האמנה למגוון ביולוגי מהווה הסכם משמעותי כאשר כמעט כל המדינות שותפות בה, אלא שהאמנה מחייבת מדינות רק כאשר ההסכמות בה חופפות את מערכת החוקים הבין-לאומיים. מדינות נוטות ליישם הסכמות רק 1כאשר הן חופפות חוקים ולמרבה הצער החפיפה חסרה
מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש הכריז על שנת 2021 כ"שנה ליישוב הסכסוך של האנושות עם הטבע" גם בגלל הקורונה וגם מפני שמתוך עשרים ייעדים שהוצבו ב-2010, אין עמידה באף אחד מהם
בקיץ האחרון בערו יערות רבים באמזונס ובפנטנל, בקליפורניה, בסיביר ועוד. שטפונות בקנה מידה של מבול באפריקה, כיפות הקרח נמסות. אלה ועוד ממחישים את הנזק הנוראי
ביצועה של מפת דרכים להגנה על 30% משטח כדור-הארץ עד 2030 תביא לרווח כלכלי של 455 מיליארד דולרים כל שנה, לכן חייבות הממשלות לנקוט במדיניות
מסתבר כי ההבדל מתקיים בגלל זמינות מים, שכן באזורים יובשניים משקיעים העשירים יותר במתקני מים כמו בריכות, מזרקות והשקית גינות. לחילופין באזורים יובשניים יהיו שכונות
שנת 2020 הוכרזה על ידי האו"ם ומוסדות נוספים כרגע האמת של הטבע
הכחדה גדולה זו נגרמה כתגובת שרשרת של התנגשות אסטרואידים בחגורת האסטרואידים המרכזית
הכחדה שישית? תנאי הכרחי להתפתחות מגוון מינים? חוקרי בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ מתייחסים למשבר המגוון הביולוגי הנוכחי ולמה שאפשר להצמיח ממנו
דו"ח קשה על ההשפעה של בני האדם על הטבע מראה כי קרוב למיליון מינים עלולים להיכחד בתוך עשרות שנים. בנוסף, המאמצים הנוכחיים לשימור משאביו של
מי שהסביבה העולמית חשובה לו צריך להתמודד עם האתגר הכפול של שמירה על המגוון הביולוגי ועצירת ההתחממות העולמית "באמצעות כיבוי שרפה על ידי שפיכת טיפת
השקעים שמותירים אחריהם הפילים מתמלאים במים ומארחים חרקים, עלוקות, ראשנים ועוד
פרופ' אנדי פרוויס מהמוזיאון להיסטוריה של הטבע בלונדון, ואחד ממחברי המאמר. "מקבלי ההחלטות דואגים בעיקר מפני מיתון כלכלי, אך למיתון אקולוגי יכולות להיות השלכות אפילו
על פי מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת PLos One עד 2050 יאבד העולם כחמישית מבתי הגידול בטבע
פרויקט שיקום אקולוגי ראשון מסוגו בישראל הופך את שולי השדות החקלאיים במועצות האזוריות לשטחי טבע פורחים. המרוויחים הגדולים: הסביבה, התושבים והחקלאים עצמם. המחקר המדעי יוצג
החוקר הראשי: "בהעדיפו את בעלי החיים הבוגרים מחסל המין האנושי את קרן הפנסיה שלו במקום רק לאכול מהריבית"
חוקרים מדנמרק מעריכים שבצפון אירופה היו יכולים להסתובב לא רק איילים דובים וזאבים אלא גם פילים, אריות ונמרים ומקומות רבים בעולם היו נראים כמו הסרנגטי.
"אם קצב הכחדה זה יימשך יידרשו לחיים מיליון שנה כדי להתאושש, וסביר להניח שגם המין שלנו עצמו יעלם ובשלב די מוקדם", אמר המחבר הראשי של
לאחרונה ציינו אנשי שמירת הטבע את יום חיות הבר. לרגל ציון היום אירחו נשיא עצרת האו"ם ומזכיר הארגון נציגי מדינות וארגונים שדנים באפשרויות ובאתגרים לתגבר
על פי דוברי גרין-פיס אפריקה פיתוח חקלאות תעשיתית מסתמנת כאיום הגדול ביותר למגוון הביולוגי של יערות הגשם באפריקה. אם לא ינקטו אמצעים רחבי היקף לשימור
מכל המינים שהתקיימו בעולם ב-3.5 מיליארד השנים האחרונות נכחדו כ-95%. רבים נכחדו במה שידוע כחמש ההכחדות ההמוניות. כעת אנו בעיצומה של הכחדה השישית
הנתונים נאספו ל״מדד בריאות״ של חמשת קבוצות החולייתנים העיקריות: יונקים, עופות, דגים, זוחלים ודו-חיים. על-פי הנתונים, בהשוואה למצבן של האוכלוסיות ב-1970, פחתו מספר הפרטים באוכלוסיות
מחקר חדש מציג מבט שונה להערכה מחודשת של סביבה בריאה. מאלמוגים דרך דגים, יונקים ימיים ויבשתיים ועד טורפים. מאזובי הקיר ועד הארזים – המגוון הביולוגי
האם ניתן לטפל בשטחי חקלאות כך שיספקו מזון לאוכלוסיה אנושית גדלה והולכת ובו בזמן יתרמו לשמירה על אוכלוסיות של חיות וצמחי בר?
האדם משפיע בדרכים רבות על כל שאר החיים על פני כדור הארץ, עד שראוי לקרוא לתקופה גיאולוגית על שמו – התקופה האנושית (Anthropocene)
מה הכחיד את ענקי אוסטרליה שהקדימו את הקנגורו, את הוומבט ואת האמו בני זמננו?
