בראש המחקר עמד פרופ’ אלי שילצרמן מאוניברסיטת וושינגטון, שהתראיין לאתר הידען על ממצאיו
נדידת פרפרי המונרך היא אחת התעלומות הגדולות של הטבע. זה החרק היחיד שנודד למרחקים של 4,500 קילומטרים מקנדה לאותו יער ממנו יצאו סבו וסבתו.
מסע הנדידה האורך כ-5-6 שבועות ארוך יותר מדור של פרפרים, למעט אלו שנולדו בסוף הקיץ שמאריכים ימים עד לגיל שבעה חודשים. לפיכך מרבית הפרפרים שמגיעים למקסיקו בעשרות מיליוניהם אינם אלו שיצאו מקנדה, אלא נולדו בדרך, מעין גרסה חרקית של יציאת מצרים. במהלך הנדידה מעופפים הפרפרים בגובה של עד שלושה קילומטרים לערך, והם מתקדמים בקצב של כ-70-90 קילומטרים ליום.
מדובר במחזה מרהיב של מיליוני פרפרים גדולים יחסית (עם מוטת כנפיים של עד 10 סנטימטר) טסים כענן אחד. המסתורין הזה קרוב לפתרון.
ביולוגים ומתמטיקאים חברו כדי לשחזר במודל ממוחשב את המצפן הפנימי שבו משתמשים פרפרי המונארך (דנאית מלכותית בעברית). ממצאיהם פורסמו בשבוע שעבר בכתב העת CELL.
החוקר הראשי, פרופ’ אלי שילצרמן מאוניברסיטת וושינגטון מסביר כי כמתמטיקאי הוא רצה לדעת כיצד מחווטות מערכות הנוירונים של הפרפרים ומהם הכללים שניתן ללמוד מהם.
בראיון לאתר הידען מסביר שילצרמן, בוגר תואר ראשון בבר אילן במתמטיקה ומדעי המחשב, ושני ושלישי במכון ויצמן במתמטיקה שימושית ומדעי המחשב כי המעבדה שבראשה הוא עומד עוסקת בתחום מדעי חדש יחסית בתפר בין הנדסת אלקטרוניקה ומתמטיקה שימושית.
“אני כעקרון מתעניין במערכות נוירונים. כיצד הן בנויות ומהן עקרונות התקשורת בין נוירונים. מערכת הניווט של פרפרי המונרך מעניינת. הם עפים בסתיו יותר מ-4,000 קילומטר מצפון מזרח אמריקה למרכז מקסיקו. לוקח להם חודשיים להגיע ליעד שלהם, והם משתמשים במצפן פנימי המבוסס על השמש.”
במקסיקו הפרפרים מעבירים את החורף, מתרבים, גם דור הבנים שלהם .רק דור הנכדים עושה את המסע חזרה וגם אז לא כולם מסיימים אותו. יש כאלה שעוצרים בצפון מקסיקו ובטקסס, מולידים דור נוסף שממשיך את המסע . גם אלו שעושים את המסע מחדש הם צאצאים של אלו שיצאו קודם לכן דרום מערבה.
אם כן, שאלנו את שילצרמן, לא מדובר בזכרון, אז איך הם יודעים שצריך לעוף ולאן לעוף, והוא משיב: “המנגנון שמאפשר זאת מבוסס על מערכת שאצלם מתוכנת גנטית כך שתגרום להם לערוך את המסע ולבצע אותו באופן אופטימלי משום שהם צריכים לעוף במשך כל היום ולחסוך באנרגיה. המחקרים הראו שהם יודעים לחשב את כיוון הטיסה שלהם ביחס לשמש כך שהם תמיד יטוסו לכיוון דרום מערב (או צפון מזרח). ברור שהשמש לא נמצאת באותו מקום אבל ה’מצפן’ שלהם יודע לפצות בין השינוי האופקי של השמש ושעת היום – יש להם אפשרות להעריך כמה זמן עבר מאז זריחת השמש. הם יודעים מהו כיוון השמש ומפצים על תזוזותיה. הדבר היה ידוע לביולוגים. מה שהתעניינו בו במחקר הוא כיצד שני המרכיבים הללו התאחדו ביחד במערכת נוירונים כדי לבנות מערכת שתמיד תתקן אותם לעוף לכיוון הנכון.”
בנינו מודל ממוחשב שמחקה את הנוירונים שלהם ומוציא פלט שאומר להם כיצד לתקן את כיוון הטיסה כדי שיטוסו כל הזמן לדרום מערב. בדקנו הרבה אפשריות לקונפיגורציה של מערכת הנוירונים שלהם ויצא שיש רק שני כיוונים אפשריים שמאפשרים טיסה לכיוון ברור יחיד למשך כל היום ביחס לשמש – צפון מזרח ודרום מערב, שני הכיוונים בהם משתמשים הפרפרים.
“השווינו בין הפלט של המודל לבין תיעוד הכיוון של פרפרי מונארך שעפו בתוך מעבדה באוניברסיטת מסצ’וסטס המכילה סימולטור. הפרפר יכול לעוף לאן שהוא רוצה, אבל הם בוחרים תמיד באותו כיוון.”
“גילינו כמה דברים שהמודל שלנו הצליח להסביר שמאוד אופייני להקלטות הללו כמו למשל שאם הפרפר טועה בבוקר ובערב הוא לפעמים עושה כמה סיבובים עד שהוא חוזר לכיוון הטיסה הרצוי. המודל שלנו חוזה שכך יקרה בגלל מה שמכונה נקודות חלוקה – החלטה בכל רגע נתון האם לעוף ימינה או שמאלה. הנקודה הזו נמצאת קרוב לדרום מערב בבוקר ובערב ואם חוצים את הנקודה הזו חייבים לעשות סיבוב שלם עד שחוזרים חזרה לדרום מערב. מעניין לראות שתופעות כאלה גם קורות בניסוי עצמו בסימולטור.
הוכחנו איפא, שאין יותר תצורות אפשריות חוץ מהשניים הללו. הפרפרים במודל, במעבדה ובמציאות יכולים לנווט רק לשני כוונים דרום מערב או צפון מזרח.
“זה תחום חדש ומרתק ואני שמח להוביל אותו כאן באוניברסיטת וושינגטון. אנחנו חוקרים מערכות שונות כמו למשל חוש הריח של פרפרים ובכלל בחרקים, אנחנו גם חוקרים כיצד בנויה מערכת העצבים ביצורים פשוטים כמו תולעת סי אלגנס ובודקים מה מערכת כזו תוכל לעשות. המחקר הוא בשיתוף עם ביולוגים והמטרה היא ללמוד ובסופו של דבר אפילו ליישם את המנגנון במעגלים אלקטרוניים.” מסכם שילצרמן.
27 תגובות
מחוץ לקופסא.
אתה מחפש בתורה תשובות ואנחנו מסתכלים על העולם.
כשמשהו לא בתורה לא מתאים למציאות אז אתה ממציא תירוצים. כשזה קורה במדע, חושבים, בודקים ומעדכנים את מה שאנחנו יודעים.
בגלל זה המדע מתקדם, והדת (שלך) נסוגה.
מחוץ לקופסה
גם אם העולם הוא אותו משחק מחשב עם פרפר שסיפרת עליו. מבחינתו של מדען זה לא משנה, המדען כדי לקבל תשובות להבין את העולם ולפתח תרופות וטיפולים. צריך לחקור איך פעל הטבע ולהבין את הסיבה לאיך פועל הגוף, הוא אמור לפעול מעמדה מטריאליזית כלומר חשיבה שהכל פעל רק לפי חוקי הטבע, אחרת לא יוכל לגלות את החוקים האלה. אין זה אומר שעליו לחשוב כך בצאתו מהמעבדה. השאלה אם העולם נברא כאילו הוא נוצר בהליך טבעי של אבולוציה לא אמורה להעסיק מדען, כי הוא חוקר רק את מה שהטבע מציג לו. בשאלות האחרות יכולים לעסוק רבנים וגם ביניהם יש שאומרים שהעולם נברא באמת בדרך של אבולוציה.
בכל מקרה אם מלמדים מדע יש ללמד אבולוציה כי זה מה שהטבע מציג לנו.
א׳,
הנה קיבלת רמז לתשובה שאתה הולך לקבל ממחוץ לקופסא אחרי החג לגבי האבולוציה ולגבי הספר. כבר אמרתי לך שאתה אופטימי מדי ושיש לי קצת ניסיון עם אנשים מסוגו. אלו אנשים שלא משנה באיזו דרך תראה להם את האמת הם ימשיכו לדבוק באגדות שסיפרו להם הרבנים.
חג שמח גם לך.
או כמו ש א׳ אמר לך, יש גם הרבה רבנים שכן מקבלים את האבולוציה כמציאות אמיתית שאינה סתם אשלייה, מדוע החלטת ללכת דווקא עם הרבנים חסרי ההיגיון שאינם מוכנים ברוב טיפשותם לקבל אותה ?
מחוץ לקופסא,
״התורה מלאה בסיפורים לא הגיוניים בעליל הנקראים ניסים ומופתים וכו, א’ אותו עניין שהבורא ברא צעולם מלשון העלם המסתיר ומעלים את הבורא.. אתה קורא לו שקר״
זה לא סתם סיפורים לא הגיוניים, זה עולם שהכל בו מראה לנו מציאות מסויימת (התפתחות בדרך אבולוציונית, לדוגמא) ואתה בדרך חשיבתית מאד מוזרה החלטת שכל המציאות הזו היא אשלייה שנועדה להסתיר משהו. למה? כי כך קבעו בשבילך אנשים פרימיטיביים שחיו לפני אלפי שנים.
נו שויין, שיהיה חג שמח גם לך 🙂
רגעים אחרונים לפני שריפת חמץ..
ניסים. יריב וא.
התשובה היא אותה התשובה לשלושתיכם..
יש הגיון ויש למעלה. מההיגיון. ויש גם מתחת להגיון..
התורה היהודית היא לכתחילה חוקים.. על זה נאמר “זאת חוקת התורה” בהגדה הבן החכם שואל מה החוקים העדות והמשפטים.. לגבי החוקה אין מקום להיגיון או שכל. על זה נאמר חוקה חקקתי גזרה גזרתי.. ואין לך רשות להרהר אחרי.. או ליתר מחשבה תפיסה היה כלל.. או לא מחשבותי מחשבותיכם..
זה הבסיס והיסוד הראשוני שבתורה..שהבורא הוא למעלה מההגיון האנושי.
ניסים התורה מלאה בסיפורים לא הגיוניים בעליל הנקראים ניסים ומופתים וכו,
לא’ אותו עיניין שהבורא בראצעולם מלשון העלם המסתיר ומעלים את הבורא.. אתה קורא לו שקר.
גם חזל קוראים לו עלמה דשיקרא.. כן אותו הבורא ברא עולם שיגרום לנו בנימהאדםצהמוגבלים בהגיון להתעלות מעל מגבלות העולם.. לראות מעבר לרגילות שלנו ולהתחבר עם הבורא עצמו למרות מוגבלתינו.. זו המתנה היותר נעלית שזוכה נברא לקבל מהבורא
…לכן כאשר מרגיל את עצמו הנברא לראות למעלה מההגיון באופן אמוני פשוט..אז אופן ההגיון והסתכלותו דרך שכלו המוגבל משתנה להגיון א-לקי ..
ואז הוא יוצא מהמוצרים והגבולותצבהן הוא נמצא..הוא מתעלה למעלה באופן של נס והגבהה
חג גאולה כשר ושמח
חוץ לקופסה
אם אתה צודק אז אותו בורא התאמץ מאוד שנחשוב שהחיות נבראו בתהליך אובולוציוני. טוב לא באמת התאמץ כי הוא כל יכול. ואז גם נצטרך להניח שהוא עשה את זה מושלם. כך שהמדע לעולם לא יגלה את התרמית.
השאלה היא למה לאלוהים לרמות אותנו? איזה חלק באמונה שלך מצריך אל רמאי? למה לא פשוט להבין שכך אלוהים ברא את העולם?
הרב גדליה נדל, מבכירי תלמידיו של החזון אי”ש, ומראשי כולל חזון אי”ש מאמץ אף הוא את האבולוציה, בספר “בתורתו של ר’ גדליה”.
לגבי התפתחות עולם הצומח הוא כותב (שם, עמ’ צד-צה):
“כשנוצרו הצמחים ביום השלישי – אין סיבה לחשוב שהם נוצרו כולם בבת אחת. ישנה השתלשלות של מינים. ישנם שינויים גנטיים, מוטציות, היוצרים מינים חדשים, וזהו תהליך הלוקח זמן רב מאד… במקום לדבר על “התפתחות” נדבר על התקדמות הבריאה, משלב לשלב, מצורה לצורה, ברצון ה’, הפועל באמצעות המלאכים. אמנם, התקדמות זו היא תהליך ממושך. כל שינוי בטבע לוקח הרבה מאד זמן, בצעדים קטנטנים. כך היא פעולתו של הקב”ה.”
לגבי בריאת האדם הוא כותב כך (עמ’ צט-ק):
“התיאור של יצירת האדם מן העפר הוא בדרך משל ומליצה. הקב”ה לא לקח כף עפר וגיבל אותה במים, כמו שעושים הילדים בגן… בריאת האדם בצלם א-לוקים זהו סופו של תהליך ארוך, שראשיתו ביצור לא שכלי, השייך לקטיגוריה של בעלי החיים, ההולך ומתקדם על שניתן לו השכל האנושי, ובמקביל גם הצורה הפיסיולוגית של האדם המוכרת לנו… ההוכחות של דרווין, ושל חוקרי המאובנים, לקיומם של שלבים קודמים כאלה, נראות משכנעות. הטעות של דרווין היא בראייה הכללית של הדברים, המתחמקת מן השאלה איך נוצרו השינויים. אך עם ההכרה ברצון האלוקי הפועל בטבע באמצעות המלאכים – אין לנו שום צורך לשלול את תיאור המאורעות כפי שהחקירה המדעית מציגה אותם… האדם שעליו נאמר “נעשה אדם בצלמנו” הוא שלב אחרון של התקדמות הדרגתית.”
—
גם אתה הבנתה שיש דעות לכן ולכן. אז למה לבחור בדעה הפחות רציונלית. בחיי היום יום אתה מבין שאין סטירה בין זה שאלוהים מנהל את העולם לבין זה שהעולם מנוהל על פי מדע.ברור שאי יהיה אפשר להפריך באופן מדעי תאוריה כמו שהצגתה. אבל זה גם מה שהופך אותה ללא מדעית. אם קראת את הספר שיריב המליץ לך, אתה וודאי יודע שהעולם מכיל סימנים לאבולוציה. עכשיו אתה מעלה שאלה אולי העולם נברא כשהוא מכיל את הסימנים האלה. כמובן שהמדע לא יכול להפריך טענה כזו. כי זו לא טענה מדעית. השאלה היא למה לעלות טענה כזאת? וגם אם נקבל את הטענה הזאת המדע צריך לחקור את העולם כפי שהוא מוצג לנו.
תמיד הסבר שכולל את אלוהים יהיה פשוט יותר. ברור שיותר פשוט להסביר רעידת אדמה בכך שאלוהים הרעיד את האדמה במקום הסבר מסובך על לוחות טקטונים.
מחוץ לקופסא,
ברור שתאורתית זה יכול להיות אבל מה לעשות שכל הראיות מראות אחרת ועל כך היית אמור לקרוא בספר שביקשתי ממך לקרוא (״למה האבולוציה נכונה״) וגם במסמך המצויין שאני ממליץ לכל אחד כאן לדפדף בו ולהתפעל:
http://www.toraumada.org.il/toraumada1stEd.pdf
מחוץ לקופסא.
ברגע שאתה מניח קוסם, אתה לא יכול להתבסס על שום היגיון. אולי העולם נברא לפני 5 דקות – בדיוק במצבו הנוכחי?.
ואל תשכח – העולם משתנה, אז אותו מתכנן היה חייב לבנות מנגנון שישנה את שיטת הניווט של הפרפרים במשך השנים כדי להתאים לשינויים אלה. זה מסובך בטירוף – וכלל יסודי במדע זה לא לסבך ללא סיבה.
ל-א
יריב
ניסים
תודה על שיעורי הטבע.. רק רציתי להעלות אפשרות נוספת.. שאינה קשורה לאבולוציה.. קשה מאד לעיקול.. אולי רק אולי..הם…. הפרפרים האלה נוצרו מיד עם התכונה הזאת לא באופן אבולוציוני..
אנסה לתת דוגמא מגושמת ופשוטה… מאיתנו בני האדם..נניח שאני מתכנן משחק מחשב של כדורגל.. ורק לתת תחושה יותר מציאותית למשחק בעיני המתבונן. שמנו פרפר מעופף והטבענו לו תכונת מעוף מסויימת בתיכנות. פרט נוסף קבענו בתיכנות שכשהו יהיה במרחק פיקסלים מכל שחקו במגרש הוא יתרחק מהשחקן..הרי יהיה מצחיק לומר שבמשך דורות של משחקים הפרפר פיתח תכונה זו..הוא נוצר כך לכתחילה..
והנמשל יובן.. בורא עולם שאינו מוגבל כלל יוצר עולם (יקום) שלם עם כל אשר בו..ושלא כמו בני אדם שמוגבלים לכמות הפיקסלים שעל מרקע המחשב בלבד.. הוא בורא מרקע.. שלתפיסת שכלנו הוא בלתי גבולי.. ושם מניח את כל מה שבא לו..וכשם שעל המסך התמונות של הפרפר והשחקנים. מופיעות ללא תהליך אבולוציוני.. כל כל הבריאה ודי למבין
מחוץ לקופסא.
אי אפשר לדעת מה הסיבה לנדידה. עובדתית – יש קוד גנטי לנדידה, ויש לנדידה עצמה יתרון השרדותי. החלק השני ברור, נכון?
החלק הראשון מרתק – מה המנגנון שגורם לנדידה? אנחנו יודעים שיש הרבה סוגי נדידה: מבוססי שטח, כיוון מגנטי, ניווט גרמי שמיים וכן הלאה, ויש גם נדידה אנכית (בים). יש נדידת חובה ונדידת רשות, שבו לא כל הפריטים נודדים.
קשה מאד לנחש איך זה התחיל. אני מניח שזה שילוב של מספר מנגנונים. אנחנו יודעים, למשל, שיש חיות שנעות מרחקים גדולים בחיפוש לאחר מזון. אנחנו גם יודעים שצמחים גדלים איפה שיש גשם. אנחנו גם יודעים שבקיץ יש גשם באיזור קו המשווה, ובחורף דווקא באיזורים מרוחקים יותר מקו המשווה. זה סתם רעיון, אבל זה מראה שתופעת הנדידה יכולה להתפתח בצורה טבעית.
אפילו לי קשה לצאת מהמיטה כשקר אז מה רוצים מהפרפרים המסכנים 🙂
א׳,
תשובה יפה. זה כמו שישאלו אם מהירות ריצה גדולה עוזרת לצבי לשרוד אז איך זה שיש בעלי חיים ששורדים בלי לרוץ מהר? התשובה היא כמובן שהם פיתחו דרכים אחרות שעוזרות להם לשרוד, למשל שריון במקרה של צב, או יכולת הסוואה טובה אצל בעל חיים אחר.
אני מהמר על טמפרטורה. חרקים לרוב מאוד קשה להם בקור
השאלה למה פרפרים מסוימים נודדים והשאר לא.
אפשר לשאול באופן יותר כללי למה בעלי חיים קרובים יוצרים מנגנוני הישרדות שונים.
אני מניח שזה מראה את האקריות של האבולוציה (בתור דתי אתה בטח יודע מה אומרים על המילה “מקרה” ביהדות)
נגיד יש שתי מינים של פרפרים בשתי מקומות שונים. גם אם שניהם מתמודדים עם אותה בעיה ( החורף נהיה יותר ארוך וקר עם השנים ) יש סיכוי טוב שכל קבוצה תתפתח בצורה שונה. אחת תטיל ביצים שיבקעו רק אחרי כמה חודשים ( אחרי שההורים כבר ימותו מהקור בחורף ) והשנייה תפתח נדידה למקום חם יותר. בגלל שהשינוי באקלים הדרגתי גם ההתפתחות יכולה להיות הדרגתית. כמובן שיש שינויים שיש יותר סיכוי שהתפתחו ולכן הם נפוצים יותר ( מאוד נדיר נדידה של פרפרים )
״חבל שבכתבה לא מביאים את הסיבה לנדידדה הזאת״
אני בטוח שאם תרצה תוכל למצוא את התשובה לזה בגוגל, לי נראה הכי הגיוני שזה קשור לזמינות של מזון או לטמפרטורה.
מחוץ לקופסה
כנראה לא הבנתה מה שכתבתי. נכון שמדובר בידע מולד. אבל הוא לא חייב להיבצר בבת אחת. בדורות הראשונים זה יכל להיות פשוט נטייה לעוף לכיוון מסוים כאשר מתקרר.
מחוץ לקופסה
כנראה לא הבנתה מה שכתבתי. נכון שמדובר בידע מולד. אבל הוא לא חייב להיבצר בבת אחת. בדורות הראשונים זה יכל להיות פשוט נטייה לעוף לכיוון מסוים כאש מתקרר
מחוץ לקופסא,
״לפי הכתבה אין כאן למידה מדור לדור בזמן הנדידה. אלא תכונה שכיום היא בעצם מוטבעת מבחינה גנטית..״
זה בכלל לא מוזר שזו תכונה מוטבעת שלא מצריכה למידה מדור לדור, תחשוב על זה גם גדי בן יומו שרק נולד יודע באופן אוטומטי לגשת לפטמות החלב של אמא שלו ולהתחיל לינוק. אף אחד לא לימד אותו את זה, זו תכונה שמוטבעת בו והוא מבצע אותה באופן אוטומטי.
חבל שבכתבה לא מביאים את הסיבה לנדידדה הזאת. כמו כן קשה מאוד להשוות פרפר לעופות נודדים… עופות רואים את התוואי על פני כדור הארץ גם כשהם במעוף גבוה אני לא יודע אם פרפר מסוגל לראות תוואי במרחק של כמה קלומטרים.
דרך אגב מאד מצא חן בעיני שהשוו את הטיסה הזאת ליציאת מצרים. שגם אז חזרו אבותינו לאחר דור לארץ מקורם.
היי מחוץ לקופסא,
אני שמח שהתחלת להתעניין באבולוציה.
1. ״איך נוצר והתחיל מנגנון כזה בצורה אבולוציונית״
אני מתאר לעצמי שבאופן דומה לזה שבו התפתח למשל המנגנון שגורם לזבוב לברוח הצידה במהירות כשמנסים לתפוס אותו, זה פשוט מנגנון שנתן לו יתרון בסביבה עם טורפים.
לגבי הפרפרים כנראה שבהתחלה הנדידה שלהם הייתה הרבה יותר קצרה, אולי חצי קילומטר, או ארבעה קילומטרים, אבל אז כשהיבשות התחילו להתרחק זו מזו אז לאט לאט המסלול התארך והתארך והפרפרים היו חייבים מדור לדור להתאים את עצמם למסלול ארוך יותר…
2. ״במה מוסיפה הנדידה הרב דורית הזו להמשכיות הברירה הטבעית שלהם?״
הניסוח של השאלה לא לגמרי ברור אבל הגיוני שזה קשור (למשל) לזמינות של מזון או טמפרטורה, פרפרים שיחליטו לדוגמא לא לנדוד ימצאו את עצמם מהר מאד בלי מזון או בטמפרטורה קרה מדי שתמית אותם. אלו שכן נודדים ישרדו ולכן הם יעבירו לצאצאים שלהם את מנגנון הניווט המועיל הזה.
אני אשמח אם תגיב ותגיד לי אם ההסבר הזה נראה לך.
א
יפה..לפי הכתבה אין כאן למידה מדור לדור בזמן הנדידדה . אלה תכונה שכיום היא בעצם מוטבעת מבחינה גנטית.. יש להניח שגם אז ..אף אחד מהדורות שהיה ההמשך בשעת הנדידה. לא למד מהדור שלפניו.
יוצא שכבר הדור הראשון בעצם נולד עם התכונה הגנטית הזאת והעבירה חדור שאחריו… אז יוצא שאת התכונה הזאת הפרפר כבר יצר כברירה טבעית בהתחלה. בפעם הראשונה דהיינו הדור הראשון.. כלומר הוא כבר בעצם ידע עוד לפני שעבר את המרחקים האלו בבחינה הגנטית שלו שבכל מצב בו ינהיג את עצמו.במרחב התעופה שלו .. הן לגובה העצום הן למרחק הן לתוכנית טיסה מהירה מאוד.. בעצם ללא למידה מדור לדור הוא ידע לנווט את עצמו. בכל אופן זאת המסקנה שאליה אני מגיע.. מהנתונים שלפני. בכתבה.
לגבי השרדותו של הפרפר.. יש עוד כמה מבני משפחתו שלא נזקקים לכל המסע המופלא הזה ובכל זאת שורדים..
עופות נודדים אחרי מזון
במחשבה שניה גם ארבה
במקרה הזה יכול להיות שהם נודדים כדי להתחמק מטורפים שמעדיפים אוכלוסיה יציבה
א.
תוסיף גם שמזג האוויר השתנה במשף השנים ולכן ייתכן שהצורך בטווחי הנדידה השתנה.
חוסר במזון שתלוי בעונות השנה כמובן.
מחוץ לקופסה
אם הבנתי נכון הוא לא צריך להכיר. יש לו אסטרטגיה פשוטה שמביאה אותו לכיוון הנכון, הפשטות היא גם במחיר שכדי לתקן טעות יש לעשות סיבוב שלם.
על איך התפתח המנגנון אני ישאיר ליותר מומחים לענות.
הצורך בנדידה בדרך כלל הוא או מזג האוויר או חוסר במזון או שילוב שלהם. ניחוש שלי זה שמדובר בבעיה של קור. חרקים לא מתמודדים טוב עם קר ורובם פותרים את זה על ידי הטלת ביצים שבוקעות רק בעונה המתאימה. נראה שלפרפר הזה הביצים בוקעות ישר( כלומר בלי עיקוב של חודשים) אז הוא “פיתח” אינסטינקט לנדידה ( פרפר שהיה לו את האינסטינקט לנדוד שרד והשאר לא ) כנראה שזה התחיל במנגנון פשוט יותר. שיותר פרפרים היו טועים בדרך ומתים עד שפותח המנגנון הנוכחי ( גם על ידי בררה. מוטציות בגנים גרמו לשינוי בדרך הניווט ולרוב הובילו לטעויות ניווט ומוות, אבל חלק יצרו דיוק גבוה יותר והם אלה ששרדו )
מנגנון מעניין.
אם הבנתי נכון הפרפר צריך במנגנון כזה לדעת ולהכיר את המרחב ועקמומיות כדור הארץ .. כולל מיקום ותנועת השמש.
2 שאלות אם משהו יודע אולי.. איך נוצר והתחיל מנגנון כזה בצורה אבולוציונית.2 במה מוסיפה הנדידה הרב דורית הזו. להמשכיות הברירה הטבעית שלהם?