מה גרם להכחדת הניאנדרטלים?

גם אם לא היה לאדם המודרני יתרון כלשהו על פני הניאנדרטלים סופם היה ידוע מראש כשהאדם המודרני התפשט באירופה, כך עולה ממחקר בראשות בתר דוקטורט ישראלי באוניברסיטת סטנפורד 

האדם הניאנדרטלי - מתוך ויקיפדיה, איור מהמאה ה-19תמונה בנחלת הכלל
האדם הניאנדרטלי – מתוך ויקיפדיה, איור מהמאה ה-19, תמונה בנחלת הכלל

העדות החיה לאדם הניאנדרטלי נמצאת כיום בגנום של האדם. מדענים משוכנעים כי בין אחוז אחד לחמישה אחוזים מהגנומים של האירופיים והאסיאתיים המודרניים מכילים DNA ניאנדרטלי – תזכורת לכך שבמשך תקופה של כ-15,000 שנים (באירופה; במזרח התיכון מדובר בעשרות אלפי שנים ) בני האדם המודרניים וניאנדרטלים  התקיימו זה לצד זה באירופה והזדווגו אלה עם אלה עד היעלמותם המוחלטת של הניאנדרטלים לפני 38,000 שנים.

מחקר של שני חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד שפורסם ביום שלישי ב  Nature Communications לוקח בחשבון גם תסריט שבו לא היה לאדם המודרני ולניאנדרטלים יתרון כלשהו זה על זה, ומוצא כי בכל מקרה הניאנדרטלים היו נכחדים.

החוקרים,  אורן קולודני, עמית מחקר פוסט-דוקטורט ופרופ' מרקוס פלדמן כתבו במאמר: "המודל הפשוט שלנו מעיד על כך שהגירה חוזרת מאפריקה ללבנט ולאירופה – אפילו בעצימות נמוכה – היתה מספיקה כדי לגרום להחלפת הניאנדרטלים בבני האדם המודרניים, גם אם לשני המינים לא היה יתרון סלקטיבי האחד על פני השני, וללא קשר להבדלים אפשריים בגודל אוכלוסייה בין שני המינים ", כותבים החוקרים.

פלדמן הוא זוכה פרס דן דוד מלפני מספר שנים באבולוציה. קולודני סיים תואר שני באוניברסיטה העברית ודוקטורט באוניברסיטת תל אביב. בראיון לאתר הידען הוא מסביר:

"אנחנו יכולים להעריך את העוצמה של התהליכים הסלקטיביים (ברירתיים) תוך הערכה של קצב התפשטות מוטציה. ככל שהמוטציה מתפשטת יותר מהר מקדם הסלקציה גבוה יותר. אם מתרגמים את ההנחה הרווחת, שלאדם המודרני היה יתרון, למתודולוגיה הזו של הערכת יתרון סלקטיבי, פירוש הדבר שאם  ההחלפה של הניאדנרטלים היתה מהירה, מקדם הסלקציה של האדם המודרני היה בהכרח גדול מאד, ואם היא היתה איטית אז המקדם היה קטן. אנחנו מאתגרים הנחה זו וטוענים שנכון קודם כל לשקול את האפשרות, הפשוטה יותר, שהניאנדרטלים לא נפלו מבני האדם המודרניים בכשירותם. לפי המודל שלנו, כל פעם שקבוצה, של מודרנים או של ניאנדרטלים, רצתה להתרחב, היה עליה להשתלט על טריטוריה. לשם כך צריך היה להתחרות בקבוצה שכבר ישבה שם, בין אם מדובר היה בניאנדרטלים או במודרנים.  לפעמים מודרנים החליפו ניאנדרטלים, לפעמים ניאנדרטלים החליפו מודרנים, ובדרך כלל וניאנדרטלים החליפו ניאנדרטלים אחרים ומודרנים החליפו מודרנים אחרים (בדיוק כפי שהמשיך וממשיך להתרחש לאורך כל ההיסטוריה).  בהחלט ייתכן גם שלפעמים נוצרו בריתות בין בני אדם מודרנים וניאנדרטלים נגד קבוצות אחרות.

אבל בניגוד לניאנדרטלים שנשארו באירואסיה ולא נדדו לאפריקה, בני האדם המודרניים עברו בגשר היבשתי הזה שוב ושוב, ונפגשו שוב ושוב בניאנדרטלים, עד שלבסוף כאשר אחרון הניאנדרטלים מת, לא היה מאגר גנטי שממנו ניתן היה לשמר את המין, לעומת האדם המודרני שכל הזמן הגיעו חבריו, גם אם בקצב נמוך, ומילאו את השורות.

"בהרצאות אני מדמיין את ג'יימס בונד נאבק עם הנמסיס שלו על גג של רכבת נעה. הם נעים הולך ושוב באופן די אקראי על פני הגג. בסוף אחד מהם יפול. בסופו של דבר רק אחד ישאר על הגג, השאלה מי זה יהיה. עכשיו בואו נוסיף לסיטואציה עוד הנחה – שג'יימס בונד כל פעם שהוא נופל מצליח להאחז במשהו ולטפס חזרה לגג. בסופו של דבר בהנחה כזו הוא חייב לנצח. ברגע שהנמסיס נופל נגמר המשחק." מסביר ד"ר קולודני.

אולי פשוט בני האדם המודרניים תפסו את הניאנדרטלים בתקופה חלשה?

"לא מעט מחקרים ניסו להסביר את הדברים באופן כזה:  אוכלוסיות הניאנדרטליים גדלו והצמטקו חליפות בגלל שינויי אקלים, ובמקרה התרחש איזשהו אירוע אקלימי שגרם להחלשתם ואז בני האדם המודרניים נתנו את המכה האחרונה. אין עדות ניצחת לכך. איננו רואים בזמן הקצר שלפני ההכחדה שינוי אקלימי ענק, וגם לא עדויות למגיפה. ההסבר שלנו הוא הסבר ניטרלי שלא מניח שום גורמים חיצוניים שאין עבורם עדויות משכנעות, אלא רק לוקח את מה שאנחנו יודעים במידה גבוהה של וודאות לגבי דפוסי ההגירה באותה תקופה: הגירה חוזרת ונשנית של מודרנים מתוך אפריקה צפונה, ושום הגירה של ניאנדרטלים בכיוון הפוך. המודל הפשוט שלנו, שנסמך רק על זה, מספיק כדי להסביר את היעלמות הניאנדרטלים. זה לא בהכרח שולל את ההסברים הקודמים:   יכול להיות שהיה לאדם המודרני יתרון על פני הניאנדרטלים ואולי גם שינויים אקלימיים פגעו בהם. אבל המודל מראה שגם אם לא, התוצאה היתה אותה תוצאה."

בהמשך למחקר החל קולודני בשיתוף פעולה עם פרופ' אראלה הוברס, ראש המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית ומומחית לתקופה, כדי לחקור מה התרחש בלבנט שבו לא התרחשה ההכחדה במשך עשרות אלפי שנים שבהן נראה ששני המינים חיו זה לצד זה. האם באותה תקופה הגיעו מדי פעם בני אדם ניאנדרטלים מאירופה למלא את השורות?

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

23 תגובות

  1. א.בן נר
    אני מסכים איתך בקשר לאי-הכחדה. בקשר לשפה, פחות.
    עד היום יש קבוצות אנשים שדרך חיים לא ממש השתנה מתקופת הניאנדרטלים. דרך חייהם לא כל כך רחוק מזו של קופי האדם. אז יכולת שפה זה כנראה לא הסיבה להתפתחות התרבותית שלנו.

  2. לניסים.
    הקביעה כי הניאנדרטלוס נכחד, אפשר שהיא שגויה. נכון יותר לומר כי נטמע באדם המודרני. הרי מלכתחילה אלה לא היו מינים שונים ונפרדים אלא שני זנים של אותו מין, (כמו למשל ירושלמים ותל-אביבים, כן?). הראייה – הם התרבו אלה עם אלה.
    לגבי התפתחות הסנטר. ובכן, אין מדובר רק בבליטה קטנה של הלסת התחתונה אלא בשינוי כל מבנה הלסת התחתונה, חלל הגרון, הלשון, ומיתרי הקול באופנים מורכבים המאפשרים את התפתחות הדיבור.
    לעניין תרומת הדיבור לאבולוציה של האדם, ראה להלן דיון בסיסי בנושא מהויקיפדיה:

    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%94#.D7.AA.D7.A4.D7.A7.D7.99.D7.93_.D7.94.D7.A9.D7.A4.D7.94

  3. א. בן נר
    אני לא בטוח שאנחנו מדברים על אותו דבר. "סנטר" זה בליטה בעצם הלסת התחתונה. יש לו השפעה מסויימת על הדיבור, כי הוא מגדיל את חלל הפה. אבל, מכאן ועד שיש לו השפעה על הצלחת המין האנושי בעולם, המרחק גדול. אם אתה חושב שלסנטר חשיבות כמו לרגליים, אז אנחנו כנראה מדברים על דברים שונים.

    להגיד שאבולוציה היא השערה זה כמו להגיד שהשמש היא השערה. מה תורמת האמירה הזו?

    בוא איתן לך רעיון אחר להכחדת הניאנדרטלים. לאדם המודרני יש שתי תכונות יחודיות. הראשונה היא הנטייה לנדוד ולשנות את מקום המגורים (אני לא מדבר על נדידה עונתית). השנייה היא היכולת להסתגל למזון ולתנאי סביבה שונים. הניאנדרטלים לא היו כאלה.
    עכשיו, באיזור המחייה המשותף לאדם ולניאנדרטלים, נוצר מחסור במזון עקב בצורת ארוכה. התגובה של שני המינים הייתה זהה – מגדלים פחות ילדים. התוצאה – נישארו בני האדם שחיו במקומות אחרים.

    עכשיו, כשאני קורא שוב את הכתבה, נראה לי שהם אומרים משהו מאד דומה….

  4. לניסים
    לומר כי כדבריך "ההשפעה של הסנטר על דיבור היא לא גדולה", זה בערך כמו לומר שהשפעת הרגליים על ההליכה היא לא גדולה.
    לגבי טענתך כאילו "היתרון האבולוציוני של השפה זו השערה שלך" אומר שני דברים:
    ראשית, בצניעות הראויה; הייתי שמח להיות הוגה הראיון הזה ברם-אולם הוא אינו פרי הגותי, קראתי אותו במקומות רבים ושונים ולמיטב זיכרוני, לראשונה קראתיו לפני כ-50 שנה בחוברת שהוציאה לאור חברת IBM על המוח והאבולוציה שערך צבי ינאי ז"ל ומאז בכתבים רבים נוספים.
    שנית, לגבי כל ראיון האבולוציה, הוא באופן כללי אינו אלא השארה. לא (רק) שלי אלא של רבים וטובים וחכמים ממני. נכון, יש לו ראיות ותימוכין לרוב, אך בכל זאת הוא אינו אלא בגדר השארה, וכך יישאר לעולם, אלא אם … יוכח כטעות.

  5. א.בן נר
    ההשפעה של הסנטר על דיבור היא לא גדולה, ובכל מקרה – אין ביסוס לטענה שזהו היתרון שלו. הסבר אחר הוא סלקציה מגדרית (תייר ודובסון). ועוד הסבר טוען שזה כלל לא התאמה, אלא תוצאת לוואי של המכניקה של התפתחות הגולגולת האנושית (לוונטין).
    אתה צודק שיכולת הדיבור שלנו תלויה בהרבה גורמים, החשובים הם איזורים במוח (ברוקה, וורניקה ואחרים), ואחרי זה מבנה תיבת הקול, שרירי הלשון והפנים וכן הלאה).
    היתרון האבולוציוני של השפה זו השערה שלך, ולא מבוססת על מה שאנחנו באמת יודעים. שים לב – אבולוציה היא לא תחרות בין מינים. אבולוציה היא (תוצאה של) תחרות בין פרטים באותו מין. מעבר לכך – אנחנו לא יודעים למי מהומינידים היה יכולת דיבור ולמי לא.

    אני מסכים שהשפה נותנת לנו יתרון עצום, והיא אחד הדברים הבודדים שיש לנו ואין לאף מין אחר (בסדר בסדר, גם סנטר….). אבל אין צידוק לטענה שזה קידם אותנו אבולציונית. יש בעלי חיים עם חיי חברה לא פחות משוכללים משלנו.

  6. לניסים
    לדעתי אנו בהחלט יודעים מה היתרון האבולוציוני המובהק שמעניק הסנטר לאדם, וזה יכולת הדיבור המשוכללת של האדם לעומת שאר בעלי החיים, המהווה את יתרונו האבולוציוני המשמעותי ביותר של האדם.
    יחד עם זאת חשוב לציין כי יכולת הדיבור האנושית כרוכה בהתפתחות של מערכות נוספות כגון: מרכז הדיבור במוח, השתכללות מערכת הפקת הקול, התאמת פעולת הלשון ומערכת הנשימה וכנראה מערכות נוספות.
    לשאלה מדוע רק אצל האדם התפתחה מערכת דיבור כל כך משוכללת התשובה היא כי, מערכת הדיבור נותנת לאדם יתרון כל כך רב על פני שאר בעלי החיים, יתרון המאפשר לאדם להכחיד מבעוד מועד, כל התפתחות של שפה משוכללת בבע"ח אחרים בעודה באיבה ובכך למנוע תחרות אבולוציונית על הדיבור כמשאב אבולוציוני.

  7. לניסים
    בעניין שרירי הלסת אתה צודק. אני מניח אם כך שבצורת הגולגולת המודרנית (שטוחה אנכית)
    יש בסנטר תוספת תמיכה מבנית ללסת התחתונה. העניין ראוי לבדיקה הנדסית אם עדיין לא נעשתה
    כזאת כחלק מאישוש תיאוריית האבולוציה המנחה אותנו שיש סיבה למבנים ביולוגיים ואיברים
    בבע"ח ואיני רואה סיבה אחרת לקיומו של הסנטר.

  8. לניסים
    בעניין שרירי הלסת אתה צודק. אני מניח אם כך שבצורת הגולגולת המודרנית (שטוחה אנכית)
    יש בסנטר תוספת תמיכה מבנית ללסת התחתונה. העניין ראוי לבדיקה הנדסית אם עדיין לא נעשתה
    כזאת כחלק מאישוש תיאוריית האבולוציה המנחה אותנו שיש סיבה למבנים ביולוגיים ואיברים
    בבע"ח ואיני רואה סיבה אחרת לקיומו של הסנטר.

  9. בנימין מאי
    אנחנו לא יודעים למה לבני אדם, ורק לבני אדם, יש סנטר. שרירי הלסת שלנו לא מתחברים לסנטר, אלא לחלק האחורי של עצמות הלסת.

  10. נראה כי קיימת הסכמה בין החוקרים כי האדם המודרני והנאנדרטלי הזדווגו בינהם וחיו בסמיכות אלה עם אלה. ניתן גם להניח כי דיברו והבינו אלה את אלה. המסקנה העולה מכך היא שאין מדובר בשני מינים שונים של אדם אלא אולי בשני זנים שונים של אותו המין. למה הדבר דומה למשל מתחום העופות, חסידה ונשר לא יכולים להזדווג בינהם, השונות הגנטית בינהם רבה מדי. לעומת זאת חסידה לבנה וחסידה שחורה יכולות להזדווג ולהעמיד צאצאים פוריים(!). השונות הגנטית בינהם מעטה ביותר.
    לפיכך המסקנה היא כי אנו איננו צאצאי האדם המודרני בלבד אלא מיזוג והכלאה (היברידיזציה) בין שני הזנים הללו של מין האדם, המודרני והניאנדרטלי.

  11. לניסים.
    מה שנכתב במאמר סביר בעיני, גם לאור העובדה שלא נמצאו
    פגיעות מכוונות רבות בשלדים של ניאנדרטלים (אם בכלל), אם היה הרג יזום
    של אוכלוסיות אני מניח שהיו הנמצאות עדויות לכך וכמובן הגנים הניאדרטלים
    שהאדם המודרני מחוץ לאפריקה נושא. בשים לב שמספר הגנים משתנה
    בין אוכלוסיות שונות ויש אף אוכלוסיות הנושאות גנים דניסובים, אפשר להניח
    שהיו לא מעט קשרים מיניים בין מיני האדם השונים (ולכן גם שרדו מספיק
    עדויות לכך, שהרי לא כל מפגש מיני מביא צאצא שורד המשאיר דורות אחריו),
    כאשר האוכלוסיה הגדולה יותר (האדם המודרני) העבירה יותר גנים משלה
    לדורות הבאים ולכן נעלמו יתר מיני האדם, ממש כמו שחתול הבית "מעלים"
    את חתול הביצות.
    המספרים הגדולים יותר של בני אדם מודרנים, הם תשובה גם לשאלתו של
    א. בן נר בעניין היציאות מאפריקה אליה. יותר בני פירושו יותר לחץ על אוכלוסיות
    לנדוד מצד אחד – וגם יכולת לממש מסע של אלה שאינם מרוצים – מצד שני.
    צריך גם לזכור שלא כל היוצאים מאפריקה פנו לאירופה ולכן די ברור שהאדם המודרני
    הוא ממש הצלחה הישרדותית בהשוואה לשאר מיני האדם, מה שמחזק
    את הטענה בדבר ההיעלמות הגנטית של שאר מיני האדם .
    בעניין המצח אתה טועה. הסנטר מיוחד לאדם המודרני כעוגן שרירי הלסת,
    שאר חלקי הפנים שוטחו אנכית בגלל מיקומו של הסנטר.

  12. לניסים
    אצל האדם כבונה כלים חברתי, מודרני או ניאנדרטל, האינטליגנציה היא גורם ההישרדות המשמעותי.
    אצל תנינים אלה הלסתות והגודל ואצל מינים אחרים ההסוואה, המהירות או מהירות הרביה הן גורמי הישרדות המשמעותיים.
    מדובר כמובן בהישרדות של מין או סוג ולא במקרה יחיד, של גאון שנולד פיסח ועיוור.

  13. התאוריה טוענת שהגירת האדם המודרני מאפריקה לאירופה היא הגורם להכחדת האדם הנאנדרטלי, אך נמנעת מלהסביר מדוע האדם המודרני היגר לאירופה בעוד הנאנדרטלי נמנע מלהגר לאפריקה. יש כאן חוסר סימטריה הדורשת הסבר, שהוא למעשה העומד בבסיס פתרון הבעיה. מדוע הנאנדרטלי קפא על שמריו במושבותיו באירופה בעוד האדם המודרני כבש שטחים חדשים והרחיב את תפוצתו מאפריקה לאסיה, אירופה ואוסטרליה?
    לכך התאוריה אינה מתייחסת.

  14. בתיילנד ובאפריקה אוכלים קופים. למה לא לחשוב על פיתרון גסטרונומי שהנאנדרטלים נעלמו כי אכלו אותם. מצאו כבר מערות שהיו בהם שלדים של ניאנדרטלים והומו ספיאנס.
    נא להגיב בעדינות ולהתחשב שאני לפני ארוחת צהריים.
    יום טוב
    יהודה

  15. בנימין מאי
    אני חושב שיש לך הנחה סמויה – למין אינטליגנטי יותר יש יותר יכולת השרדות. אם תביט בטבע, תראה שלא כך המצב. ואם תסתכל על האדם המודרני – אז המצב ממש הפוך….

  16. יש עניין אחד שמשום מה נעלם מהחוקרים (או לפחות לא קראתי עליו..). צורת הגולגולת.
    הגולגולת של האדם המודרני כוללת סנטר ולכן היא שונה בצורתה לעומת הגולגולת הזוויתית
    והמאורכת יחסית של טיפוסי האדם הקודמים. כך יכולה גולגולת קטנה וקלה להכיל
    מצד אחד מוח גדול ומצד שני לעבור בקלות בצוואר הרחם בזמן הלידה (הכל יחסי כמובן).
    בסופו של דבר צורת הגולגולת ונפחה קובעים את סיכויי השרידה בזמן הלידה ואת גודל
    המוח שהוא האיבר החשוב לשרידת המינים האנושיים – כלומר את סיכויי השרידה בבגרות.
    לכן ישנה אפשרות שההומו ספיאנס בא במספרים גדולים הרבה ופשוט "הטביע" את
    הניאנדרטלים ב"אוקינוס גנטי" – כמו שאפשר להבין מהמאמר.
    גולגולת שטוחת פנים כשל האדם המודרני גם מאפשרת תיקשורת משוכללת של הבעות
    פנים ומכך חברה משוכללת יותר – אבל זה כבר סיפור אחר …

  17. אפשר לחשוב כמה מודרנים או ניאנדרטלים היו בכל כדור הארץ? חיו כמה? עשרים מליון פרטים? חמישים מליון פרטים? ברוב העולם הצפיפות הייתה כל כך נמוכה שבכדי להגיע מקבוצה לקבוצה היית צריך ללכת ימים ארוכים. כולל באזורים פוריים ונעימים למחיה. ותמיד תמיד קבוצה שנמצאת בסיכסוך והייתה בנחיתות יכלה להגר לאזורים מרוחקים יותר. אולי הם הזדווגו כל כך הרבה שהניאנדרטלים פשוט נעלמו לתוך המודרנים?

  18. החלום הכי מסעיר אינטלקטואלית בימי חיי שיכול לקרות הוא שיבוט של אדם ניאדרטאלי . אבל בספק אם חוקי המוסר האוויליים של תקופתנו יאפשרו לתרחיש כזה לקרות .

  19. אם בכל מקרה הנאנדרטליים היו נעלמים אז אנו בני ההומוספיאנס, לא אשמים. תודה למדענים על הזיכוי מרצח גזע. אני משוכנע שהחוקרים צודקים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן