אבולוציה וטבע

מיצג הממחיש את הסכנה לבעלי החיים בים כתוצאה מפסולת הפלסטיק הממלאת את הים, במוזיאון הטבע של ברלין. צילום: אבי בליזובסקי

ה״טורף״ הגדול באוקיאנוסים

  • תגובה אחת
ההדמיה הממוחשבת של מפלס מי התהום באקוויפר המזרחי של ים המלח. צילום: יהודה לוי, האוניברסיטה העברית

מעיינות קדומים וגדולים בבקעת הירדן היו משמעותיים להתפתחותה של המהפכה החקלאית בעולם

  • 3 תגובות
פרופ' נטלי בלבן. צילום: דוברות האוניברסיטה העברית

החוקרת מהאוני' העברית שמנסה להציל את האנטיביוטיקה

  • אין תגובות
פרט אוק שנשמר בצורה טובה ומוצג במוזיאון קלווינגרוב בגלזגו. מייק פנינגטון / ויקימדיה Commons , CC BY-SA

האדם גרם להכחדת המקבילה הצפונית של הפינגווינים

  • 3 תגובות
מיץ תפוזים. המחשה: depositphotos.com

שומרי המיץ

  • אין תגובות
סטודנטים מהטכניון רתמו נגיפים הנמצאים בסביבת עצי פרי כדי למנוע קילקול של המיצים - תופעה שנזקיה נאמדים בעשרות מיליוני דולרים בשנה. הפיתוח זיכה את הסטודנטים, הלומדים בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון
כלב ובעליו הקשישים. המחשה: shutterstock

כמה שנות כלב שווה שנת אדם? הסבר על חישוב הגיל של כלבים

  • 31 תגובות
דרור הבית. צילום: אהוד פסט

ירידה חדה במספרן של הציפורים הנפוצות בישראל לצד עלייה דרמטית במספר הציפורים הפולשות

  • 3 תגובות
מודל תלת מימדי של יתוש ששימש לעריכת סימולציה שמייצרת הדים של יתושים. איור: מור טאוב

ממצאים חדשים לגבי האופן בו עטלפים משתמשים בסונר הטבעי שלהם כדי לזהות ולצוד נחילי חרקים

  • תגובה אחת
גולגולת של ניאנדרטל שנפגע בראשו. עדות לאלימות עתיקה. צילום: Smithsonian National Museum of Natural History

האם מיני אדם אחרים היו הקורבנות הראשונים של ההכחדה ההמונית השישית?

  • 11 תגובות
חיידקים המקבעים דו תחמוצת הפחמן מהאוויר. איור: פרופ' רון מילוא, מכון ויצמן

חיידקים שניזונים מפחמן דו-חמצני בלבד ובונים את כל הביומסה של גופם מפחמן שמקורו באוויר

  • 7 תגובות
הכְּנִימָה Myzus persicae. פוגעת ביבולים של תפוחי אדמה ואפרסקים. תצלום: סקוט באואר

מזיקים אבל פחות

  • 2 תגובות
אנליזה גנטית מספקת עדות לכך שמקורם של חיידקים בזיהומי דם הוא בקפסולה של תכשיר פרוביוטי. באיור רואים קפסולה שממנה מתפזרים חיידקים פרוביוטיים תכולים. אפשר לראות שהם מגיעים לכלי הדם (זיהום). העץ (שחור) שמקשר בין החיידקים מייצג את הקשר הפילוגנטי בין החיידקים, כלומר את האנליזה הגנטית שביצעו החוקרים. קרדיט: ברק שאער תמר

חיידקים פרוביוטיים – חרב פיפיות

  • תגובה אחת
פרופ' ג'וזפה פליני מאוניברסיטת בולוניה (מימין) ופרופ' בעז פוקרוי מהטכניון. צילום : דוברות הטכניון

חיידקים בחלל

  • אין תגובות
תמונת מערת מנות עם סימון האזור בו נמצאו חלק מהשיניים. צילום: פרופ' ישראל הרשקוביץ

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מצאו שיניים של אדם מודרני ואדם ניאנדרטלי מלפני כ-40,000 שנה במערת מנות בגליל

  • 2 תגובות
גולגולת של אדם מודרני (מאחור) ושל אדם ניאנדרטלי. צילום: shutterstock

האם מחלות שהפיץ ההומו סאפיינס גרמו בסופו של דבר להכחדת הניאנדרטלים?

  • 2 תגובות
צפרדע חץ זהובה. צילום: Wilfried Berns - first upload in de wikipedia on 10:37, 28. Apr 2006 by Wilfried BernsTierdoku.com, CC BY-SA 2.0 de, קישור

סחר בחיות מחמד ובעיקר דו חיים מסכן אוכלוסיות נרחבות של בעלי חיים

  • אין תגובות
נוף של צביר כוכבים צעירים ( בני מיליון שנים), המכונה ערפילית צפון אמריקה או הערפילית הפלסיאנית (למעלה מימין). זו גרסה נקיה ומעובדת של התמונה המקורית של טלסקופ החלל שפיצר. NASA/JPL-Caltech. איור: shutterstock

האם אבני הבניין של החיים נוצרו בעננים בין-כוכביים?

  • תגובה אחת
האבולוציה של החיים על כדור הארץ. איור: shutterstock

"כימיה וביולוגיה אינם עולמות נפרדים"

  • 3 תגובות
לווייתן גדול סנפיר. צילום: shutterstock

לווייתנים – פתרון טבעי למיתון משבר האקלים

  • 23 תגובות
החוקרים מיפו את הגרסאות השונות של מערכות נוקליאוטידים מעגליות

מה שטוב לחיידקים

  • אין תגובות
סימני ביתור, חיתוך וניפוץ על עצמות גפיים של יחמורים ממערת קסם. צילום: רות בלסקו

האדם איחסן מזון לטווח ארוך כבר לפני 400 אלף שנים

  • אין תגובות
מבנה תלת-ממדי של נוגדן (מסומן בכחול ובטורקיז) הקשור לאתר מטרה בנגיף אבולה. ד"ר רון דיסקין, מכון ויצמן

מדעני מכון ויצמן חשפו כיצד פועלים חיסונים ניסיוניים נגד אבולה

  • אין תגובות
שפעת. צילום: shutterstock

מדוע זריקת השפעת לא יכולה לגרום לשפעת ולמה צריך להתחסן עכשיו

  • 5 תגובות
סצנה משפחתית פרהיסטורית המציגה תינוק המוזן בבקבוק תינוק דומה לאלה שבדקנו. כריסטיאן ביסיג / Archäologie der Schweiz , באדיבות המחברת

גילוי בקבוקי תינוקות פרהיסטוריים מראה כי תינוקות הוזנו מחלב פרה לפני 5,000 שנה

  • 2 תגובות
אילוסטרציה המתארת את האדם הדניסובי. באדיבות מעיין הראל ו-CELL

קצה של זרת, זה כל מה שהיה דרוש לחוקרים מהאוניברסיטה העברית על מנת לשחזר כיצד נראה האדם הדניסובי

  • תגובה אחת
איור - משמאל: המבנה האטומי של מקטע-חלבון שיוצר את סיבי הביופילם באי-קולי ובסלמונלה. מבנה זה דומה מאוד למבנים של סיבים עמילואידיים הקשורים למחלת האלצהיימר, ודמיון מבני זה הוביל לרעיון לפגוע בסיבי הביופילם החיידקי באמצעות החומרים שפותחו נגד סיבי האלצהיימר. למעלה (בשחור-לבן): תמונות שצולמו במיקרוסקופ אלקטרונים. משמאל נראים סיבים שנוצרים על ידי החלבון החיידקי ומשמשים לבניית הביופילם; מימין מוצגת הפגיעה ביצירת הסיבים כתוצאה מהוספת החומר שפותח נגיד סיבי האלצהיימר (ANK6) למטה (בשחור-אדום): תמונות תלת-ממדיות שצולמו במיקרוסקופ קונפוקלי לאחר צביעה פלורוסנטית אדומה של הביופילם החיידקי. משמאל: צפיפות גבוהה של ביופילם; מימין: ירידה משמעותית בכמות הביופילם בעקבות הוספת החומר ANK6.

מדענים בטכניון הצליחו לפגוע במנגנון ההגנה של חיידקי סלמונלה בעזרת חומרים שפותחו במקור כנגד מחלת האלצהיימר

  • אין תגובות
שונית האלמוגים במפרץ אילת בשעת שקיעה. צילום: תום שלזינגר

פגיעה במנגנוני הרבייה של כמה מינים של אלמוגים במפרץ אילת מסכנת את המשך קיומם

  • אין תגובות
תרשים המציג את התפתחות החיים לאורך התקופות הגיאולוגיות. מקור: United States Geological Survey / Wikimedia.

איך נוצרו התאים הראשונים? עם חלבון

  • 6 תגובות
חווה לגידול אצות. תצלום: JanB46, Wikipedia

כור ביולוגי לגידול אצות

  • 3 תגובות
מחלה ממבט ראשון: כשתא של המערכת החיסונית (מקרופאג, בכחול) פוגש חיידק (באדום), יש משמעות מכרעת להתרחשויות ב-48-24 השעות הראשונות

אלגוריתם שעשוי לנבא את הסיכוי לחלות בשחפת

  • אין תגובות
תאי אצה מגיבים בדרכים שונות למצבי עקה זהים. איור: מעבדתו של פרופ' אסף ורדי, מכון ויצמן

הישרדות המעטים

  • 2 תגובות
סכימה של מפעלי חיידקים הצורכים פחמן דו-חמצני/מים/חנקן/חמצן ופולטים בחשיפה לקרני השמש בנזין/ביו-דלק/ביו-פלסטיק/דשנים [תמונה מתוך המאמר המתאר את המחקר]

ננו-יצורים שצורכים אור ופחמן דו-חמצני ומיצרים פלסטיק ודלק

  • 2 תגובות
חיידקי מעיים. צילום: מעבדתו של ערן אלינב, מכון ויצמן

חיידקי המעיים עשויים להשפיע על תהליכי ההתפתחות של מחלת ALS

  • 3 תגובות
עורב הודי. צילום: shutterstock

מינים פולשים זקוקים לאקלים מתאים ולסביבה בה יש פולשים אחרים

  • אין תגובות
דבורה מבקרת את פרח נר הלילה. צילום: shutterstock

זמזום מתוק

  • 4 תגובות
חיידקים. אילוסטרציה: shutterstock

MeMed הוכרה כ"חלוצה טכנולוגית "על ידי הפורום הכלכלי העולמי

  • תגובה אחת
תקריב של עטלף פירות - במחקר חדש הודגם שעטלפים אלה משלבים מידע ראייתי עם מידע סונר בחישת הסביבה (קרדיט: ינס ריידל)

במצבים מסוימים עטלפים מעדיפים את חוש הראיה על פני חוש הסונר

  • תגובה אחת
ממצאים מחפירת עין קשיש. למעלה - עצמות בעלי חיים. למטה - פריטים מסותתים מאבן צור. צילום - פרופ' אראלה חוברס

הניאנדרטלים חיו במערכות יישוביות יציבות לאורך זמן לפני שנעלמו מאזורנו

  • אין תגובות
מערכת החיסון תוקפת וירוסים פולשים. איור: shutterstock

מחקר בינלאומי הצליח לזהות את אחד הגורמים אשר מתווך החלשת הפעילות של מערכת החיסון

  • תגובה אחת
הכלבים מרימים גבות כשאנו מדברים איתם. כעת נמצאה הסיבה האבולוציונית לכך. הכלבים פיתחו שרירים חדשים סביב העיניים כדי לתקשר טוב יותר עם בני האדם. משמאל: האסקי סיבירי, אחד הגזעים העתיקים שלא פיתח את שריר הרמת הגבה. צילום: אבי בליזובסקי

האבולוציה של עיני הכלבלב

  • אין תגובות
השלב מתאים לשיתוף בין-מולקולארי. טמפרטורות גבוהות יותר, ומפלי טמפרטורה תלולים – כמו אלו שאפיינו את הנקבוביות הצרות והמלאות במים שהתקיימו בתוך סלעים וולקניים ואשר בתוכן יכולה הייתה להתבצע הסינתזה של הדנ"א הקדמוני. צילום: דיטר בראון

כיצד נוצרה מולקולת הדנ"א הראשונה?

  • 2 תגובות
עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה. איור: national review of medicine

התרכיב הקטלני: עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה וצפיפות בבתי החולים

  • תגובה אחת
גורי דולפינים משחקים במפרץ הכרישים באוסטרליה. צילום: shutterstock

דולפינים יוצרים חברויות באמצעות תחומי עניין משותפים בדיוק כמונו

  • 3 תגובות
בעלי החיים הרב תאיים הראשונים נוצרו מאוסף של תאים. איור: shutterstock

גילוי בסיסי חדש באבולוציה: בעלי החיים הרב-תאיים הראשונים התפתחו מאוסף תאי גזע ולא מספוגים

  • 3 תגובות
ארכיאולוגיה ניסויית: ניסוי חיתוך פקעות בעזרת נתז ממוחזר קטן. למעלה מימין האופן בו נאחז הנתז ביד בזמן ביצוע הניסוי (קרדיט: פלביה ונדיטי)

חוקרים זיהו שיירי בעלי חיים וצמחים מלפני מאות אלפי שנים על כלי צור זעירים

  • 3 תגובות
מושל פלורידה רון דה-סנטיס, ושר המדע אופיר אקוניס חותמים על הסכם שיתוף הפעולה בין ספייס פלורידה וסוכנות החלל הישראלית. צילום: שלומי אמסלם, לעמ

מושל פלורידה חתם על מזכר הבנות עם סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה

  • אין תגובות
אלופי העולם באבולוציה. איור: יובל רוביצ'ק, עבור מכון ויצמן

אלופי העולם באבולוציה

  • תגובה אחת
נקבת עטלף פירות יוצאת ממערה עם הגור שלה. צילום: קבוצת המחקר של פרופ' יוסי יובל, אוניברסיטת תל אביב

חוקרים באוניברסיטת תל אביב מצאו כי נקבות עטלף הפירות מזדווגות עם זכרים שמספקים להן מזון

  • 2 תגובות
מימין: ד"ר נעם שטרן-גינוסר, אהרן נחשון, ג'ולי טאי-שמידל ורוני וינקלר. אורחים לא קרואים. צילום: דוברות מכון ויצמן

מדוע קיים בתאים בריאים מנגנון המאפשר לנגיפים להתרבות ולהפיץ את עצמם?

  • אין תגובות
כוורת דבורים. צילום: shutterstock

למה הדבורים מפסיקות לרקוד?

  • 3 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש