סיקור מקיף

חוקרים מבר-אילן פיתחו טכנולוגיה שהופכת מים לחומר חיטוי עוצמתי יעיל נגד קורונה

תחליף ירוק וידידותי לאלכוג'ל וחומרי חיטוי כימיים: חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן פיתחו טכנולוגיה שהופכת מים לחומר חיטוי עוצמתי באמצעות אלקטרודות. יאפשר לחטא משטחים רחבים בבתי חולים , מרכולים וגני ילדים על בסיס יומי ללא סכנה

מחקרים על הקורונה. מתוך Jumpstory
מחקרים על הקורונה. מתוך Jumpstory

טכנולוגיה חדשנית שפותחה במעבדה של פרופ' דורון אורבך באוניברסיטת בר-אילן מאפשרת ייצור חומר חיטוי ממי ברז פשוטים, וחיסול חיידקים ונגיפים ללא הנזקים הסביבתיים של חומרי החיטוי הקיימים. ד"ר ערן אברהם וד"ר יצחק כהן ממעבדתו של פרופ' דורון אורבך במחלקה לכימיה והמכון לננו טכנולוגיה וחומרים מתקדמים, הצליחו להתאים טכנולוגית מים שפיתחו להיות אמצעי לוחמה בנגיפים ,באמצעות בדיקות מקיפות שנערכו על ידי ד"ר אינה קלט וד"ר טטיאנה שטיינברג-בורודיאנסקי ממעבדתה של פרופ' רונית שריד מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן. שם הוכח מחקרית כי הפיתוח הייחודי קוטל גם ורוסי קורונה.

מדובר במים העוברים תהליך אלקטרוכימי מדוד ,וטכנולוגיה פשוטה תוכל להפוך אותם לשמישים כחומרי חיטוי מעולים, במכלים ממוחזרים או רב-פעמיים. מדובר בחומרים בטוחים לשימוש ולכן מתאימים לבתי חולים וגני ילדים כאחד. שימושים נוספים: בגדים, מזגנים, ידיות, וילונות, משטחים, מיטות ומשטחים מכל סוג שהוא. פיתוח נוסף עשוי להתאימם גם לחיטוי בני אדם. כשסיימנו להשתמש עם המסכה שלנו והכפפות, ניתן לרסס את המסכה לשימוש חוזר וגם את הידיים מבלי שהתייבשו (כמובן תוך הימנעות מריסוס עיניים, אף ופה).

חומרי החיטוי אפקטיביים פי 100 מאקונומיקה ולכן מספיק ריכוז נמוך של בין 50 ל- 200 מג"ל של החומרים כדי להשיג פעילות נטרול (בשונה מאקונומיקה שבהשוואה צריך בין 5,000 ל-20,000 מג"ל). המשמעות היא שהם הרבה יותר ידידותיים לסביבה. הם לא גורמים לצריבה בעור ואינם מייבשים את העור. נבדקת האפשרות שחומרי החיטוי הללו יעילים מאד לטיפול בפצעים. הם לא גורם לקורוזיה ,והכי חשוב: בריכוז של -50 מג"ל מהם שזו כמות מאוד נמוכה של חומר פעיל, הם מנטרלים ורוסי קורונה.

במכלים ללא אלקטרודות, פעילות חומרי החיטוי הללו תהיה תקפה לחודשיים והם יוכלו להימכר בבקבוקים שניתנים למחזור. למוצרים בבקבוקים לשימוש חוזר ניתן להוסיף אלקטרודות שתהפוכנה אותם ,ע"י תהליך חשמלי פשוט למדי, לשמישים לטווח ארוך.

פרופ' רונית שריד, חוקרת נגיפים שבמעבדתה מתבצע מחקר של נגיפים שונים: "אנו בחנו את היכולת של החומרים לפגוע בכושר ההדבקה של נגיף הרפס (herpes simplex virus type 1) ושל נגיף הקורונה האנושי OC43 המוכר כמחולל מחלה נשימתית קלה יחסית באדם. שני הנגיפים נוטרלו באופן מוחלט כאשר נחשפו לחומרי החיטוי של פרופ' אורבך לפרקי זמן שונים ובמהולים שונים. מאפייני המבנה של OC43 דומים לאלו של SARS-CoV-2 שהתפרץ לאחרונה ולפיכך ניתן להסיק שגם נגיף זה ינוטרל בקלות באמצעות חומרי חיטוי אלו".

כ-60 צוותי מחקר מאוניברסיטת בר-אילן עובדים מסביב לשעון על מחקרים להתמודדות עם נגיף הקורונה. את הפעילות המחקרית הענפה מובילים נשיא האוניברסיטה פרופ' אריה צבן וסגנית הנשיא למחקר פרופ' שולה מיכאלי שזיהו את הערך של מחקר בינתחומי שייתן מענה לכל ההיבטים המורכבים של ההתמודדות עם הנגיף, החל מהפן המדעי-רפואי ועד ההיבט הסוציאלי פסיכולוגי.

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

11 תגובות

  1. שאלת תם: אם אלקטרודות יכולים לשנות כל כך חזק את המים עד שיקטלו ווירוסים, איך אנחנו כל כך בטוחים שהם לא עלולים לשנות לנו משהו בתאי הגוף. גם המים הרעילים האלו שקוטלים ווירוסים, איך בטוחים שהם לא מזיקים לנו לגוף.

  2. כנראה באמת החומר ידוע ובשימוש. הפיתוח הוא ייעול של ההפקה שלו.
    מתוך כתבה שפורסמה לפניי כשנה- "הקטנו מערכות קיימות והפכנו אותן נגישות ונטולות בעיות תחזוקה"

  3. קודם כל, מים מזוקקים ידועים כחומר-ניקוי רב-עוצמה בגלל היעדר יונים בהם: דבר זה גורם למיצוי יעיל במיוחד של חומרים הידרופיליים, הידרופוביים ו"חיסול" מושבות של חיידקים, וירוסים וסוגי עובש רבים – ללא צורך בהוספת חומרי-ניקוי ודטרגנטים למיניהם; באינטל, לדוגמא, כל הסרבלים הרב-פעמיים (המשמשים את כל העובדים בחדרים הנקיים) עוברים ניקוי במכונות כביסה הפועלות אך ורק עם מים מזוקקים (TDW), ללא תוספת אבקות כביסה, מרככי כביסה וכו'.
    לגבי חימצון "מים מהברז" באמצעות הפעלת מתחים גבוהים – מדובר על תהליך שידוע יותר ממאתיים שנה, כאשר במים נוצר חמצן מולקולארי המתמוסס חלקית בתוך המים (ריכוז החמצן המולקולארי יכול להגיע לכעשרה מיקרו-מולר, כלומר בסביבות עשר בחזקת מינוס 5 מולר). אפשר גם להרוות את המים באוזון, שהוא חומר מחמצן (Oxidizer) חזק יותר מחמצן מולקולרי "רגיל".
    ולבסוף, הנה שתי הצעות ידידותיות לפרופ. אורבך:
    1. אנא הפסק לעשות צחוק מעצמך והמשך לעסוק רק במה שאתה מתמחה בו – ייצור סוללות ומצברים יעילים ובטוחים לשימוש – ואת שאר שטחי הכימיה והאלקטרוכימיה השאר לכימאים אחרים.
    2. חובה על כל מדען לאפיין, להסביר ולנתח את התוצאות שלו בצורה מלאה ומשכנעת; לכן, כאשר אתה מחמצן "מים מהברז" – עליך לדעת איזה חומרים קיימים בהם ומהם הריכוזים שלהם – וכמובן לוודא שמדובר על תוצאות הדירות. לי קשה להאמין שגם סוגי החומרים וגם הריכוזים שלהם במים מהברז קבועים כל הזמן. כמובן שאיפיון החומר המחטא שנוצר במים הוא חשוב מאין כמוהו – ואת זה, עמיתי היקר, לא הראית – מה עוד שכפי שכתבתי למעלה – חימצון מים ע"י הפעלת מתחים נעשה כבר במאה התשע-עשרה!

  4. מה החומר המופלא של המדענים הגאונים? מאמר שלם מדבר מסביב מסביב ומסתיר את מה שמעניין. אולי מסתירים כי זה לא כל כך מופלא? חשבתי שבאתר הידען יש מאמרים מדעיים ולא מאמרים שיווקיים שמסתירים את המדע.
    הניחוש שלי הוא שהחומר המופלא הוא פשוט מי חמצן. אם תבדקו בספרות, נמצא לגבי הוירוס החדש כי מי חמצן בריכוז 0.5% משמידים אותו בשניות.
    אלקטרוליזה וגם אור UV יכולים לייצר מי חמצן באחוזי ריכוז נמוכים. השימוש במי חמצן לחיטוי ידוע כנראה מהמאה ה-19.

  5. פחחחחחחח זה ידוע כבר שנים , ואפשר לעשות את זה בבית .
    בקבוק פלסטיק מחברים אילו משני צידו את הקבל המאריך בלי הארקה , ומוסיפים 10% מלח . מחברים לחשמל למשך דקה , וזהו . יש לך מים + 10.3% אקונומיקה .

  6. 'סטריסנט' מפיקה נוזל חיטוי ממים ומלח כבר למעלה מ-5 שנים הנמכר בכל הארץ. קיבלה את כל האישורים הנחוצים לשיווק המוצר בארץ ובעולם. בבר-אילן לא המציאו דבר. לכו ל-EBAY. קנו בפרוטות "פטנטים" כאלה.

  7. בכל הסכרים ומפלי המים דווקא מפיקים חשמל ממים (באמצעות טורבינות).

  8. החומר הפעיל הוא למעשה חמצן אניודי שמבודד מהמים , ולכן מתאדה במהירות , אבל פתרון אחר – פשוט מנורות אולטרא סגול בכמה תדרים גם את הפילטרים של מיזוג האוויר , מחטאות מצוין, וכמובן מחולל אלקטרונים ויונים חיוביים לטיהור האוויר.
    ועדיין גם לאחר המגפה חשיבות עצומה לנטילת ידיים של כל הצוותים, והמבקרים בבית החולים.
    כפפות חד פעמיות, לא מוחלפת מספיק פעמים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן