המועצה להסדרת מחקרים: מתכננים לאסור ניסויים בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה

בדיון דיווח בוועדת המדע, ציינה יו"ר המועצה כי מדובר בגורם הזיהומים מספר 1 בבתי החולים, וכי ניסויים בחיידקים אלה "בעייתיים מאוד" ויש לקיימם תחת פיקוח. בנוסף העלתה המועצה את חששה משימוש בלתי מבוקר ברעלנים דוגמת בוטוקס * יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב, קרא למועצה לדרוש הגנת סייבר ראויה בקרב הגופים העוסקים בחומרים המסוכנים: "מדובר באחד הנושאים הרגישים כיום, בטח כשמדברים על מחוללי מחלות העלולות לפגוע ברבים באוכלוסייה"

אילוסטרציה - בתמונה נראות שתי צלחות פטרי, כשבשמאלית חיידקים שאינם עמידים לאנטיביוטיקה הנמצאת בדיסקים הלבנים הקטנים, ובימנית החיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. צילום: Dr Graham Beards, Wikimedia.
אילוסטרציה – בתמונה נראות שתי צלחות פטרי, כשבשמאלית חיידקים שאינם עמידים לאנטיביוטיקה הנמצאת בדיסקים הלבנים הקטנים, ובימנית החיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. צילום: Dr Graham Beards, Wikimedia.

ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה ביום שלישי דיון בנושא 'דיווח המועצה להסדרת מחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים על פעילותה, לשנים 2015-2016'.

יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב: "אנו מקיימים את דיון הדיווח הקבוע שלנו, יחד עם זאת נבקש להתעכב על שני נושאים – משך הליך האישור של הוספה או גריעה של מחוללים, האם ניתן לשפר את התהליך הזה שדיברנו עליו בעבר שהוא תהליך ארוך יחסית. נושא נוסף הוא הפיקוח על הגופים השונים העושים שימוש במחוללים, אנחנו יודעים שפיקוח יעיל מביא להרתעה ושמירה על הנהלים".

פרופסור ברכה רגר, יו"ר המועצה (היוצאת) להסדרת מחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים: "אנחנו המדינה היחידה שיש לה חוק בתחום, בארה"ב זה כל מיני חוקים שמכסים ולא מכסים את הנושא".

לשאלת ח"כ מקלב, "האם החוק מחמיר מידי, האם הוא גורם לרגולציה שמונעת מאתנו פעילויות, מקשה על המעבדות?", ענתה רגר: "הקולגות שלי בארה"ב חושבים שהמצב אצלנו די מסודר טוב, קיבלתי אפילו בקשות להרצות על הנעשה אצלנו. יחד עם זאת יש את נושא השינוי והגריעה של המחוללים הוא די בעייתי כאשר הוא לוקח לעיתים זמן. לעיתים מתפרצים במהירות וירוסים או חיידקים שאיננו מכירים, כמו למשל הזיקה. יש לנו עכשיו בעיה של התפתחות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, זו הבעיה מספר 1 בבתי החולים הגורמת לזיהומים. אני מניחה שהרבה חוקרים ירצו להיכנס לעניין והיינו רוצים להכניס גם את החיידקים האלה לרשימה הדורשת אישור למחקר במסגרת החוק, יש לעשות את זה במהרה שכן זה מחקר מאוד בעייתי".

עו"ד מוריה בן צור, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות אמרה: "כשמדברים על שינוי הרשימה נקבע שזה צריך להיות בשינוי תקנות, כפי שנעשה כאן כבר בעבר. כשהמועצה מחליטה שהיא רוצה שינוי היא מביאה את הנוסח שהוא חקיקת משנה לפני השר, אנחנו צריכים להגיע למשרד המשפטים עם הנוסח ולאחר מכן להביא אותו לפני הוועדה, זה אורך זמן מה, כמה חודשים בדרך כלל".

בהמשך ציינה רגר כי ישנה מורכבות גם עם טוקסינים שונים הנכללים ברשימה: "בוטוקס למשל. משתמשים בו רופאים ואף קוסמטיקאיות, מדובר ברעלן משמעותי אבל משתמשים בו באופן חופשי. לרוב ובמינון קטן יש גם שימוש במחלות נוירולוגיות אז אי אפשר לעצור, אנחנו מנסים לקדם פיקוח אך הבעיה זה הכמויות. בחוק האמריקני מוגדר האיסור מעל משקל מסוים, צריך שזה יתוקן גם אצלנו, יש מחקרים רפואיים שמצריכים רק כמות קטנה ויש לפטור אותם. הבעיה שיש בתחום הקוסמטיקה מי שמשתמש בבוטוקס מזויף והיה מקרה בחיפה שזה גרם להמון נזקים".

ד"ר רונית מיוחס, יועצת מדעית במועצה להסדרת מחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים: "הבעיה שאם לא תהייה חובת דיווח על כמויות קטנות לא אוכל לדעת מי הזמין אילו כמויות,  מבחינתי אחראי הבטיחות במוסד הוא אחראי על הכמות לאחר הדיווח אלינו".

ד"ר לאה ולינסקי, מנהלת היחדה לביולוגיה מולקולארית, משרד הבריאות: "צריך לבדוק אם יש ועדות מוסדיות שמקשות יותר ומקלות יותר, לעניות דעתי עצם זה שיש חוק ואנשים צריכים לדווח ואנחנו יודעים מה יש בכל מקרר זה הישג. מה שלא יודעים מכניסים לשקית ועושים לזה סטריליזציה. לגבי הבוטוקס אני אישית לא הייתי מזריקה לעצמי את הרעלן הזה".

ח"כ מקלב: "ביקשנו מכם בעבר לבחון את נושא הסייבר, איפה הדברים עומדים?"

ריגר: "בחנו את הדבר מול רשות הסייבר, הם לא מצאו כרגע בעיות אצלנו. הם הנחו אותנו כי במידה ויש חשש לדליפת מידע באחד המוקדים נפנה לייעוץ ספציפי. לרוב המוסדות יש אמצעי הגנה אך אנחנו עם עיניים פקוחות".

ד"ר יונת שמר, יו"ר המועצה (הנכנסת) להסדרת מחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים: "אנחנו מתכננים להיוועץ ולקבוע קריטריונים לנושא אבטחת מידע של מחוללים בדרגה גבוה ולבקש מכל המוסדות והחברות שעושים ניסויים בחומרים שברשימה לעמוד בדרישות".

דליה זגר, ראש יחידת הבטיחות, מכון ויצמן למדע: "אנחנו יודעים מה כל אחד רוכש, השנה הוספנו שכל מדען צריך שתהייה לו תוכנית בטיחות – תוכנית עבודה שנתית, פיתחנו תוכנה בה רשומים כל הסיכונים, וכל מדען צריך לכתוב כל מה שיש לו במסגרתה".

ח"כ מקלב: "אנחנו מבקשים שההסדרה של תחום הסייבר תעשה בפיקוח וליווי הרשות, תיוועצו בהם שוב, הנושא הזה הינו אחד האיומים המרכזים כיום, בטח כאשר מדובר במחוללים שהתפשטותם עלולה להביא לפגיעה נרחבת באוכלוסייה. גם לוח הזמנים חשוב מאוד, יש לקדמו במהרה. לצד כך אנו קוראים לבחון שוב את קיצור סד הזמנים לאישורי ניסויים מצד הגורמים השונים, שהדבר לא יביא לעיכוב במחקר ופיתוח".

ראו עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן