בבאר שבע מפתחים טכנולוגיות לשיפור חקלאות המים של סרטנים

הנהלת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בראשותה של הנשיאה, פרופ’ רבקה כרמי, ביקרה השבוע בחברת אנזוטיק בבאר שבע, שעיתון ‘גלובס’ הגדירה כאחד מ-6 חברות הסטארט-אפ המסקרנות שהוקמו לאחרונה בישראל. אל פרופ’ כרמי נלוו סגן נשיאה ודיקן למחקר ופיתוח, פרופ’ דן בלומברג, רקטור האוניברסיטה, פרופ’ צבי הכהן, המשנה לרקטור, פרופ’ אבישי גולדברג ונטע כהן, מנכ”ל ב.ג.נגב טכנולוגיות, חברת היישום של האוניברסיטה.
הנפשות הפועלות והמובילות בחברה הם פרופ’ אמיר שגיא מאוניברסיטת בן-גוריון והדוקטורנט שלו לשעבר (כיום-ד”ר) אסף שכטר, שהקימו את אנזוטיק, המפתחת פתרונות ביוטכנולוגיים אשר משפרים את היבול, רווחיות ואת הקיימות הסביבתית. זוהי אחת משתי חברות סטארט-אפ המבוססת על ידע פרי פיתוח של חוקרי האוניברסיטה, הממוקמות כיום בבאר שבע. החברה השניה היא חברת בוטנוקאפ, המבוססת של מחקריו של פרופ’ אריה מרקוס, שעוסקת בפיתוח חומרי הדברה ידידותיים לסביבה.

איך נולד הרעיון?

סרטני המים הם מקור של חלבון מן החי לאוכלוסיית האדם בעולם. שני היזמים החליטו להתמקד בפיתוח טכנולוגיות לשיפור חקלאות המים של סרטנים. החברה מפתחת מספר טכנולוגיות, שמגדילות את היעילות ורווחיות הגידול של שרימפס וסרטנים אחרים. בעבר שגיא פיתח טכנולוגיה שמוסחרה על ידי חברת ב.ג.נגב של אוניברסיטת בן-גוריון, והיא כבר נמכרת בעולם ולאנזוטיק זכויות לשיווק המוצר הזה בארה”ב.
כיום, החברה מפתחת מספר מוצרים, בין השאר המבוססים על יצירת אוכלוסיות סרטנים נקביות בלבד (במינים בהם הנקבות גדולות מהזכרים), שליטה על מחזור הנשל ותהליכי גדילה וכן פתרונות להתפרצויות של מחלות וויראליות, אשר מסבות נזקים אדירים ליבול בתעשייה זו.

לדברי, פרופ’ שגיא, השוק שאליו פונה החברה הוא עצום, יותר מ- 60 מיליון טונות של דגים, סרטנים, צדפות ואצות- בשווי מוערך של 130 מיליארד דולר- מגודלים כיום בחוות חקלאיות ברחבי העולם. שוק החקלאות הימית של סרטנים צומח בעשור האחרון ב 11% בממוצע ומוערך בשווי שוק כ 35 מיליארד דולר.

שיתוף הפעולה בין פרופ’ שגיא לבין ד”ר אסף שכטר, שנמשך מספר שנים, נוצר, כאמור, כאשר שכטר היה סטודנט לדוקטורט במעבדתו של שגיא באוניברסיטת בן-גוריון, שם עוסקים בחקר תהליכי גדילה ורבייה בסרטני מים. “חשוב לנו להצליח ולשמור את מרכז המחקר ופיתוח (מו”פ) בישראל וספציפית בבאר שבע. באופן פרדוקסאלי, מדבר הוא מקום אידיאלי לביצוע מחקר בבעלי חיים ימיים. אין כמעט שום סיכוי שהמעבדה שלך תזדהם ממינים מקומיים או שחיית מחקר שלך תברח ותשפיע על האיזון האקולוגי של מקורות מים מקומיים”, אומר שכטר.
בשנה הקרובה צפויה החברה להמשיך לפתח את המוצרים. “אנו שמחים שהצלחנו להגיע לשוק כבר ב- 2016”, אומר שכטר.