המקור של מסלול השפה במוח האנושי הוא מלפני 25 מיליון שנים לפחות

בעבר מדענים רבים חשבו שתחילתו של מסלול השפה הופיע מאוחר יותר, בערך לפני חמישה מיליון שנים, אצל אב קדמון שמשותף לקופים ולבני אדם. כעת הם הקדימו את המקור האבולוציוני שלו ב-20 מיליון שנים לפחות

לימוד שפות. אילוסטרציה: shutterstock
לימוד שפות. אילוסטרציה: shutterstock

בעבר מדענים רבים חשבו שתחילתו של מסלול השפה הופיע מאוחר יותר, בערך לפני חמישה מיליון שנים, אצל אב קדמון שמשותף לקופים ולבני אדם.

אצל מדעני מוח, זה מקביל למציאת מאובן ששופך אור על ההיסטוריה של האבולוציה. אבל שלא כמו עצמות, מוחות לא התאבנו. במקום זאת מדעני מוח צריכים להסיק מסקנות על התכונות של המוחות של אבות קדמונים משותפים על ידי חקירת סריקות מוח של פרימטים חיים והשוואתן לבני אדם.

פרופסור כריס פטקוב מהפקולטה למדעי הרפואה, אוניברסיטת ניוקאסל, בריטניה, מוביל המחקר, אמר: "זה כמו למצוא מאובן חדש של אב קדמון שאבד מזמן. זה גם מלהיב שאולי יש מקור יותר עתיק שעוד לא התגלה".

הצוותים הבינ"ל של מדענים אירופים ואמריקנים ביצעו את המחקר והניתוח של דימותי מוח של אזורים שמיעתיים ומסלולים במוח בבני אדם, קופי אדם וקופים שמתפרסמים ב-Nature Neuroscience.

הם גילו מקטע של מסלול השפה הזה במוח האדם שמחבר את קליפת השמיעה עם אזורים באונה המצחית, שחשובים בעיבוד של דיבור ושפה. למרות שדיבור ושפה ייחודיים לבני אדם, החיבור דרך המסלול השמיעתי בפרימטים אחרים רומז על בסיס אבולוציוני בהכרה שמיעתית ותקשורת קולית.

פרופסור פטקוב הוסיף: "חזינו אבל לא יכולנו לדעת בביטחון האם למסלול השפה בבני אדם היה בסיס אבולוציוני במערכת השמיעתית של פרימטים לא אנושיים. אני מודה שנדהמנו לראות מסלול דומה מוסתר לעיני כל במערכת השמיעתית של פרימטים לא אנושיים".

שינוי בולט

המחקר גם מראה את השינוי הבולט במסלול השפה בבני אדם. נמצא שוני ייחודי חשוב בבני אדם: הצד השמאלי של המסלול הזה במוח האנושי היה חזק יותר ונראה שהצד הימני הסתעף מאב הטיפוס האבולוציוני השמיעתי להכללת חלקים לא שמיעתיים של המוח.

המחקר הסתמך על סריקות מוח מהמשאבים לשיתוף פתוח של הקהילה המדעית הגלובלית. גם נוצרו סריקות מוח חדשות מקוריות שמשתפים אותן בעולם כדי לעודד עוד תגליות. וכן, היות שהמחברים חוזים שהתחילן השמיעתי של מסלול השפה בבני אדם הוא אולי עתיק עוד יותר, המחקר מעודד חיפוש נוירו ביולוגי אחר המקור האבולוציוני הכי קדום שלו — "מאובן" המוח הבא — שיימצא בבעלי חיים שהקירבה שלהם לבני אדם רחוקה יותר.

פרופסור טימותי גריפית, נוירולוג יועץ באוניברסיטת ניוקאסל, בריטניה ומחבר בכיר שותף של המחקר אומר: "לתגלית הזאת יש פוטנציאל עצום להבנת איזה היבטים של ההכרה השמיעתית והשפה אצל בני אדם אפשר לחקור באמצעות מודלים של בעלי חיים באופנים שלא אפשריים באמצעות בני אדם וקופים. המחקר כבר עודד מחקר חדש שמתבצע וכולל גם חולים נוירולוגיים".

במחקר השתתפו אוניברסיטת ניוקאסל, הפקולטה למדעי הרפואה, בריטניה; מכון מקס פלאנק למדעי ההכרה והמוח, גרמניה; מרכז בירקבק UCL לדימותי מוח, בריטניה; מרכז הסרטן MD אנדרסון של האוניברסיטה של טקסס, ארה"ב; האוניברסיטה של איווה, ארה"ב.

להודעה של האוניברסיטה

למאמר המדעי

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן