סיקור מקיף

בסוף ישארו רק מקקים: חצי מאוכלוסיית החולייתנים נכחדה מאז שנת 1970

הנתונים נאספו ל״מדד בריאות״ של חמשת קבוצות החולייתנים העיקריות: יונקים, עופות, דגים, זוחלים ודו-חיים. על-פי הנתונים, בהשוואה למצבן של האוכלוסיות ב-1970, פחתו מספר הפרטים באוכלוסיות ב- 52%.

המגוון הביולוגי. צילום: shutterstock
המגוון הביולוגי. צילום: shutterstock

חצי מאוכלוסיית החולייתנים נכחדה מאז 1970. כך עולה ממאמר שפורסם בכתב העת נייצ'ר.
במחקר של חוקרים מ״הארגון העולמי לחיות בר״ (WWF) שעבדו בשיתוף עם ״החברה הזואולוגית של לונדון (ZSL) נאספו נתונים מלמעלה מעשרת-אלפים אוכלוסיות של יותר מ-3,000 מינים של חיות בר.

הנתונים נאספו ל״מדד בריאות״ של חמשת קבוצות החולייתנים העיקריות: יונקים, עופות, דגים, זוחלים ודו-חיים. על-פי הנתונים, בהשוואה למצבן של האוכלוסיות ב-1970, פחתו מספר הפרטים באוכלוסיות ב- 52%.

זהו הדו"ח העשירי בסדרה של דו"חות על ״מצב החיים על כדור הארץ״ (Living Planet Index).
בדו"חות קודמים נאסף מידע על מינים שונים על פי הנתונים שהיו קיימים והפעם נלקחו בחשבון גם נתונים על המגוון הביולוגי (biodiversity) מאזורים רבים ושונים, בהתייחסות מפורטת לכל קבוצת מיון בכל אזור. למשל הקדשת יותר תשומת לב לדגים מאשר ליונקים באזור הצפוני (Plearctic).

על פי הדו"ח הקודם שהתפרסם ב-2012 היתה ירידה של 28% במגוון הביולוגי בין השנים 1970 ל-1980. כלומר התמונה שמצטיירת מהדו"ח החדש היא עגומה ומראה על ״אובדן מבהיל של המגוון הביולוגי ופגיעה בבתי גידול חיוניים לקיומם ולקיומינו״.
ובכל זאת לדברי רכז הדו"ח – למרות המצב הקשה יש תקווה אם ננקוט בפעולה מרוכזת להגנה על הטבע. ולראיה הצלחות שהיו במספר אזורים שמורים כגון עליה באוכלוסית הטיגריס הנפאלי (ב-63%). אבל שוב , רוב אוכלוסיות החולייתנים נמצאות בתהליך התמעטות וחלקן בסכנת הכחדה מיידית כמו הקרנפים והפילים באפריקה או הכרישים באוקיאנוסים.

ואני אוסיף כהרגלי כי הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסייה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסייה האנושית למען הסביבה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

14 תגובות

  1. זה נוראי. נוראי שזה קורה. נוראי שיש מעט תגובות על כך וגם הן לא קשורות לחיים.
    ניחא, גם ככה הכוכב הזה גמור

  2. אפריקה,היא לא מיקשה אחת.לדוגמה בצואנה,מספקת לאזרחיה רמת חיים טובה מאשר פורטריקו(נתינה של USA)! אני לא אוהב את אפריקה- אבל צריך להיות הוגן.מדינות דרום אמריקה קיימות כבר 100 שנה.

  3. גם בדרום אמריקה יש הרבה מחלות וגם אוסטרליה רובה מדבר. האמת היא שאפריקה היא מאוד מושחתת מתמסכנת,בכיינית,עם תרבות של תקופת האבן וחיה על תרומות העולם. איך נראתה פעם דרום אפריקה,זימבבווה…
    ואיך הן נראות היום. אין תירוץ לנכשלות של אפריקה ושום ספר לא יעזור רק העובדות הקיימות בשטח.

  4. כדאי,לזכור שחוץ מאתיופיה ,וליבריה.כל מדינות אפריקה קיימות פחות מ60 שנה.(נמביה קמה בשנות ה90). אם ישראל עוד לא הצליחה לבנות רכבת לאילת,ויש מדינות באפריקה שגדולות מישראל פי 100.

  5. בישראל תתרחק מימשור החוף 50 קילומטר ותראה ירידה ברמת חיים.באפריקה תכפיל את זה ב5000 קילומטר.בנוסף בניגוד לישראל היחסית ממוזגת,באפריקה אקלים קיצוני של מדבר סהרה,או אקלים טרופי- אם מחלות מחרידות.היסטריה של ניתוק משאר העולם,בניגוד לאזורי מסחר פעילים בשאר העולם.בקיצור ,קשה – קשה מאוד!

  6. נוסטרדמוס
    הבורות שלך בהיסטוריה ובסוציולוגיה צועקת לשמים. תקרא קצת ספרים בהיסטוריה של אפריקה ותראה שהתמונה יותר מורכבת מהתמונה הפשטנית שאתה מציג.

  7. עדיף לתת,לדרוזים לגדל דורבנים.מאשר שהם יצודו את כולם.והנוסטרדמוס הזה שיילך לעזאזל.מתנשא על אפריקאים."האדם הלבן אשם בכל", תן לתושבי אפריקה זמן.כי הם גרים באחד המקומות הכי קשים שיש.

  8. שנויים גנטיים, אתה צודק, כיום הנזק האדיר לטבע נגרם ע"י מדינות לא "לבנות" כמו כל אפריקה למשל. לך תנסה לחנך אותם בלי קולוניזציה מחדש

  9. מסכים איתך ..אבל המערב אינו הבעיה. ההפך הם היחידים שנוהגים באחריות.

    מצד שני איך תגביל אדם בערב הסעודית או הודו מלהוליד שתיים עשר ילדים?

    וגם יש לזכור שבסוף הכל עניין של מספרים- ולכן אני מעודד את חברי האירופאים להגביר ילודה לתת משקל נגד לנבערים… אחרת זה הסוף לסיווליזציה המערבית!!!

  10. מסכים איתך ..אבל המערב אינו הבעיה. ההפך הם היחידים שנוהגים באחריות.

    מצד שני איך תגביל אדם בערב הסעודית או הודו מלהוליד שתיים עשר ילדים?

    וגם יש לזכור שבסוף הכל עניין של מספרים- ולכן אני מעודד את חברי האירופאים להגביר ילודה לתת משקל נגד לנבערים… אחרת זה הסוף לסיווליזציה המערבית!!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן