סיקור מקיף

הברירה הכלכלית

אבולוציה וכלכלה הן דוגמאות לתופעות מסתוריות גדולות יותר

מאת: מייקל שרמר

פריקט דארווין
פריקט דארווין

אנשי היאנומאמו הם ציידים-לקטים המתגוררים לחופי נהר האורינוקו החוצץ בין ברזיל לוונצואלה. הכנסתם השנתית הממוצעת מוערכת בשווה ערך ל-90 דולר לאדם לשנה. אנשי מנהטן הם צרכנים-סוחרים המתגוררים לאורך חופי נהר ההדסון החוצץ בין ניו ג'רסי למדינת ניו יורק. הכנסתם השנתית הממוצעת עומדת על כ-36,000 דולר לאדם לשנה. ואולם, הפער הקיצוני הזה של פי 400, מחוויר לעומת ההבדל ביחידות אחזקת המלאי, מדד למספר סוגי המוצרים הקמעוניים הזמינים (Stock Keeping Units): על פי הערכה, לאנשי היאנומאמו יש 300 יחידות אחזקת מלאי לעומת 10 מיליארד לתושבי מנהטן, פער של פי 33 מיליון!

כיצד קרה הדבר? הכלכלן אריק ד' ביינהוקר שפרסם את החישובים האלה בספרו המהפכני "מקור השפע" (בהוצאת בית הספר לעסקים של הרווארד, 2006), טוען שההסבר טמון בתורת המורכבוּת. אבולוציה וכלכלה אינן רק מקבילות זו לזו, הן למעשה שתי צורות של תופעה גדולה יותר הקרויה “מערכות מורכבות מסתגלות” (Complex Adaptive Systems). המרכיבים היחידים, החלקים או הסוכנים הפועלים במערכות כאלה מקיימים יחסי גומלין, מעבדים מידע ואז מתאימים את התנהגותם לתנאים המשתנים. מערכות חיסוניות, מערכות כלכליות, שפה, מערכת החוק והאינטרנט – הן כולן דוגמאות למערכות מורכבות מסתגלות.

באבולוציה הביולוגית הטבע בורר מתוך המגוון הנוצר כתוצאה ממוטציות גנטיות אקראיות ומערבוב הגנים של ההורים. המורכבות והגיוון מגיחים מתוך תהליך של ברירה מצטברת. באבולוציה כלכלית, הכלכלה החומרית שלנו מתפתחת באמצעות ייצור גרסאות רבות של מוצרים רבים לאין-ספור וברירתן. אותם עשרה מיליארדי המוצרים בכפר המנהטני הם רק הגרסאות שהצליחו להגיע לשוק. כעת הם צפויים לברירה מצטברת של הצרכנים שיבחרו את השימושיים ביותר: כך ניצחו קלטות הווידאו בפורמט VHS את פורמט הבטאמקס, תקליטורי הדי-וי-די את קלטות הווידאו, התקליטורים את התקליטים, הטלפונים הניידים את הנייחים, המחשבים את מכונות הכתיבה, גוגל את אלטה-ויסטה, רכבי השטח את המכוניות המשפחתיות, ספרי הנייר את הספרים האלקטרוניים (בינתיים) והאינטרנט את העיתונים (בקרוב). המוצרים הנרכשים "שורדים" ו"מתרבים" באמצעות שימוש חוזר ונשנה וייצור נוסף.

למראית עין נראה שגם היצורים החיים וגם הכלכלה תוכננו מראש. ולכן, כפי שבני האדם מסיקים באופן טבעי את קיומו של מתכנן תבוני עליון, הם גם נוטים לחשוב (ואפשר להבין אותם) שחייב להיות תכנון ממשלתי עליון כמעט לכל ההיבטים הכלכליים. אבל כשם שהיצורים החיים מעוצבים "מלמטה" בידי כוחות הברירה הטבעית, כך גם הכלכלה מעוצבת מלמטה בידי יד נעלמה.

ההקבלה בין אבולוציה לכלכלה אינה מושלמת מפני שכמה חוקים מוסדיים חייבים לבוא מלמעלה כדי לספק מנגנון שבו יוכל לפעול סחר חופשי והוגן. אבל התערבות-יתר בשוק מלמעלה אינה מאפשרת סחר חופשי וגם לא סחר הוגן. ניסיונות כאלה שנעשו בעבר נכשלו מפני שהשווקים מורכבים מדי, אינטראקטיביים מדי ובעלי כושר זירוז-עצמי גדול מדי מכדי לאפשר תכנון מלמעלה. בספרו "סוציאליזם" הסביר לודוויג פון מיזס ב-1922 את בעיית "החישוב הכלכלי" בכלכלה סוציאליסטית מתוכננת. בקפיטליזם, המחירים משתנים ללא הרף בשטף מהיר והם נקבעים מלמטה באמצעות יחידים המחליפים סחורות בחופשיות. כסף הוא האמצעי והמחירים הם המידע המנחה את האנשים בבחירותיהם. פון מיזס הדגים שכלכלות סוציאליסטיות מסתמכות על הכלכלות הקפיטליסטיות כדי לקבוע את המחירים שיש להצמיד לסחורות ולשירותים. אבל הן עושות זאת באופן מגושם ובלתי יעיל. שווקים הפועלים בחופשיות יחסית הם בסופו של דבר הדרך היחידה לקבוע כמה הקונים מוכנים לשלם וכמה המוכרים מוכנים לקבל.

השילוב בין אבולוציה לכלכלה עוזר להסביר איך חברת ציידים-לקטים כמו היאנומאמו התפתחה ונעשתה לחברה צרכנית-סוחרת כמו במנהטן. הכלכלן הצרפתי בן המאה ה-19, פרדריק בסטייה ניסח היטב את העיקרון: "במקום שבו סחורות אינן חוצות את הגבול, יעשה זאת הצבא." אנשי היאנומאמו הם לא רק לוחמים עזי נפש אלא גם סוחרים ממולחים, וככל שהם סוחרים יותר, הם נלחמים פחות. הסיבה לכך היא שמסחר הוא דבק חברתי חזק מאוד שיוצר בריתות פוליטיות. אנשים מכפר אחד אינם יכולים לגשת לכפר שכן ולהודיע שהם מודאגים מכך שכפר שלישי, חזק יותר, יכבוש אותם, מפני שבעשותם כך הם מראים חולשה. במקום זאת, הם יסתירו את המניעים האמיתיים לכריתת הברית באמצעות סחר וסעודות משותפות. בדרך זו הם זוכים לא רק בהגנה צבאית אלא גם יוצרים מערכת מסחר שבטווח הארוך תביא להגדלת השפע ומספר יחידות אחזקת המלאי שלהם.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. לאורי קופפר
    ההערה שלך נראית לי קצת "טכנית" מדי.
    החוק השני בטרמודינמיקה הוא חוק פיזיקאלי ומתייחס למערכות פיזיקאליות.
    האבולוציה והכלכלה הן מערכות ביולוגיות-חברתיות בעלות מורכבויות שונות, יתכן שגם ניתן למצוא בהן מקבילות למערכות פסיקאליות אך, בוודאי קיימים בהם מאפיינים וחוקים נוספים.
    להגיד שהאבולוציה והכלכלה כפופים לחוק השני של התרמודינמיקה זה נכון אבל בנאלי. זה בערך כמו להגיד שמדעי האבולוציה והכלכלה כפופים לכל חוקי הפיסיקה. זה נכון כל עוד שחוקי הפיסיקה הם "נכונים" אבל, לא נותן לנו שום ערך מוסף חדש להבנת התהליכים במדעים אלו.

  2. יש לציין שכל התופעות הנל , כפופות לחוק השני של התרמודינמיקה,
    שבעצם מטפל באופן כללי במערכות רב מרכיביות .
    ואפשר די בקלות למצא את המקבילים בין המערכות הנל לבין מערכות פשוטות בניהן יש מעבר אנרגיה או תקשורת כל שהיא.

  3. השוואה מאוד יפה. גם הביולוגיה וגם כלכלה מכילות הרבה "מערכות מורכבות מסתגלות". יחד עם זאת, גם אותה ניתן להפריך "תאוריה" בעזרת מספר דוגמאות סותרות.

  4. זכורני שכבר בסוף שנות ה-60 של המאה הקודמת (כן,כן) קראתי חוברת בהוצאת IBM בעריכת צבי ינאי, שהיתה מוקדשת לנושא האבולוציה. גם שם צויין באחד המאמרים כי התרבות האנושית, במובנה הרחב ביותר, כולל כמובן את מנגנוני הקיום החברתי והכלכלי האנושי, נוהגים ע"פ עקרונות המקבילים לעקרונות האבולוציה הדרווניסטית. לדעתי ולדעת גדולים ממני,
    ועל סמך ההסטוריה האנושית, יש להזהר מאוד בהשוואה זו ובניסוחה.
    ניסוח יהיר ושטחי עלול לגלוש לתורות גזעניות שתוצאותיהן מסוכנות ביותר.
    לדעתי הסכנה לעצם הקיום האנושי, כתוצאה מריבוי יתר, היא רבה וקרובה יותר מכל סכנה (חיצונית)אחרת.
    הדרך העיקרית להתמודד עם בעיה זו הינה להתחיל ולראות את כל אוכלוסיית בני האדם על-פני כדה"א כבני עם אחד,
    בעלי אינטרס קיומי אחד – הישרדות.
    האנושות עברה משלב המלחמה הבין- לאומית (בין לאומים) לשלב מלחמת
    כל הלאומים- להשרדות.
    המלחמה הזאת, כמו כל מלחמה, דורשת ,אסטרטגיה מתאימה, הנהגה בעלת יכולת להוציא את אותה אסטרטגיה מן הכח אל הפועל,ומשאבים. ואולם קודם לכל דרוש חזון ואדם, או קבוצת אנשים בעלי חזון, שיעלו את הנושא,במלוא דחיפותו, על סדר היום העולמי. מאין "הרצל נורדאו ואוסישקין של הקיום האנושי".
    נראה לי כי רק ענקי רוח של ימנו, פילוסופים,מדענים,סופרים,ולצידם (בשלב השני) גם ידוענים מתחומי האומנות,החברה,הספורט והתקשורת, יוכלו לשאת בנטל ולשנות את סדר היום של הפוליטיקאים שהינם בבחינת הכלב ההולך לפני בעליו,נובח חזק, מפגין עצמה אך מחכה שבעליו יורה לו את הדרך.
    אני סבור,למשל, שאדם כמו סטיבן הוקינג, הנהנה מיוקרה מדעית ותרבותית אדירה – מחד, אך דומני שעתידו המדעי,ברובו- כבר מאחוריו, יטיב אם במקום לחשב את סיכויי קיום ישות אנטיליגנטית ברחבי היקום (כפי שמופיע באחת הידיעות הסמוכות), יפעל בכוון הצלת הקיום של המין האנושי על כדה"א. דבר אחד בטוח – פרס ישמח לעזור לו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן