סיקור מקיף

מאובנים ממרוקו מסבכים את סיפור מוצאו של האדם המודרני

הממצאים, שגילם נאמד ביותר מ-300,000 שנה, מעלים שאלות חשובות על אודות המאפיינים המגדירים את המין הומו סאפיינס והאופן שבו נוצר האדם

גולוגולת מג'בּל איע'וּד. מקור: Ryan Somma.
גולוגולת מג’בּל איע’וּד. מקור: Ryan Somma.

מאת קייט וונג, הכתבה מתפרסמת באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל ורשת אורט ישראל 22.10.2017

השנה היא 1961. באתר לכריית המנרל בָּרִיט בג’בּל איע’וּד, כמאה קילומטר ממערב למרקש, נמצאה גולגולת אדם. בחפירות שנעשו בעקבות מציאתה נחשפו עוד עצמות של כמה בני אדם אחרים, לצד שרידי בעלי חיים וכלי אבן. תחילה נחשבו המאובנים לשרידים של נאנדרתלים בני 40,000 שנה, לאחר מכן שינו את זיהוים והם סווגו כשרידי הומו סאפיינס, ולבסוף נקבע שגילם הוא בערך 160,000 שנה. אבל השרידים מג’בּל איע’וּד נותרו מעט מסתוריים מכיוון שמבחינות מסוימות הם נראו פרימיטיביים יותר ממאובני הומו סאפיינס עתיקים מהם.

ואולם, כעת ראיות חדשות מחייבות את החוקרים לכתוב מחדש את סיפור השרידים מג’בּל איע’וּד. קבוצת חוקרים בראשות ז’אן-ז’אק היבלאן ממכון מקס פלאנק לאנתרופולוגיה אבולוציונית בלייפציג שבגרמניה חשפה עוד מאובנים אנושיים וכלי אבן, ואיתם עדויות משכנעות לכך שהאתר עתיק הרבה יותר מן הגיל שייחסה לו ההערכה המתוקנת. החוקרים תיארו לאחרונה את ממצאיהם בכתב העת נייצ’ר. אם המאובנים אכן שייכים להומו סאפיינס, כפי שטוענת הקבוצה, עולה מהם שראשיתו של המין שלנו קדומה ב-100,000 מכפי שחשבו חוקרים עד כה, והם מערערים את הרעיונות המקובלים בדבר המקומות והדרכים שבהם התפתחו קרובינו הקדמונים. אבל מדענים אחרים מחזיקים בדעות שונות לגבי משמעותם של הממצאים החדשים. במקום שיעלה מהם פתרון פשוט לשאלת מוצאנו, התגליות בג’בּל איע’וּד מתווספות לערֵמה של ראיות אחרות שלפיהן מוצאו של המין האנושי הוא עניין מסובך מאוד.

שחזור על בסיס חלקי מאובנים מגלה שילוב של פנים קטנים עם מראה מודרני וחלל גולגולת נמוך המזכיר סוגי אדם ארכאיים. מקור: Philipp Gunz, MPI EVA Leipzig (License: CC-BY-SA 2.0).
שחזור על בסיס חלקי מאובנים מגלה שילוב של פנים קטנים עם מראה מודרני וחלל גולגולת נמוך המזכיר סוגי אדם ארכאיים. מקור: Philipp Gunz, MPI EVA Leipzig (License: CC-BY-SA 2.0).

המומחים מסכימים מזמן שהמין שלנו, הומו סאפיינס, מקורו באפריקה. עד עכשיו, הממצאים העתיקים ביותר ששוררת הסכמה רחבה על היותם של בני מיננו הם שרידים בני 195,000 שנה מאתר אוֹמוֹ קִיבִּיש, ומאובנים בני 160,000 שנה מהֶרְטוֹ, שני אתרים המצויים באתיופיה. אבל ראיות דנ”א וכמה מאובנים חידתיים רמזו על כך שייתכן שיש למין שלנו שורשים עמוקים עוד יותר.

בעבודה שערכו בזמן האחרון חשפו היבלאן ועמיתיו מאובנים של כמה פרטים נוספים בחלק של אתר ג’בּל איע’וּד שהכורים לא פגעו בו. הממצאים כוללים גולגולת ועצמות לסת תחתונות, וכן כלי אבן ושרידים של בעלי חיים שצדו בני האדם האלה. טכניקות תיארוך שונות קובעות שגיל שכבת הסלע המכילה את המאובנים ואת החפצים שעל ידם הוא בין 350,000 ל-280,000 שנה.

חוקרים חושפים שרידים של בני אדם קדומים בג'בּל איע'וּד שבמרוקו. מקור: Shannon McPherron, MPI EVA Leipzig, License: CC-BY-SA 2.0).
חוקרים חושפים שרידים של בני אדם קדומים בג’בּל איע’וּד שבמרוקו. מקור: Shannon McPherron, MPI EVA Leipzig, License: CC-BY-SA 2.0).

החוקרים מצאו שעצמות הפנים, הלסתות התחתונות והשיניים מג’בּל איע’וּד מתאימות להומו סאפיינס, לא לנאנדרתלים או לסוגי אדם עתיקים אחרים. אבל חלל הגולגולת של השלדים האלה מוארך, כמו בסוגי אדם עתיקים, ולא מעוגל כמו של האדם המודרני. הבדלים כאלה קשורים להבדלים בארגון המוח. הקבוצה הגיעה למסקנה שהשרידים מג’בּל איע’וּד מייצגים את “השורשים הקדומים ביותר של המין שלנו, ההומו סאפיינס הקדום ביותר שנמצא אי פעם באפריקה או מחוצה לה,” כפי שאמר היבלאן במסיבת עיתונאים. הוא ועמיתיו הסבירו במאמר המתאר את המאובנים שהשרידים שייכים לקבוצה אנושית שלא היו לה כמה תכונות מובהקות של האדם המודרני, אבל שצורתה האנטומית הייתה יכולה להתפתח בהדרגה לצורה המודרנית.

היבלאן ציין שהממצאים האלה אין פירושם שמרוקו הייתה ערש האנושות המודרנית. יחד עם מאובנים אחרים שהתגלו, הם מורים על כך שהומו סאפיינס חי בכל רחבי אפריקה. לפני 300,000 שנה, הומו סאפיינס המוקדם כבר הגיע לכל חלקי היבשת. בתקופה ההיא הייתה אפריקה מקום שונה מאוד ממה שהוא היום: אזור הסהרה לא היה המחסום המדברי הצחיח שהוא כיום אלא אזור ירוק, והתנאים האלה עזרו להתפשטותו של המין.

לסת תחתונה כמעט שלמה מג'בּל איע'וּד. מאובני אדם מהתקופה הזאת באפריקה נדירים מאין כמותם. מקור: ז'אן-ז'אק היבלאן, לייפציג.
לסת תחתונה כמעט שלמה מג’בּל איע’וּד. מאובני אדם מהתקופה הזאת באפריקה נדירים מאין כמותם. מקור: Jean-Jacques Hublin, MPI EVA Leipzig.

אבל לא כל המדענים מקבלים את הטענה שהמאובנים מג’בּל איע’וּד שייכים להומו סאפיינס. הפלאו־אנתרופולוג ג’ון הוקס מאוניברסיטת ויסקונסין במדיסון העיר שהיבלאן ועמיתיו לא השוו את השרידים שמצאו בג’בּל איע’וּד עם מאובנים בני 800,000 שנה שנמצאו בספרד של מין בשם הומו אָנְטֶסֶסוֹר: “אולי [מהאדם של] ג’בּל איע’וּד התפתחו בני אדם מודרניים, אבל אפשרות אחרת היא שהוא משמר צורת פנים דומה לזו של אוכלוסיית הומו אנטססור, שייתכן שהיה האב הקדמון המשותף האחרון של הנאנדרתלים ושל סוגי אדם קדומים אפריקאיים מאוחרים יותר. ”

המאובנים החדשים “מעלים שאלות רציניות על התכונות המגדירות את המין שלנו,” אומרת הפלאו־אנתרופולוגיתמרתה מִירָזוֹן לָאר מאוניברסיטת קיימברידג’. “האם מאובן הוא הומו סאפיינס בגלל הגולגולת הכדורית, שמשתמע ממנה ארגון חדש של המוח? אם כן, האוכלוסייה מאיע’וּד [היא של] בני דודים קרובים שלנו,” אך לא של בני מיננו. לעומת זאת, אם פנים קטנים וצורת הלסת התחתונה הם התכונות העיקריות, אזי השרידים מג’בּל איע’וּד אכן יכולים להיות של מי שבאמת היו אבותינו, ולהסיט את תשומת לבם של מדענים החוקרים את מוצא האדם המודרני מאפריקה שמדרום לסהרה לעבר אגן הים התיכון, אומרת מירזון לָאר.

כלי אבן מג'בּל איע'וּד מראים שלבני האדם בצפון אפריקה הייתה לפני 300,000 שנה טכנולוגיה המתאימה לתקופה המכונה תקופת האבן המרכזית. מקור: Mohammed Kamal, MPI EVA Leipzig (License: CC-BY-SA 2.0).
כלי אבן מג’בּל איע’וּד מראים שלבני האדם בצפון אפריקה הייתה לפני 300,000 שנה טכנולוגיה המתאימה לתקופה המכונה תקופת האבן המרכזית. מקור: Mohammed Kamal, MPI EVA Leipzig (License: CC-BY-SA 2.0).

כך או כך, התגליות יכולות לעורר דיון ער בשאלה מי המציאו את הכלים של תקופת האבן המרכזית באפריקה – תקופה תרבותית שהתחילה בערך לפני 300,000 שנה ונמשכה עד לפני כ-40,000 שנה. אם הומו סאפיינס התקיים לפני 300,000 שנים הוא יכול להיות אחד המועמדים. אבל גם מיני אדם אחרים התקיימו באזור באותה תקופה, ביניהם הומו היידלברגנסיס והומו נלדי.

הממצאים מג’בּל איע’וּד “מקנים לתמונה מוּרכָּבוּת יפה,” אומר הארכאולוג כריסטיאן טריון מאוניברסיטת הרווארד. אבל הסיבוך הנוסף פירושו שלמדענים אשר תרים אחר מקורות המין שלנו תהיה עכשיו הרבה מאוד עבודה. לפעמים הדברים המוכרים ביותר הם גם המסתוריים ביותר.

על הכותבים

קייט וונג – עורכת בכירה בנושאי אבולוציה ואקולוגיה בסיינטיפיק אמריקן.

ראו עוד בנושא באתר הידען:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.