זכרים של האלמנה החומה מעדיפים להזדווג עם נקבות מבוגרות ופחות פוריות אף כי קיים סיכון של כ-50% שסופה של הזדווגות כזו תהיה הלכה למעשה סופו של הזכר שיאכל על-ידי הנקבה, כך לפי צוות חוקרים ישראלי במחקר חדש שפורסם בכתב העת Animal Behaviour.
זכרים של האלמנה החומה מעדיפים להזדווג עם נקבות מבוגרות ופחות פוריות אף כי קיים סיכון של כ-50% שסופה של הזדווגות כזו תהיה הלכה למעשה סופו של הזכר שיאכל על-ידי הנקבה, כך לפי צוות חוקרים ישראלי במחקר חדש שפורסם בכתב העת Animal Behaviour.
נקבת אלמנה חומה ניזונה מצרצר גדול | צילום: J.R. Henschel
חוקרים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באוניברסיטה העברית בירושלים ובמכון וולקני, אספו עכבישים, זכרים ונקבות, מסוג אלמנה חומה ממרכז ומדרום ישראל והציבו ניסוי בו הייתה לזכרים אפשרות לבחור לאיזו עכבישה לגשת – צעירה או מבוגרת. נקבות צעירות מסוגלות להזדווג ולאחסן זרע בהיותן תת-בוגרות ולייצר ביצים, ולהפרות אותן רק לאחר המעבר הסופי לבגרות מלאה.
“במקור חשבנו כי הזכרים יעדיפו את הצעירות, שכן הן פוריות יותר והסיכוי שהם יאכלו בסוף ההזדווגות קטן יותר. הופתענו לראות שמרבית הזכרים נמשכו דווקא לנקבות הבוגרות” אמרו החוקרים.
בהמשך הם חקרו האם הזכר סתם את זוג פתחי המין של הנקבה על ידי השארת חלק מכל אחד מזוג הפדיפלפים שלו (איבר המשמש להעברת הזרע לנקבה( בתוך הנקבות. באמצעות סתימת הפתחים, הזכר מנסה למנוע מהנקבה להזדווג שוב עם זכר אחר. אם יותר מקרים של סתימת פתחי ההזדווגות היו מתקיימים לאחר הזדווגות עם נקבה בוגרת מאשר עם נקבה צעירה, אזי, זכר שהזדווג עם נקבה בוגרת היה נהנה מיותר צאצאים בשל העדר התחרות עם זכרים אחרים. אך לא נמצא הבדל בתדירות סתימת פתחי המין לאחר הזדווגות עם נקבה מבוגרת או נקבה צעירה.
“נדמה כי הזכרים שמזדווגים עם נקבות מבוגרות לא מתנהגים לפי האינטרס שלהם וכתוצאה מכך הם יסבלו פעמיים – יהיו להם פחות צאצאים ולא תהיה להם הזדמנות להזדווג עם נקבה נוספת”, אומרים החוקרים. “יתכנו לכך מספר הסברים: ייתכן שנקבות מבוגרות מפרישות ריח (פרומון) חזק יותר ו”מרמות” את הזכרים, וייתכן כי הנקבות הצעירות פחות מעוניינות להזדווג בשלב זה בחייהם, ומושכות פחות את הזכרים. השערות אלו דורשות מחקר המשך”.
מחקר זה הוא חלק מהתזה לתואר מוסמך של שבי וואנר מהאוניברסיטה העברית בירושלים, בהנחיה משותפת של פרופ’ עוזי מוטרו מהמחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות, וממרכז פדרמן לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ’ יעל לובין מהמחלקה לחקר אקולוגיית המדבר ע”ש מרקו ולואיז מיטרני באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ופרופ’ אלי הררי מהמחלקה לאנטומולוגיה ממרכז וולקני.
מרכז פדרמן לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית בירושלים תמך במחקר.
2 תגובות
אולי נקבות בוגרות הוכיחו יכולת שרידה טובה יותר מהצעירות, ולכן הזדווגות איתן מעלה את הסיכוי להעביר את הגנים של הזכר לדורות הבאים.
כמו בני-אדם.