו החוקרים מכרסם נכחד Sayimis negevensis שהיה המבשר הרחוק של הגונדיים (הנקראים גם חולדות המסרק) שקיימים היום בצפון ומזרח אפריקה. הוא אחד המינים הבודדים שנתגלו בישראל ממקור אסייאתי.
“למרות שישראל הייתה מחוברת יותר לאפריקה במיוקן המוקדם ורוב היונקים שנמצאו בה היו ממוצא אפריקאי, המין הישראלי החדש של המכרסם הנכחד קרוב במורפולוגיה שלו דווקא למיני גונדיים בני אותה תקופה שנמצאו בפקיסטן שבאסיה. לכן הגילוי מצביע על כך שיונקים השתמשו במסדרון הלבנטיני במסעם בין אירואסיה ואפריקה כבר במיוקן המוקדם,” הסבירה ד”ר רבקה רבינוביץ מהמכון למדעי כדור הארץ והאוספים הלאומיים לטבע שבאוניברסיטה העברית בירושלים, אחת ממחברי המחקר.
הגונדיים הם מכרסמים, קטנים בגודלם, צאצאיה האחרונים של משפחת Ctenodactylus שאבותיה הקדומים הופיעו באסיה לפני כ-40 מיליון שנה. תפוצתם התרחבה משמעותית מהמזרח הרחוק לאסיה בתקופת המיוקן, אך כיום רק מספר מועט של מינים שרדו והם חיים על מחשופי סלעים במדבריות של מרכז וצפון אפריקה.
ישראל היא המקום היחיד לאורך מזרח הים התיכון – מאנטוליה ועד סיני – שבו נמצאו מאובנים מתקופת המיוקן המוקדם. החוקרים העניקו למין החדש את השם Sayimis negevensis על שם המיקום הגיאוגרפי שבו הוא נתגלה.
“ישראל נמצאת במיקום ייחודי המתעד את נדידות בעלי החיים שהתרחשו לפני כ- 19 מיליון שנה בין אירואסיה ואפריקה,” אמר רקואל לופז-אנטוננזה, חוקרת מאוניברסיטת בריסטול, שהובילה את המחקר הנוכחי.
התגלית החדשה של המכרסם היא חלק מפרויקט בינלאומי המתמקד בחקר עולם החי והסביבה בישראל במיוקן המוקדם.
“מיקומה של ישראל בין אירואסיה לאפריקה בא לידי ביטוי בתשתית החי והצומח. לאורך חלק ארי מהזמן (עידנים גיאולוגים) היה האזור מכוסה ים בו הורבדו סלעי משקע ועולם החי הימי. לכן המידע על החי והצומח היבשתי פחות נפוץ, אולם כאשר ישנם שלבים יבשתיים בהיסטוריה הגיאולוגית, אנו עדים לאירועים מכריעים של נפיצות המינים בעבר. לכן גיבשנו קבוצת מחקר המתמקדת בשחזור הסובב לפני כ-20 מיליון שנה (בתקופת המיוקן הקדום) בישראל,” אמרה ד”ר רבינוביץ.
הקבוצה מורכבת מחוקרים מישראל – ד”ר רבינוביץ מהאוניברסיטה העברית, ד”ר רני קלבו מהמכון הגיאולוגי וד”ר ארי גרוסמן מאוניברסיטת המערב התיכון באריזונה, לצד מומחים בינלאומיים אחרים, ביניהם ד”ר רקואל לופז-אנטוננזה מאוניברסיטת בריסטול שהובילה את המחקר, ד”ר גדעון הרטמן מאוניברסיטת קונטיקט וד”ר פביאן קנול מאוניברסיטת מנצ’סטר.
תגובה אחת
ומקורו של היעל,נכון שבאיראסיה יש מנים רבים יותר של יעלים-יעל אלפיני,קוקזי,איברי ועוד.ובאפריקה רק יעל נובי ואתיופי.אך אולי זה בגלל שבארואסיה יש מגוון רחב יותר של בתי גידול?ועדין לנוכך תתי מנים כה רבים,ומנים דומים כמו כבש הבר,נראה שמוצע היעל הוא לא אפרקאי.או שאני שוגה?