המכון יוכל לטפל באלף בדיקות קורונה ביום *מדעני מכון ויצמן למדע הכניסו סדר בשטף המידע על מחולל המגיפה הגלובלית
בעקבות הסכם שנחתם הבוקר בין משרד הבריאות למכון ויצמן למדע, החל מכון ויצמן אתמול (ו’) בביצוע בדיקות לאיבחון קורונה. הבדיקות יתבצעו במרכז הישראלי הלאומי לרפואה מותאמת אישית על-שם ננסי וסטיבן גרנד, שהוקם ופועל במכון ויצמן למדע. במרכז זה פועלת בין היתר, מעבדה מתקדמת, ברמה עולמית, הכוללת מכשירי PCR מתקדמים המסוגלים לבצע זיהוי מהיר ויעיל של גנים.
נשיא מכון ויצמן למדע, פרופ’ אלון חן: “מכון ויצמן למדע הוא חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית, ואנו רואים לעצמנו חובה וזכות לסייע ולתרום בהתמודדות של המדינה והעם בישראל עם משבר הקורונה העולמי. בעת משבר זו, אנו רותמים את יכולותינו בתחום המחקר הבסיסי, ומפעילים אותן לרווחת האנושות”.
כיצד השתנה נגיף הקורונה לאורך השנים
נתונים מספריים מאירים לפעמים עובדות שמסתתרות בשטף המידע העצום שמגיע אלינו מכיוונים שונים. פרופ’ רון מילוא ותלמיד המחקר ינון בר-און במחלקה למדעי הצמח והסביבה במכון ויצמן למדע, יחד עם שותפים מארצות-הברית, הפעילו באחרונה שיטת מחקר מקורית, והצליחו להכניס את שטף המידע על נגיף הקורונה למסגרת מסודרת.
המדענים בחנו מאות מחקרים שבוצעו במקומות שונים בעולם. בשלב הראשון היה עליהם לרדת לעומקן של שיטות המדידה והאומדן השונות, כדי שיוכלו לתאם ולתרגם את כל הממצאים לאותה “שפה”. מדובר בעבודה מדויקת ומתוחכמת, שיש לבצע בזהירות רבה. כאן סייע להם ניסיונם בתרגום והאחדה של נתונים וממצאים רבים, שאותו צברו במחקרים קודמים על מספר התאים בגוף האדם, על התפלגות הביומסה בכדור-הארץ ועוד.
המחקר פורסם בתהליך מואץ בכתב-העת המדעי eLife. אחת התוצאות המעניינות שאספו המדענים היא שיעור הדמיון בין הגנום של נגיף הקורונה לגנום של נגיפים אחרים ממשפחת הקורונה: 96% מהגנום של נגיף הקורונה – זהה לגנום של נגיף קורונה התוקף עטלפים; 91% ממנו – זהה לגנום של נגיף קורונה התוקף פנגולין; 80% ממנו – זהה לנגיף המתפרץ שהכרנו לפני כשני עשורים – סארס; 55% ממנו – זהה לנגיף מתפרץ שהכרנו לפני שמונה שנים – MERS ו-50% ממנו – זהה לנגיף קורונה הגורם “הצטננות”.
המדענים מציגים גם נתונים מספריים מדויקים על אזורי ההיצמדות – והפגיעה – של הנגיף באיברי גוף שונים (סימפונות, ריאות, תאים מסוגים שונים ועוד). תוצאה חשובה המוארת בסקר ממוקדת במספר העותקים ובשאר תכונות כמותיות של “בנק מטרות” על פני הנגיף ובתוכו – מטרות שאליהן אפשר יהיה לכוון נוגדנים וחומרים תרופתיים, שיבלמו את יכולתו של הנגיף להיצמד לתאי הגוף ולחדור אליהם.
במחקר מתייחסים המדענים גם לשיעור צבירת המוטציות של הנגיף (נתון שמייצג את הסיכוי או הסיכון שהנגיף “יעקוף” תרכיבי חיסון שיפותחו נגדו – ויחזור לתקוף בני-אדם). מתברר ששיעור צבירת המוטציות של נגיף הקורונה אטי יחסית לזה של נגיפי השפעת. פרופ’ מילוא מעריך בזהירות שייתכן שעובדה זו מעידה על כך שתרופות ותרכיבי חיסון שיפתחו מדענים, יהיו עמידים ויעילים בבלימת הנגיף לאורך זמן.
עוד בנושא באתר הידען:
2 תגובות
פנגולין זה לא דוב נמלים
הרבה הסתברויות המון דיבורים והתפלספות תחלס ניראה את גאוני מכון ויצמן מביאים את הבשורה ומוכיחים שמכון ויצמן הוא לא רק מוניטין אלא גם פיתרון אמיתי לזוועה העולמית!!!!