אבולוציה וטבע

דינוזאורים מעופפים. איור: shutterstock

האסטרואיד מחה כמעט את כל העופות יחד עם הדינוזאורים

  • תגובה אחת
מאובני רקמות רכות של טורף מעידן הקמבריון, השייך למשפחת פרוקי הרגליים. משמאל למעלה: בליטה בחלקו הקדמי של היצור המאופן מראה דמיון לפרוקי הרגליים המודרניים. בפינה הימנית התחתונה: דגימה של גוף מלא של היצור המאובן מראה זוג אחד של גפיים קדמיות (המסומנות בחיצים לבנים) ופה המכיל שיניים (המסומן בחץ שחור) על הראש. צילום: א. דיילי, אוניברסיטת אוקספורד

מחקר חדש של מאובנים איפשר לדייק יותר במועד הופעת בעלי החיים הראשונים לפני 540 מ' ש'

  • אין תגובות
כל ליפוזום (בועה בצבע תכלת) הוטען בחלקיקים של ברזל ומגנזיום. הליפוזומים שרוססו על העלים חדרו לתוכם, התפזרו בכל חלקי הצמח ופרקו את המטען בתוך התאים.

הננוטכנולוגיה לשירות שיפור משמעותי ביבול הגידולים החקלאיים

  • אין תגובות
נפילת האסטרואיד והכחדת הדינוזאורים. איור: shutterstock

מדוע נכחדו הדינוזאורים?

  • 7 תגובות
זכר האלמנה החומה בעת הזדווגות עם נקבה שעומדת לאכול אותו | צילום: שבי וואנר

זכרי האלמנה החומה מעדיפים נקבות מבוגרות על אף שסיכוייהם לשרוד את ההזדווגות נמוכים יותר

  • 2 תגובות
חיידק הסטרפטוקוקס תוקף את רקמת הגרון. צילום: Shutterstock

חלבון הדבקה המופק מתוך חיידק מזיק

  • אין תגובות
תמונות עצמות צבי חרוצות מתרבות שהתקיימה באיזור לזמן קצר לפני 35 אלף שנה. צילום: האוניברסיטה העברית

מחקר ארכיאולוגי חדש מגלה סממן של תרבות ייחודית מלפני כ-34,000 שנה

  • 4 תגובות
איך אנחנו באמת יודעים שלא היו תרבויות תעשייתיות קודמות על כדור הארץ שעלו ונפלו הרבה לפני שבני האדם הופיעו? זו השאלה שהוצגה בניסוי חשיבה מדעית על ידי האסטרופיזיקאי אדם פרנק מאוניברסיטת רוצ'סטר. איור: אוניברסיטת רוצ'סטר / Michael Osadciw

איך אנו יודעים שהאנושות הקימה את התרבות התבונית הראשונה על כדור הארץ?

  • 7 תגובות
מיצג הממחיש את הסכנה לבעלי החיים בים כתוצאה מפסולת הפלסטיק הממלאת את הים, במוזיאון הטבע של ברלין. צילום: אבי בליזובסקי

כיצד פועלים החיידקים האוכלים פלסטיק? כימאית מסבירה

  • 3 תגובות
האכלה מפה לפה: הדמיה פלואורסצנטית של מעבר מזון מנמלה מלקטת לחברתהּ לקן (ראו סרטון 1). מקור: מגזין מכון ויצמן.

תחושת הבטן של הנמלה

  • אין תגובות
חיידקים ידידותיים: חיידקים כגון לקטובצילים האלה, שמקובל להוסיף אותם ליוגורט ולתוספי מזון פרוביוטיים, מסייעים לקיום סביבה בריאה במעיים. מקור: NIH.

האם מוצרים פרוביוטיים באמת יעילים?

  • 3 תגובות

תנאים של חיבה

  • 3 תגובות
הלסת של מיסליה. באדיבות אוניברסיטת תל אביב.

המאובן האנושי העתיק ביותר מחוץ לאפריקה נמצא בישראל

  • 3 תגובות
מיינה מצויה בפארק הלאומי אשקלון. צילום: מינוזיג, Wikimedia Commons.

בעיה של יחסי ציפור

  • 11 תגובות
שועל מבוית. צילום: Kayfedewa / Wikimedia.

איך להפוך שועלים לחיות מחמד

  • 19 תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

לראשונה: עצמות אייל קדום נמצאו בעמק הירדן

  • תגובה אחת
רמז נוסף לכך שצמחים שומעים היא תופעה הקרויה "האבקת זמזום" (buzz pollination), ובה, כך הודגם, זמזום של דבורה בתדירות מסוימת מגרה את הצמח לשחרר אבקנים. צילום: Bob Peterson.

האם צמחים שומעים?

  • 2 תגובות
גולוגולת מג'בּל איע'וּד. מקור: Ryan Somma.

מאובנים ממרוקו מסבכים את סיפור מוצאו של האדם המודרני

  • אין תגובות
הדמייה של ריבוזום. מקור: 2014, Wong et al, CC-BY 4.0 license.

החלבון שמרדים את החיידק

  • אין תגובות
כשהאדם נפרד מבני משפחתו הפרימטים נעלמו בדרך כמה מקטעי דנ"א. בתמונה - שימפנזה. מקור: pixabay.

כיצד איבוד קטעים חשובים בדנ"א הפך אותנו לאדם המודרני

  • 8 תגובות
דג קיסר הדור. לא דומה כלל לדגיג הזעיר שהיה בתחילת הדרך. צילום: zsispeo.

מפה גנטית של דגי השונית במפרץ אילת

  • אין תגובות
העיניים הכחולות הזוהרות של הסקאלופ מציצות מבעד לצדפה. מקור: Ceri Jones, Haven Diving Services.

מה רואה הצדפה?

  • אין תגובות
פריחת פיטופלנקטון של המין Emiliania huxleyi, בצילום מן החלל. מקור: Landsat image from 24th July 1999, courtesy of Steve Groom, Plymouth Marine Laboratory.

פרצת האבטחה של האצות

  • אין תגובות

המועצה להסדרת מחקרים: מתכננים לאסור ניסויים בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה

  • אין תגובות
איור של יומק מסדרת האאוטריקונודונטים, שנכחדה לפני כ-70 מיליון שנה. מקור: Oscar Sanisidro, Wikimedia.

מחקר: יונקים עברו לפעילות בשעות היום מיד עם היכחדות הדינוזאורים

  • 2 תגובות
המבנים המסועפים של מחט הזכוכית של ספוג הים. באדיבות דוברות הטכניון.

אומן הזכוכית

  • תגובה אחת
האדם הניאנדרטלי - מתוך ויקיפדיה, איור מהמאה ה-19תמונה בנחלת הכלל

מה גרם להכחדת הניאנדרטלים?

  • 23 תגובות
דגי ברקודה. תצלום: Alexander Vasenin, Wikimedia.

האם הדגים מתכווצים?

  • תגובה אחת
מושבת עטלפים אוניברסיטת תל אביב. קרדיט: מיכל סמוני.

גם עטלפים לומדים 'לדבר'

  • אין תגובות
בריכת לידה: החיים בכדור הארץ נוצרו אולי במקומות דומים למעיין הפריזמה הגדול בפארק ילוסטון בארה"ב. צילום: Jim Peaco, National Park Service.

החיים על פני כדור הארץ נוצרו במעיינות חמים געשיים, לא בים, כך מרמזות הוכחות חדשות

  • תגובה אחת
עדר גנו. את המודל ניתן להחיל על תחומים רבים – מעדרים ולהקות דגים ועד עמידות לאנטיביוטיקה, אשר גדלה ככל שמיגוון החיידקים גדול יותר. צילום: adam brin.

לך בדרכך-שלך: הצלחת הקבוצה תלויה בכך

  • תגובה אחת
"כיצד קרה שהצמחים בעלי הפרחים, שהתפתחו המאוחר ביותר מבחינה אבולוציונית מהווים 90% מכלל מיני הצמחים היבשתיים שאנו מכירים היום?" צילום: Bernard DUPONT.

מדוע הצמחים בעלי הפרחים השתלטו לפתע על כדור הארץ לפני זמן גיאולוגי קצר?

  • אין תגובות
חקלאי. חיייבים לגוון את מקורות הגידולים החקלאיים שלנו. תצלום: Nicolas Barbier Garreau on Unsplash.

בנק הזרעים הבינלאומי הראשון

  • 3 תגובות
חרדונים. אילוסטרציה: pixabay.

זוחלים לעתיד טוב יותר

  • 2 תגובות
מעגל פיות בנמיביה, 2000. מקור: Thorsten Becker, Wikimedia.

עוד על "מעגלי פיות"

  • 9 תגובות
חיידקי Neisseria gonorrhoeae האחראחים למחלת הזיבה. מקור: NIAID.

לקבל תוצאות של בדיקות לגילוי מחלות מין בתוך שעות אחדות

  • אין תגובות
ההכרזה על זוכי פרס נובל לרפואה לשנת 2017, מגלי המנגנון המולקולארי שמאחורי השעון הביולוגי. איור: ועדת פרס נובל

פרס נובל לרפואה למגלי המנגנונים המולקולאריים שבבסיס השעון הביולוגי

  • 4 תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

האם חיידקים יכולים לעזור לנו לשפר יבולים?

  • אין תגובות
בני-אדם חולקים עם דגים כ-70% מהגנים המקודדים חלבונים, אך רק 0.5% מהגנים השייכים לקבוצת הבקרה המייצרת lncRNA. תמונה: pixabay.

מיחזור גנטי: תפקידים חדשים לגנים קדומים

  • אין תגובות
פטריות שורש חומות (Gloeophyllum sepiarium) [באדיבות: Karel Tejkal]

פטריות המסוגלות לפרק עץ

  • תגובה אחת
גנטיקה של אוכלוסיות. איור: המכונים האמריקנים לבריאות NIH

האבולוציה לא נעצרה – בני אדם עדיין מתפתחים

  • 10 תגובות
צפרדע העצים המנוקדת הדרום-אמריקאית ברגע של זוהר. מקור: Carlos Taboada et al.

צפרדע זרחנית

  • אין תגובות

יש חיים בבולענים

  • 2 תגובות
תמונת אילוסטרציה של ביו-מגוב (משמאל) המלא בחיידקים המעוטרים בננו-גבישים קולטי אור העשויים מקדמיום סולפיד (במרכז) שמטרתם להמיר אור, מים ופחמן דו-חמצני לכימיקלים שימושיים (מימין) [באדיבות: Kelsey K. Sakimoto]

חיידק המצמיח על עצמו לוחות סולאריים

  • 4 תגובות
במחקר התגלו גני ספוגים מגוונים ועשירים באופן יוצא דופן לחוף הישראלי. צילום: חלק ממחקר במעבדתו של פרופ' מיכה אילן באוניברסיטת תל אביב.

סוד גני הספוגים

  • תגובה אחת
2. מושבת סלפות בתנועה לילית. הצילום באדיבות : פרופ'-משנה קלי סאתרלנד, אוניברסיטת אורגון.

ההיגיון האבולוציוני מאחורי תנועת מושבות של היצור הימי סלפה

  • 3 תגובות
פרה. מערכות מהגל השלישי יכולות להסביר שיש סבירות גבוהה שמדובר בפרה מכיוון שיש לה ארבע רגליים, שטח פנים לבן עם כתמים שחורים, עטינים וקרניים. מקור: Keith Weller/USDA.

מיקרו-אורגניזמים במערכת העיכול של מעלי גרה משנים את תפקודה בייצור מתאן כתלות בגיל החיה

  • 3 תגובות
הזרוע הרובוטית של הרכב התת-ימי שולה את הצדפות מקרקעית הים. צילום: MARUM – Center for Marine Environmental Sciences, University of Bremen.

הכירו את הצדפות שיסייעו בניקוי דליפות נפט

  • 3 תגובות
עיבוד של פרופ' בז'ה לתמונת הווירוס במיקרוסקופ אלקטרונים. צילום: דוברות הטכניון.

פוטוסינתזה מידבקת

  • 7 תגובות
תצלום מוגדל של ויברוס כולרה. פוגע באלפי אנשים בתימן בימים אלה. מקור: CDC/Dr. Edwin P. Ewing, Jr / Wikimedia.

החיידק הטורף שנהנה מהחום

  • תגובה אחת
לוגו אתר הידען
חיפוש