מחקרים הראו כי הציידים-לקטנים שיתפו פעולה ולא התחרו. התחרות התחילה עם החקלאות
מאת: סטיב טיילור, מרצה בכיר לפסיכולוגיה, אוניברסיטת לידס בקט
יש כבר זמן רב הנחה כללית כי בני אדם הם אנוכיים במהותם. אנחנו כנראה אכזריים, עם דחפים חזקים להתחרות אחד נגד השני על משאבים ולצבור כוח ורכוש.
אם אנחנו נחמדים אחד לשני, זה בדרך כלל בגלל שיש לנו מניעים נסתרים. אם אנחנו טובים, זה רק בגלל שהצלחנו לשלוט ולהתגבר על האנוכיות והאכזריות המולדת שלנו.
השקפה עגומה זו של הטבע האנושי קשורה קשר הדוק עם סופר המדע ריצ’רד דוקינס, שספרו “הגן האנוכי” הפך לפופולרי משום שהוא התאים כל כך טוב (ועזר להצדיק) את האתוס של התחרות בין האנשים בחברות של סוף המאה ה-20.
כמו רבים אחרים, דוקינס מצדיק את השקפותיו בהתייחסות לתחום הפסיכולוגיה האבולוציונית. הפסיכולוגיה האבולוציונית מציעה שתכונות אנושיות של זמננו התפתחו בתקופה הפרהיסטורית, במהלך מה שכונה “סביבת ההסתגלות האבולוציונית”.
התקופה הזו נתפסת בדרך כלל כתקופה של תחרות אינטנסיבית, כאשר החיים היו סוג של קרב גלדיאטורים רומי שבו רק התכונות שהעניקו לאנשים יתרון הישרדות נבחרו וכל האחרות נפלו בצד הדרך. מכיוון שהישרדותם של אנשים הייתה תלויה בגישה למשאבים – נהרות, יערות ובעלי חיים – הייתה חייבת להיות תחרות וסכסוך בין קבוצות יריבות, מה שהוביל לפיתוח תכונות כמו גזענות ולוחמה.
זה נראה הגיוני. אבל למעשה ההנחה שהיא מבוססת עליה – שהחיים הפרהיסטוריים היו מאבק נואש להישרדות – היא שקרית.
שפע פרהיסטורי
חשוב לזכור שבתקופה הפרהיסטורית, העולם היה מאוכלס בדלילות רבה. אז סביר להניח שהיה שפע של משאבים לקבוצות ציידים-לקטים.
על-פי חלק מההערכות, לפני כ-15,000 שנה אוכלוסיית אירופה הייתה רק 29,000 תושבים, ואוכלוסיית העולם כולה הייתה פחות מחצי מיליון. עם צפיפויות אוכלוסין כה קטנות, לא סביר שקבוצות ציידים-לקטים פרהיסטוריות היו צריכות להתחרות זו בזו או שהיו צריכות לפתח אכזריות ותחרותיות, או לצאת למלחמה.
ואכן, אנתרופולוגים רבים מסכימים כיום שמלחמה היא התפתחות מאוחרת בהיסטוריה האנושית, הנובעת מההתיישבויות החקלאיות הראשונות.
ראיות עכשוויות
יש גם ראיות משמעותיות מקבוצות ציידים-לקטים עכשוויות שחיות באופן דומה לבני אדם פרהיסטוריים. אחד המאפיינים הבולטים בקבוצות כאלה הוא השוויון שלהן.
כפי שהעיר האנתרופולוג ברוס קנאופט, ציידים-לקטים מתאפיינים ב”שוויון פוליטי ומיני קיצוני”. אנשים בקבוצות כאלה לא צוברים רכוש משלהם. יש להם מחויבות מוסרית לחלוק הכל. יש להם גם שיטות לשימור השוויון על-ידי העדר הבדלי מעמדות.
הקונג של דרום אפריקה, למשל, מחליפים חצים ביניהם לפני היציאה לצייד וכאשר בעל חיים נהרג, הקרדיט לא הולך לאדם שירה את החץ, אלא לאדם שהחץ שייך אליו. אם אדם הופך שתלטן מדי או יהיר מדי, שאר חברי הקבוצה מנדים אותו.
בדרך כלל בקבוצות כאלה, לגברים אין סמכות על נשים. נשים בדרך כלל בוחרות את בני זוגן לנישואים, מחליטות איזו עבודה הן רוצות לעשות והן בוחרות מתי לעבוד. אם נישואים מתפרקים, יש להן זכויות משמורת על ילדיהם.
אנתרופולוגים רבים מסכימים כי חברות שוויוניות כאלה היו נורמליות עד לפני כמה אלפי שנים, כאשר גידול האוכלוסייה הוביל לפיתוח חקלאות ואורח חיים מיושב.
אלטרואיזם ושוויון
מזה עולה כי אין סיבה להניח שתכונות כמו גזענות, לוחמה ושליטה גברית היו צריכות להיבחר על-ידי האבולוציה – כפי שהיו מועילות לנו מעט. אנשים שהתנהגו באנוכיות ובאכזריות יהיו פחות סבירים לשרוד, שכן הם היו מנודים מהקבוצות שלהם.
זה היה סביר יותר אז לראות תכונות כגון שיתוף פעולה, שוויון, אלטרואיזם ושלווה כטבעיים לבני אדם. אלה היו התכונות שהיו נפוצות בחיי אדם במשך עשרות אלפי שנים. אז כנראה שהתכונות האלה עדיין חזקות בנו עכשיו.
כמובן, אתה יכול לטעון שאם זה המקרה, למה בני אדם של היום לעתים קרובות מתנהגים באופן כל כך אנוכי וחסר רחמים? למה התכונות השליליות האלה כל כך נורמליות בתרבויות רבות? אולי יש לראות תכונות אלה כתוצאה של גורמים סביבתיים ופסיכולוגיים.
מחקרים הראו שוב ושוב שכאשר בתי הגידול הטבעיים של הפרימטים משובשים, הם נוטים להיות אלימים יותר והיררכיים יותר. אז יכול להיות שאותו הדבר קרה לנו, מאז ויתרנו על אורח החיים של ציידים-לקטים.
בספר שלי “הסתיו”, אני מציע שסוף אורח החיים של הציידים-לקטים ותחילת החקלאות היו קשורים לשינוי פסיכולוגי שהתרחש בקבוצות מסוימות של אנשים. הייתה תחושה חדשה של אינדיבידואליות ונפרדות, שהובילה לאנוכיות חדשה, ובסופו של דבר לחברות היררכיות, פטריארכיה ולוחמה.
בכל מקרה, נראה שהתכונות השליליות האלה התפתחו כל כך לאחרונה, שלא נראה ריאלי להסביר אותן במונחים אדפטיביים או אבולוציוניים. כלומר, הצד ה”טוב” של הטבע שלנו מושרש הרבה יותר מהצד ה”רע”.
עוד בנושא באתר הידען:
6 תגובות
רמה נמוכה של תגובות ??♂️
עוד מאמר פרוגרסיבי מבית היצור ה”מדעי” . לא נמאס לכם לדחוף את האמונות החשוכות שלכם לכל חור ?….
הסיבה שטבעונים הם כאלה חיות
למיטב זיכרוני מהספר הטענה היא שה”גן אנוכי” לא האדם הנושא אותו. אנחנו כלי בשירותם של הגנים. אם זה משרת אותם שנהיה נחמדים נהיה הכי נחמדים בעולם. זו טעות נפוצה לבלבל בין אנוכיות אנושית (או כל בעל חיים מורכב אחר) לאנוכיות של גנים.גם הגנים של דבורים אנוכיים.
מספיק למנות מספר קבוצות כמו השבטים הילידים של צפון אמריקה וגם לא מעט שבטים אפריקאיים ומזרח אסייתיים כדי לראות שגם בתרבויות לא חקלאיות יש אלימות בין שבטים ובין קבוצות.
הנסיון להציג תמיד את הציידים לקטים באור רומנטי ואותנו המודרניים אור חשוך הוא לא מדעי, אלא נובע מאמונה פנימית של ה”חוקר”.
מן הסתם, כאשר יש פחות אוכלוסיה יש פחות חיכוך, אבל בפועל אין לנו ידע מספק על מידת האלימות לפני החקלאות כי אין לנו ידע מספק על הקבוצות האלו בכלל. אין בתי קברות, אין כמעט שלדים, אין כמעט עדויות.
אם אנו רוצים להישען על אנתרופולוגיה, ניתן לראות שהאלימות קיימת גם קיימת בחיכוך שבין קבוצות, בדיוק כפי שהיא קיימת אצל פרימטים אחרים.
אין מעמדות ואולי אין יחס גבוה לרכוש, אבל יש אלימות ואף אלימות כלפי נשים בחלק מהשבטים. עצם הפעולה של נידוי מי שחרג מכללי השבט מראה שגם בשבטים לא אלימים הדבר נובע מרגולציה חברתית ואינו טבעי לאדם ב100%.
כל התכונות קיימות באדם, אצל כל אחד במידה קצת שונה. המשפחה והחברה והצרבות בה גדלים הן אלו שמעצבות אותנו ומעודדות אותנו להדגיש תכונות מסוימות ולהדחיק אחרות. הדבר נכון לקבוצות לא חקלאיות בדיוק כפי שהוא נכון לעולם המודרני הצפוץ והמופרע טבעית.
הכרה בכך כי בפרק זמן מסויים שנקרא ציידים לקטים היו סימנים של שיתוף פעולה והדדיות אינה סותרת את העובדה כי בני האדם אנוכיים מטבעם.
תנאים חיצוניים ורצון לקבל בדרגה לא מפותחת אפשרו להם לחיות את חייהם בצורה זו.