האם מוצרים פרוביוטיים באמת יעילים?

אף על פי שחיידקים מסוימים מסייעים בטיפול בכמה בעיות מעיים, לא ידוע על תועלת כלשהי שהם מביאים לאנשים בריאים.

מאת פֶריס ג’אבר, הכתבה מתפרסמת באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל ורשת אורט ישראל 05.09.2017

היכנסו לכל חנות מכולת או מרכול וקרוב לוודאי שתמצאו מספר לא קטן של מוצרים “פרוביוטיים” מלאים וגדושים בשפע חיידקים מועילים שאמורים לטפל בכל דבר החל מעצירות ועד השמנת יתר ודיכאון. נוסף על מאכלים שמוכנים באופן מסורתי תוך שימוש בתרביות של חיידקים חיים (כגון יוגורט ותוצרי תסיסה אחרים), הצרכנים יכולים לקנות כיום קפליות וגלולות, מיצי פירות, דגני בוקר, נקניקיות, ביסקוויטים, ממתקים, חטיפי גרנולה ומזון כלבים, שכולם פרוביוטיים. למעשה, הפופולריות של מוצרים פרוביוטיים גדלה בשנים האחרונות במידה כזאת שהיצרנים החלו להוסיף מיקרואורגניזמים גם למוצרי קוסמטיקה ולמזרנים.

עם זאת, מבט מקרוב במחקר המדעי שביסוד הטיפולים מבוססי-חיידקים מראה שרוב ההצהרות בדבר הערך הבריאותי של פרוביוטיקה אינן אלא התלהבות אופנתית. רוב המחקרים שנעשו עד היום לא הצליחו לגלות תועלת כלשהי הצפונה בה לאנשים בריאים. החיידקים עוזרים כנראה לאנשים שסובלים מבעיות ספציפיות במעיים. “אין ראיות המורות על כך שאנשים שמערכת העיכול שלהם מתפקדת כהלכה עשויים להפיק תועלת כלשהי מצריכת פרוביוטיקה,” אומר מת’יו צ’ורבה, גסטרואנטרולוג מאוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס. “לא הייתי ממליץ עליהם למישהו שאינו סובל ממצוקה כלשהי.” אמה אלן-וורקו, מיקרוביולוגית מאוניברסיטת גוולף באונטריו, קנדה, מסכימה עם דבריו. בעיקרו של דבר, היא אומרת “ההצהרות שמתפרסמות בזכות הפרוביוטיקה מנופחות במידה מוגזמת.”

משחק המספרים

התרחיש הזה מוכר היטב מן העבר, בעיקר בהקשר של תוספי ויטמינים שעשורים של מחקר הראו שהם חסרי תועלת לגמרי לרוב האנשים הבוגרים, ובכמה מקרים, אפילו מסוכנים וקשורים לשיעורים מוגדלים של סרטן ריאות, סרטן שד וסרטן הערמונית. אבל מידע זה לא מנע מן המשווקים לקדם שיגעון תזונתי חדש. לפי סקר של מכוני הבריאות הלאומיים, שיעור האנשים המבוגרים בארה”ב שנוטלים תוספים פרוביוטיים או מוצרים דומים (על פי רוב אלה סיבים שאינם מתעכלים ומעודדים התפתחות של חיידקי מעיים), גדל פי ארבעה בין השנים 2007 ל-2012, מ-865,000 לארבעה מיליון בקירוב. חברת הייעוץ העסקי Grand View Research שבסיסה בסן פרנסיסקו אמדה את שוק הפרוביוטיקה העולמי ב- 2015 ביותר מ-35 מיליארד דולר, והיא צופה שהוא יגיע ל-66 מיליארד ב- 2024.

הטירוף ההמוני סביב הפרוביוטיקה מתודלק בחלקו הגדול על ידי העניין הגואה שמגלים הן המדע והן הציבור במיקרובַּיום של האדם: המערכות האקולוגיות החופפות של חיידקים ומיקרואורגניזמים אחרים ששוכנות בכל רחבי גופנו. מערכת העיכול של האדם מכילה כ- 39 טריליון חיידקים, לפי האומדן העדכני ביותר, ומרביתם שוכנים במעי הגס. בחמש-עשרה השנים האחרונות החוקרים הכירו בכך שרוב-רובם של החיידקים הקומנסליים האלה חיוניים לבריאות. כאוכלוסייה שלמה, הם דוחקים מן המערכת פולשים מזיקים, מפרקים סיבים המצויים במזון לרכיבים זמינים יותר לעיכול ומייצרים ויטמינים כמו ויטמין K  ו-B12.

הרעיון שלפיו צריכה של מוצרים פרוביוטיים יכולה להגביר את כושרם של חיידקים החיים בתוכנו וממילא מתפקדים היטב לשפר את בריאותנו הכללית, הוא מפוקפק מכמה טעמים. יצרנים של פרוביוטיקה בוחרים בדרך כלל בזנים ספציפיים של חיידקים למוצרים שלהם מפני שהם יודעים לגדל אותם בכמויות גדולות, ולא משום שהם מותאמים לחיים במעי האדם או ידועים בתרומתם לבריאות. הזנים המסוימים של Bifidobacterium או Lactobacillus שמצויים בדרך כלל ביוגורט לסוגיו וגם בגלולות אינם בהכרח מאותו מין שיכול לשרוד בסביבה החומצית מאוד ששוררת בקיבה, לעבור אותה בשלום ולהתיישב במעיים.

גם אם חלק מן החיידקים במוצר פרוביוטי מצליחים לשרוד במעברם בקיבה ולהתרבות במעיים, רוב הסיכויים הם שמספרם יהיה קטן מכדי לשנות במידה ניכרת את ההרכב הכולל של אוכלוסיית המעיים של האדם. מעי האדם מכיל עשרות טריליונים של חיידקים, ואילו מנה טיפוסית של יוגורט או גלולה פרוביוטית מכילות בין מאה מיליון לכמה מאות מיליארדים של חיידקים, שבריר של אחוז בהשוואה לאוכלוסיית החיידקים הקיימת במעי. בשנה שעברה, צוות חוקרים מאוניברסיטת קופנהגן פרסם מאמר הסוקר שבעה ניסויים אקראיים ומבוקרי פלצבו (המחקרים המחמירים ביותר שמדענים יודעים לערוך), ובדקו אם תוספים פרוביוטיים – ובכללם ביסקוויטים, משקאות מבוססי חלב וקפליות – משנים את מגוון החיידקים בדגימות צואה. רק מחקר אחד – שהשתתפו בו 34 מתנדבים בריאים – מצא שינוי מובהק מבחינה סטטיסטית, ולא נמצאה עדות לכך שהוא הביא לשיפור בבריאות הנבדקים. “מוצר פרוביוטי הוא בסופו של דבר טיפה בים,” אומרת שירה דורון, מומחית למחלות זיהומיות במרכז הרפואי טאפט. “במעיים תמיד מצויים חיידקים במספרים גדולים יותר בכמה סדרי גודל.”

תועלת אמיתית

על אף התחושה ההולכת וגוברת שמוצרים פרוביוטיים אינם מציעים משהו ממשי לאנשים שהם בריאים ממילא, החוקרים מצאו שהם יכולים להועיל לאנשים שסובלים מבעיות רפואיות מסוימות.

כך, למשל, בחמש השנים האחרונות, ניתוח של כמה עשרות מחקרים הוביל למסקנה שפרוביוטיקה יכולה למנוע כמה תופעות לוואי שכיחות הקשורות לטיפול באנטיביוטיקה. כשרופאים רושמים תרופה אנטיביוטית, הם יודעים שהתרופה עשויה לחסל אוכלוסיות שלמות של חיידקי מעיים מועילים, יחד עם החיידקים המזיקים שהם מנסים להשמיד. ברוב המקרים די בכך שהגוף יקלוט קצת חיידקים מן הסביבה ואלה ישחזרו מיקרוביום בריא. אבל לעיתים קורה שנישות שהתרוקנו מתמלאות בחיידקים מזיקים המפרישים רעלנים, מחוללים דלקות מעי וגורמים שלשול. תוספת של יוגורט או מזון פרוביוטי אחר – בעיקר מאלה המכילים חיידקים מסוג Lactobacillus – במשך הטיפול באנטיביוטיקה וגם אחריו, מפחיתה ככל הנראה את הסיכויים להתפתחות זיהומים מזדמנים כאלה.

ב- 2014 פרסמה שותפות החוקרים קוקריין – רשת עצמאית של מומחים הפועלים כשופטים מחמירים של מחקרים רפואיים – מאמר סקירה המראה שמוצרים פרוביוטיים עשויים להועיל במיוחד ביחידות לטיפול נמרץ ביילודים בבתי חולים. הוספה של חיידקים מועילים לתוכנית ההזנה שלהם מפחיתה במידה ניכרת  את הסיכון לדלקת מעי נמקית – necrotizing enterocolitis, מחלת מעי קשה ולעיתים קטלנית, שטיבה עדיין אינו ברור, הפוגעת בראש ובראשונה בפגים, ובעיקר בקטנים ובפחות בשלים שבהם. חוקרים סבורים שמקרים רבים של המחלה מתחילים בזיהום של חיידקים מזדמנים במעי של היילוד, שטרם התפתח במלואו. עם התקדמות המחלה, רקמת דופן המעי נעשית מודלקת ובמקרים רבים מתחילה למות ומובילה לניקוב של המעי והצפת חלל הבטן בחיידקים פתוגניים המתרבים בכמויות מסוכנות. החוקרים מעריכים ש-12% מן הפגים שמשקלם נמוך מ-1.7 ק”ג עלולים לסבול מדלקת מעי נמקית וכי 30% מאלו אינם שורדים. הטיפול המקובל כולל שילוב של אנטיביוטיקה, הזנה תוך-ורידית וניתוח לסילוק הרקמה המתה. ייתכן שמזון פרוביוטי מונע את המחלה בכך שהוא מגדיל את מספרם של החיידקים המועילים, ודוחק את המזיקים.

מסתמן גם שמוצרים פרוביוטיים מספקים הקלה לסובלים מתסמונת המעי הרגיז, מחלה כרונית שסימניה הם כאבי בטן, נפיחות, ושלשול או עצירות תכופים (או שילוב של שניהם). סקירה מ-2014 המסכמת יותר מ-30 מחקרים, שהתפרסמה ב-American Journal of Gastroenterology על ידי צוות בין-לאומי של חוקרים, קבעה שבמקרים מסוימים, פרוביוטיקה מקלה על התסמינים של תסמונת המעי הרגיז מסיבות שאינן ברורות די הצורך, אם כי ייתכן שהיא מעכבת התרבות של חיידקים מזיקים. עם זאת, החוקרים ציינו שלא היו להם נתונים מספיקים כדי להמליץ על זנים מסוימים של חיידקים מועילים. המיקרוביולוגים מזהירים שמחקר מבטיח אחד הבודק זן יחיד ממין מסוים של חיידקים, אין לראות בו הוכחה לכך שכל המוצרים הפרוביוטיים פועלים היטב באותה מידה. “זנים של חיידקים שונים מאוד זה מזה בתכונות הגנטיות שלהם, ולכל אדם יש אוכלוסייה שונה של חיידקי מעיים,” אומרת אלן-ורקו. “כנראה לא יהיה לעולם מוצר פרוביוטי אחד שיתאים לכולם.”

אבל מה אם החוקרים יוכלו לתכנן מוצרים פרוביוטיים מותאמים לטיפול ביחידים? חוקרים רבים חושבים שפרוביוטיקה מותאמת-אישית היא המסלול המבטיח ביותר לחולים שהמיקרוביום שלהם פגוע. בשנה שעברה, גֶ’נס וולטר ועמיתיו מאוניברסיטת אלברטה בקנדה פרסמו מחקר המספק הצצה לעתיד האפשרי הזה. החוקרים החליטו לבחון מה נדרש כדי לגרום לחיידקים ממוצר פרוביוטי מסוים לאכלס בהצלחה את המעיים של 23 מתנדבים. הם בחרו בזן מסוים של החיידק Bifidobacterium longum שמחקרים מוקדמים הראו על כושרו לשרוד במעי האדם. במחקרם, המתנדבים שתו מדי יום במשך שבועיים משקה שהכיל 10 מיליארד חיידקים חיים מן הזן הזה, או משקה פלצבו שהכיל תוסף מזון מבוסס-גלוקוז (מלטודקסטרין). דגימות צואה שנלקחו מהם במרווחי זמן קבועים הראו רמה גבוהה של B. longum הרבה יותר מרמתו האופיינית, במשתתפים שלא שתו את הפלצבו.

למרבה הפלא, אצל שבעה אנשים, הרמות האלה של החיידק נותרו על כנן יותר מחמישה חודשים לאחר שהסתיים הטיפול. “בכלל לא ציפינו שהחיידקים ישרדו יותר מכמה שבועות,” אומר וולטר. ניתוח שנעשה בהמשך העלה שהאנשים האלה התחילו את הניסוי כשרמות החיידק במעיים שלהם היו נמוכות מן הרגיל. במילים אחרות, במעיים שלהם היה מקום פנוי שהחיידקים שבמשקה מילאו אותו. זה בדיוק הממצא שהרופאים זקוקים לו כדי ליצור מוצרים פרוביוטיים יעילים יותר, ולהמליץ עליהם. אם רופא יודע שאצל אדם הסובל משלשול חמור, האוכלוסייה של חיידקים מועילים קטנה מדי, לדוגמה, הוא יכול לרשום לו מוצר המכיל את הזן החסר ולהגדיל בכך את סיכויי ההצלחה של הטיפול.

“המפתח הוא באימוץ נקודת מבט אקולוגית,” אומר וולטר. “אנחנו צריכים לברר אילו חיידקים מסוגלים לשרוד במערכת האקולוגית השוררת במעי נתון.” בניסוח אחר, טיפולים במחלות הקשורות לחיידקים עשויים להצליח אם הם יפעלו בתיאום עם האזרחים המיקרוסקופיים הרבים שחיים בגופנו, ולא רק נגדם.