אבולוציה וטבע

מבנה הצדפה מתוך הספר "Studies on the reproduction and artificial propagation of fresh-water mussels" משנת 1912

מולים (צדפות) להצלת עוברים

  • אין תגובות
תסמונת היויו - הרזיה והשמנה. איור: אלית אבני-שרון

חיידקי המעיים תורמים לתסמונת "ההשמנה החוזרת"

  • 2 תגובות
לווייתן גדול סנפיר בזמן ארוחה. תצלום: David Rosen / flickr.

על מה מדברים לווייתנים בזמן האוכל?

  • אין תגובות
איור אמן של פגיעת האסטרואיד שהובילה להכחדת קרטיקון-שלישון, בה גם נכחדו הדינוזאורים. מקור: נאס"א / Donald E. Davis / ויקימדיה.

עלייתם לגדולה של היונקים

  • 39 תגובות
ביו האקרים. Photo credit: damienvanachter via Foter.com / CC BY-NC-SA

ביו האקרים מחפשים דרכים טובות יותר לייצר גנום צמחים שיתן יבולים גדולים יותר

  • אין תגובות
מימין: מאיה שמיר, דניאל דר ופרופ' רותם שורק. סלילים קצרים

מישהו כיבה את המתג

  • אין תגובות

מירוץ החימוש הימי

  • אין תגובות
עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה. איור: national review of medicine

השמדת חיידקים בעזרת אלומת אלקטרונים

  • אין תגובות
הדמייה של אונות המוח האנושי. מקור: ויקימדיה / Allan Ajifo.

נגיפים פורצים למוח

  • אין תגובות
חסילון המנטיס הטווסי, תמונה מאת Silke Baron CC By 2.0,

אבחון סרטן בהשראת חסילון המנטיס

  • אין תגובות
הדמיה של שימוש במחט ביומימטית בניתוח. איור: אימפריאל קולג' לונדון

מחט לניתוח מוח בהשראת צינור ההטלה של הצרעה

  • תגובה אחת
פרדוקס התרנגולת והביצה. צילום: shutterstock

הסיפור המלא על אודות הביצה והתרנגולת

  • 14 תגובות
תהליך פירוק חומרים בתוך התא - תיאור המנגנון שגילה זוכה פרס נובל לרפואה לשנת 2016 יושינורי אוסומי

פרס נובל לרפואה ליושינורי אוסומי – מגלה תהליך הובלת חומרי התא לפירוק

  • 4 תגובות
כרפס הביצות. תצלום: שימי רף

זרעי קיץ

  • 2 תגובות
מעטפת דמוית נגיפים המסוגלת להעביר חומר גנטי ריפויי לתוך תאים אנושיים [באדיבות American Chemical Society]

פיתוח הנגיף המלאכותי הקטן ביותר

  • אין תגובות
מגדל קידוח להפקת גז מפצלי שמן בפנסילבניה. מתוך ויקיפדיה

סוג חדש של חיידקים נמצא בקידוחי סדיקה הידראולית

  • אין תגובות
בור באדמה: מאובני הומו נַאלֶדי התגלו במערה בדרום אפריקה, באזור שנודע כערש המין האנושי. (הצילום באדיבות ג'ון הוקס מאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון, ואוניברסיטת ויטווטרסרנד)

האדם הקדמון המִסתורי

  • 3 תגובות
תיאור סכמטי של התא הביו-פוטו-אלקטרוכימי שפותח בטכניון.

פיתוח בין-תחומי בטכניון: תא המייצר חשמל ומימן מעלי תרד באמצעות אור השמש

  • 3 תגובות
צרעה בהגדלה במיקרוסקופ. צילום: shutterstock

160 מיליון צרעות טפיליות שוגרו מישראל לדרום אפריקה לחיסול מזיקים בדרך טבעית ונקיה

  • 3 תגובות
כך נוצר ביופילם על דופן של ספינות. איור: Woode Hole Oceanographic institution

מניעת ציפוי ביולוגי תת מימי על כלי שייט בהשראת בע"ח ימיים (חלק 2)

  • אין תגובות
ג'ירף נובי. צילום: ויקיפדיה

ניתוח גנטי מעלה: ישנם ארבעה מינים של ג'ירפות, לא רק אחד

  • 5 תגובות
גחליליות ביפן. לגחליליות יש תכונות שהופכות אותן לחשובות במארג האקולוגי תצלום: zabby

לאן נעלמו הגחליליות?

  • תגובה אחת
וירוס השפעת מזן A. מתוך ויקיפדיה

הנגיפים המטריפים

  • 4 תגובות
מושבת חיידקים. צילום: shutterstock

חיים בסרט: כך החיידקים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה

  • תגובה אחת
פרחים מוליכים חשמל? זה לא סתם: בעתיד אפשר יהיה ליצור ממשקי צמח-אלקטרוניקה משוכללים בהרבה. ורדים. צילום: shutterstock

לא רק פרח

  • תגובה אחת
גלעיני זיתים בני 7,000 שנה שהתגלו בתל-צף, והעידו על חקלאות מוקדמת מכפי שסברו עד כה. צילום: אלי גשטיין, עבור אוניברסיטת חיפה

גלעיני זיתים מלפני 7,000 שנים מגלים כי אבותינו דאז כבר היו חקלאים

  • 5 תגובות
הסרטן המתאגרף. מתוך ויקיפדיה

המתאגרף מים סוף

  • תגובה אחת
נמלים באיזור ביצות ביגודי באוגנדה. צילום: shutterstock

חכמת ההמונים של הנמלים

  • 3 תגובות
ננורובוטים חיידקיים תוקפים גידול סרטני. איור: האוניברסיטה הטכנולוגית של מונטריאול

ננו רובוטים העשויים חיידקים יתקפו במדויק תאים סרטניים במקום הכימותרפיה הנוכחית והכוללת

  • 4 תגובות

כוחנו באחדותנו

  • 3 תגובות
צימדה - יצורים חיים ימיים הנדבקים לספינות. צילום: יוסי כהן

מניעת ציפוי ביולוגי תת מימי על כלי שייט בהשראת בע"ח ימיים (חלק 1)

  • תגובה אחת
תיקן. מתוך ויקיפדיה

תיקנים – מכל מלמדי השכלתי (לא לבעלי לב חלש)

  • אין תגובות
התייבשות בתי הגידול הלחים פוגעת באוכלוסיית הצפרדעים והקרפדות. צילום: Mateja Bedenčič, Flickr

מכת צפרדע

  • תגובה אחת
חיטה. מתוך ויקיפדיה

מחקר חושף פוטנציאל לביות מודרני של צמחי מאכל

  • אין תגובות
אילנית החלב. באדיבות גיל וויזן

חומר הגנה דביק של אילנית החלב

  • אין תגובות
השכבה הכחולה-אפורה (משמאל) מעניקה לחיטה עמידות לפתוגנים. כאשר השתיקו המדענים את הגנים האחראיים לייצור שכבה זו, גדלה החיטה בצבע ירוק מבריק (מימין)

המדען בשדה החיטה

  • 2 תגובות
היתוש נושא נגיף הזיקה. צילום מתוך ויקיפדיה

יבמ תורמת עוצמת מיחשוב למאבק בנגיף הזיקה

  • אין תגובות
URSs, כאמור, מעכבים תרגום חלבונים ועלולים להיות קטלניים לתא ולאורגניזם כולו. חלקו הימני של התרשים מציג את "מנגנון הנזק" שלהם, וחלקו השמאלי של התרשים מציג תהליך נורמלי ותקין בהעדרם של URSs.למעלה: המידע הגנטי, המקודד את רצף חומצות האמינו, מגיע לריבוזום בעזרת מולקולה הקרויה mRNA. חומצות אמינו (עיגולים צבעוניים) מצטרפות לכדי רצף והחלבון החדש נדחף החוצה מתעלת היציאה של הריבוזום. בצד שמאל נראה רצף רגיל היוצר חלבונים נורמליים ואילו בצד ימין מכילה שורת חומצות האמינו את ה-URS החזק CMYW (בחיידקי E. coli), הבולם את החלבון בדרכו החוצה וכך מונע תרגום של חלבונים נוספים. באמצע: בצד שמאל מתארגנים החלבונים בצברים נורמליים, ואילו בצד ימין – בהשפעת ה-URS - מתורגמים פחות חלבונים תקינים ונוצרים חלבונים פגומים שלא תורגמו עד הסוף. למטה: תאים של החיידק E. coli גדלים על צלחות בנוכחותו (+) או בהעדרו (-) של IPTG - חומר הגורם לתרגום חלבונים. משמאל, כלומר בצד התקין שבו החלבון המתורגם (+) אינו מכיל URS, מספר מושבות החיידקים זהה למספר מושבות החיידקים שגדלו ללא פקודת תרגום (-). מימין, בצד המשובש שבו החלבון המתורגם מכיל URS (+), מספר המושבות קטן בהרבה ממספר המושבות שגדלו ללא פקודת התרגום (-).

אבולוציה מולקולרית מעלימה רצפים קטלניים

  • אין תגובות
חקלאים מצרים קדמונים. מתוך ציור שהתגלה בארון קבורה בעיר תבאי שהיתה בתקופה מסויימת בירת מצרים.

דנ"א קדום מלמד על ההיסטוריה הגנטית המורכבת של החקלאים הקדומים בעולם

  • 4 תגובות
תמונה של האלמוג פוסיליפורה. הצבע האדום מגיע מהאצות השיתופיות שחיות עם האלמוג. צילום: Scripps Institution of Oceanography

אוקיינוס מתחת למיקרוסקופ

  • אין תגובות
מימין לשמאל: פרופ' ציון פחימה, המכון לאבולוציה, אוניברסיטת חיפה מיכל דוד, המחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר אילן פרופ' אברהם קורול, המכון לאבולוציה, אוניברסיטת חיפה פרופ' אהוד ויס, המחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר אילן ד"ר שריאל הובנר, מיג"ל, המכללה האקדמית תל-חי ד"ר אורי דוידוביץ, המכון לארכיאולוגיה, האוניברסיטה העברית. צילום: יוני רייף, דוברות אוניברסיטת בר-אילן

ביות השעורה החל בישראל באיזור הגליל

  • תגובה אחת
האבולוציה האנושית, על פי תהום. איור: shutterstock

האם האבולוציה האנושית נמשכת?

  • 146 תגובות
סוסי פרא ברמת הגולן. איור: shutterstock

חייהם הסודיים של הסוסים

  • 3 תגובות
Yutyrannus huali - דינוזאור בעל נוצות שהתגלה בסין בשנת 2012 ושני פרטים של דינוזאורים מנוצים קטנים יותר Beipiaosaurus. איור: ד"ר בראין צ'ו

הפרכת שישה מיתוסים אודות הדינוזאורים

  • 7 תגובות
שרשרת האבולוציה מהקוף לאדם. נחמדה אבל לא כל כך מדויקת. מתוך ויקיפדיה

לקראת האולימפיאדה: המקורות האבולוציוניים של הספורט

  • תגובה אחת
Cellulase 1JS4, a common enzyme found in detergents Credit: Pratulka/cc.

ביומימיקרי ואבקות כביסה

  • 2 תגובות
"מערכות השורשים הסבוכות של עצים קרובים יוצרות רשת שדרכה יכולים לעבור חומרים". צילום: Matthew Britton, Flickr

הרשת הסודית של העצים

  • 5 תגובות
חיידקים שאוכלים אוויר ומייצרים דלק. איור: פרופ' רון מילוא, מכון ויצמן

חיידקים שאוכלים אוויר ומייצרים דלק

  • 30 תגובות
הדליפה במפרץ מקסיקו הותירה אחריה הרס עצום ונזקים שחלקם בלתי הפיכים. צילום: Green Fire Productions, Flickr

חיידקים מפרקי נפט

  • 5 תגובות
ד"ר ניק לונגריץ' ממרכז מילנר לחקר האבולוציה. צילום: אנתוני פרותרו, מאוניברסיטת באת '

היונקים כמעט נכחדו עם הדינוזאורים

  • 2 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש