המחקרים של השניים עוסקים שניהם בתחום התורשה: שינויים בגנום במהלך החיים והשפעות אפיגנטיות של חיידקי מעיים * הפרס, בגובה 200,000 אירו כל אחד משמש למימון פרויקטים נוספים של חוקרים צעירים בשתי המדינות. פרס ARCHES נוסד ב- 2008 ע”י משרד החינוך והמחקר הגרמני לרגל שנת המדע הישראלית-גרמנית.
שני חוקרים מבר-אילן זכו בפעם הראשונה בפרס ARCHES מטעם קרן מנרבה היוקרתית מגרמניה
על מחקרים פורצי דרך משותפים עם חוקרים מגרמניה
משלחת של ראשי משרד המדע הגרמני ובהם סגן שר במשרד החינוך והמדע הגרמני מר תומאס רחל( Thomas Rachel) ושגריר גרמניה בישראל מר קלמנטס ואן גטה העניקו הערב את פרס ARCHES : פרס מצוינות לשיתוף פעולה של חוקרים מישראל ומגרמניה. הפרס ניתן על – ידי קרן מינרבה בשיתוף עם משרד המדע של גרמניה. השנה הפרס הוענק לחוקרים בתחום מדעי החיים ורפואה .
תומאס רחל ,סגן השר במשרד החינוך והמדע הגרמני העניק את פרס ARCHES לשני צוותים של חוקרים צעירים גרמנים-ישראלים. בדבריו בטקס שיבח סגן השר הגרמני את כושר החדשנות הטמון בשיתוף הפעולה של גרמניה וישראל בתחום המחקר: “פרס ARCHES הינו מרכיב חשוב לבניית שיתוף הפעולה עם ישראל, שמגוונו הרחב והיקפו יוצרים שיתוף פעולה ייחודי בין מדינות. המחקר המשותף בונה גשרים בין בני האדם בשתי המדינות. והדבר מתבצע תוך שיתוף פעולה ברמת המצוינות הגבוהה ביותר”.
הפרס, בגובה 200,000 אירו כל אחד משמש למימון פרויקטים נוספים של חוקרים צעירים בשתי המדינות. פרס ARCHES נוסד ב- 2008 ע”י משרד החינוך והמחקר הגרמני לרגל שנת המדע הישראלית-גרמנית.
החוקרים אשר זכו השנה הינם פרופ’ ארז לבנון מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר אילן וד”ר עמרי קורן מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת בר- אילן זו הפעם הראשונה ששני חוקרים מאותה אוניברסיטה זוכים בפרס זה .
פרופ’ ארז לבנון מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר אילן זכה בפרס על מחקר משותף עם ויאן-פיליפ יונקר ממרכז מקס דלבריק לרפואה מולקולרית של אגודת הלמהולץ על מחקרם ” Genome-wide cartography of post transcriptional modifications in vertebrate brain development”
מחקרם של פרופ’ ארז לבנון ושל יאן- פיליפ יונקר עוסק בחקר הגנום, באופנים שבדרך כלל חורגים מאופן ההתבוננות המסורתי במידע גנומי. הנחה מרכזית בביולוגיה היא, שכל האינפורמציה הנדרשת להתפתחות ותפעול יצור חי, מקודדת בדנ”א באופן שאינו ניתן לשינוי במהלך חייו וכן שאותן הוראות זהות נמצאות בכל אחד מהתאים של היצור. נגזרת מיידית מהתפיסה הזאת היא התובנה, שכל שינוי ברצף נובע בוודאי משגיאה. פרופ’ לבנון מסביר “לעומת הראיה הזו, אנחנו בעיקר מתמקדים במנגנונים טבעיים שמסוגלים לשנות את המידע המקודד בדנ”א הן באופן ישיר ע”י שינוי הגנום , או בתהליכים שמסוגלים לגוון את הרצף במורד זרם המידע , כאשר פיסות של דנ”א מועתקות לצורך ביצוע ההוראות שטבועות בהם. תהליכים אלה קרויים “עריכת דנ”א” או ‘עריכת רנ”א, בהתאמה’ בעוד עדויות לקיום מנגנונים אלו היו קיימות מזה שנים, הם נתפסו כאזוטריים או כיעודיים לצורך שיבוש תוכנת הגנום של וירוסים תוקפים ובכך לנטרלם”.
פרופ’ לבנון מוסיף “המחקר בתחום פתח צוהר לא צפוי ליקום שלם של מורכבות שנמצאת ברחבי ממלכת החי והוביל לגילוי תבניות חדשות באבולוציה. התגלית המרגשת ביותר עד כה היא זו שמצאנו לאחרונה והיא מנגנון עריכת הרנ”א שמנוצל ע”י מחלת הסרטן כדי להקנות לתאיו יתרון הישרדותי . כך חשפנו עולם של מוטציות שהיו בלתי נראות עד כה. במסגרת המחקר הנוכחי נעסוק בהבנת חלקם של התהליכים האלה ביצירת המבנה המורכב של המוח. נעשה זאת תוך שימוש בטכנולוגית מיפוי ייחודית המאפשרת למפות כמות עצומה של מולקולות רנ”א לקואורדינטות מרחביות במח. אנחנו מתכננים לשלב את הידע של שני המעבדות כדי לבנות את סט המפות הראשון של התפתחות המח ברזולוציה של מודיפיקציות ברנ”א, כדי להבין את תפקיד יצירת המוח הלא הוא האיבר המתוחכם ביותר
ד”ר עומרי קורן מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת בר אילן זכה בפרס על מחקר משותף עם ורפאלה טפרינו ממכון הלמהולץ לגנטיקה ניסוית במינכן. הפרויקט של השניים נושא את הכותרת ” Some-to-germline information transfer and epigenetic inheritance: the role of the gut microbiota”.
מחקרם של ד”ר עומרי קורן ושל רפאלה טפרינו עוסק בתפקיד של מיקרוביום המעי בהורשה אפיגנטית. מדובר במחקר פורץ דרך המשלב שני התחומים. זו הפעם הראשונה בעולם שבודקים הורשה אפיגנטית בעכברים סטריליים.
ד”ר קורן מסביר את המחקר “מטרת המחקר הינה לבדוק את הקשר בין שני תחומים חדשניים בעולם המדע כיום- בין המיקרוביום, אוכלוסיות החיידקים החיים בתוכינו, לבין אפיגנטיקה מורשת- השפעות סביבתיות על גבי רצף הדנ”א שלנו אשר יכולות לעבור בתורשה לדור הבא. במחקר זה בחרנו לבחון את הקשר בין שני תחומים אלה על ידי גורם סביבתי המשפיע על שניהם- דיאטה עשירה בשומנים. הניסיון הוכיח שדיאטה כזו גורמת לעכברים לעלות במשקל, להשמנת יתר ולשינויים בהרכב חיידקי המעי. בנוסף, אנו משערים כי דיאטה עשירה בשומנים גורמת לשינויים אפיגנטיים בזרע ואולי אף להשפיע על מבנה האשכים ועל תהליך יצירת תאי זרע. לפיכך, בניסויים המתוכננים ייבחנו תחילה ההשפעות הפיסיולוגיות הנגרמות לעכברים רגילים ועכברים סטריליים (נטולי חיידקים) מדיאטה עשירה בשומנים”. ד”ר קורן מצפה כי יהיו שינויים פיסיולוגיים משמעותיים בעכברים בעקבות השינוי הדיאטטי, אך אלו עשויים להיות שונים בקרב עכברים סטריליים, אם החיידקים אכן מעורבים בתהליך. בהמשך נבחן, האם דיאטה עשירה בשומנים גורמת לשינויים אפיגנטיים העוברים בתורשה, כלומר האם הצאצאים של העכברים שקיבלו דיאטה עשירה בשומנים מראים פיסיולוגיה ייחודית והאם זה קורה גם בעכברים סטריליים” אומר ד”ר קורן .
פרופ’ אריה צבן סגן הנשיא למחקר באוניברסיטת בר אילן הודה למשלחת הגרמנית על הענקת הפרס ובירך את פרופ’ לבנון וד”ר קורן . ” התרגשתי מאוד כשהבנתי ששני החוקרים הזוכים מאוניברסיטת בר אילן זכו בפרס של קרן מינרבה היוקרתית . מדובר בשני חוקרים פורצי דרך אשר מדגימים בענווה ובחריצות אינסופית מהי חשיבה מחוץ לקופסא והתוצאות המרשימות ניכרות בהתאם” אמר פרופ’ צבן . הוא הודה לממשלת גרמניה, לסגן שר המדע הגרמני מר תומאס ראכל ולקרן מינרבה על הענקת הפרס השנה לשני חוקרים מאוניברסיטת בר אילן . “אוניברסיטת בר אילן שמחה וגאה בשיתוף הפעולה הפורה עם משרד המדע הגרמני ואני מקווה שבעתיד נזכה לראות עוד הרבה שיתופי פעולה פוריים מן הסוג הזה ואף יותר. כסגן נשיא למחקר אני מקווה שחוקרים מאוניברסיטת בר אילן יזכו לעוד מחקרים פורצי דרך כדוגמת מחקרם של פרופ’ לבנון וד”ר קורן”.
