אבולוציה וטבע

פסולת פלסטיק על גבי מלפפון ים. שונית האלמוגים באילת. צילום: גיארמו בן-נעים אנדרסון.

זיהומי פלסטיק נמצאו בבעלי חיים ימיים לכל אורך חופי ישראל בים התיכון ובים סוף

  • 2 תגובות
עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה. איור: national review of medicine

שיטה חדשה לאומדן יעילותם של "קוקטיילים אנטיביוטיים"

  • אין תגובות
כרישה בקרבת תחנת הכוח בחדרה. חגי נתיב – תחנת מוריס קאהן לחקר הים, אוניברסיטת חיפה.

סילבי וג'ודי הכרישות חזרו להתרבות במי תחנת הכוח בחדרה

  • תגובה אחת
חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. אילוסטרציה: shutterstock

גנים עמידים לאנטיביוטיקה

  • 3 תגובות
כרישות בחופי תחנת הכוח בחדרה. צילום: חגי נתיב – תחנת מוריס קאהן לחקר הים

הכרישות חוזרות לחופי חדרה

  • תגובה אחת
האדם הניאנדרטלי. מתוך ספר לימוד רוסי על האבולוציה של האדם משנת 2009. Neveshkin Nikolay / Shutterstock.com צילום: shutterstock

על הניאנדרתלים והכחדתם

  • 9 תגובות
עתיד האבולוציה האנושית. איור: shutterstock

האבולוציה האנושית עדיין מתרחשת ואולי אף מגבירה את הקצב

  • אין תגובות
חיידקים קטלניים: מושבות של בצילוס אנתרציס שגודלו על מצע אגר במעבדה. מקור: U.S. Army Medical Research Institute of Infectious Diseases.

שיפור המעקב אחר המבנה התלת-ממדי של מושבות חיידקים למניעת עמידותם לאנטיביוטיקה

  • אין תגובות
אמנון כחול | צילום: Tripp Davenport

סלקציה גנטית לעמידות לקור בדגים טרופיים משנה את הרכב המיקרוביום ואת תגובתו לקור

  • אין תגובות
פרות מתות ממחלות המועברות על ידי זבוב הצהצה, דרום אפריקה, 1896. מתוך ויקיפדיה

גם לזבוב הצהצה חם

  • תגובה אחת
עץ קקאו. מתוך ויקיפדיה

חוקרים מצאו שצמח הקקאו בוית 1,500 שנה מוקדם מכפי שסברו

  • תגובה אחת
בית חולים לשעת חרום שהוקם בקנזס במהלך התפרצות השפעת הספרדית. צילום: מוזיאון הבריאות הלאומי. מתוך ויקיפדיה

מאה שנים של שפעת

  • 2 תגובות
חלקיקי אצות שנפלטו מדגימות שהודבקו בנגיף. במקום חלקיקים שגודלם עד מיקרון, התגלו שרידי פיטופלנקטון בגודל של עד ארבעה מיקרונים

לאן הולכות האצות לאחר שהן מתות

  • 2 תגובות
הטפיל חומק ממערכת החיסון על ידי החלפת אנטיגן. צבעי האדום והירוק ממחישים את ההבדל בין האנטיגנים שמציגים הפרטים השונים. הדי-אן-איי מוצג בכחול. באדיבות לאורה מולר

קבוצת מחקר בינלאומית פיצחה את רצף הגנום ואת מבנה הגנום של טפיל השינה הקטלני Trypanosoma brucei

  • אין תגובות

חברת ההזנק פלנטארק-ביו פיתחה תכשיר ידידותי לסביבה נגד טפיל חדקונית הדקל

  • 2 תגובות
בית החולים שערי צדק בירושלים. צילום: zeevveez from Jerusalem, Israel - Share-Tzedek Hospital Star of David, CC BY 2.0, קישור

חסינות עדר וחצבת: למה אנחנו צריכים לשאוף לכיסוי חיסון של 100%

  • 4 תגובות
ארכיאופטריקס מתקופת היורה. כעת נמצא היצור שקדם לו - שהיו לו תכונות של זוחלים ועופות בו זמנית. איור: shutterstock

התגלה מין חדש של 'החוליה החסרה' בין דינוזאורים לציפורים

  • 4 תגובות
אתר הקשירה. החוקרים נטלו מהנגיף מקטע, אשר ידוע כמעורב בזיהוי הקולטן (מסומן בצבעי הקשת), בעודו קשור למקטע המקביל בקולטן (מסומן באפור), ויצרו מהם גבישים לשם בחינתם באמצעות קריסטלוגרפיה בקרני רנטגן. הכדור הסגול – יון הסידן שסייע לתהליך הקשירה

התגלה מנגנון הדבקה ייחודי, שבו משתמש נגיף קטלני כדי לאתר את תאי המטרה בגוף ולהיקשר אליהם

  • תגובה אחת
הכחולית השרשרתית אנבאנה לאחר 24 שעות בתנאים דלי חנקן. התאים שהתמיינו לתאים מקבעי חנקן (הטרוציסטים) זורחים בירוק בהיר, וביניהם – תאים פוטוסינתטיים

להתפתחות תבניות ביולוגיות, ולו הפשוטות ביותר, נדרש מעט רעש

  • 6 תגובות

העדות הקדומה ביותר לחקלאות ימית לפני 3,500 שנים – במזרח הים התיכון

  • תגובה אחת
חדשות העטלף. צילום: מכון ויצמןודעות לעיתונות קטעי עיתונות לקבלת הודעות לעיתונות פרסים ומינויים מבקרים במכון אירועים הורידו ללא תשלום את אפליקציית "מגזין המכון" למכשירי iPAD ואנדרואיד סיורים ייחודיים במכון ויצמן למדע Weizmann House Facebook מדעני מכון ויצמן למדע מדדו לראשונה פעילות של תאי עצב בעטלפים בזמן תעופה 18 אפר' 2013 נוירוביולוגיה הממצאים, שהתקבלו באמצעות מערכת אלחוטית ממוזערת, מספקים מידע ראשון על אופן ההתמצאות של יונקים במרחב תלת-ממדי ** ד"ר אולנובסקי יספר על מחקריו בארוע "מדע על הבר" ב-24 באפריל (אוטו בר, אבן גבירול 76) יכולת הניווט וההתמצאות במרחב הכרחית להישרדות – היא שמאפשרת למצוא מזון ומחסה, להתחמק מטורפים, ועוד. מחקר של ד"ר נחום אולנובסקי ותלמיד המחקר מיכאל ירצב ממכון ויצמן למדע, שמתפרסם היום (שישי) בכתב-העת המדעי Science, מגלה לראשונה כיצד מיוצג המרחב התלת-ממדי במוח של יונקים. המחקר נעשה באמצעות מערכת ממוזערת ייחודית, שפותחה במיוחד למטרה זו, אשר מאפשרת למדוד פעילות של תאי עצב בודדים בזמן תעופה. השאלה כיצד בעלי-חיים מתמצאים במרחב נחקרה רבות, אך עד כה רק בהקשר דו-ממדי. ידוע כי קיימים "תאי מקום", שהינם תאי עצב השוכנים בהיפוקמפוס – מבנה מוחי שקשור בזיכרון, ובפרט בזיכרון מרחבי. כל אחד מתאי המקום אחראי על אזור מוגדר במרחב, ומשגר איתות חשמלי כאשר בעל-החיים נמצא באזור זה. באופן זה, כל תאי המקום יוצרים, יחד, ייצוג מלא של המרחב כולו. אך למעשה, הניווט של בעלי-חיים רבים, ושל בני-אדם, נעשה במרחב תלת-ממדי. ועם זאת, ניסיונות להרחיב את היריעה משני ממדים לשלושה נתקלו בקשיים. אחד הניסיונות הבולטים בתחום זה בוצע בשיתוף בין אוניברסיטת אריזונה לסוכנות החלל האמריקאית, נאס"א. במסגרתו שוגרו חולדות לחלל (במעבורת החלל). בסופו של דבר, הניסוי לא סיפק את הנתונים הדרושים מאחר והחולדות אומנם נעו בחוסר כבידה בחלל תלת-ממדי, אך למעשה הן רצו על מסלול קווי, חד-ממדי. ניסיונות אחרים, שהשתמשו בהטלות של המרחב התלת-ממדי על משטח דו-ממדי, נכשלו גם הם. המסקנה הייתה שכדי להבין תנועה במרחב תלת-ממדי הכרחי לאפשר לבעל-החיים לנוע באופן שממלא את כל שלושת הממדים; כלומר, יש לחקור בעלי-חיים מעופפים. ד"ר אולנובסקי בחר בעטלף פירות ישראלי – בעל-חיים נוח לניסויים, וגדול יחסית, ולכן אפשר לחבר אליו מערכות מדידה ורישום אלחוטיות, שאינן מפריעות לתנועתו החופשית. מאמץ הפיתוח של מערכת המדידה המתוחכמת נמשך מספר שנים, תוך שיתוף פעולה בין ד"ר אולנובסקי לבין חברה מסחרית בארה"ב. בסופו התקבלה מערכת אלחוטית, קלה (משקלה 12 גרם, כ-7% ממשקל העטלף), ובה אלקטרודות המודדות את פעילותם של תאי עצב בודדים במוח העטלף. אתגר נוסף שעמד בפני המדענים היה להתאים את התנהגות העטלפים למטרת הניסוי. באופן טבעי, העטלפים עפים ליעדם – לדוגמה, לעץ הפרי – בקו ישר, כלומר באופן חד-ממדי, ואילו לצורך הניסוי היה עליהם לעופף בחופשיות כך שימלאו נפח תלת-ממדי. הפתרון לבעיה נמצא במחקר קודם של ד"ר אולנובסקי, בו עקב אחרי עטלפי פירות בטבע באמצעות מכשירי GPS ממוזערים וגילה, בין היתר, כי כאשר העטלפים מגיעים לעץ הפרי, הם מקיפים אותו ונעים באופן שממלא את כל החלל שסביב לעץ. כדי לדמות מצב זה במעבדה – שהיא מעין מערה מלאכותית המצוידת בציוד לניטור מלא של העטלפים – הותקן "עץ" מלאכותי עשוי מוטות מתכת, אליהם מחוברות קעריות עם פירות. מדידת הפעילות של תאי עצב בהיפוקמפוס של העטלפים הראתה לראשונה כי ייצוג המרחב התלת-ממדי במוח דומה לייצוג דו-ממדי: כל אחד מתאי המקום אחראי על זיהוי אזור מסוים בחלל ה"מערה", ומשגר איתות חשמלי כאשר העטלף נכנס לאזור זה. אוכלוסיית תאי-המקום כולה יוצרת כיסוי מלא של נפח ה"מערה" כולה. בדיקה מדוקדקת של האזורים עליהם אחראים תאי המקום סיפקה פתרון לשאלה שנויה במחלוקת – האם קיים "שוויון" בתפיסת שלושת הממדים, לדוגמה, האם הרזולוציה של תפיסת הגובה במוח זהה לזו של האורך והרוחב. הממצאים מראים כי האזור עליו אחראי כל אחד מתאי המקום הוא כדורי, כלומר הרזולוציה אכן אחידה בשלושת הממדים. החוקרים מציינים כי יתכן שבבעלי-חיים שאינם מעופפים, אשר נעים למעשה במרחב שטוח, רמת הרזולוציה בצירים השונים אינה אחידה. יתכן, לדוגמה, שבעלי-חיים כאלה צריכים להיות רגישים יותר לשינויים בציר האורך והרוחב, ופחות לשינויים בציר הגובה. לגבי בני-אדם זוהי שאלה מעניינת במיוחד, שכן מצד אחד הם התפתחו מקופים שמקפצים במרחב תלת-ממדי, מענף לענף, אך מצד שני, תנועתם האופיינית היא במרחב דו-ממדי. ממצאי המחקר מספקים תובנות חדשות על התפקודים הבסיסיים של המוח: ניווט, זיכרון מרחבי, ותפיסה מרחבית, וזאת במידה גדולה בזכות פיתוח הטכנולוגיה החדשנית שאיפשרה לראשונה להציץ לתוככי המוח של חיה המעופפת באופן טבעי. ד"ר אולנובסקי מאמין כי בטווח הארוך יפנה חקר המוח למחקר טבעי ככל האפשר, כלומר יחקור את הבסיס המוחי של התנהגות בעלי-חיים במתקני מעבדה בהם מחקים את התנאים בטבע, או אף כאשר הם מצויים בסביבתם הטבעית ממש, בזמן ביצוע מטלות טבעיות. עטלף פירות ישראלי. צילום: ד"ר יוסי יובל/מכון ויצמן למדע עטלף פירות ישראלי. צילום: ד"ר יוסי יובל/מכון ויצמן למדע

מנגנון מוחי חדש הודגם בעטלפים; משמש לקידוד עצבי של המרחב הפיסי

  • תגובה אחת
אנשי המעבדה לגנטיקה של מחלות צמחים באוניברסיטת בר-אילן וחברת זרעי ג'נסיס בוחנים את היבולים של הבזיליקום העמיד למחלת הכשותית. צילום: אוניברסיטת בר אילן

הגנים שמצילים את הבזיליקום ממחלה

  • 6 תגובות
קטלנים. צילום: מתוך ויקיפדיה

זיהום PCB מאיים לחסל את הלווייתנים הקטלנים

  • אין תגובות
נמלת הגנב, CC 4.0

פיתוח אנטיביוטיקה בהשראת הנמלים

  • תגובה אחת
מתוך: "החיים מתחילים כאן". איור: כריסטינה סומרר

האושר לחיות, מתוך המבוא לספר החיים מתחילים כאן – החיפוש שאינו נגמר אחר האב הקדמון המשותף האחרון

  • אין תגובות
תן בעמק בית שאן, נובמבר 2017, עם חשד לכלבת. היה אפטי לגמרי והתקדם לעבר הרכב של הצלם ללא חשש. צילום: אביחי רן

כלבת – בבעלי חיים ובבני אדם – התפרצות בצפון ישראל

  • 2 תגובות
עש הירח המדגסקרי בוקע מהגולם. צילום: מתוך ויקיפדיה

'מיזוג לביש'

  • אין תגובות
קלייר מקפאדן, חוקרת במחלקה למדעי החברה עובדת במעבדה עם גולגלות בנות 4,000 שנה. צילום: האוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה ANU

המהפכה החקלאית גרמה להתפוצצות אוכלוסין בדרום מזרח אסיה לפני 4,000 שנה

  • אין תגובות
בקר עצבי זעיר שפותח על ידי חוקרים מאוניברסיטת קונטיקט יכול לספק ניתוח מדויק יותר של מיקרו רובוטים ביולוגיים, למשל שימוש בתיקנים במשימות חיפוש והצלה בבניינים שהתמוטטו. איור: אוניברסיטת קונטיקט

תיקן סייבורגי יוכל יום אחד להציל את חייכם

  • תגובה אחת
צברי נגיפים. איור: NIH Medical Arts

צברים רב-נגיפיים, ולא רק נגיפים בודדים, הם יחידות הדבקה יעילות של מחלות מדבקות

  • אין תגובות
מאובן של דיקינסוניה. צילום: האוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה (ANU)

שומן שגילו 558 מיליון שנה חשף את בעל החיים המוקדם ביותר בכדור הארץ

  • 2 תגובות
מולקולה. איור: shutterstock

מדענים זיהו חלבון שעשוי היה להתקיים בתחילת החיים

  • 9 תגובות
חיידקי מעיים. המחשה: shutterstock

השפעת תכשירים פרוביוטיים משתנה מאדם לאדם, ואף עלולה להיות לא רצויה

  • 8 תגובות
"איים ירוקים" בסוואנה. צילום: פרופ' רות שחק-גרוס, מהחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה

גללים בני 3000 שנה מגלים: כיצד שינה האדם לטובה את הסוואנה

  • אין תגובות

בדיקות DNA איפשרו לגלות בת תערובת של ניאנדרטלים ודניסובים

  • תגובה אחת
המין Candida albicans בהגדלה של פי 200. מתוך ויקיפדיה

חוקרים בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון ריפאו זיהומים פטרייתיים בעור באמצעות "מפעל חיידקים" זעיר

  • אין תגובות
חיידק הסטרפטוקוקס תוקף את רקמת הגרון. צילום: Shutterstock

שיפור היעילות של תרופות אנטיביוטיות, יאפשר להם להתמודד טוב יותר עם חיידקים

  • אין תגובות
תמונה של המזיק Fall ArmyWorm כפי שהתקבלה מחקלאי באיזור הנגוע בהודו באמצעות האפליקציה של חברת סאיילוג הישראלית. צילום באדיבות חברת סאילוג

ההזנק הישראלי ומלחמתו במזיקים בחקלאות באמצעות תבונה מלאכותית

  • 4 תגובות
חיטה. מתוך ויקיפדיה

פוענח ורוצף גנום החיטה

  • 3 תגובות
כשנמלה ניגשת לפריט מזון, היא מרגישה את הכוחות שמפעילות הנמלים האחרות שסוחבות אותו, ובהתאם מחליטה אם עליה למשוך את הפריט או להרימו

מחשבות מסלול מחדש

  • 9 תגובות
נביעות חמות בתוך האוקיאנוס, בסביבות אלה התגלו חיידקים בני 4.2 מיליארד שנה. מתוך ויקיפדיה

המודל ההיסטורי הראשון להיווצרות החיים קיבל חיזוק משמעותי

  • 3 תגובות
השוואה בין אדם מודרני להומו ארקטוס. איור: shutterstock

בני האדם לא התפתחו ממקור אחד, אלא שרדו ממגוון אוכלוסיות שהתערבבו ביניהן

  • 7 תגובות
סומית איילון. צילום: ד"ר דוד דרום.

מחקר חדש מצא קירבה בין סרטני מערות נדירים בישראל ובאיטליה

  • אין תגובות
ממשק אדם מכונה. איור: shutterstock

השלב הבא באבולוציה האנושית – חלק ב' ממשק אדם מכונה

  • תגובה אחת
העצמה אנושית. איור: shutterstock

השלב הבא באבולוציה האנושית – חלק א': היכן נמצאת הטכנולוגיה?

  • תגובה אחת
גנים קופצים. המחשה: shutterstock

העברת גנים בין מינים נפוצה הרבה יותר משחשבנו והאיצה את האבולוציה

  • 7 תגובות

עם הפנים לים

  • תגובה אחת
חקלאי מעבד אדמה באמצעות טרקטור. איור: מתוך pixabay.com

הגברת ייצור היבולים בעזרת האצת התהליך של נשימת אור

  • אין תגובות
אלינה פושקרב. צילום: מקס אפרטין

משפחה חדשה של חלבוני חישת אור התגלתה במי הכנרת

  • תגובה אחת
מכונית מונעת במימן של BMW. צילום מתוך ויקימדיה קומונס

חוקרים משלוש פקולטות בטכניון פיתחו טכנולוגיה לייצור חשמל ומימן מחיידקים חיים

  • 2 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש