בישראל מצליחים להפחית במספר המתים מקורונה לעומת סין ואיטליה, שמערכות הבריאות שלהן היו רוויות

כך אומר בראיון לאתר הידען פרופ’ נדב כץ מהאוניברסיטה העברית שהשתתף בפיתוח מודל המבוסס על משוואות קצב יחד עם חוקרים נוספים מהאוניברסיטה העברית. פרופ’ כץ אומר כי חוקרים רבים מתחומים שונים נרתמים למאבק בקורונה, גם אם אינו קשור ישירות לתחום מחקרם 

צוות חוקרים ממכון רקח לפיסיקה באוניברסיטה העברית בהובלת הפרופסורים יינון אשכנזי דורון גזית ומיכאל אסף מציגים מודל שמעריך את התמותה הצפויה ב-10 הימים הקרובים מתוך מספר החולים במצב בינוני עד קשה. הם מצאו נקודת אור – עקומת מספר החולים במצב בינוני וקשה חדה פחות מלפני כמה ימים ומעידה על התמתנות.

פרופ’ נדב כץ ממכון רקח באוניברסיטה העברית ואחד מחברי הצוות אמר: “העלייה המתונה יותר במספר החולים הבינוניים/קשים הוא תוצאה של הפנמה של הוראות הבטיחות וקיומן על ידי הציבור. קצב ההדבקה במחלה פוחת, ואם פחות אנשים ידבקו, כך יפחת בהתאמה מספר החולים במצב בינוני עד קשה ופחות אנשים ימותו”.
החוקרים ציינו בנוסף כי צפוי שיפור נוסף במגמת החולים המאושפזים במצב בינוני וקשה בימים הקרובים כתוצאה מהחמרת צעדי המנע לפני כ-10 ימים. כמובן שהתפרצויות מקומיות יכולות לשנות מגמה זו וחשוב להגן על אוכלוסיות בסיכון.

בראיון לאתר הידען הוא נשאל על ההשפעה של ההדבקה ההמונית בפורים על העקומה ואמר: “בוודאי שאירועים של הדבקה המונית זה לא דבר טוב ופורים היה סוג של אירוע כזה. אבל קשה להגיד שהיתה הכלה קודם כי ככל הנראה ההתפרצות היתה מתרחשת במוקדם או במאוחר.”
“היתה הדבקה מאסיבית בפורים ובאיזורים מסוימים ההדבקה נמשכה כי לא כולם הפנימו את חשיבות הסגר.”

מה בדיוק מדדתם?
פרופ’ כץ: “פיתחנו אמצעי לאפיון תמותה בטווח הקצר על ידי מתאם בין החולים במצב בינוני וקשה לבין התמותה שמתרחשת בערך 11 יום אחר. כלומר משך הזמן שבו מגיע חולה במצב בינוני, ועד שחלקם נפטר. הנקודה האופטימית היא שהקורלציה בתקופה המקבילה להתפשטות הנגיף בסין ובצפון איטליה היתה מוות אחרי שבעה ימים. כשנכנסים בבת אחת הרבה של חולים חדשים במצב בינוני וקשה שבעה ימים אחר כך זה כבר התבטא בתמותה באופן מובהק. בישראל הטיפול הרפואי טוב יותר, בגלל שהמערכת הבריאות התכוננה, והמשמעות היא שיותר ויותר חולים ישרדו.

איך בניתם את המודל?
“התבססנו על מודלים של משוואות קצב שבהם נעשה שימוש בתחומים רבים במדע, בין היתר גם בפיזיקה הקוונטית (תחום העיסוק המרכזי של פרופ’ כץ בימים כתיקונם) . פיתחנו על בסיס זה כלי שמאפשר לנו להריץ אסטרטגיות של הטלת סגר ופתיחה שלו ולראות את ההשלכות.

מה התובנות שקיבלתם?
“התובנות שיוצאות מהמודל אומרות לנו שכרגע המגיפה מתפתחת ועוד לא הגענו להכלה או בלימה. הצלחנו רק להוריד את קצב העליה בזכות הסקר. הטלת הסגר סייעה למערכת הבריאות להיערך אבל לא גרמה עדיין להכלה או בלימה כמו שקיוו.

מה קרה באיטליה?
“האיטלקים לא הטילו סגר בזמן ובעיקר לא על האוכלוסייה המבוגרת שהיא זו שמגיעה למצבים קריטיים. הם לא הפנימו את הצורך בסגר עוד יותר מחמיר עליהם. תודה לאל אנחנו לא נמצאים במצב של צפון איטליה שם הייתה רוויה של מערכת הבריאות עד לרמה שהם לא הצליחו לתת טיפול משמעותי לחולים הקריטיים. בשלב מוקדם נגמרו להם מערכות ההנשמה והתוצאה הייתה תמותה יותר גבוהה. בשלב זה לא רלוונטי להשוות כי אנחנו מצליחים להגיע לקצב גידול במספר החולים שמערכת הרפואה עומדת בהם, זה ישתנה אם לא יקפידו לבודד באופן הרמטי ומושלם את האוכלוסייה הוותיקה שהיא הפגיעה ביותר”

ממה אתה הכי חושש?
אני חושש מהתרופפות המשמעת. אנשים יגידו לי זה לא יקרה וכל אחד יחשוב על פטנט של לשטוף ידיים במקום לבודד כפי שזה נדרש. יש הרבה חולים שאינם יודעים שהם חולים, אך הם מדביקים והתוצאה היא שהמחלה מתפשטת . הדרך היחידה למנוע את זה היא בידוד אמיתי.

מה הקשר בין המודל הזה לתחום עיסוקך – הפיזיקה קוונטית?
מסתבר שהחשיבה של ספיקה רלוונטית לא רק לנושא העיקרי בו אני עוסק. אני תורם את הידע הפיזיקלי ואת התכנות, וגם ניסיון מסוים במודלים של ספיקה. גייסתי גם כמה סטודנטים. בתקופה כזו צריך לנצל את היכולות לא רק לדברים שמסקרנים אותנו , אלא גם מה שמואיל לחברה. הרבה מאוד חוקרים בכל האוניברסיטאות מגוייסים למגוון של פרויקטים, רובם לא במקצועות היום יום שלהם, אבל גםאנשי סיירת מנכל לא מתמקצעים בלוגיסטיקה של ציוד רפואי אבל זה מה שהם עושים היום, אבל כל אחד תורם בגזרתו.

עוד בנושא באתר הידען:

• הכרעת הקורונה במדינה אחת אינה פיתרון – חייבים אסטרטגיה עולמית מתואמת
• קשישים נמצאים בסכנה גדולה במיוחד בגלל הדרך בה מזדקנת מערכת החיסון
• סגר לסירוגין