סיקור מקיף

מאובן חי בחזית האבולוציה

אמנם הוא קרוב ללטאות ולנחשים, אך הוא אינו לטאה וגם לא נחש. שני מינים בלבד קיימים תחת הסוג ספנודון, והם מייצגים אותו בגאווה כבר 65 מיליון שנה, כלומר מאז עידן הדינוזאורים

   ספנודון, תמונה מאת CC 3.0  KeresH
ספנודון, תמונה מאת CC 3.0 KeresH

מאת: עדי וייס

למרות שבעבר חי בכל ניו זילנד, הספנודון (טואטרה בשפת המאוֹרים של ניו זילנד) שוכן כיום רק באיים המרוחקים מחופי ניו זילנד, ונמצא בסכנת הכחדה. הוא ממוקם באחת הפינות היותר נידחות באבולוציית הזוחלים. אמנם הוא קרוב ללטאות ולנחשים, אך הוא אינו לטאה וגם לא נחש. שני מינים בלבד קיימים תחת הסוג ספנודון, והם מייצגים אותו בגאווה כבר 65 מיליון שנה, כלומר מאז עידן הדינוזאורים.

ככל זוחל, עורו של הספנודון בנוי קשקשים. על גבו בליטות משוננות שהעניקו לו את משמעות שמו המאוֹרי – "בליטות על הגב". הבליטות אינן קשיחות. הן רכות וגמישות ומשמשות אותו בטקסי חיזור.  לאחר ההזדווגות, הנקבה מטילה כתריסר ביצים בתוך גומה באדמה, שם הן נשארות לרוב מעל לשנה(!) עד שיבקעו. אורכו יכול להגיע עד מטר בבגרות.  בין שלל תכונותיו, לספנודון מערכת שיניים ייחודית, בשונה מזוחלים אחרים, ובחודשי חייו הראשונים יש לו גם בעין שלישית, שיכולותיה צנועות לעומת עיניים רגילות, והיא קבועה במעלה ראשו. משערים כי עין זו נועדה להבחין בין אור וצל, או לספוג קרני אור אולטרה סגול. לאחר כמה חודשים הקשקשים גדלים מעליה והיא נסגרת. חילוף החומרים שלו איטי, בדומה לזוחלים אחרים, עובדה שמאפשרת לו חיים ארוכים למדי. לא ידוע עדיין כמה שנים בדיוק יכולים ספנודונים לחיות, וההשערות הן סביב ה-150 שנה, ומציבות אותו בשורה אחת עם שיאני חיים אחרים, דוגמת רחוקי משפחתו הצבים.
רוב הזוחלים זקוקים לטמפ' גבוהות יחסית כדי לחמם את גופם, ואילו הספנודון מעדיף דווקא קור. הטמפרטורות הנוחות ביותר עבורו הן cº16-cº21, וטמפ' הגוף הממוצעת שלו תהיה לרוב מתחת ל-cº10. זוחלים מעטים בלבד שוכנים באזורים שהאקלים בהם קריר ולא מדברי או טרופי, לא כל שכן פעילים במזג אוויר קר.

 

הכינוי "מאובן חי" לא בדיוק הולם את הזוחל, מכיוון שהספנודון גם מחזיק בשיא עולם לא שגרתי: הוא בעל החיים עם ה-DNA  שעבר את האבולוציה המהירה ביותר. מאז התפצל מקרוביו הקשקשאים (הקבוצה אליה שייכים הנחשים והלטאות), עבר רצף ה-DNA  שלו שינויים מהירים כל כך, שבזמן אבולוציוני קצר מאוד הצליח לפתח התאמות שלא קיימות אצל קרובי משפחתו. מהירות כזו של שינוי והסתגלות הייתה ראויה לציון בעיניו של Jason Castriota, ראש מחלקת עיצוב בחברת המכוניות Saab, ובהשראת הספנודון הומצאה מכונית הספורט  SCC Tuatara,שמהירותה יכולה להגיע עד 444 קמ"ש!

הבנת פשר השינויים המהירים ברמה המולקולרית ב-DNA  של הספנודון עשויה לא רק לשפוך אור על ההתפתחות האבולוציונית של הזוחלים, אלא אף לענות על שאלות הנוגעות לרפואה ולטיפול במחלות. קבוצות שונות של חוקרים זיהו את הפוטנציאל המחקרי שבספנודון כבר לפני עשורים, והוא נחקר עד היום.

מקור הידיעה

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

17 תגובות

  1. אגב, זה נכון רק בהנחה שמדובר במוטציות ניטרליות. אם הן לא- הסיפור שונה לגמרי…

  2. ניסים, להערכתי הם תארכו את הפיצול דווקא באמצעות מאובנים. מה שיכול להסביר את הסתירה בין השעון המולקולרי לממצאי המאובנים.

  3. ביו
    אם הבנתי אותך נכון, אז המסקנה הראשונה שלך סבירה. חלק גדול מהמוטציות הבודדות חסרות השפעה, חלק קטן יותר מזיק, וחלק עוד יותר קטן נותן יתרון השרדותי. "יתרון השרדותי" = עליה בתוחלת קצב הריבוי יחסית לשאר האוכלוסיה.

    מה שמוזר לי זה החישוב שלך. הדרך שמגיעים ל-250 מיליון שנה היא ע"י מדידה של השונות בין שני הגנומים ושימוש בקצב המוטציות כדי להגיע לזמן הפיצול. כנראה ההנחות שלך לא תואמות את מה שאומרים אלה שקבעו את ה-250 מיליון שנה.

  4. יריב, אתה מנחש נכון, פחות או יותר.

    ניסים, אני מודע לנקודות שציינת ולכן ציינתי שהייתי כאן לארג'- דור בזבוב זה בערך חודש. אם נניח כמוטציה אחת לחודש הנוספת לגנום נדרשים סך הכל כ8^10 חודשים כדי לשנות לחלוטין גנום בן 8^10 בסיסים. כלומר לאחר מס' מליוני שנים ישתנה הגנום כולו בין זבוב ויתוש. אז שאחרי כ250 מליון שנה ישאר דמיון רצפי כה גדול? המסקנה היחידה היא שרוב המוטציות בגנום המקודד שלהם מזיקות ולא ניטרליות. אחרת היו מצטברות. אפשרות נוספת היא שלא עברו באמת כ250 מליון שנים.

  5. א׳,

    ״למה כל דור צריך לקרות רק מוטציה אחת?״

    קרא את ההודעה הקודמת שלי… להיפך הוא טוען שהיו כל כך הרבה מוטציות בזמן הזה שלא יתכן שהזבוב נשאר זבוב, הוא היה אמור להפוך לפחות לארנבת, או איילה 🙂

  6. למה כל דור צריך לקרות רק מוטציה אחת?
    יש בכל דור מיליוני יתושים חדשים שבכל אחד מהם יש פוטנציאל למוטציה. כמובן שרוב המוטציות לא יהיו מועילות דווקא. אבל אלה שכן יוכלו להתפשט. ביו רואה את האבולוציה כרצף של אב בן אב בן. וזה לא כך מדובר על רבייה זוויגית. בדור אחד יכול להיות עשר מוטציות מועילות שיתפשטו או אפס.

  7. מה שמצחיק זה שבדרך כלל הם מתלוננים שלא היה לאבולוציה מספיק זמן כדי לשנות את בעלי החיים, עכשיו הוא מתלונן שהיה לזבוב כל כך הרבה זמן שהוא היה אמור להפוך כבר לפיל 😀 לך תבין אותם.

  8. ביו
    7^10 דורות שהם 8^10 שנים. דור של זבובים זה 10 שנים?
    ואז, אתה נותן "הנחה" ומחלק את קצב המוטציות (שאותו מצצת מהאצבע) ב-100? מחלק???
    ובסוף אתה מסיק מסקנה שלא קשורה לעניין, ואחרי זה מסיק מסקנה אחרת שכלל לא קשורה למסקנה הראשונה שלך?

    וכל זה – בלי כל קשר למאמר…..

  9. ביו,

    האבולוציה לא טוענת שבעלי החיים כל הזמן משתנים ומתפתחים, או באיזה קצב זה קורה. אם בעל החיים מגיע למצב של איזון עם סביבת המחייה שלו הוא עשוי לא להשתנות בכלל במשך מאות מיליוני שנים, כפי שקרה למשל עם הכרישים והתנינים.

    ואני מסכים לגמרי עם התשובה של א׳.

  10. ביו
    אני לא ביולוג. אבל אם תשאל את השאלות שלך יותר בצורה של שאלה ופחות של קביעה של עובדה יש סיכוי טוב שתקבל תשובה. גם לי היו כמה שאלות על דברים שלא הבנתי באבולוציה וכמה אנשים מאוד נחמדים פה עזרו לי להבין. אבל לאף אחד לא יהיה כוח לענות ברצינות אם אתה בא בקטע של להוכיח.

  11. היתוש והזבוב התפצלו לפני משהו כמו 250 מליון שנה. אפילו בהנחה לארג'ית כי בכל דור נוספה מוטציה לגנום (במקום 100 ברמה הסטנדרטית), נדרשים רק כ7^10 דורות שהם כ8^10 שנים לשנות את גנום הזבוב כולו (או רובו). והזבוב והיתוש אינם שונים בכ-100% מהגנום שלהם. מה שאומר כי רוב השינויים בדנ'א המקודד אינם ניטרלים. או לחילופין- כי גיל העולם צעיר מדי.

  12. שוב ושוב ״מומחה״ א משחרר את הבליוו
    בעוד ״מומחה״ אחר מנסה להשיבו בלהג ״מחוכם״
    והתוצאה – שיח שוטים …

  13. בדיקה נוספות.
    וויקיפדיה אומרת שתי דברים שונים בשתי מקומות.
    מוסר הסכל: לא לסמוך על וויקיפדיה?
    אני צריך בדיקה מעמיקה יותר אם נכון לומר למה וא מדוע

  14. ניסים
    בדקתי במיוחד בוויקיפדיה ואתה טועה?
    "למה" זה השאלה מה הסיבה כלומר למה זה קרה.
    "מדוע" זה השאלה למה המטרה.
    באבולוציה וודאי ששואלים "מה גרם" מה שלא שואלים זה "מדוע"

  15. א.
    לא שואלים "למה" באבולוציה, כי אין מטרה. בדגים מסויימים, פרימיטיביים מאד, יש גם עיו רביעית 🙂

    העין הזו מחוברת לבלוטת האצטרובל שמייצרת מלטונין, והמלטונין משפיע על מחזור השינה. בבני אדם (לפחות) מנגנון ייצור המלטונין מושפע מאור דרך העיניים. אז, אולי בגלל זה, לא היה צורך בעין השלישית והיא נעלמה ברוב בעלי החיים?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן